גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ספק גדול אם הקרנות הכספיות יצליחו לעשות יותר, אבל גם אם כן, זה לא יהיה בסדרי גודל משמעותיים. בשלב זה, נראה שתשואה של 2% בשנה תהיה בהחלט הישג עבורן, בהנחה שהבנצ'מרק - תשואת המק"מ - נמוך מכך.

ובכל זאת, למרות שאבסולוטית מדובר בתשואה שנראית נמוכה, המשקיעים בחודשים האחרונים נוהרים לאפיק הזה והסיבה ברורה: הפחד מהפסדים באפיקים אחרים. אחרי הטראומה של החודשים האחרונים וההפסדים בכל האפיקים למעט השקלי, אנשים רוצים לישון בשקט. ובגלל שהרבה אנשים רוצים עכשיו לישון בשקט, החודשים האחרונים התאפיינו בהחלפה של קרנות נאמנות מנייתיות ואג"חיות לקרנות נאמנות שקליות וכספיות.

המגמה הזו תרמה, כמובן, לירידות באפיקי המניות והאג"ח הקונצרניות, ובמקביל גרמה לעלייה במק"מים ובאג"ח השקליות. ברקע, בנק ישראל מפחית את הריבית ותורם את חלקו לעליית המק"מים ולירידת התשואה.

פסגות מסמנת: נגמרו ארוחות החינם

וכך, אחרי שהניבו תשואה של מעל 4% בשנת 2008, צפויות הקרנות הכספיות להניב 2% בקושי ב-2009. ודווקא כשהתשואה הצפויה נחתכת, מנהלי הקרנות מבקשים לגבות דמי ניהול. זה מגיע להם. הם לא צריכים לעבוד בחינם כמו שהיה עד עכשיו. הם עשו את זה במשך שנה כדי להגדיל את זרימת הכספים לקרנות הכספיות שלהם, ועכשיו, בזה אחר זה הם החליטו להעלות את דמי הניהול.

בשבוע שעבר, אחרי שמנורה מבטחים, כלל פיננסים וחברות קרנות נוספות דיווחו על העלאת דמי הניהול, החליטו גם בפסגות, הגוף המוביל בתעשיית הקרנות, להתיישר עם המגמה, ובעצם סימנו לכולם שנגמרו ארוחות החינם.

בפסגות העלו את דמי הניהול בארבע קרנות כספיות מ-0% ל-0.125%. למרות שמדובר בעלות נמוכה יחסית לעלות בקרנות באפיקים אחרים, ולמרות שמדובר בסוג של כיסוי הוצאות (מנהלי הקרנות משלמים עמלות הפצה לבנקים) - מדובר בכסף גדול.

קחו, למשל, את פסגות כספית שקלית, הקרן הכספית הגדולה בתעשייה. נכון לסוף דצמבר היא מנהלת כ-9.4 מיליארד שקל, וככל הנראה היא גדלה כיום ליותר מ-10 מיליארד שקל. עד עכשיו, כאמור, לא שולמו בקרן דמי ניהול, אך משלשום, ה-1 בפברואר, דמי הניהול עלו ל-0.125%. בכסף, זה סדר גודל של 12 מיליון שקל. לא עניין זניח גם בשביל פסגות הגדולה.

בשביל המשקיעים מדובר בעלות גבוהה יחסית. אחרי הכול, 0.125% מתשואה של 1.5%-2% זה לא עניין של מה בכך. אבסולוטית, כמובן, זה לא נורא, ואופטית הסכום נראה נמוך - שברור שהמשקיעים יקבלו את הגזרה הזאת. זאת ועוד - כולם מסביב העלו את דמי הניהול (ומי שלא העלה כנראה בדרך), אז אין באמת אלטרנטיבה.

מה התמורה?

כלל לא בטוח שזה סוף הסיפור. בתחילת ינואר העלתה מנורה מבטחים את דמי הניהול בקרן הכספית שלה ל-0.13%, והחל מאתמול, ה-2 בפברואר, עלו דמי הניהול ל-0.25%.

במקביל, דיווח עוד גוף גדול, כלל פיננסים, על העלאת דמי הניהול בקרן השנייה בגודלה בתעשיית הקרנות הכספיות, כלל פק"מ פלטינום, שמנהלת כ-5.3 מיליארד שקל, מ-0% ל-0.2%. במקרה הזה מדובר על תוספת של 10 מיליון שקל לשורת ההכנסות - שוב, לא עניין של מה בכך. כך או אחרת, דמי הניהול בשני המקרים עשויים ללמד שהמגמה של עלייה בדמי הניהול יכולה להימשך.

ומה מחזיקות הקרנות הכספיות? ובכן, הנכסים (שכצפוי חוזרים על עצמם בכל הקרנות) הם המק"מים, גילונים (אג"ח לא צמודות למדד בריבית משתנה על בסיס תשואת המק"מ) ושחרים (אג"ח לא צמודות בריבית קבועה).

השחר הפופולרי ביותר הוא שחר מספר 2671. הקרן של פסגות מחזיקה (נכון לעדכון האחרון בסוף נובמבר) בסכום של 663 מיליון שקל באג"ח האלו - כ-7.1% מהיקף נכסיה. בסוף החודש הקודם החזיקה הקרן באג"ח האלה בכ-1.1 מיליארד שקל - 13.6% מהיקף נכסיה. מדובר על מכירה של כ-400 מיליון שקל, כשמנגד הגדילה הקרן את אחזקותיה בפיקדונות בבנקים.

הקרן השנייה בגודלה בתעשייה, כלל פק"מ פלטינום, מחזיקה בשחר 2671 בהיקף של 1.07 מיליארד שקל (נכון לסוף נובמבר), המהווים כ-21% מהיקף נכסיה. גם כלל מימשה את השחר הזה: חודש קודם היא החזיקה בו בכ-1.3 מיליארד שקל, שהיוו כ-29% מנכסיה. מנגד, הקרן הגדילה את אחזקותיה בסדרות המק"מ.

המימוש באג"ח האלו הצדיק את עצמו. האפיקים השקליים האחרים סיפקו תשואה מעט גבוהה יותר מהאג"ח. הסיבה היא, ככל הנראה, המחיר הגבוה יחסית אליו הגיעו האג"ח במקביל לתשואה הנמוכה הגלומה בו, בחודשים האחרונים של 2008 - וזאת, בגלל הנהירה לשחרים.

גם בשקליות מחזיקים בשחר 2671

אותו שחר מככב גם בקרנות השקליות. אבל קודם נסביר מה ההבדל הדק בין קרן שקלית לקרן כספית. קרן כספית משקיעה באפיקים סולידיים לטווח קצר. הקרנות הכספיות שקמו בתחילת 2008 הן בעלות רמת הסיכון הנמוכה ביותר מבין כל קרנות הנאמנות.

הן יכולות להשקיע במק"מים, פיקדונות בנקאיים לתקופה של עד 30 יום, אג"ח שקליות בדירוג AA ומעלה לטווח של עד שנה, כאשר המח"מ (משך החיים הממוצע) של כלל נכסי הקרן הוא עד 90 יום.

מדובר, למעשה, בסוג של תחליף לפיקדונות בבנקים, אם כי קיימים מספר הבדלים, לרבות הסיכון של כל אחד מהאפיקים ועיתוי מימוש ההשקעה. אבל ההבדל העיקרי הוא ככל הנראה בתשואה: התשואה שהמשקיע מקבל בקרן צפויה להיות גבוהה יותר מאשר בפיקדון הבנקאי, בעיקר מכיוון שיכולת המיקוח של הקרן מול הבנק גדולה יותר. הבנק ייתן לגוף שמפקיד אצלו מיליארדים תשואה גבוה יותר מאשר למפקיד שמעוניין לסגור בפק"מ כמה אלפי שקלים.

הקרנות השקליות הן ייצור דומה לקרנות הכספיות, רק שאין הגבלה על המח"מ של כלל נכסי הקרן. וההבדל הזה, מסתבר, קריטי בדמי הניהול. הקרנות השקליות גובות משמעותית יותר מהקרנות הכספיות: בעוד שבכספיות התחילו רק עכשיו לגבות דמי ניהול של 0.125% -0.25%, בקרנות השקליות נעים דמי הניהול בין 0.3% ל-0.8%.

והנה שני מקרים שמחזירים אותנו לשחר 2671. הראשון הוא פריזמה חיסכון שקלי 2009 - קרן שקלית קצרה (עד שנה) של פריזמה, שמחזיקה נכון לסוף נובמבר ב-99.6% מנכסיה בנכס אחד - שחר 2671. היקף האחזקה הוא 414 מיליון שקל. חודש קודם היא החזיקה 98.2% מהיקף נכסיה בשחר 2671, בהיקף של 416.5 מיליון שקל. אם נמשיך לבדוק לאחור נמצא את שחר 2671 מככב בתיק הנכסים. לא סתם מככב. שחר 2671 הוא התיק כולו. כך, למשל, לפני כשנה, בתחילת 2008, שחר 2671 היה 99% מהתיק, עניין של כ-588 מיליון שקל.

98.5% מהנכסים בשחר

הקרן השנייה, מנורה מבטחים שקלית קצרה, מחזיקה נכון למועד העדכון האחרון בסוף נובמבר כ-98.5% מנכסיה באג"ח שחר, בהיקף כספי של כ-82 מיליון שקל. בחודשים הקודמים שיעור האג"ח מסך הנכסים היה אפילו גבוה יותר.

סידרת שאלות מתעוררת כאן: איפה הניהול השוטף, האם צריך בכלל ניהול שוטף, והאם ייתכן שאין כאן ניהול שוטף ובכל זאת נגבים דמי ניהול משמעותיים? הנה התשובות לפי הסדר: אין כאן ממש ניהול שוטף כי השחר הוא לב ליבו של התיק. כנראה שלא צריך ניהול שוטף, כי במקום להשקיע בקרן אפשר לרכוש ישירות את האג"ח, וכן, למרות שאין כאן ממש ניהול שוטף נגבים כאן דמי ניהול של כ-0.7% עד 0.8%. עבור מה בעצם? *

אבישי עובדיה עורך את אתר התכנים www.bursaplus.com ואתר הרכבי הקרנות www.hon.co.il