גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תחקיר: מהי המשמעות העסקית מאחורי החברות האמיצה בין אילן שילוח לאודי פרידן?

שילוח פועל מול המדיה כדי שראובני יקבלו עמלות יתר; במקרה אחד שילוח הסדיר ריטיינר רטרואקטיבי מול לקוח של ראובני; מקאן סייע לבחינת שדרוג המחשבים בראובני; וראובני מבקש לקנות מדיה "במחירי מקאן" ; והממונה על ההגבלים? מבחינתה אין שום בעיה

הקשר בין מקאן-אריקסון לראובני-פרידן, לפחות מבחינת השייכות לקבוצה-האם אינטרפבליק, היה גלוי מאז ומתמיד. אך נראה כי לפחות חלק מהלקוחות, לא הבינו את משמעויותיו עד הסוף. לפני כ-3 שבועות נקרא אודי פרידן למשרדי אחד הלקוחות המרכזיים של המשרד, למה שתואר אחר כך על-ידי מקורבים, כ"שיחה קשה". הלקוח נדהם כששמע שאילן שילוח פועל מול זכייניות הטלוויזיה המסחרית כדי שעמלות היתר שמשולמות בגין לקוחות ראובני-פרידן, שהמדיה לא נרכשת באמצעותו, יועברו במלואן לראובני-פרידן, מבלי לתת דבר לחברת המדיה. זאת, בניגוד למקובל בשוק. בשיחות עם מקורבים הביעו אישים בקרב החברה הלקוחה תדהמה מהמהלך כולו. לפרידן, אגב, הובהר באותה שיחה כי היחיד הקובע כיצד מחולקות העמלות, הוא הלקוח עצמו.

אז מהו, אם כן, פשר הקשר בין שני משרדי הפרסום הללו: מקאן-אריקסון, המוביל את ענף הפרסום מזה לא מעט שנים, וראובני-פרידן, הנמנה על העשירייה הראשונה של משרדי הפרסום בארץ?

לפני מספר שנים, כשנשאל אילן שילוח, מנכ"ל קבוצת מקאן-אריקסון והנציג הבכיר של אינטרפבליק בישראל, על הקשר שלו לראובני-פרידן, הוא השיב: "אני רק קורא דו"חות". השאלה אמנם נשאלה במסגרת ראיון שפורסם ב"גלובס", אך שאלת שיתוף-הפעולה שקיים, או לא קיים, בין שני המשרדים, העסיקה תמיד את ענף הפרסום - לפחות מאז הצטרפותו של ראובני-פרידן לקבוצת אינטרפבליק במהלך 2004.

הדיון בנושא בענף לא היה אקדמי בלבד, וגם לא "סתם רכילותי" על רקע החברות הקרובה בין אילן שילוח לאודי פרידן. לשיתוף-פעולה בין שני המשרדים עשויה להיות השפעה מכרעת על השוק: גם בגלל העובדה שהם מטפלים בתקציבים מנוגדי אינטרסים, וגם בגלל הכוח המצרפי, לכאורה, של השניים מול שוק המדיה - בעיקר לאחר הקמת חברת המדיה יונייטד (שהיתה משותפת לראובני-פרידן ושלמור-אבנון-עמיחי, אולם התפרקה מאז) שהפכה להיות השנייה בגודלה בישראל (מיד אחרי יוניברסל של מקאן).

הן בראובני-פרידן והן במקאן הכחישו מאז ומעולם קשר החורג מבעלי מניות משותפים בלבד, והקפידו לדבר על "חומות סיניות" בין המשרדים. בענף הפרסום היו כאלה שלא קנו את ההצהרות, ושסברו שהקשר קיים לכאורה. עם זאת, מובהר כי איש לא הצליח להוכיח זאת, ובפועל, איש כמעט לא ניסה. אבל חומרים שהגיעו לידי "גלובס" עשויים לשפוך אור על חלק מהתמונה, ולצייר לא מעט סימני שאלה.

ההקלטות של רושה

ענף הפרסום ידוע כבנוי מאינטרסים, ואכן האיש היחידי שניסה בעבר להוכיח קשר בין ראובני למקאן היה עופר רושה - בעבר בעל חברת המדיה פרו-מדיה והיום מנכ"ל חברת מדיה קום מקבוצת אדלר-חומסקי. רושה חשש שהקשר שלכאורה קיים בין שני המשרדים עלול לעלות לו בעקיפין במחיר העסק שלו. הוא נאבק אז בחברת המדיה המתהווה יונייטד, של שלמור וראובני, שאיימה לקחת ממנו את תקציבי העוגן שלו: פרטנר-אורנג' ושטראוס-עלית. במסגרת המאבק הוא ניהל קשר צמוד עם הממונה על ההגבלים העסקיים, וניסה להוכיח קשר בין מקאן לראובני, במטרה להביא לטרפוד המהלך. הוא השתמש לא רק בהצגת מבנה הבעלות של ראובני-פרידן, אלא גם בהקלטות שערך תוך כדי מו"מ שהוא ניהל אישית בעבר עם אנשי ראובני, איאן גודריץ' ואילן שילוח ממקאן.

במשרד הממונה על ההגבלים לא השתכנעו, ונתנו היתר להקמת יונייטד. אך רושה לא ויתר. כשאילן שילוח ניסה לרכוש מניות בערוץ 10, הוא שוב פנה לממונה וטען כי פרט למקאן-אריקסון, לשילוח יש מעורבות ושליטה גם בראובני-פרידן ובחברת המדיה יונייטד.

עסקת שילוח וערוץ 10 אמנם לא יצאה לפועל, אך רושה נשאר רגיש לנושא לאורך שנים, וב-2008 כשנידונה בבית הדין להגבלים הבקשה של יונייטד לקבל פטור נוסף מהסדר כובל, שיאפשר לה להמשיך ולפעול, הוא הגיש בקשה להצטרף להליך המשפטי כחלק מהמאבק שלו, לטענתו, בכתב התביעה, נגד הריכוזיות בשוק. בכתב הבקשה להצטרפות הנחשף כאן לראשונה מציגים עורכי דינו של רושה את הדברים הבאים: "על ההודעה שהוגשה לרשם החברות בדבר שינויים בהרכב הדירקטוריון של חברת א.ת.מ.ץ. (בעלת השליטה בראובני-פרידן) חתום גם אילן שילוח. שילוח משמש כמנכ"ל חברת מקאן-אריקסון והוא גם בעל מניות בה".

"אישוש נוסף לקיומו של קשר, הינו מכתבה של גברת סיוון סלוק ממחלקת הכספים של מקאן, בו היא מתייחסת לתשלום אגרה עבור חברת א.ת.מ.ץ. התייחסות זו על-ידי מחלקת הכספים של מקאן ואף חתימת המכתב בחותמת של חברת מקאן-אריקסון, מחזקת את החשד לשיתוף-פעולה בין החברות", כתב פרקליטו של רושה.

בכל מקרה, הוחלט במשרדי הממונה שלא להאריך את הפטור ליונייטד בשל חשש לפגיעה בתחרות בשוק (בין היתר גם בגלל הקשר עם מקאן), מה שבפועל הביא לפירוקה של החברה ולהתלקחות "מלחמת עולם" בין מי שהיו בעלי המניות שלה: ראובני-פרידן ושלמור-אבנון-עמיחי. במלחמה לקח חלק גם אורן יוניוב, מנכ"ל יונייטד לשעבר, שבחר בצד של שלמור, והיא הגיעה לערכאות משפטיות ואף להליך של בוררות.

לפתע, כל החזית האחידה שהפגינו השותפים כלפי חוץ עם השנים נעלמה, והם התנפלו זה על צווארו של זה בלהט יצרים שקשה שלא לכנותו שנאה. רק אז, כשנכנסו למשוואה עניינים כספיים ומשפטיים, גם החלו להישמע לראשונה בפומבי האשמות מצד רמי שלמור ואורן יוניוב לגבי רמת מעורבותו של שילוח בניהול ראובני-פרידן, בעוד שרגע לפני כן, חתמו כולם על בקשה שהוגשה לממונה על ההגבלים העסקיים, לצורך המשך פעילותה של יונייטד, בטענה שאין שום קשר עבודה בין שני המשרדים.

לך לאילן, תחזור מאילן

במסגרת הליך הבוררות נחקר אורן יוניוב, בתור מנכ"ל יונייטד לשעבר ולפני כן מנכ"ל ראובני-פרידן. שם, הוא הציג פתאום תמונה אחרת לגמרי. כשיוניוב התבקש לפרט מה המעורבות של שילוח בראובני-פרידן, השיב יוניוב: "אילן שילוח מנהל למעשה את ראובני-פרידן. הוא ניהל באותה תקופה, אבל אני כבר לא כל כך בקיא במה שקורה שם בתקופה האחרונה. אילן שילוח הוא זה שעל-פיו יישק דבר, הוא זה שקובע שם את הטון הניהולי, מבחינתי הוא זה שמנהל את ראובני-פרידן. הוא מעורב בכל דרך שהיא לא ברמה של העובדה שהוא נציג של IPG מחו"ל, אלא ממש מעורב בניהול של ראובני-פרידן".

כשהקשה החוקר וביקש דוגמאות ממשיות, כדי שהבורר יבין ולא יתרשם כי מדובר בהערכה בלבד, ענה יוניוב: "אילן שילוח השתתף בישיבות אקזקיוטיבה של ראובני-פרידן, היה מנחה הנחיות אופרטיביות את הצמרת של ראובני-פרידן, ואני בכללם. היה ברור, לגבי הרבה דברים שהיו עולים, ש'לך תסגור עם אילן'. בחלק מהפרוטוקולים שנחשפו ואנחנו רואים - 'לך לאילן, תחזור מאילן, תגיד לאילן'. אילן שילוח היה הדמות הדומיננטית בראובני-פרידן החל מהרכישה של IPG את ראובני-פרידן איפשהו ב-2002, אני לא זוכר בדיוק, וגם לתוך תקופת יונייטד".

כשמבקשים מראובני-פרידן להגיב על טענותיו של יוניוב, הם ממהרים לשלוף בתגובה כנגד יוניוב (שכמובן גם הוא איננו נקי מאינטרסים בפרשה, שכן הוא בחר בצד של שלמור), את כתב הבקשה לממונה על ההגבלים העסקיים מאמצע 2008, עליו חתומים כל השותפים ביונייטד: כל מנהלי שלמור-אבנון-עמיחי, ראובני-פרידן ויוניוב עצמו. בכתב הבקשה לחידוש הפטור נכתב כך: "המבקשות סבורות כי לסוגיית הבעלות של IPG בשני משרדי הפרסום אין חשיבות או משמעות תחרותית בנסיבות השוק בענייננו. IPG היא הבעלים של שני המשרדים החל מ-2002, למרות בעלות זאת לא פעלו ראובני-פרידן ומקאן-אריקסון במשותף מעולם. יתר על כן, בין שני משרדי פרסום אלה קיימת יריבות תחרותית ברורה ומובהקת הבאה לידי ביטוי בכל היבטי פעילותם".

לצורך הבקשה, יש פרוצדורות של אימות נתונים באמצעות תצהיר אישי, בו האדם עצמו באופן אישי מצהיר שהעובדות המוגשות נכונות. התצהירים הוגשו על-ידי עו"ד מיכל הלפרין לשותפים לחתימה. לטענת יוניוב, הוא סרב לחתום על תצהיר בשבועה שאין קשר בין מקאן לראובני, ועל התצהיר בעניין הספציפי הזה חתם משה ראובני. בתצהיר שעליו חתם בסוף יוניוב לבדו אין אזכור לקשר הקיים או שאינו קיים בין שני המשרדים.

כשמתבקש יוניוב להגיב על הסתירה לכאורה שבין הבקשה שהוגשה לממונה, שטענה שאין קשר בין המשרדים, לבין הצהרתו בהליך הבוררות בה הוא טוען לקיומו של קשר הדוק, הוא אומר בתגובה: "מהיכרותי את רמת המעורבות העמוקה של אילן שילוח בניהול השוטף של ראובני-פרידן IPG, סירבתי בתוקף לדרישה לחתום על תצהיר כזה לממונה על ההגבלים העסקיים, בחודש אוגוסט 2008, לפיו אין מעורבות כזו. החתימה על הבקשה לממונה על ההגבלים הינה כללית כפי שעשו יחדיו כל השותפים למיזם יונייטד ואין היא מהווה תצהיר. אין כל סתירה בין התצהיר עליו חתמתי לבין עדותי בבוררות או בכל מקום אחר".

מרישום סיכומי ישיבות הנהלה שערך יוניוב במסגרת תפקידו כמנכ"ל ראובני-פרידן, בפורום שכלל בדרך כלל את 3 השותפים בראובני (משה ראובני, אודי פרידן ועירית שטראוס), וכן את יוניוב עצמו ואילן שילוח, נראה כי שילוח, לטענת יוניוב, לא הסתפק בקריאת דו"חות בלבד, והקשר עם "האחות הגדולה" מקאן לא הסתכם בהשתייכות המשותפת לקבוצת אינטרפבליק. בצד רשימות של מטלות שותפות של משרד פעיל ניתן למצוא משימות, כמו אלה המפורטות בהמשך.

"אילן ישוחח עם מודי פרידמן (אז מנכ"ל ערוץ 10, ובאותה תקופה גם לקוח של ראובני-פרידן) בנושא תשלום ריטיינר רטרואקטיבית מיום הקפאת ההליכים". רישום זה הוא מתאריך 7.8.2003. עוד סוכם באותה ישיבה, כי ראובני יעביר פרטים על מנכ"ל חברה (שניהל חברה שהיתה עד לאחרונה לקוחה של ראובני-פרידן) לשילוח.

בתשובה לשאלה של פרקליטו של ראובני-פרידן בחקירה נגדית, שביקש דוגמה להתערבותו של שילוח מהזמן האחרון, עונה יוניוב: "לקראת ההגשה של הדו"ח (לשנת 2008, ע.ב.ל), אם היו לו שאלות על זה, אז הוא היה יוצא (ושואל על זה, ע.ב.ל.) בישיבות. במשא ומתן, הסכם ההעסקה (של יוניוב, ע.ב.ל.) כמובן לא התקדם לשום מקום, אז לאילן היו הערות. על הסכם ההעסקה שלי. ההוא של 2008 שהתקבל סמוך להגשה. אילן היה מעורב. אתה אפילו לא יכול להצביע על דבר אחד, כי הוא היה מעורב בכל צעד ושעל".

עם זאת, בחקירה הנגדית של יוניוב עימת אותו בא כוחו של ראובני-פרידן עם העובדה כי יוניוב חתם בעבר על מסמך לממונה על ההגבלים, בו מופיעה בין השאר השורה הבאה: "IPG הם הבעלים של שני משרדי הפרסום האמורים, החל משנת 2002. למרות בעלות זו, לא פעלו ראובני-פרידן ומקאן-אריקסון במשותף או בתיאום מעולם". בתשובה עונה לו יוניוב: "מבחינתי מה שכתוב פה היה בהקשר המדיה. אנחנו הגשנו בקשה לעניין המדיה, לא על דברים מעבר לזה". פרקליטו של ראובני חוזר ומקשה על יוניוב, ושואל אותו: "אני רוצה שתגיד לנו איך אנחנו יכולים להחליט, למה להאמין, למה שאתה חותם בכתב, או למה שאתה בא לספר בעל פה שיש לך אינטרס לספר את מה שאתה מספר. אני רוצה שרק תגיד לי איזה כלי יש לי לבחור בין העמדה הזאת לעמדה הזאת?"

יוניוב ענה: "אני מאמין שאתה תבחר בעמדה שאתה תמצא לנכון, אני מספר את מה שידוע לי. ומה שידוע לי אין לי אינטרס להגיד שאילן היה מעורב או לא היה מעורב. זה לא ישרת אותי בשום אינטרס שהוא. אילן שילוח היה מעורב בניהולו של ראובני-פרידן, נקודה. לא חוזר בי מדבריי כהוא זה".

שילוח בקרב על העמלות

ההנחיות, על-פי סיכומי הישיבות של יוניוב, חרגו מפעולות שילוח בלבד. למשל, על-פי הרישום, בתחילת 2004 את ההצעה לשדרוג מערך המחשוב של ראובני-פרידן נדרשה לבחון חנה ראדו - משנה למנכ"ל ואחראית על הכספים במקאן-אריקסון. אותה ראדו גם אמורה היתה על-פי סיכום ישיבה אחר מ-2002 (השנה בה נרכשו המניות בראובני על-ידי אינטרפבליק) להנחות את חנה בן-שלום (אז מנהלת הכספים בראובני) לגבי אופן רישום הוצאות. יצוין כי מי שהיתה בת-טיפוחיה של ראדו במקאן, קרן קופילוב, מונתה לפני מספר שנים למנהלת החשבונות של ראובני-פרידן, והיא איננה הבכירה היחידה שעברה בין שני המשרדים: סיגי אשל, סמנכ"ל לשעבר במקאן, מונתה בעבר לתפקיד בכיר בראובני-פרידן.

נראה כי בחודשים האחרונים, על רקע השינויים בתחום המדיה, התגלו מקרים בהם הפך הקשר בין המשרדים לפחות זהיר. כאמור, בעקבות החלטת הממונה, חברת המדיה יונייטד התפרקה, ועל חורבותיה קמה יוניון, בבעלות אורן יוניוב, שמנהלת בשלב זה את רוב התקציבים שהיו ביונייטד. באותה עת בערך הוקמה גם חברת המדיה מרקיורי, השייכת לראובני-פרידן ומנוהלת על-ידי איש המדיה ישראל דיאמנט.

ישראל דיאמנט (מנכ"ל מרקיורי, חברת המדיה של ראובני-פרידן) פנה לאמצעי מדיה שונים, והודיע להם כי הוא קונה שטחי פרסום ב"מחירי מקאן", ומבקש "להצטרף להסכם העמלות של מקאן". מהלך זה, מסתבר, מקובל על הממונה על ההגבלים, שאינה רואה במקאן וראובני מתחרים.

בנוסף, המקובל בשוק הוא שעמלת היתר מתחלקת חצי-חצי או שליש ושני שליש בין חברת המדיה למשרד הפרסום. על-פי נוהל זה, במקרה בו רכשה יוניון, מדיה עבור לקוחות קריאיטיב של ראובני-פרידן, הרי שחלק מהכסף היה צריך להגיע ליוניון. אך בקבוצת אינטרפבליק כנראה לא חשבו שזה מוצדק, וכך נציגים של מקאן פעלו כדי שעמלות היתר יגיעו במלואן לראובני-פרידן.

לאחר שנודע ליוניון כי נציגים של מקאן פנו בבקשה להעביר את כל עמלת היתר אל ראובני, פנה יוניוב במכתב ששלח בא כוחו לשילוח, עם העתקים לזכיינות הטלוויזיה: "לאחרונה נודע למרשתי כי פנית באופן אישי ובאמצעות עובדיך הבכירים אל מפעילי הטלוויזיה המסחרית בישראל וכן לאמצעי מדיה אחרים ודרשת מהם כי ימנעו מלשלם למרשתי עמלות כלשהן בגין רכש מדיה עבור לקוחות משרד הפרסום ראובני-פרידן - אותם לקוחות שבחרו לרכוש את המדיה באמצעות מרשתי". במכתב נטען כי ניתן היה להבין מדברי שילוח כי אם פנייתו לא תיענה, זה יביא לפגיעה ביחסים המסחריים שבין קבוצת מקאן לגורם המדיה ולצמצום רכש המדיה בו.

"דרישתך זאת תמוהה וגם בלתי חוקית בעליל", טוען בא כוחו של יוניוב. "התמיהה היא בשאלה האם מי מלקוחות ראובני-פרידן אשר בחרו לרכוש מדיה באמצעות מרשתי, נתנו את הסכמתם לדרישתך האמורה מאמצעי המדיה? האם אותם לקוחות היו מודעים לניגוד העניינים בו אתה מצוי כבעלים של משרד פרסום וחברת רכש מדיה שמטפלת בלקוחות מתחרים?"

עוד נטען במכתב כי ההתערבות לכאורה היא הפרה של חוק ההגבלים, משום שלמקאן חברת מדיה בשם יוניברסל מקאן. לפחות אחת מבין 3 זכייניות הטלוויזיה המסחרית אישרה ל"גלובס" כי אכן מהלך כזה התבצע מצד מקאן. כמו כן נתנה הזכיינית אישור לניסיון של ראובני-פרידן, באמצעות דיאמנט, להיכנס להסכם העמלות של מקאן.

בתשובה עונה ליוניוב בא כוחו של מקאן-אריקסון, עו"ד ניב זקלר: "IPG ראובני-פרידן ומקאן-אריקסון, לרבות חברת המדיה שבבעלותה יוניברסל מקאן ישראל, הינן חלק מקבוצת פרסום אחת, הנשלטת על-ידי InterPublic Group of Companies, Inc. ("IPG"). במסגרת זו, יוניברסל רשאית היתה - לו חפצו בכך הצדדים - לרכוש מדיה גם עבור ראובני-פרידן. רכישה כזו (לו נעשתה) תואמת כל תג ותו בחוק ההגבלים העסקיים. מרשתך מוזמנת לפנות לממונה על הגבלים עסקיים ("הממונה") כדי לברר עמדתה בנושא זה. מכל מקום, יוניברסל אינה רוכשת מדיה עבור ראובני-פרידן. ראובני-פרידן רוכשת כיום מדיה עבור לקוחותיה באמצעות מחלקת מדיה שהוקמה על-ידה לצורך כך, הנקראת מרקורי. למותר לציין, שמאחר שיוניברסל ומרקורי משתייכות לאותה קבוצה, שבשליטת IPG, ממילא לשתיהן אינטרס מובהק וחוקי למהדרין, שלקוחותיהן ייהנו מתנאי רכש מדיה דומים וטובים יותר). נושא נוסף שהועלה בפנייה של נציגי IPG לגופי המדיה השונים, כחלק מדיון בתנאי הרכישה, היה העמלות הנוגעות לפעילות ראובני-פרידן. בהקשר זה נתבקשו גופי המדיה - בשמה של מרקורי - להוסיף ולפעול כפי שפעלו בעבר הקרוב (עת רכישת המדיה עבור פעילות ראובני-פרידן נעשתה ב ידי יונייטד), קרי להעביר לראובני-פרידן את עמלות היתר הנוגעות לפעילותה. יתר על כן: מר יוניוב וודאי יוכל לעדכן אותך בהקשר זה, כי עד לפני זמן קצר ביותר, עמלות היתר הנוגעות לפעילות ראובני-פרידן שולמו במלואן מגופי המדיה ישירות לראובני-פרידן. כך היה בעת פעילותה של יונייטד, וכך ראוי וצריך שיהא לאחר הפסקת פעילותה, ולפחות כל עוד לא באה הסכמה אחרת בין הצדדים הנוגעים בדבר".

כפי שפורסם ב"גלובס" השבוע, הממונה על ההגבלים אישרה באחרונה לשני המשרדים, ראובני-פרידן ומקאן-אריקסון, לשתף פעולה בתחום המדיה. ואכן, ממשרד הממונה על ההגבלים העסקיים נמסר בתגובה לגבי שיתוף-הפעולה של מקאן וראובני בתחום המדיה: "מאחר ושני הגופים נשלטים על-ידי IPG אנחנו לא רואים בהם מתחרים מלכתחילה".

ראובני-פרידן: טענותיו של יוניוב אינן אמינות וסותרות זו את זו

מראובני-פרידן מסר בתגובה: "אורן יוניוב סותר את עצמו כאשר מוסר גרסאות הפוכות לחלוטין - האחת בפני כבוד הבורר אוקון והשניה בפני הממונה על ההגבלים העסקיים. טענותיו של יוניוב בבוררות בנוגע לקשרים, כביכול, בין ראובני-פרידן לבין מקאן-אריקסון, אינן אמינות לחלוטין, כשנזכרים שיוניוב עצמו חתם באופן אישי (בשם יונייטד) על בקשה רשמית שהוגשה לממונה על הגבלים עסקיים, במסגרתה הוא אישר בחתימתו כדלקמן: "IPG היא בעלים של שני משרדי הפרסום האמורים החל מ-2002. למרות בעלות זו, לא פעלו ראובני-פרידן ומקאן-אריקסון במשותף או בתיאום מעולם. יתר על כן, בין שני משרדי פרסום אלה קיימת יריבות תחרותית ברורה ומובהקת הבאה לידי ביטוי בכל היבטי פעילותם".

בהמשך הבקשה עליה חתום יוניוב נכתב, כי הלקוחות של שני המשרדים "מחייבים הפרדה מבנית ותוכנית מוחלטת בין שני משרדי הפרסום האמורים".

אורן יוניוב טען אם כן במסמך רשמי שהוגש לממונה על הגבלים עסקיים, בדיוק את ההפך ממה שטען בבוררות. לעומת זאת כשהעיד יוניוב בבוררות, הוא ניסה לקדם את מטרותיו, ועשה כן תוך העלאת טענות כזב, הסותרות מסמכים רשמיים עליהם חתם.

גם כבוד הבורר בועז אוקון קבע, במספר הקשרים בפסק הבורר, כי עדותו של יוניוב אינה אמינה:

1. הבורר קבע, כי תשובות מסוימות של יוניוב "אינן משכנעות".

2. הבורר קבע ביחס לטענה שהעלה יוניוב בבוררות, כי "היא בבחינת מדרש פליאה".

3. הבורר קבע, כי השאלה כיצד יוניוב טוען "לאי ידיעה" בעניין מסוים, היא "בגדר חידה".

4. הבורר קבע, כי "הגנת הנאיביות אינה עומדת ליוניוב".

5. לגבי טענה אחרת של יוניוב קבע הבורר, כי "אין לה אחיזה של ממש".

מקאן: שילוח מעורב רק בפיננסים ואינו מעורב בניהול ראובני-פרידן

ממקאן-אריקסון נמסר בתגובה: "מקאן-אריקסון וראובני-פרידן הם חלק מקבוצת הפרסום העולמית IPG שמחזיקה כ-56% מראובני-פרידן ו-82% ממקאן-אריקסון ישראל. למרות השליטה של IPG בשתי החברות, החברות פועלות בישראל כחברות נפרדות לחלוטין בכל הקשור ללקוחותיהן, מתחרות ביניהן, וכמובן שקיימות חומות סיניות שאושרו על-ידי הממונה על ההגבלים העסקיים עוד ב-2004. כנציג IPG בישראל, אילן שילוח מפקח אך ורק על הצד הפיננסי של פעילות הקבוצה בישראל, ועוסק בתחומים של בקרה תקציבית ודו"חות כספיים.

שילוח מעולם לא היה מעורב בפעילות הנוגעת ללקוחות ראובני-פרידן; אינו מנהל - לא להלכה ולא למעשה את ראובני-פרידן; אין לו שום סמכות ביחס לקבלת החלטות בראובני-פרידן; הוא אינו חבר דירקטוריון בראובני-פרידן או בחברת האחזקות שלה; ומעולם לא היתה ולא תהיה לו שום מעורבות או חשיפה לפעילות השיווקית והפרסומית של לקוחות ראובני-פרידן. ההקפדה על חומות סיניות בכל הקשור לפעילות שתי החברות הינה מלאה ומוחלטת".

"בנושא עמלות היתר שדרש שילוח מהמדיה עבור לקוחות ראובני-פרידן שראובני-פרידן אינו קונה להם מדיה, הוא משיב במכתב ליוניוב בו כתוב בין היתר כי חלק מדיון בתנאי הרכישה (של המדיה של ראובני באמצעות מקאן), היה העמלות הנוגעות לפעילות ראובני-פרידן. בהקשר זה נתבקשו גופי המדיה - בשמה של מרקורי - להוסיף ולפעול כפי שפעלו בעבר הקרוב (עת רכישת המדיה עבור פעילות ראובני-פרידן נעשתה בידי יונייטד), קרי להעביר לראובני-פרידן את עמלות היתר הנוגעות לפעילותה. 'עד לפני זמן קצר ביותר, עמלות היתר הנוגעות לפעילות ראובני-פרידן שולמו במלואן מגופי המדיה ישירות לראובני-פרידן', נכתב במכתב. 'כך היה לעת פעילותה של יונייטד, וכך ראוי וצריך שיהא לאחר הפסקת פעילותה, ולפחות כל עוד לא באה הסכמה אחרת בין הצדדים. לפיכך, כך בדיוק נתבקשו גופי המדיה להוסיף ולנהוג. בניגוד לנטען במכתבך, לא נאמר במפורש - ואף לא ניתן היה להבין - כי אם לא יענו גופי המדיה לדרישות הנ"ל, כי אז יביא הדבר לפגיעה ביחסיהם עם קבוצת IPG ולצמצום רכש המדיה מצד קבוצת IPG', לשון המכתב".

עוד כתבות

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

השקל חותך את התשואות של הישראלים בשווקים חו"ל. האם כדאי להתמגן מפניו?

התחזקות השקל מול הדולר פוגעת משמעותית בתשואה של משקיעים המחזיקים בנכסים ומניות מעבר לים ● ובכל זאת, אריאל כהן מבנק לאומי ממליץ לא לשכוח שלתנודתיות של המט"ח יש גם יתרונות

צילום: Shutterstock

מדד ה-S&P 500 הציג "צלב מוזהב" לראשונה מאז 2023 - אלו המשמעויות

בזמן שמדד ה-S&P 500 נסחר ברמות שיא, ביום שלישי האחרון, הממוצע הנע של המדד ל-50 יום חצה את הממוצע הנע שלו ל-200 יום כלפי מעלה - מה שיצר חיתוך המכונה "צלב מוזהב" ● ניתוח היסטורי שבוצע במרקטוואץ' העלה כי ברוב המקרים, בשנה שבאה לאחר "צלב מוזהב", התשואה גדולה יותר מאשר בתקופות אחרות

מוצרים בסופרמרקט / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פרשת תיאום המחירים במזון: כתב אישום נגד סמנכ"ל מכירות בשסטוביץ

רשות התחרות הגישה כתב אישום נגד משה גוזלי, סמנכ"ל מכירות בשסטוביץ, בגין השמדת ראיות ושיבוש מהלכי משפט ● בחודש פברואר האחרון הגישה רשות התחרות כתב אישום ראשון בפרשה נגד רשתות הקמעונאות ויקטורי, יוחננוף, סופר ברקת ומנהליהן ● עורך דינו של גוזלי: "טוב היה לו כתב האישום הזה לא היה בא לעולם"

נתב''ג. הישראלים חזרו להזמין חופשות / צילום: ap, Matias Delacroix

רוב החברות הזרות לא יחזרו לנתב"ג בקיץ. לאן בכל זאת תמצאו טיסה בפחות מ-200 דולר

על אף המספר המצומצם של חברות התעופה שפועלות כיום מנתב"ג, עדיין ניתן למצוא כרטיסי טיסה ברגע האחרון במחירים יחסית זולים, בעיקר ליעדים קרובים כמו קפריסין ויוון ● ייתכן שפתיחתו מחדש של טרמינל 1 באוגוסט יזרז את חזרתן של חברות הלואו קוסט, מה שיגדיל את היצע הטיסות

כרזת הסרט ''בחזרה לעתיד'' בעברית. אופטימיזציה של ההווה / צילום: גולן גלובוס - קנון ישראל / יוניברסל

40 שנה ל"בחזרה לעתיד": שובר הקופות שלימד אותנו מה עושים עם טיימליין ואיך לספר מחדש את חיינו

הסרט האייקוני היה הרבה יותר מבידור - הוא עיצב את ההיגיון הפנימי של תרבות הפופ ● בסרט מרטי מק'פליי חוזר בזמן עם הדלוריאן כדי ליצור גרסה משופרת של החיים שלו. היום צריך בשביל זה רק להעלות פוסט

דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית פוסט ברשת Truth, 26.6.25 / צילום: ap, Michael Perez

חנינה בלי הרשעה: האם הנשיא יכול לחלץ את נתניהו ממשפט?

הקריאה של הנשיא האמריקאי להפסיק את משפט נתניהו העלתה לשיח את האפשרות שהנשיא הרצוג יעניק לו חנינה ● אלא שנתניהו טרם הורשע בדבר, מה שמקשה על כניסה למסלול הזה ● וגם: מה חשב בזמן אמת אהרן ברק על הרעיון?

הסכם ממון / אילוסטרציה: Shutterstock, Elnur

האם ניתן להגיש תביעת נזיקין נגד בן או בת זוג שבגדו?

בני זוג רשאים לערוך ביניהם הסכם ממון הכולל ענישה כלכלית על בגידה ● בדרך-כלל הסכם זה מתווסף על רקע ניסיון עגום קודם שבו נחשף חוסר הנאמנות הזוגי של מי מהם ● כמסקנה מפסקי דין בנושא מהעבר, חשוב להגדיר מה ייחשב בעיני בני הזוג "כבגידה" המצדיקה את הפעלת הסנקציה הכלכלית

ג'אקו 7 / צילום: יח''צ

מהפך: זה הרכב הנמכר ביותר בישראל מתחילת השנה

הדגם הנמכר ביותר ביותר במחצית החולפת היה הקרוס־אובר ג'אקו 7 עם מנועי בנזין ופלאג־אין, כאשר הדגמים הנמכרים ביותר אחריו היו שייכים למותגים יונדאי וטויוטה ● X7, הקרוס־אובר פרימיום החדש של זיקר, נחת בישראל ● ובמדיה האיראנית מדווחים כי ישראל תקפה מפעל רכב באיראן, במהלך מבצע "עם כלביא" ● השבוע בענף הרכב

השבוע בעולם / צילום: רויטרס - PA Images

האם ארה"ב נוטשת את אוקראינה והאם חייזרים מתקרבים על גבו של אסטרואיד

אוקראינה חוששת שהפעם ארה"ב מתכוונת ברצינות לנטוש אותה ● פצצת המכסים מתקתקת - וטראמפ עושה עסקים עם קומוניסטים מכובדים מאוד ● שרת האוצר הבריטית מוחה דמעות ● ביבשת אמריקה הבוחרים מחפשים שמאל קיצוני ● עצם בין כוכבי סר לביקור ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

טלי גוטליב, מהרן פרוזנפר / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות, תמר מצפי

סמוטריץ' רוצה מישהו מבחוץ לאגף התקציבים. איך יגיבו העובדים?

סמוטריץ' רוצה מישהו מבחוץ לאגף התקציבים ● הדיון בבג"ץ שלא היה אמור להתקיים ● ומחיר ההתחייבויות שמשרד החינוך שכח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה חיובית בבורסת ת"א בהובלת מניות השבבים; השקל בשיא חדש

מדד ת"א 35 עולה ב-0.7% ● השקל לא עוצר: הדולר עומד על 3.36 שקלים ● לומברד אודייר: ממליצים על חשיפה עודפת לאג"ח בדירוג גבוה בארה"ב ● "צלב מוזהב" ב־S&P 500: האם זה סימן לתשואה גבוהה יותר בעתיד? ● היום יתקיים מסחר מקוצר בוול סטריט - עד השעה 20:00 שעון ישראל ● וגם: המשקיעים מחכים לדוח התעסוקה בארה"ב שישפוך אור על כיוון הריבית

אלוף תומר בר / צילום: דובר צה''ל

בין עזה לאיראן: קווים לדמות של מפקד חיל האוויר תומר בר

דורות של מפקדי חיל אוויר חלמו להיות בנעליים של האלוף תומר בר, האיש שפיקד על חיסול נסראללה ובכירי חמאס והוביל את התקיפה ההיסטורית באיראן ● אולם, כשמקורביו משוחחים איתו על כך, הוא משיב: "אני מוכן לוותר על הכול ולחזור ל־6 באוקטובר" ● ממכתב הסרבנים, דרך הטבח בעוטף ועד להישגים של חיל האוויר תחתיו: מיהו תומר בר?

נווה אביב כפר שמריהו של ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

הריזורטים החדשים: כך הפך הדיור המוגן היוקרתי לשוק תחרותי במיוחד

ענף הדיור המוגן נחשב יציב, צומח ומבוסס דיירים "שבויים" לאורך שנים, מה שמוביל עוד ועוד שחקנים להיכנס אליו - מחברות נדל"ן ועד גופים מוסדיים ● בסגמנט היוקרה מדובר במוצר שממותג, ממוצב, משווק ומפורסם באופן חווייתי ומציע משירותי ספא ועד מסעדות גורמה

הריסות ברצועת עזה, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

דיווח סעודי: "חמאס החל ליידע גורמים שבכוונתו להשיב הלילה באופן חיובי לעסקה"

מחצית מהחטופים, ב-5 פעימות: זו העסקה שנרקמת ● ארה"ב במגעים לחידוש המו"מ עם איראן - כבר בשבוע הבא ● כתב אישום הוגש נגד שני חשודים נוספים בריגול למען איראן ● מקורות מקורבים לחמאס: ארגון הטרור ימסור את תשובתו למתווכות לפני יום שישי ● הפנטגון: התקיפות על מתקני הגרעין האיראניים החזירו לאחור את תוכנית הגרעין בין שנה לשנתיים ● 50 חטופים - 636 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

ניב כרמי, מייסד פולוס-טק / איור: גיל ג'יבלי

לתפוס מחבלים מהאוויר: המיזם החדש של ההייטקיסט שהקים חברה שנויה במחלוקת ועזב לשוויץ

חברת פולוס־טק שהקים אחד ממייסדי NSO, ניב כרמי, מפתחת חיישן שמותקן על מל"טים ומזהה מחבלים על פי אותות רדיו מהטלפון - בלי לפרוץ למכשיר ● לגלובס נודע: מתקיימים מגעים עם מערכת הביטחון לשילוב הטכנולוגיה, שהחלה את דרכה בתחום החילוץ וההצלה

ח''כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

המהפכה בדיני החוזים יוצאת לדרך: כך היא תעבוד

ועדת החוקה אישרה את הצעת החוק שהוביל היו"ר שמחה רוטמן לביטול הפסיקה המאפשרת לבתי משפט לפרש חוזים בהתאם לכוונת הצדדים ● במקומה, הצדדים לחוזה הם שיקבעו כיצד לפרשו, זולת מספר החרגות ● בענף חלוקים לגבי ההשלכות ונערכים לשינוי דרמטי

יירוט טיל מעזה / צילום: ap, Tsafrir Abayov

תבעו את הקבלן על איחור במסירת דירה, ובית המשפט קבע: מלחמת "חרבות ברזל" היא כוח עליון

בית המשפט המחוזי דחה ערעור של רוכשי דירה על איחור במסירה, וקבע כי הנחיות פיקוד העורף והשלכות המלחמה מהוות נסיבות בלתי צפויות, שמצדיקות את הדחייה בקיום החוזה

צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע טיפס לכמעט 14 אלף שקל באפריל. מה קרה בהייטק?

מנתוני הלמ"ס עולה כי השכר הממוצע למשרת שכיר בישראל בחודש אפריל הגיע ל-13,905, עלייה של 3.6% לעומת אפריל 2024 ● מספר משרות השכיר של ישראלים עמד על כ-4.1 מיליון, עלייה של 2.1% לעומת אפריל אשתקד ● בהייטק, השכר הריאלי דווקא נמצא בירידה

נתב''ג / צילום: Shutterstock

חברות הלואו קוסט יחזרו? טרמינל 1 ייפתח באוגוסט

טרמינל 1 צפוי להיפתח מחדש בתחילת החודש הבא - מה שמעלה את הסיכוי שחברות הלואו קוסט יקדימו את חזרתן לארץ ● חזרתן של החברות עשויה לתרום משמעותית להגדלת היצע המושבים ולהורדת מחירי הטיסות, שהתייקרו מאוד מאז תחילת המלחמה

גל קרובינר, מנכ''ל פאגאיה / צילום: יח''צ פאגאיה

מנכ"ל פאגאיה רוצה לבנות חברת פינטק של עשרות מיליארדי דולרים

שלוש שנים לאחר הדרמה שנלוותה להנפקת פאגאיה בנאסד"ק, מציגה החברה לראשונה רווח נקי ● גל קרובינר, מנכ"ל ואחד ממייסדי החברה, מסמן יעד שאפתני: "להוכיח שאפשר לבנות חברת פינטק של עשרות מיליארדי דולרים מישראל" ● ההמלצה שלו ליזמים צעירים: "להשקיע בבחירת השותפים, ולהבין שזה כמעט כמו נישואים"