אין כנסים, אין מתנדבים, אין סטיקרים, אין בחירות בישראל. למה? כי הבחירות האלה נראות מוכרעות מראש.
כולם יודעים שהבחירות הקרבות הן רק משחק כיסאות בין שלושה אישים שיחלקו ביניהם את השלטון אחרי יום שלישי הבא. נתניהו, לבני וברק יהיו בכירי הממשלה הבאה. הבוחרים רוצים את ברק בביטחון, את לבני במשרד החוץ ואת נתניהו באוצר. חסר רק מועמד לתפקיד אחד - ראש ממשלה.
אם בארצות-הברית נאלצים לבחור בין מקיין לבין אובמה, הרי שבשיטה המוזרה שלנו יכולים לקבל גם וגם. וכאן בעצם מסתיימת מערכת הבחירות.
כי אם אפשר לקבל את כולם, אז למה לצאת לרחובות? למה להפגין? אם המועמדים כאלה סחבקים, מתקשרים, נפגשים ואפילו אומרים שיציעו ליריביהם תפקידי שרים בכירים בממשלה, אז למה אנחנו, הבוחרים, צריכים לשכנע נגד מועמד מתחרה?
אין צורך אמיתי לבחור בין שלושת המתמודדים
מסתבר, שמהלך הבחירות החשוב ביותר היה של נתניהו, ביום בו הצהיר שילך לממשלת אחדות. הוא אף המשיך לריכוך יחסיו עם המתמודדים, ואף להידוק היחסים עם ברק. המועמדים המתחרים הצטרפו לקריאתו וביחד שלושתם הרדימו את מערכת הבחירות. אילו היו ברק ולבני נוקטים בעמדה הפוכה, היה נוצר הצורך האמיתי לבחור.
אני באופן אישי מאוד אוהב את הרעיון של השלישייה הזו מתאחדת, ומאחדת את הזרם המרכזי בציבור. את הרוב השקט שנמאס לו ממלחמות פוליטיקאים, שנמאס לו מחילופי ממשלות כל שנתיים, שכבר הפנים שאין ארץ ישראל שלמה, שאין פרטנר לשלום אוטופי, שאנחנו חיים בגן חיות מזרח תיכוני, אבל שאנחנו מוגבלים ביכולתנו.
מה שהרוב הישראלי רוצה זה שדווקא מנהיג העבודה המתונה ייתן בראש לחמאס/חיזבאללה, שציפי לבני תרכך את התגובה האמריקנית בוושינגטון, ושביבי יוציא אותנו מהמיתון.
עלייתו של ליברמן היא בדיוק ההתמרדות כנגד הדיל הזה. הצעירים מצביעים ברגליים כנגד השקט שהמצביעים העייפים רוצים. נגד הסטטוס-קוו, נגד המנהיגות שכבר נוסתה, נגד הוויתור על הרצון לנצח את האויב, נגד הפשרה שהיא חיים לצד טרור.
רק המצביעים הצעירים (והרוסים) מאמינים שאפשר וצריך לרסק את האויב. שאפשר וצריך לכפות על ערביי ישראל לבחור בין נאמנות לגירוש. והם מצביעים כנגד הקונסנזוס הישראלי הוותיק, נגד בחירות מכורות מראש.
אז נלך כולנו לקלפי ביום שלישי הבא, בשקט בשקט, בלי סטיקרים, בלי ויכוחים בדרך, בלי מתח, ונקבל ביום רביעי בדיוק את מה שאנחנו רוצים, את ממשלת נתניהו-לבני-ברק. רק נקווה שיעבדו ביחד בממשלה הבאה באותה רגיעה כמו במערכת הבחירות. *
הכותב הוא מבעלי משרד הפרסום גליקמן-נטלר-סמסונוב ולשעבר יועץ הקמפיין של בנימין נתניהו