חוקים צרכניים שחצו את קו הגמר עסקה קצובה: החוזה לא מתחדש אוטומטית
* מה אומר החוק? על אף אינספור מאמצים מצד לוביסטים וחברות להכשיל את המהלך, נכנס בינואר האחרון לתוקף התיקון בחוק הגנת הצרכן המונע הארכה אוטומטית של התקשרויות בין צרכן לעוסק, ודורש מודעות מלאה של הצרכן והסכמה מפורשת להארכת התקשרות. החוק, ביוזמתה של ח"כ אורית נוקד (עבודה), גם מחייב לשלוח לצרכן לפחות כל שישה חודשים פירוט של התשלומים שהוא משלם בהוראת קבע.
* המשמעות: בעסקה לתקופה מוגבלת (לדוגמה התקשרות לשנה עם חברת סלולר), הצרכן יהיה חייב להסכים במפורש להארכת ההתקשרות. התיקון אינו תקף לגבי שירותים בסיסיים שביטולם עלול לגרום לצרכן נזק (שירותי טלפון בסיסיים, גז לצריכה ביתית וכד').
* מה יכול הצרכן לעשות? לתבוע פיצויים לדוגמה כמפורט בחוק.
דואר שיווקי: כך אפשר לעשות כסף מזבל
* מה אומר החוק? גם דואר זבל הוא אחד הנושאים המדוברים יותר מזה כמה קדנציות, וגם כזה הנתון בפולמוס מתמשך: החל מדצמבר האחרון, למורת-רוחם של בתי עסק רבים, נאסרת שליחת דואר זבל בדואר אלקטרוני, בפקס, בטלפון או באמצעות הודעות טקסט - ללא הסכמה בכתב ומראש של הנמען. גם אם ברור שבמקרים מסוימים היישום יהיה בעייתי (כמו למשל אתרי אינטרנט הפועלים מחו"ל), אין ספק שמדובר בפריצת דרך.
* המשמעות: הצרכן יכול להחליט איזה דואר שיווקי ברצונו לקבל.
* מה יכול הצרכן לעשות? לתבוע את מפרי החוק בסכומים שעשויים להגיע במקרים קיצוניים ל-200 אלף שקל.
גילוי נאות: פרטי העסקה מתועדים בחוזה
* מה אומר החוק? עוסק העומד לחתום על חוזה בכתב עם צרכן בעסקה מתמשכת, חייב לגלות בעל פה, טרם ההתקשרות, פרטים מהותיים כמו משך העסקה, זכויות ותנאי הביטול, פרטים להודעת ביטול ועוד. אם העסקה נערכה בעל-פה, על העוסק לכלול את כל הפרטים האמורים גם בחוזה שנחתם עם הצרכן.
* המשמעות: צרכן לא ימצא את עצמו מחויב לעסקה כשהוא לא יודע פרטים מהותיים על החוזה.
* מה יכול הצרכן לעשות? ראשית, על הצרכן להיות עירני ומודע לזכויותיו, שכן חוק זה לא זכה לפרסום רב ורוב הצרכנים לא מכירים אותו.
גם במקרה כזה זכותו לדרוש פיצויים לדוגמה עד 10,000 שקל. פיצוי זה מופיע שוב ושוב בתיקונים לחוק הגנת הצרכן, והחוכמה היא לנצל אותו.
חוק ההתנתקות: 10,000 שקל קנס
* מה אומר החוק? בעקבות תלונות רבות של צרכנים על קושי להתנתק מעסקאות, התקבל תיקון שלפיו צרכן יכול לבטל עסקה מתמשכת בעל-פה ובכתב - באמצעות דואר רשום, דוא"ל ופקס, והחוזה יסתיים בתוך שלושה ימי עסקים מיום שנמסרה הודעת הביטול (או 6 ימי עסקים, כשמדובר בדואר רשום), אלא אם ביקש הצרכן אחרת.
* המשמעות: צרכנים לא צריכים להיאבק בגלגלי הביורוקרטיה כשהם רוצים להתנתק מעסקה.
* מה יכול הצרכן לעשות? צרכן שחשבונו ממשיך להיות מחויב לאחר המועד המדובר יכול לתבוע פיצויים לדוגמה, ללא הוכחת נזק, עד לסכום של 10,000 שקל.
חוק המועצה לצרכנות: חגיגות העצמאות?
* מה אומר החוק? החוק, שנולד עוד בכנסת הקודמת ביוזמת הח"כ לשעבר רומן ברונפמן, צלח את משוכת הקריאה השלישית בקיץ האחרון, לאחר תקופות קשות שידעה המועצה על רקע מאבקה על מקומה במשרד התמ"ת ותפקוד ממושך ללא מנכ"ל (לתפקיד נכנס עו"ד אהוד פלג עוד קודם לקבלת החוק). החוק אמור להבטיח את עצמאות המועצה ולהעניק לה תקציב נפרד וסמכויות, כמו ייצוג צרכנים בערכאות כולל בתובענות ייצוגיות.
* המשמעות: המועצה לצרכנות היא גוף עצמאי ובלתי תלוי. גם אם החוק שעבר עורר התרגשות רבה במועצה - נראה שאת משמעותו האמיתית ניתן יהיה לבחון לאורך זמן.
עמלות הבנקים: הרשימה התקצרה, והמחירים?
* מה אומר החוק? כבר בכנסת ה-16 עלה נושא העמלות בבנקים לדיונים חוזרים ונשנים, והקולות הצרכניים קראו לטפל בבעיה מיסודה. התיקון בחוק הבנקאות מצמצם משמעותית את מספר העמלות ומחלק אותן לשני סוגים - עבור פעולה ישירה, או מול פקיד.
* המשמעות: לא ברור אם לזה ייחלו הצרכנים ואף יוזמי הרפורמה: רבות מהעמלות אמנם הופחתו (במיוחד אלה המתבצעות בערוצים הישירים), אך המספרים מראים כי גם אם חל שיפור במידת השקיפות, הלקוח הממוצע משלם כעת יותר על חבילת השירות הכוללת - כפי שגילתה בדיקת המועצה לצרכנות בסיוע חברת "גיאוקרטוגרפיה".
תחרות בשוק הדלק: כמה זה עולה לנו?
* מה אומר החוק? תיקון שהתקבל בסוף 2007 קובע הוראות באשר לפרסום מחירים בתחנת דלק ובסמוך אליה. על פי התיקון, בעל תחנת דלק נדרש להציב שלטים המציגים את מחירי הדלק בשני שלטים לפחות במקומות בולטים לעין, ובנוסף שלט אחד לפחות הנראה לעין הנוהג ברכב בנתיב הנסיעה המוביל לתחנה.
תיקון נוסף לאותו חוק אוסר על חברת דלק להקים או לספק דלק לתחנת תדלוק הנמצאת במרחק של פחות מק"מ אחד מתחנה קיימת שלה בדרך עירונית, ופחות מ-10 ק"מ בדרך אחרת - זאת במטרה למנוע השתלטות של חברת דלק אחת על אזור מסוים ויצירת מונופול אזורי.
* המשמעות: נהגים יכולים להשוות בקלות בין מחירי הדלקים בתחנות הדלק וליהנות מתחרות משוכללת יותר.
* מה יכול הצרכן לעשות? לפנות בתלונה למשרד התמ"ת (או לגופים צרכניים), ולקוות שמנגנוני האכיפה יעשו את שלהם.
היה מנוע? כל הפרטים על רכב משומש
* מה אומר החוק? גם על נושא זה דובר רבות עוד בקדנציות קודמות: חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), שהתקבל בקריאה שנייה ושלישית ביולי האחרון, קובע כי מי שרכש רכב משומש יהיה זכאי לקבל מכל מוסך שבו תוקן או טופל הרכב את כל המידע שבידיו על הרכב שיכול להעיד על מצב הרכב ותקינותו. בנוסף, זכאי הרוכש לקבל מכל מבטח מידע על סכום תגמולי הביטוח ששולמו בעד הרכב ופירוט סוג הנזק או ירידת הערך שעבורם שולמו.
לצורך כך, על מוסכים ומבטחים לשמור אצלם את המידע האמור למשך שבע שנים (כשמוסך או מבטח רשאים לגבות תשלום בעד ההוצאות הכרוכות במסירת המידע). מי שמוכר רכב נדרש למסור לרוכש, עד למועד חתימת החוזה ובנפרד ממנו, טופס גילוי ובו פרטים אודות הרכב. עוד נקבע, כי בכל עסקה עם אדם שעיסוקו מכירת רכב משומש, עליו לגלות זאת לקונה.
החוק גם קובע, כי החל מ-1 בינואר 2010 תציין רשות הרישוי ברישיון הרכב את מספר הקילומטרים שעבר הרכב עד למועד ביצוע מבחן הכשירות השנתי - ה"טסט", זאת על מנת למנוע זיופים.
* המשמעות: לאדם המעוניין לקנות רכב משומש תהיה נגישות למידע הקיים על הרכב, כך שלא יקנה "חתול בשק".
* מה יכול הצרכן לעשות? הפרת חובת הגילוי מחייבת בקנס השווה היום ל-182,700 שקל.
חוק הטכנאים: איחור עולה ביוקר
* מה אומר החוק? אחת המצוקות הגדולות ביותר של צרכן ישראלי טיפוסי היא ההמתנה הממושכת לטכנאים ולאנשי שירות. התופעה אמורה להשתפר משמעותית בעקבות העברת התיקון בחוק הגנת הצרכן, המגביל את משך ההמתנה המותר וקובע ענישה על אי עמידה בזמנים.
* המשמעות: איחור של יותר משעתיים יזכה לקוח בסכום של 300 שקל ללא הוכחת נזק, כשאיחור של יותר משלוש שעות יזכה את הצרכן בפיצוי של 600 שקל. היישום עדיין בעייתי מבחינות רבות: ניסוח החריגות, אופן ההוכחה, הטיפול של החברות בפועל (ובמקרה שיידרש יותר מזה - של בית המשפט) וגם נכונות הצרכנים לעמוד על שלהם. הזמן יגיד את שלו ואנחנו נמשיך לעקוב.
טלוויזיה: השנה תתאפשר חבילת בסיס
* מה אומר החוק? קרוב ל-7 שנים התגלגלה במסדרונות הכנסת היוזמה להפעלת חבילת ערוצי בסיס, שתאפשר לקהל הרחב לקלוט חמישה ערוצי טלוויזיה גם ללא תשתית כבלים או לוויין (ערוצים 1, 2, 10, 33 ו-99). במסגרת חוק ההסדרים היא הועברה לפסים מעשיים ובסוף 2009, אם לא יצוצו הפתעות, אנחנו אמורים לראות תוצאות בשטח.
* המשמעות: תמורת עלות חד-פעמית של כמה מאות שקלים יותקן בביתם של הצופים ממיר המאפשר להם צפייה בערוצים הנבחרים. הצרכנים יוכלו לצפות בערוצים הממומנים על-ידי המדינה גם מבלי להתקשר עם חברת הכבלים או הלוויין ולשלם מדי חודש על מגוון ערוצים רחב.
חוק החניונים: משלמים יותר על שעה ראשונה
* מה אומר החוק? רק לאחרונה פורסם ב"גלובס" כי על אף החוק המחייב לגבות תשלום עבור חניה בחניונים לפי יחידות מידה בנות רבע שעה, ולא על-פי שעות שלמות, מעטים החניונים ששינו את שיטת הגבייה - ואלו שעשו זאת הביאו בסופו של דבר לעליית המחירים, בעיקר בתעריף לשעה הראשונה. זו למעשה דוגמה נוספת לחוק שלא די בכוונות הטובות ובהיגיון שמאחוריו כדי לסייע לצרכן הלכה למעשה.
* המשמעות: תיאורטית - הצרכן נדרש לשלם תשלום יחסי בהתאם לזמן החניה, גם בחלקי שעה.
* מה יכול הצרכן לעשות? לפנות בתלונה למשרד התמ"ת (או לגופים צרכניים), ולקוות שמנגנוני האכיפה יעשו את שלהם.
מחיר ליחידת מידה: כמה עולה 100 גרם?
* מה אומר החוק? מ-1 בינואר 2009 חייב עוסק להציג, פרט למחירו הכולל של מוצר, גם את מחירו ליחידת מידה על-פי 100 גרם/קילוגרם, ליטר, מטר או מ"ר (למעט רשימת מוצרים חריגים - כמו תרופות, סיגריות, יין, איפור או מוצרים שמחירם ליחידה נמוך מעשר אגורות). את השינוי ניתן לראות במקומות רבים בשטח, אך חובת ההוכחה על אכיפה ראויה מוטלת עדיין על כתפי התמ"ת.
* המשמעות: הצרכנים יכולים להשוות את מחירי המוצרים, גם כשהם נמכרים במשקל או באריזה שונה. לדוגמה, אם לקוח מעוניין לרכוש אריזת דגני בוקר (הנמכרים כידוע על פי יחידות משקל שונות לגמרי זו מזו), מדבקת המחיר תשקף לא רק את מחיר האריזה אלא גם את המחיר ל-100 גרם.
* מה יכול הצרכן לעשות? לפנות בתלונה למשרד התמ"ת (או לגופים צרכניים), ולקוות שמנגנוני האכיפה יעשו את שלהם.
סלולר ותקשורת: התחייבות מקוצרת וניידות
* מה אומר החוק? תודות לפעילות נמרצת במשרד בראשות השר אריאל אטיאס (ש"ס) תוכניות חדשות וישנות עברו לפסים מעשיים. כך למשל, ניידות המספרים, קיצור תקופת ההתחייבות בסלולר, האיסור על העלאת מחירים בתקופת ההתחייבות, האפשרות להתנתק גם בפקס ובדוא"ל משירותי התקשורת, האיסור להעניק שירותי תוכן ללא הסכמה מלאה של הלקוח ומעבר לחיוב ביחידות בנות שנייה.
* המשמעות: הצרכן כבול מעט פחות לתנאים שמכתיבות חברות התקשורת ונהנה מניידות רבה יותר בין החברות.
* מה יכול הצרכן לעשות? להתמקח יותר, להתנתק בקלות רבה יותר, ולנסות לפחות, לקבל שירות טוב יותר.
ללא הוכחת נזק: פיצוי של 50 אלף שקל
* מה אומר החוק? צרכן יוכל לתבוע בבית משפט פיצוי לדוגמה מעוסקים אשר הפרו את הוראות החוק המנויות בהצעת החוק. פיצוי לדוגמה הוא סכום שאינו משקף הערכה של הנזק שגרם המזיק לניזוק על-ידי העוולה, אלא בא להעניש את המזיק על התנהגותו - והצרכן, כאמור, אינו נדרש להוכיח מה הנזק כדי לקבל את הפיצוי. גובה הפיצוי לדוגמה יהיה עד 10,000 שקל בהתאם לשיקול דעת בית המשפט, או עד 50 אלף שקל בנסיבות מחמירות.
נגמר "אזל המלאי": אין מוצרים? אסור לפרסם מבצע
* מה אומר החוק? תיקון מס' 25 בחוק הגנת הצרכן מחייב כל עסק להציג באופן ברור את המספר המינימלי של פריטים המוצעים במבצע, או מספר הפריטים המינימלי המוצעים בהנחה המרבית. החובה חלה על מוצרים שמחירם לצרכן במבצע עולה על 50 שקל. במקרה שאזל המלאי החוק אוסר על העוסק להמשיך בפרסום המבצע.
* המשמעות: המשווקים לא יוכלו לפתות צרכנים במבצעים כמותיים שאין מאחוריהם אמת.
* מה יכול הצרכן לעשות? לתבוע. הקנס במקרה של הפרה: כ-78 אלף שקל.
דברו חלש: די לווליום הגבוה בפרסומות
ביוני האחרון עבר החוק להגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת. החוק נועד למנוע את הגברת עוצמת הקול בפרסומות, בתשדירי חסות ובקדימונים, לעומת עוצמת הקול המקובלת בתוכניות הרדיו והטלוויזיה. החוק מחייב את כל הרגולטורים של כל הגופים המשדרים ברדיו ובטלוויזיה לקבוע כללים והוראות בעניין, אך מאחר שמדובר בתיקונים ל-5 חוקים שונים זה מזה, לא נקבע הסדר אחיד בנושא. להתקנת התקנות הנדרשות הוקצו 9 חודשים - כלומר, בחודש הבא אמור החוק לעבור לפסים מעשיים.
העישון מזיק לארנק: קנס על עישון בבית-קפה
מדובר בשורה של תיקונים בעניין האיסור לעשן במקומות ציבוריים: החוק מטיל על בעל המקום לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה על החוק, אוסר להציב מאפרות ומגדיל את הקנסות הקבועים בחוק המקורי. החוק אף קובע כי יבוטל היתר עישון בבית הקולנוע.
* המשמעות: מעשנים לא יוכלו לכפות על אנשים אחרים בסביבתם לסבול מעישון פאסיבי, ובעליהם של מקומות הבילוי יישאו בעונש כספי כדי לאכוף זאת.
* מה יכול הצרכן לעשות? לתבוע. הקנס הניתן על-ידי פקח לבעלי עסקים שלא שמרו על החוק הוכפל לפני כשנה וחצי ומגיע כיום ל-5,000 שקל, אולם בבתי משפט המספרים שונים לגנרי - ורק בחודש שעבר נקנס פאב תל אביבי ב-40 אלף שקל בעקבות עבירה על החוק.
לומדים לבטל: אפשר להיחלץ מהתחייבות לקורס פסיכומטרי
* מה אומר החוק? חוק פיקוח על מכונים פסיכומטריים התקבל רק לפני 3 חודשים ומגדיר את הכללים לקבלת החזר כספי במקרה של ביטול השתתפות בקורס. עוד נדרשים המכונים המעוניינים לקבל תלמידים במימון הקרן לקליטת החייל המשוחרר לקבל אישור משר החינוך. החוק קובע למכונים חובת פרסום של תנאי ההתקשרות וכללי גילוי נאות בהסכם ההתקשרות.
* המשמעות: התלמידים המיועדים לא יישאו בעלות מלאה של הקרוס אם ביטלו אותו בנסיבות מוצדקות.
* מה יכול הצרכן לעשות? לפנות בתלונה לממונה על הגנת הצרכן או לגופים צרכניים אחרים, או לתבוע את המגיע לו בבית המשפט.
אחראי על האשראי: מתי אחראי הלקוח על חיוב האשראי?
* מה אומר החוק? חוק כרטיסי חיוב מיולי האחרון מתקן את אחת החריגות הקיימות בחוק לגבי אחריות לקוח על שימוש לרעה בכרטיס אשראי, וקובע כי הלקוח לא יהיה אחראי לשימוש לרעה שנעשה אחרי שכרטיס החיוב, שנמסר לאדם אחר, אבד לאותו אדם או נגנב ממנו.
לעומת זאת, אם הלקוח נתן את הכרטיס לאדם אחר שהשתמש בו בידיעת הלקוח, הלקוח יישא בחיוב.
* המשמעות: הצרכן לא ישלם על נזקים כספיים שנגרמו לו ללא ידיעתו, ולא יצטרך להילחם על הפסקת החיובים.
* מה יכול הצרכן לעשות? לדרוש מהחברה את המגיע לו על פי החוק ולפנות לגופים הצרכניים אם לא נעשה כך.
חוקים צרכניים שלא עברו בקריאה ראשונה
הצעות חוק נוספות שהועלו השנה על שולחן הכנסת צלחו, במקרה הטוב, את רף הקריאה הטרומית - אך לא מעבר לכך. הנה כמה מהן:
תקשורת
* השילוב שבין ג'אנק בטלוויזיה לג'אנק פוד: הצעת חוק המגבילה את שידורי הפרסומות בטלוויזיה לאוכל לא בריא בשעות הצפייה לילדים. חברות המזון ומשרדי הפרסום קמו על רגליהם האחוריות וגייסו את עזרת הלוביסטים. למזלם, לא חלה רציפות על הטיפול בחוק וכדי לקדם אותו יהיה צריך להתחיל הכול מחדש.
בנקאות
* ריבית על יתרה בחשבון - פנטזיה או יוזמה עם סיכוי? אם משלמים ריבית על אוברדראפט, לכאורה מתבקש לחייב את הבנק להעניק ללקוחות ריבית על יתרת עובר ושב. רבים מתייחסים לזה כאל אנקדוטה לא סבירה, אך בכנסת יש מי שמאמין בכל כוחו שאין זו אגדה. הבנקים, בכל אופן, כבר החלו במלחמתם נגד חוק כזה שיפגע להם בבטן הרכה.
* משכנתא כהוצאה: הכרה בהוצאות הריבית על משכנתא כהוצאה מוכרת לצרכי מס.
* שבויים של הבנקים: מניעה מבנקים למשכנתאות וקבלנים להחתים זוגות צעירים על חוזה מקפח.
* התמ"ת יפקח על עמלות הבנקים: הצעת חוק המעבירה את סמכות הטיפול והפיקוח בכל הנוגע לעמלות הבנקים מידיו של בנק ישראל לידי משרד התמ"ת.
שירות לקוחות ומלכודות שיווקיות
* אנא המתן: הגבלת זמן ההמתנה במוקדי שירות טלפוני של גופים ציבוריים.
* תשעים ותשע תשעים ותשע: שם קוד להצעת חוק שמציעה לבטל את השימוש במחירים הנקובים במטבעות שיצאו מהמחזור (רעיון אליו מתנגד, אגב, גם הממונה על הגנת הצרכן).
* קנייה לנצח: הצעת חוק לביטול מועד תפוגה בתווי הקנייה.
* השם שמאחורי הטלפון: הצעת חוק שלפיה נציגי שירות ומכירות של חברות יזדהו בפני הלקוח באמצעות מספר זיהוי, כך שחברות אשר לא מעוניינות לחשוף את זהותם המלאה של הנציגים שלהן, יוכלו לעשות זאת מבלי להקשות על הצרכן לאתר אחר כך נציג שעמו התקשר.
חוקים צרכניים תקועים
חלק מהנושאים מתגלגלים עוד מהכנסת שעברה ורק מעטים יצלחו את מכשול הרציפות (מעבר בקריאה ראשונה) וימשיכו את דרכם באופן אוטומטי בכנסת הבאה.
החזר כספי - מתי נוכל להיפרד מהזיכוי?
מתסכל במיוחד הוא נושא ההחזר הכספי בבתי עסק, שכבר בינואר 2005 עבר בקריאה שלישית בכנסת ועדיין ממתין בבושת פנים לתיקון תקנות שייצקו בו משמעות מעשית. לפני כשנה אף הוארך משך הזמן שבו אפשר להחזיר מוצר מ-14 ל-30 יום, אך החוק - שנתקל בעבר במחלוקות מהותיות בין משרד המשפטים ומשרד התמ"ת בדבר המוצרים הנכללים בתקנות - דילג על שתי קדנציות בכנסת ושני שרי תמ"ת, ונשאר תקוע במקומו ללא כל תועלת.
שקיות ירוקות - מתי ניאלץ לשלם על שקיות ניילון?
הצעת החוק שמטרתה לעודד מעבר לשימוש בשקיות רב-פעמיות עברה בקריאה ראשונה, אך טרם עברה את שלב הניסוח והקריאה השנייה והשלישית. אם בהצעה המקורית דובר על גביית שקל לשקית ניילון, הדברים השתנו בהמשך לכיוון של קביעת היטל על שימוש בשקיות חד-פעמיות, בעיקר בעקבות התנגדות של משרד האוצר לנוסח המקורי.
כדי להעביר את החוק ולתרגמו לפסים מעשיים נדרש ניסוח קפדני שיקבע על מה בדיוק חל האיסור, באילו שקיות מותר להשתמש ובאילו מקרים - וכרגע נראה שהמלאכה עדיין בעיצומה. תודות לחוק הרציפות, היא תוכל להימשך גם בקדנציה הבאה בתקווה לחתימה מהיר של הסוגיה.
רשות לסחר הוגן - מתי תקום, אם בכלל?
באוגוסט 2007 הוכרז חגיגית על יציאתה לדרך של הרשות לסחר הוגן, לאחר ששר התמ"ת אלי ישי החליט לאמץ את מסקנות הצוות הבין-משרדי בראשותו של עו"ד דרור שטרום ולהקים את הרשות.
הרשות אמורה ליהנות ממעמד של יחידת סמך עם תקציב ומשאבים עצמאיים ולהחזיק בסמכויות אכיפה, חקירה ותביעה בענייני הגנת הצרכן והסחר ההוגן במשק. אולם, "שישה עד תשעת" החודשים בהם דובר לצורך הקמתה התארכו והיו לשנה וחצי.
מה היה בינתיים? ועדת איתור, מועמד לתפקיד ראש הראשות (עו"ד אלישע פלג), הוראה של משרד המשפטים לקיים דיון חוזר בהחלטה, בשל היעדר ניסיון ובעקבות טענות על קרבה כביכול בין פלג ובין מנכ"ל משרד התמ"ת, וחצי שנה של דממת אלחוט מצד ועדת האיתור - שלא פצתה מאז את פיה. אז למה בעצם מחכים?
חברי הכנסת הכי צרכניים
מבין 120 חברי כנסת, על מעטים אפשר לומר שענייני הצרכנים עומדים בראש מעייניהם ושהם מובילים יוזמות שבאמת נוגעות לכיס של הציבור, גם כשאלה מנוגדות לאינטרסים של הגופים החזקים במשק. מעניין לראות כי אותם השמות שבלטו בכנסת ה-16, שבים ומככבים בהצעות חוק רבות המקדמות את ענייני הצרכנים גם בכנסת היוצאת.
דוד טל (קדימה)
טל, מי שהחל את דרכו הפוליטית בש"ס ולאחר כמה תחנות התברג ב"קדימה", נחשב מהדמויות הפרו-צרכניות בכנסת ומצוין ככזה גם בפי קולגות. מציע חוקים ומצטרף בהיענות מרובה ליוזמות חברתיות-צרכניות רבות, בהן תיקונים שונים בחוק הגנת הצרכן, חוק כרטיסי חיוב, חוק הדואר ועוד. יחד עם גלעד ארדן יזם את חוק הטכנאים.
אורית נוקד (עבודה)
נוקד, יו"ר השדולה לצרכנות בכנסת ה-16 ובכנסת ה-17, נחשבת לאחת ממובילי הקולות הצרכניים במליאה. חוק "עסקה קצובה" הוא ה"בייבי" שלה, והיא ליוותה אותו תקופה ארוכה בטרם עבר. היא חתומה על הצעות חוק נוספות - מאופן התשלום בחניונים (הצעה שעברה, כאמור) ועד רעיון הריבית החיובית על היתרה בבנקים.
גלעד ארדן (ליכוד)
על אף שהוא נחשב לעתים דמות שנויה במחלוקת, אין עוררין על פעילותו הפרלמנטרית הנמרצת של ח"כ ארדן ועל מקומו של הצרכן בה.
מלבד הרפורמה בעמלות הוא חתום על תיקונים שונים בחוק הגנת הצרכן, בהם התנתקות משירותים מתמשכים, חוק הטכנאים וגילוי נאות במבצעים ובמסחר ברכב משומש.
אמנון כהן (ש"ס)
מי שזכור לא מעט בשל מאבקו למען הצרכנים צופי הכדורגל בעונת המונדיאל בכנסת הקודמת (שבה ישב בראש ועדת הכלכלה והוביל לא מעט מהלכים), המשיך לתמוך בהם גם בכנסת הזאת. בין השאר חתום על התיקון לחוק הבנקאות (עם גלעד ארדן, חיים כץ ומשה כחלון), על החוק להגבלת עוצמת הקול בפרסומת וקדימונים (עם אלי אפללו), חוק הגילוי הנאות לגבי סחר ברכב משומש ועוד.
משה כחלון (ליכוד)
בכנסת ה-17 עמד כחלון בראש ועדת הכלכלה חלק ניכר מתקופת פעילותה. הוא נחשב חבר כנסת חברתי וצרכני ופעיל. בקדנציה הנוכחית הוא חתום בין השאר על התיקון לחוק הבנקאות בדבר הפיקוח על עמלות הבנקים; על חוק האיסור על העברת כלי רכב לתיקון בשטחים; על הסדרת פעילות הבנקים לדם טבורי; על הנחה בתעריף החשמל לקשישים ועוד.
אריאל אטיאס (ש"ס)
בתוקף תפקידו כשר באחד המשרדים בעלי הנגיעה הצרכנית הגבוהה ביותר, פעל שר התקשורת במרץ ובעיקר פתח חזית מול חברות הסלולר בשורת מהלכים שנועדו להגביר את התחרות ולמנוע הטעיות וניצול של חולשת הצרכנים. ימים ספורים לפני הבחירות משדרים במשרד התקשורת אווירת "ממשיכים לעבוד", ומביעים תקווה להמשיך גם לאחר ה-10 בפברואר בדיוק מהמקום שבו הפסיקו.