אברהם בחרי, מייסד קבוצת רב-בריח (בהקפאת הליכים), טוען בבקשת רשות להתגונן מפני תביעת בנק מזרחי-טפחות נגדו כי כתב הערבות שהבנק סומך עליו את תביעתו בטל וכי הבנק מנוע מלתבוע אותו בהסתמך עליו.
הבנק תבע מבחרי בבית המשפט המחוזי בתל-אביב כ-3.3 מיליון שקל בגין ערבותו לחובות אחיו אורי, המנכ"ל והבעלים של הקבוצה. לדברי אברהם בחרי, יש לשלול מהבנק כל זכות להיפרע מכוחו של כתב הערבות ועל הבנק להשיב לו כל סכום שמשך מחשבונו מכוח כתב הערבות.
באמצעות עוה"ד מרדכי אסיף ויניב עניא טען הבנק, כי אורי בחרי עצמו אינו נתבע, משום שניתן צו לכינוס נכסיו, המעכב את כל ההליכים נגדו, אולם במידה שתידחה הבקשה לכינוס נכסים, הוא ייתבע גם כן.
אברהם בחרי מציין כי הבנק התנה את הגדלת האשראי לאחיו, אליו העביר את השליטה בקבוצת רב-בריח, בכך שהוא יערוב להלוואות שהועמדו לאחיו בחשבונו האישי. לדבריו, הוא נעתר לבקשת אחיו והסכים לכך והבנק סומך את תביעתו על כתב ערבות אחד שהינה ערבות המשך אחרונה, שביטלה ערבויות אחדות שקדמו לה.
לטענת אברהם בחרי, "יש לדחות מכל וכל את ניסיונו חסר תום הלב של הבנק, הגובל במעשה תרמית וניסיון סחטנות לנסות לחייבו בדרך של שרשור ערבותו לפרוע יתרת חוב של כ-1.5 מיליון שקל בחשבון של חברה בשם ל.ה.ר, לה ערב אחיו, וששמה אינו מופיע בכתב הערבות". בחרי מציין כי בניגוד גמור למוסכם עימו, טוען הבנק בתביעתו טענה כוזבת, לפיה הוא אינו ערב רק לחובות הקיימים חשבון הספציפי של אחיו אלא גם ליתרת החובה בחשבונה של חברת ל.ה.ר.
עוד טוען בחרי כי הבנק חייב את חשבונו של אחיו בחיובים שלא כדין בהיקף של כ-376 אלף שקל והוא אינו זכאי להיפרע ממנו בגין סכומים אלה; לדבריו, הבנק משך פיקדון דולרי שלו בסך של כמיליון דולר באופן חד-צדדי ושלא כדין; הסב לו נזק בגין אי זיכוי פיקדון מט"ח בריבית הראויה; והפר שורה של הוראות דין בגין הפרת חובות גילוי וביצוע מעשי הטעיה, השוללות ממנו כל זכות להיפרע מכוח הערבות. (ת.א. 2229/08).