לומר "לא" לרגיעה מוגבלתאני קורא וחוזר וקורא בעניין רב את הפרסומים, מנסה להבין ולנתח את ההיגיון והשכל העומדים ביסודם ונכשל. אני יכול להבין שארגון החמאס נכון להכריז על כך אבל ממתי הממשלה, שאינה מכירה, ובצדק, בישות הטרוריסטית, נכונה לקבל הצהרה לא חכמה מבחינתה של ישראל?
מהי המשמעות האמיתית של הצהרה זו? שהחל מתום שנה אחת ארגון החמאס יהא רשאי לחדש את שיגור הגראדים, הקאסמים והפצמ"רים לעבר ישראל, או שמא ארגון החמאס מתכוון לשמר תחת ידיו "זכויות" להמשיך בפיגועים ובינתיים...להצטייד באמצעי לחימה ובמערכות נשק חדשות ולהתאמן לקראת חידוש לוחמת הגרילה בישראל!?
אף שישראל איננה "צד פורמלי" אלא "צד עקיף" להסדר המוצע על-ידי מצרים, הרי שהעולם כולו מבין שישראל הינה "צד מעשי" להסדר ואף היא נכונה לקיים הפסקת אש (רגיעה) לתקופה מוגבלת בת שנה אחת. אם במהלך השנה יהיה ירי של רקטות וטילים על ישראל, בין שהיזמה לירי זה תהא של ארגון החמאס ובין שהיוזמה תהא של ארגוני הטרור הלוויינים ("זה לא אנחנו"), ישראל תהיה חופשית להגיב, לא רק עקב "הפרת ההסדר" אלא גם מכוח הדינים הבינלאומיים בדבר זכות ההגנה העצמית.
ואולם, אם במהלך השנה יישמר השקט (היחסי) וארגון החמאס ימשיך להצטייד בארסנל חדש, איש בעולם לא יבין אם ישראל תנקוט בפעולת מנע. ההסדר המוצע אינו בין מדינות ריבוניות ואפילו אם היה כזה לא ניתן היה לאכוף אותו, גם לא בבית הדין הבינלאומי בהאג. רגיעה לשנה אחת משמעה המהותית היא אחת: כבילת ידיה של ישראל (שתקיים את ההסדר) תוך מתן זכות אופציה חד-צדדית לארגון החמאס וללווייניו הטרוריסטים להפר אותו. לשון אחר: רוצים מקיימים, לא רוצים מבריחים, מצטיידים ויורים. קל וחומר שזה יהא המצב בתום שנת הרגיעה.
עדיפה בעיניי הפסקת האש לתקופה בלתי מוגבלת בזמן שניתנת לביטול על-ידי כל אחד מ"הצדדים" להסדר. שארגון החמאס הטרוריסטי לא יעשה לישראל "טובות" ואל לנו לבקשו (באמצעות מצריים) להסכים לרגיעה לתקופה מוגבלת בזמן כלשהי, בין שתקופה זו הינה שנה, חמש או עשר שנים.
אם ארגון החמאס ימשיך בהברחות ובהתחמשות או אם הוא ימשיך בירי, על ישראל לשמר את זכות האופציה לפעול כפי שכל מדינה נורמלית היתה פועלת (כולל ספרד וטורקיה). הסכמה ישראלית (עקיפה) לרגיעה מוגבלת בזמן מבטאת בעיניי גישה לא חכמה וקצרת רואי, שכן יש בה משום הסכמה מכללא (של ישראל) לחידוש הטרור והירי בתום תקופה מוגבלת של שנה אחת או בתום כל תקופה מוגבלת אחרת.
על ישראל להסכים לעקרון אחד והוא: ישראל תמנע מתגובה (הגנה עצמית) כל עוד ארגון החמאס והלוויינים הטרוריסטים שלו נמנעים מהברחות ומהצטיידות בכלי נשק, וכל עוד הם נמנעים מביצוע פגועים ושיגורים, והפוך.
וכפי שהתבטאתי במאמר קודם כאן, הפתרון האמיתי לרצועת עזה הוא כינונו של מנדט בינלאומי לתקופה של עשר שנים מכוח הסמכויות של מועצת הביטחון, שבמהלן יבוצע פיתוח כלכלי מואץ - הוא ואין בלתו. *
הכותב הוא ראש משרד עורכי הדין כספי ושות'
