גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תחקיר: מהי המשמעות העסקית מאחורי החברות האמיצה בין אילן שילוח לאודי פרידן?

שילוח פועל מול המדיה כדי שראובני יקבלו עמלות יתר; במקרה אחד שילוח הסדיר ריטיינר רטרואקטיבי מול לקוח של ראובני; מקאן סייע לבחינת שדרוג המחשבים בראובני; וראובני מבקש לקנות מדיה "במחירי מקאן" ; והממונה על ההגבלים? מבחינתה אין שום בעיה

הקשר בין מקאן-אריקסון לראובני-פרידן, לפחות מבחינת השייכות לקבוצה-האם אינטרפבליק, היה גלוי מאז ומתמיד. אך נראה כי לפחות חלק מהלקוחות, לא הבינו את משמעויותיו עד הסוף. לפני כ-3 שבועות נקרא אודי פרידן למשרדי אחד הלקוחות המרכזיים של המשרד, למה שתואר אחר כך על-ידי מקורבים, כ"שיחה קשה". הלקוח נדהם כששמע שאילן שילוח פועל מול זכייניות הטלוויזיה המסחרית כדי שעמלות היתר שמשולמות בגין לקוחות ראובני-פרידן, שהמדיה לא נרכשת באמצעותו, יועברו במלואן לראובני-פרידן, מבלי לתת דבר לחברת המדיה. זאת, בניגוד למקובל בשוק. בשיחות עם מקורבים הביעו אישים בקרב החברה הלקוחה תדהמה מהמהלך כולו. לפרידן, אגב, הובהר באותה שיחה כי היחיד הקובע כיצד מחולקות העמלות, הוא הלקוח עצמו.

אז מהו, אם כן, פשר הקשר בין שני משרדי הפרסום הללו: מקאן-אריקסון, המוביל את ענף הפרסום מזה לא מעט שנים, וראובני-פרידן, הנמנה על העשירייה הראשונה של משרדי הפרסום בארץ?

לפני מספר שנים, כשנשאל אילן שילוח, מנכ"ל קבוצת מקאן-אריקסון והנציג הבכיר של אינטרפבליק בישראל, על הקשר שלו לראובני-פרידן, הוא השיב: "אני רק קורא דו"חות". השאלה אמנם נשאלה במסגרת ראיון שפורסם ב"גלובס", אך שאלת שיתוף-הפעולה שקיים, או לא קיים, בין שני המשרדים, העסיקה תמיד את ענף הפרסום - לפחות מאז הצטרפותו של ראובני-פרידן לקבוצת אינטרפבליק במהלך 2004.

הדיון בנושא בענף לא היה אקדמי בלבד, וגם לא "סתם רכילותי" על רקע החברות הקרובה בין אילן שילוח לאודי פרידן. לשיתוף-פעולה בין שני המשרדים עשויה להיות השפעה מכרעת על השוק: גם בגלל העובדה שהם מטפלים בתקציבים מנוגדי אינטרסים, וגם בגלל הכוח המצרפי, לכאורה, של השניים מול שוק המדיה - בעיקר לאחר הקמת חברת המדיה יונייטד (שהיתה משותפת לראובני-פרידן ושלמור-אבנון-עמיחי, אולם התפרקה מאז) שהפכה להיות השנייה בגודלה בישראל (מיד אחרי יוניברסל של מקאן).

הן בראובני-פרידן והן במקאן הכחישו מאז ומעולם קשר החורג מבעלי מניות משותפים בלבד, והקפידו לדבר על "חומות סיניות" בין המשרדים. בענף הפרסום היו כאלה שלא קנו את ההצהרות, ושסברו שהקשר קיים לכאורה. עם זאת, מובהר כי איש לא הצליח להוכיח זאת, ובפועל, איש כמעט לא ניסה. אבל חומרים שהגיעו לידי "גלובס" עשויים לשפוך אור על חלק מהתמונה, ולצייר לא מעט סימני שאלה.

ההקלטות של רושה

ענף הפרסום ידוע כבנוי מאינטרסים, ואכן האיש היחידי שניסה בעבר להוכיח קשר בין ראובני למקאן היה עופר רושה - בעבר בעל חברת המדיה פרו-מדיה והיום מנכ"ל חברת מדיה קום מקבוצת אדלר-חומסקי. רושה חשש שהקשר שלכאורה קיים בין שני המשרדים עלול לעלות לו בעקיפין במחיר העסק שלו. הוא נאבק אז בחברת המדיה המתהווה יונייטד, של שלמור וראובני, שאיימה לקחת ממנו את תקציבי העוגן שלו: פרטנר-אורנג' ושטראוס-עלית. במסגרת המאבק הוא ניהל קשר צמוד עם הממונה על ההגבלים העסקיים, וניסה להוכיח קשר בין מקאן לראובני, במטרה להביא לטרפוד המהלך. הוא השתמש לא רק בהצגת מבנה הבעלות של ראובני-פרידן, אלא גם בהקלטות שערך תוך כדי מו"מ שהוא ניהל אישית בעבר עם אנשי ראובני, איאן גודריץ' ואילן שילוח ממקאן.

במשרד הממונה על ההגבלים לא השתכנעו, ונתנו היתר להקמת יונייטד. אך רושה לא ויתר. כשאילן שילוח ניסה לרכוש מניות בערוץ 10, הוא שוב פנה לממונה וטען כי פרט למקאן-אריקסון, לשילוח יש מעורבות ושליטה גם בראובני-פרידן ובחברת המדיה יונייטד.

עסקת שילוח וערוץ 10 אמנם לא יצאה לפועל, אך רושה נשאר רגיש לנושא לאורך שנים, וב-2008 כשנידונה בבית הדין להגבלים הבקשה של יונייטד לקבל פטור נוסף מהסדר כובל, שיאפשר לה להמשיך ולפעול, הוא הגיש בקשה להצטרף להליך המשפטי כחלק מהמאבק שלו, לטענתו, בכתב התביעה, נגד הריכוזיות בשוק. בכתב הבקשה להצטרפות הנחשף כאן לראשונה מציגים עורכי דינו של רושה את הדברים הבאים: "על ההודעה שהוגשה לרשם החברות בדבר שינויים בהרכב הדירקטוריון של חברת א.ת.מ.ץ. (בעלת השליטה בראובני-פרידן) חתום גם אילן שילוח. שילוח משמש כמנכ"ל חברת מקאן-אריקסון והוא גם בעל מניות בה".

"אישוש נוסף לקיומו של קשר, הינו מכתבה של גברת סיוון סלוק ממחלקת הכספים של מקאן, בו היא מתייחסת לתשלום אגרה עבור חברת א.ת.מ.ץ. התייחסות זו על-ידי מחלקת הכספים של מקאן ואף חתימת המכתב בחותמת של חברת מקאן-אריקסון, מחזקת את החשד לשיתוף-פעולה בין החברות", כתב פרקליטו של רושה.

בכל מקרה, הוחלט במשרדי הממונה שלא להאריך את הפטור ליונייטד בשל חשש לפגיעה בתחרות בשוק (בין היתר גם בגלל הקשר עם מקאן), מה שבפועל הביא לפירוקה של החברה ולהתלקחות "מלחמת עולם" בין מי שהיו בעלי המניות שלה: ראובני-פרידן ושלמור-אבנון-עמיחי. במלחמה לקח חלק גם אורן יוניוב, מנכ"ל יונייטד לשעבר, שבחר בצד של שלמור, והיא הגיעה לערכאות משפטיות ואף להליך של בוררות.

לפתע, כל החזית האחידה שהפגינו השותפים כלפי חוץ עם השנים נעלמה, והם התנפלו זה על צווארו של זה בלהט יצרים שקשה שלא לכנותו שנאה. רק אז, כשנכנסו למשוואה עניינים כספיים ומשפטיים, גם החלו להישמע לראשונה בפומבי האשמות מצד רמי שלמור ואורן יוניוב לגבי רמת מעורבותו של שילוח בניהול ראובני-פרידן, בעוד שרגע לפני כן, חתמו כולם על בקשה שהוגשה לממונה על ההגבלים העסקיים, לצורך המשך פעילותה של יונייטד, בטענה שאין שום קשר עבודה בין שני המשרדים.

לך לאילן, תחזור מאילן

במסגרת הליך הבוררות נחקר אורן יוניוב, בתור מנכ"ל יונייטד לשעבר ולפני כן מנכ"ל ראובני-פרידן. שם, הוא הציג פתאום תמונה אחרת לגמרי. כשיוניוב התבקש לפרט מה המעורבות של שילוח בראובני-פרידן, השיב יוניוב: "אילן שילוח מנהל למעשה את ראובני-פרידן. הוא ניהל באותה תקופה, אבל אני כבר לא כל כך בקיא במה שקורה שם בתקופה האחרונה. אילן שילוח הוא זה שעל-פיו יישק דבר, הוא זה שקובע שם את הטון הניהולי, מבחינתי הוא זה שמנהל את ראובני-פרידן. הוא מעורב בכל דרך שהיא לא ברמה של העובדה שהוא נציג של IPG מחו"ל, אלא ממש מעורב בניהול של ראובני-פרידן".

כשהקשה החוקר וביקש דוגמאות ממשיות, כדי שהבורר יבין ולא יתרשם כי מדובר בהערכה בלבד, ענה יוניוב: "אילן שילוח השתתף בישיבות אקזקיוטיבה של ראובני-פרידן, היה מנחה הנחיות אופרטיביות את הצמרת של ראובני-פרידן, ואני בכללם. היה ברור, לגבי הרבה דברים שהיו עולים, ש'לך תסגור עם אילן'. בחלק מהפרוטוקולים שנחשפו ואנחנו רואים - 'לך לאילן, תחזור מאילן, תגיד לאילן'. אילן שילוח היה הדמות הדומיננטית בראובני-פרידן החל מהרכישה של IPG את ראובני-פרידן איפשהו ב-2002, אני לא זוכר בדיוק, וגם לתוך תקופת יונייטד".

כשמבקשים מראובני-פרידן להגיב על טענותיו של יוניוב, הם ממהרים לשלוף בתגובה כנגד יוניוב (שכמובן גם הוא איננו נקי מאינטרסים בפרשה, שכן הוא בחר בצד של שלמור), את כתב הבקשה לממונה על ההגבלים העסקיים מאמצע 2008, עליו חתומים כל השותפים ביונייטד: כל מנהלי שלמור-אבנון-עמיחי, ראובני-פרידן ויוניוב עצמו. בכתב הבקשה לחידוש הפטור נכתב כך: "המבקשות סבורות כי לסוגיית הבעלות של IPG בשני משרדי הפרסום אין חשיבות או משמעות תחרותית בנסיבות השוק בענייננו. IPG היא הבעלים של שני המשרדים החל מ-2002, למרות בעלות זאת לא פעלו ראובני-פרידן ומקאן-אריקסון במשותף מעולם. יתר על כן, בין שני משרדי פרסום אלה קיימת יריבות תחרותית ברורה ומובהקת הבאה לידי ביטוי בכל היבטי פעילותם".

לצורך הבקשה, יש פרוצדורות של אימות נתונים באמצעות תצהיר אישי, בו האדם עצמו באופן אישי מצהיר שהעובדות המוגשות נכונות. התצהירים הוגשו על-ידי עו"ד מיכל הלפרין לשותפים לחתימה. לטענת יוניוב, הוא סרב לחתום על תצהיר בשבועה שאין קשר בין מקאן לראובני, ועל התצהיר בעניין הספציפי הזה חתם משה ראובני. בתצהיר שעליו חתם בסוף יוניוב לבדו אין אזכור לקשר הקיים או שאינו קיים בין שני המשרדים.

כשמתבקש יוניוב להגיב על הסתירה לכאורה שבין הבקשה שהוגשה לממונה, שטענה שאין קשר בין המשרדים, לבין הצהרתו בהליך הבוררות בה הוא טוען לקיומו של קשר הדוק, הוא אומר בתגובה: "מהיכרותי את רמת המעורבות העמוקה של אילן שילוח בניהול השוטף של ראובני-פרידן IPG, סירבתי בתוקף לדרישה לחתום על תצהיר כזה לממונה על ההגבלים העסקיים, בחודש אוגוסט 2008, לפיו אין מעורבות כזו. החתימה על הבקשה לממונה על ההגבלים הינה כללית כפי שעשו יחדיו כל השותפים למיזם יונייטד ואין היא מהווה תצהיר. אין כל סתירה בין התצהיר עליו חתמתי לבין עדותי בבוררות או בכל מקום אחר".

מרישום סיכומי ישיבות הנהלה שערך יוניוב במסגרת תפקידו כמנכ"ל ראובני-פרידן, בפורום שכלל בדרך כלל את 3 השותפים בראובני (משה ראובני, אודי פרידן ועירית שטראוס), וכן את יוניוב עצמו ואילן שילוח, נראה כי שילוח, לטענת יוניוב, לא הסתפק בקריאת דו"חות בלבד, והקשר עם "האחות הגדולה" מקאן לא הסתכם בהשתייכות המשותפת לקבוצת אינטרפבליק. בצד רשימות של מטלות שותפות של משרד פעיל ניתן למצוא משימות, כמו אלה המפורטות בהמשך.

"אילן ישוחח עם מודי פרידמן (אז מנכ"ל ערוץ 10, ובאותה תקופה גם לקוח של ראובני-פרידן) בנושא תשלום ריטיינר רטרואקטיבית מיום הקפאת ההליכים". רישום זה הוא מתאריך 7.8.2003. עוד סוכם באותה ישיבה, כי ראובני יעביר פרטים על מנכ"ל חברה (שניהל חברה שהיתה עד לאחרונה לקוחה של ראובני-פרידן) לשילוח.

בתשובה לשאלה של פרקליטו של ראובני-פרידן בחקירה נגדית, שביקש דוגמה להתערבותו של שילוח מהזמן האחרון, עונה יוניוב: "לקראת ההגשה של הדו"ח (לשנת 2008, ע.ב.ל), אם היו לו שאלות על זה, אז הוא היה יוצא (ושואל על זה, ע.ב.ל.) בישיבות. במשא ומתן, הסכם ההעסקה (של יוניוב, ע.ב.ל.) כמובן לא התקדם לשום מקום, אז לאילן היו הערות. על הסכם ההעסקה שלי. ההוא של 2008 שהתקבל סמוך להגשה. אילן היה מעורב. אתה אפילו לא יכול להצביע על דבר אחד, כי הוא היה מעורב בכל צעד ושעל".

עם זאת, בחקירה הנגדית של יוניוב עימת אותו בא כוחו של ראובני-פרידן עם העובדה כי יוניוב חתם בעבר על מסמך לממונה על ההגבלים, בו מופיעה בין השאר השורה הבאה: "IPG הם הבעלים של שני משרדי הפרסום האמורים, החל משנת 2002. למרות בעלות זו, לא פעלו ראובני-פרידן ומקאן-אריקסון במשותף או בתיאום מעולם". בתשובה עונה לו יוניוב: "מבחינתי מה שכתוב פה היה בהקשר המדיה. אנחנו הגשנו בקשה לעניין המדיה, לא על דברים מעבר לזה". פרקליטו של ראובני חוזר ומקשה על יוניוב, ושואל אותו: "אני רוצה שתגיד לנו איך אנחנו יכולים להחליט, למה להאמין, למה שאתה חותם בכתב, או למה שאתה בא לספר בעל פה שיש לך אינטרס לספר את מה שאתה מספר. אני רוצה שרק תגיד לי איזה כלי יש לי לבחור בין העמדה הזאת לעמדה הזאת?"

יוניוב ענה: "אני מאמין שאתה תבחר בעמדה שאתה תמצא לנכון, אני מספר את מה שידוע לי. ומה שידוע לי אין לי אינטרס להגיד שאילן היה מעורב או לא היה מעורב. זה לא ישרת אותי בשום אינטרס שהוא. אילן שילוח היה מעורב בניהולו של ראובני-פרידן, נקודה. לא חוזר בי מדבריי כהוא זה".

שילוח בקרב על העמלות

ההנחיות, על-פי סיכומי הישיבות של יוניוב, חרגו מפעולות שילוח בלבד. למשל, על-פי הרישום, בתחילת 2004 את ההצעה לשדרוג מערך המחשוב של ראובני-פרידן נדרשה לבחון חנה ראדו - משנה למנכ"ל ואחראית על הכספים במקאן-אריקסון. אותה ראדו גם אמורה היתה על-פי סיכום ישיבה אחר מ-2002 (השנה בה נרכשו המניות בראובני על-ידי אינטרפבליק) להנחות את חנה בן-שלום (אז מנהלת הכספים בראובני) לגבי אופן רישום הוצאות. יצוין כי מי שהיתה בת-טיפוחיה של ראדו במקאן, קרן קופילוב, מונתה לפני מספר שנים למנהלת החשבונות של ראובני-פרידן, והיא איננה הבכירה היחידה שעברה בין שני המשרדים: סיגי אשל, סמנכ"ל לשעבר במקאן, מונתה בעבר לתפקיד בכיר בראובני-פרידן.

נראה כי בחודשים האחרונים, על רקע השינויים בתחום המדיה, התגלו מקרים בהם הפך הקשר בין המשרדים לפחות זהיר. כאמור, בעקבות החלטת הממונה, חברת המדיה יונייטד התפרקה, ועל חורבותיה קמה יוניון, בבעלות אורן יוניוב, שמנהלת בשלב זה את רוב התקציבים שהיו ביונייטד. באותה עת בערך הוקמה גם חברת המדיה מרקיורי, השייכת לראובני-פרידן ומנוהלת על-ידי איש המדיה ישראל דיאמנט.

ישראל דיאמנט (מנכ"ל מרקיורי, חברת המדיה של ראובני-פרידן) פנה לאמצעי מדיה שונים, והודיע להם כי הוא קונה שטחי פרסום ב"מחירי מקאן", ומבקש "להצטרף להסכם העמלות של מקאן". מהלך זה, מסתבר, מקובל על הממונה על ההגבלים, שאינה רואה במקאן וראובני מתחרים.

בנוסף, המקובל בשוק הוא שעמלת היתר מתחלקת חצי-חצי או שליש ושני שליש בין חברת המדיה למשרד הפרסום. על-פי נוהל זה, במקרה בו רכשה יוניון, מדיה עבור לקוחות קריאיטיב של ראובני-פרידן, הרי שחלק מהכסף היה צריך להגיע ליוניון. אך בקבוצת אינטרפבליק כנראה לא חשבו שזה מוצדק, וכך נציגים של מקאן פעלו כדי שעמלות היתר יגיעו במלואן לראובני-פרידן.

לאחר שנודע ליוניון כי נציגים של מקאן פנו בבקשה להעביר את כל עמלת היתר אל ראובני, פנה יוניוב במכתב ששלח בא כוחו לשילוח, עם העתקים לזכיינות הטלוויזיה: "לאחרונה נודע למרשתי כי פנית באופן אישי ובאמצעות עובדיך הבכירים אל מפעילי הטלוויזיה המסחרית בישראל וכן לאמצעי מדיה אחרים ודרשת מהם כי ימנעו מלשלם למרשתי עמלות כלשהן בגין רכש מדיה עבור לקוחות משרד הפרסום ראובני-פרידן - אותם לקוחות שבחרו לרכוש את המדיה באמצעות מרשתי". במכתב נטען כי ניתן היה להבין מדברי שילוח כי אם פנייתו לא תיענה, זה יביא לפגיעה ביחסים המסחריים שבין קבוצת מקאן לגורם המדיה ולצמצום רכש המדיה בו.

"דרישתך זאת תמוהה וגם בלתי חוקית בעליל", טוען בא כוחו של יוניוב. "התמיהה היא בשאלה האם מי מלקוחות ראובני-פרידן אשר בחרו לרכוש מדיה באמצעות מרשתי, נתנו את הסכמתם לדרישתך האמורה מאמצעי המדיה? האם אותם לקוחות היו מודעים לניגוד העניינים בו אתה מצוי כבעלים של משרד פרסום וחברת רכש מדיה שמטפלת בלקוחות מתחרים?"

עוד נטען במכתב כי ההתערבות לכאורה היא הפרה של חוק ההגבלים, משום שלמקאן חברת מדיה בשם יוניברסל מקאן. לפחות אחת מבין 3 זכייניות הטלוויזיה המסחרית אישרה ל"גלובס" כי אכן מהלך כזה התבצע מצד מקאן. כמו כן נתנה הזכיינית אישור לניסיון של ראובני-פרידן, באמצעות דיאמנט, להיכנס להסכם העמלות של מקאן.

בתשובה עונה ליוניוב בא כוחו של מקאן-אריקסון, עו"ד ניב זקלר: "IPG ראובני-פרידן ומקאן-אריקסון, לרבות חברת המדיה שבבעלותה יוניברסל מקאן ישראל, הינן חלק מקבוצת פרסום אחת, הנשלטת על-ידי InterPublic Group of Companies, Inc. ("IPG"). במסגרת זו, יוניברסל רשאית היתה - לו חפצו בכך הצדדים - לרכוש מדיה גם עבור ראובני-פרידן. רכישה כזו (לו נעשתה) תואמת כל תג ותו בחוק ההגבלים העסקיים. מרשתך מוזמנת לפנות לממונה על הגבלים עסקיים ("הממונה") כדי לברר עמדתה בנושא זה. מכל מקום, יוניברסל אינה רוכשת מדיה עבור ראובני-פרידן. ראובני-פרידן רוכשת כיום מדיה עבור לקוחותיה באמצעות מחלקת מדיה שהוקמה על-ידה לצורך כך, הנקראת מרקורי. למותר לציין, שמאחר שיוניברסל ומרקורי משתייכות לאותה קבוצה, שבשליטת IPG, ממילא לשתיהן אינטרס מובהק וחוקי למהדרין, שלקוחותיהן ייהנו מתנאי רכש מדיה דומים וטובים יותר). נושא נוסף שהועלה בפנייה של נציגי IPG לגופי המדיה השונים, כחלק מדיון בתנאי הרכישה, היה העמלות הנוגעות לפעילות ראובני-פרידן. בהקשר זה נתבקשו גופי המדיה - בשמה של מרקורי - להוסיף ולפעול כפי שפעלו בעבר הקרוב (עת רכישת המדיה עבור פעילות ראובני-פרידן נעשתה ב ידי יונייטד), קרי להעביר לראובני-פרידן את עמלות היתר הנוגעות לפעילותה. יתר על כן: מר יוניוב וודאי יוכל לעדכן אותך בהקשר זה, כי עד לפני זמן קצר ביותר, עמלות היתר הנוגעות לפעילות ראובני-פרידן שולמו במלואן מגופי המדיה ישירות לראובני-פרידן. כך היה בעת פעילותה של יונייטד, וכך ראוי וצריך שיהא לאחר הפסקת פעילותה, ולפחות כל עוד לא באה הסכמה אחרת בין הצדדים הנוגעים בדבר".

כפי שפורסם ב"גלובס" השבוע, הממונה על ההגבלים אישרה באחרונה לשני המשרדים, ראובני-פרידן ומקאן-אריקסון, לשתף פעולה בתחום המדיה. ואכן, ממשרד הממונה על ההגבלים העסקיים נמסר בתגובה לגבי שיתוף-הפעולה של מקאן וראובני בתחום המדיה: "מאחר ושני הגופים נשלטים על-ידי IPG אנחנו לא רואים בהם מתחרים מלכתחילה".

ראובני-פרידן: טענותיו של יוניוב אינן אמינות וסותרות זו את זו

מראובני-פרידן מסר בתגובה: "אורן יוניוב סותר את עצמו כאשר מוסר גרסאות הפוכות לחלוטין - האחת בפני כבוד הבורר אוקון והשניה בפני הממונה על ההגבלים העסקיים. טענותיו של יוניוב בבוררות בנוגע לקשרים, כביכול, בין ראובני-פרידן לבין מקאן-אריקסון, אינן אמינות לחלוטין, כשנזכרים שיוניוב עצמו חתם באופן אישי (בשם יונייטד) על בקשה רשמית שהוגשה לממונה על הגבלים עסקיים, במסגרתה הוא אישר בחתימתו כדלקמן: "IPG היא בעלים של שני משרדי הפרסום האמורים החל מ-2002. למרות בעלות זו, לא פעלו ראובני-פרידן ומקאן-אריקסון במשותף או בתיאום מעולם. יתר על כן, בין שני משרדי פרסום אלה קיימת יריבות תחרותית ברורה ומובהקת הבאה לידי ביטוי בכל היבטי פעילותם".

בהמשך הבקשה עליה חתום יוניוב נכתב, כי הלקוחות של שני המשרדים "מחייבים הפרדה מבנית ותוכנית מוחלטת בין שני משרדי הפרסום האמורים".

אורן יוניוב טען אם כן במסמך רשמי שהוגש לממונה על הגבלים עסקיים, בדיוק את ההפך ממה שטען בבוררות. לעומת זאת כשהעיד יוניוב בבוררות, הוא ניסה לקדם את מטרותיו, ועשה כן תוך העלאת טענות כזב, הסותרות מסמכים רשמיים עליהם חתם.

גם כבוד הבורר בועז אוקון קבע, במספר הקשרים בפסק הבורר, כי עדותו של יוניוב אינה אמינה:

1. הבורר קבע, כי תשובות מסוימות של יוניוב "אינן משכנעות".

2. הבורר קבע ביחס לטענה שהעלה יוניוב בבוררות, כי "היא בבחינת מדרש פליאה".

3. הבורר קבע, כי השאלה כיצד יוניוב טוען "לאי ידיעה" בעניין מסוים, היא "בגדר חידה".

4. הבורר קבע, כי "הגנת הנאיביות אינה עומדת ליוניוב".

5. לגבי טענה אחרת של יוניוב קבע הבורר, כי "אין לה אחיזה של ממש".

מקאן: שילוח מעורב רק בפיננסים ואינו מעורב בניהול ראובני-פרידן

ממקאן-אריקסון נמסר בתגובה: "מקאן-אריקסון וראובני-פרידן הם חלק מקבוצת הפרסום העולמית IPG שמחזיקה כ-56% מראובני-פרידן ו-82% ממקאן-אריקסון ישראל. למרות השליטה של IPG בשתי החברות, החברות פועלות בישראל כחברות נפרדות לחלוטין בכל הקשור ללקוחותיהן, מתחרות ביניהן, וכמובן שקיימות חומות סיניות שאושרו על-ידי הממונה על ההגבלים העסקיים עוד ב-2004. כנציג IPG בישראל, אילן שילוח מפקח אך ורק על הצד הפיננסי של פעילות הקבוצה בישראל, ועוסק בתחומים של בקרה תקציבית ודו"חות כספיים.

שילוח מעולם לא היה מעורב בפעילות הנוגעת ללקוחות ראובני-פרידן; אינו מנהל - לא להלכה ולא למעשה את ראובני-פרידן; אין לו שום סמכות ביחס לקבלת החלטות בראובני-פרידן; הוא אינו חבר דירקטוריון בראובני-פרידן או בחברת האחזקות שלה; ומעולם לא היתה ולא תהיה לו שום מעורבות או חשיפה לפעילות השיווקית והפרסומית של לקוחות ראובני-פרידן. ההקפדה על חומות סיניות בכל הקשור לפעילות שתי החברות הינה מלאה ומוחלטת".

"בנושא עמלות היתר שדרש שילוח מהמדיה עבור לקוחות ראובני-פרידן שראובני-פרידן אינו קונה להם מדיה, הוא משיב במכתב ליוניוב בו כתוב בין היתר כי חלק מדיון בתנאי הרכישה (של המדיה של ראובני באמצעות מקאן), היה העמלות הנוגעות לפעילות ראובני-פרידן. בהקשר זה נתבקשו גופי המדיה - בשמה של מרקורי - להוסיף ולפעול כפי שפעלו בעבר הקרוב (עת רכישת המדיה עבור פעילות ראובני-פרידן נעשתה בידי יונייטד), קרי להעביר לראובני-פרידן את עמלות היתר הנוגעות לפעילותה. 'עד לפני זמן קצר ביותר, עמלות היתר הנוגעות לפעילות ראובני-פרידן שולמו במלואן מגופי המדיה ישירות לראובני-פרידן', נכתב במכתב. 'כך היה לעת פעילותה של יונייטד, וכך ראוי וצריך שיהא לאחר הפסקת פעילותה, ולפחות כל עוד לא באה הסכמה אחרת בין הצדדים. לפיכך, כך בדיוק נתבקשו גופי המדיה להוסיף ולנהוג. בניגוד לנטען במכתבך, לא נאמר במפורש - ואף לא ניתן היה להבין - כי אם לא יענו גופי המדיה לדרישות הנ"ל, כי אז יביא הדבר לפגיעה ביחסיהם עם קבוצת IPG ולצמצום רכש המדיה מצד קבוצת IPG', לשון המכתב".

עוד כתבות

עבודה מהבית. צוברת תאוצה / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

שעתם היפה של אנשי ה-HR: הזדמנות להמציא את עצמם מחדש

משבר הקורונה הבהיר את הצורך במומחיות בניהול מערכת שמנהלת אנשים

גל גדות בפרסומת של הוט / צילום: יח"צ

הנה בא עוד גל גדות: הפרסומת של HOT - הזכורה ביותר

גיאוקרטוגרפיה: הפרסומת לבזק אינטרנט היא האהובה ביותר השבוע ● הקמפיין של משרד הבריאות הוא המושקע ביותר מבחינה תקציבית

מפרץ שארלוט באנטרקטיקה. הקיץ היו צפויים להגיע לאזור 80 אלף תיירים / צילום: Christian ?slund - Greenpeace

צליל של קרחון נמס: מסע מרתק לאנטרטיקה מגלה שלא הכל אבוד

להקות הפינגווינים שהולכות ומתמעטות, ספינות התיירים שמתרבות, הקרח שנמס והצליל המפתיע של התחממות כדור הארץ ● כתב הגרדיאן יצא במסע אל היבשת שבה אפשר להסתכל למשבר האקלים בעיניים, ודווקא חזר עם תקווה ● "גלובס" מגיש: הכתבות הטובות של השנה ממיטב עיתוני העולם

דור חמישי בסלולר, אילוסטרציה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

התחרות בדור החמישי: הוט מובייל מעלה מחירים

הוט מובייל הודיעה כי רק לקוחות שיצטרפו לתוכנית ייעודית ויקרה יותר יוכלו לגלוש בדור החמישי ● במקביל פלאפון מבהירה כי כל לקוח שיש ברשותו מכשיר תומך יוכל לגלוש בהתאם לחבילה שיש לו

מה אפשר לקנות ב-1.6 מיליון שקל באזור הדרום / עיבוד: טלי בוגדנובסקי , גלובס

מה אפשר לקנות ב-1.6 מיליון שקל באזור הדרום

דירה במגדל הגבוה ביותר בבאר שבע, או קוטג' בן 5 חדרים בערד, בקרית גת או באופקים

כמו לכל דבר, גם לעבודה מהבית יתרונות וחסרונות / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

קצרים בתקשורת ועוד 4 אתגרי ניהול מרחוק

שישה חודשים כמעט למהפכת העבודה מרחוק, ומנהלים עדיין לומדים איך להתמודד איתה • מחקרים מצביעים על בעיות באמון, על קושי לנהל לו"ז ברור לכולם ועל שאלות בנוגע למדידת ביצועים • איך מתגברים על האתגרים

דר' מריה ואן קרקוב וראש ארגון הבריאות העולמי, תאודרוס אדהנום גברה-יסוס / צילום: רויטרס

ארגון הבריאות העולמי יממן בדיקות מהירות וזולות (אך פחות מדוייקות) למדינות עניות

ארגון הבריאות העולמי יממן משלוח של 120 מיליון בדיקות מעבדה מהירות לקורונה לכ-20 מדינות באפריקה ● הבדיקה, שעלותה 5 דולר, מעניקה תשובה בתוך 15-30 דקות אך נחשבת למדויקת פחות מבדיקות ה-PCR

אינסטגרם / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

החוק החדש בתעשיית השבבים ולמה בפייסבוק חושבים שבצ'ק פוינט מגזימים: השבוע בהייטק

הסרט שמתעלם מהכוח של נטפליקס ● הישראלים שעוזרים לוולמארט להיות חדשנית ● AWS חושפת כמה עובדים היא מעסיקה בישראל ומה עובר בראש של ג'ף בזוס ● השבוע שהיה בהייטק

סניף של וולמארט. ביצוע מהפך טכנולוגי בארגון ענק כזה, הוא משימה מורכבת מאוד  / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

ההשקעה שתציל את הדינוזאור? מה מחפשת וולמארט בטיקטוק

במבט ראשון מעורבותה של וולמארט ברכישת פעילות טיקטוק בארה"ב נראית תמוהה, אלא שהיא מסתדרת היטב עם התוכנית של המנכ"ל שלה לבנות חברת טכנולוגיה אינטרנטית בתוך החברה הקמעונאית הגדולה בעולם • הניסיון לעשות זאת עובר גם בישראל

יועז הנדל / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

פלאפון, פרטנר והוט מובייל קיבלו רישיון הפעלה לדור החמישי בסלולר

משרד התקשורת האריך את עבודתה של ועדת התדרים לטובת הקצאת תדרים נוספת ● כפי שמסתמן, פלאפון, פרטנר והוט מובייל יקבלו את המענק המוגדל ● סלקום ואקספון יסיימו את ההקמה ברבעון הבא, ולכן ככל הנראה יקבלו את המענק המופחת

האי המלאכותי Palm Jumeirah, המרינה של דובאי ומחוז JBR, דובאי / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

כמה עולה דירה בדובאי או בבחריין ואיזו תשואה צפויה למשקיעים

בלי מסים, עם תשואה שנעה בין 6% ל-8%, ויזמים בטוחים שתהיה עליית ערך, האם חצי האי ערב הוא היעד הנדל"ני הבא?

מנכל בזק דודו מזרחי / צלם: רונן טופלברג

לקראת מהפכה במהירות הגלישה? נקודת המפנה של שוק התקשורת הישראלי

לאחר שנים של קיפאון, נראה שישראל עשויה סוף-סוף להתגבר על הפיגור בתשתיות האינטרנט • השילוב של אישור מתווה הסיבים של בזק עם הכניסה של הוט למיזם IBC עשוי להביא לתחרות בענף, שתוליד איכויות וקצבי גלישה טובים יותר לצרכן ולעסקים

בנימין נתניהו / צילום: Matt Rourke, Associated Press

ראש הממשלה: נערכים לטיפול ב-1,500 חולים קשה

נתניהו קיים אתמול סדרת דיונים לגבי המשך ההתמודדות עם מגפת הקורונה ● מליאת הכנסת צפויה לאשר מחר את חוק הקורונה הגדול, שיגביל קיום הפגנות בזמן הסגר

זירת המסחר בוול סטריט / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

המסחר בוול סטריט ננעל בעליות: נאסד"ק עלה ב-1.9%; מניות הבנקים קפצו

המסחר באירופה ננעל בעליות: דאקס זינק ב-3.2% קאק קפץ ב-2.4% ופוטסי עלה ב-1.5% ● המסחר באסיה ננעל במגמה מעורבת ● פלוסי אמרה כי ישנה עדיין אפשרות להסכמות על חבילת החילוץ ● HSBC קפצה ב-10% ● Virgin Galactic זינקה ב-25%

גליון קנאה ופרגון- ברקע סמלילי המגזינים רולינג סטון, אטלנטיק, הגרדיאן, GQ, הוול סטריט ג׳ורנל / צילום: גלובס

יש לנו פרויקט מושלם, אפילו שאין בו כתבה אחת שלנו

הכתבות המרתקות והמשובחות ממיטב עיתוני העולם, בפרויקט מיוחד שכולו נוטף קנאה (ופרגון)

רחוב שומם בפריז בזמן הסגר באפריל. שיעורי תמותה נמוכים ביחס לתחלואה / צילום: BENOIT TESSIER, רויטרס

הגרף היומי: תוך כמה ימים הופך סגר לאפקטיבי ומה אפשר ללמוד מאירופה?

בניגוד לרצונה, ישראל הופכת למקרה בוחן עולמי להתמודדות עם גל שני של קורונה • באירופה עוקבים אחרי המודל ה"ייחודי" שגובש בארץ, ואחרי סיכויי ההצלחה שלו • במקביל מנסים האירופאים להימנע מסגר שני - וארגון הבריאות העולמי סבור שזה בהחלט אפשרי

יולי אדלשטיין, לאחר התפטרותו מתפקידו כיו"ר הכנסת / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

אדלשטיין: קבינט הקורונה יאריך את הסגר בשבועיים נוספים לפחות

לדברי שר הבריאות אין שום סיכוי שהסגר יוסר בעוד שבוע וחצי לאחר שמחת תורה, כפי שטענה הממשלה בתחילה ● הממשלה צפויה היום להעביר חוק שיגביל את ההפגנות, על אף שהן נערכות באוויר הפתוח

עובדי הייטק. למצולמים אין קשר לכתבה / צילום: איל יצהר, גלובס

רשות החדשנות מחפשת מנכ"ל חדש. ולא בטוח שהוא חייב לבוא מההייטק

בתעשיית ההייטק מרוצים מתפקוד רשות החדשנות בשנים האחרונות, אך לקראת עזיבתו של המנכ"ל אהרון אהרון נחלקים בנוגע לשאלת מחליפו, שייכנס לתפקיד בזמן משבר • האם יותר חשוב שיכיר את עבודת הממשלה, שיגיע מחברת הייטק או שיהיה בעל ניסיון בעולם ההשקעות

דונלד טראמפ נואם בעצרת תומכים במנהטן לאחר שזכה בבחירות ב-2016 / צילום: Mike Segar, רויטרס

תחקיר: הקמפיין של טראמפ סיווג מיליוני שחורים ככאלה שצריך להרתיע מלהגיע לקלפיות

ערוץ 4 הבריטי השיג מסמכים שמלמדים על כך שב־2016 מטה טראמפ סיווג כ־200 מיליון אמריקאים על פי קריטריונים שונים וחילק אותם ל־8 קטגוריות שונות ● מבין הקטגוריות: 3.5 מיליון בוחרים שחורים ● בחירות אלה היו הראשונות ב־20 שנים שבהן ירד שיעור השתתפותם של מצביעים שחורים

בורסת תל אביב / צילום: רויטרס

בעקבות העליות החדות בוול סטריט: הבורסה פותחת שבוע מקוצר במגמה חיובית

עליות חדות רושמות מניות טאואר, לייבפרסון, איי.אפ.אפ, אוגווינד, נייס, אלקטריאון ואודיוקודס ● מגמה שלילית באירופה וירידות קלות בחוזים על מדדי וול סטריט ● הצטרפו לשידור החי