גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפדופילים לא לבד

תזכיר חוק מציע לאסור פרסום שמות חשודים ל-48 שעות. בדרך לאיסור פרסום אוטומטי?

באיחור רב, אך בסמיכות מסקרנת לחשיפתה של פרשת הפדופילים והפולמוס המתגלגל מערכאה לערכאה בעניין איסור פרסום שמות החשודים הקשורים בה, פרסם באחרונה משרד המשפטים הצעה לתיקון חוק בתי המשפט (תיקון - עיכוב פרסום שם חשוד), התשס"ט-2009. הצעת החוק מבקשת להסדיר ולהגשים את זכותו של חשוד לעתור לבית המשפט לאסור את פרסום שמו. לשם כך היא מעניקה לחשוד איסור פרסום אוטומטי למשך 48 שעות מן המועד שבו נודע לו על קיום חקירה נגדו.

הצעת החוק אינה מתווה כללים או מעניקה כלים פרקטיים לשופט היושב בדין - כיצד להכריע בסוגיה זו, ומשאירה מלאכה לא פשוטה זו לבתי המשפט עצמם.

לכאורה, תיקון חקיקה של מה בכך. בפועל, חידוש גדול וחשוב מאין כמותו, שאינו מובן מאליו. לשם הבנת העניין, נבחן את המכלול בקצרה. נקודת המוצא היא סעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה, הקובע את הכלל שלפיו - "בית משפט ידון בפומבי, זולת אם נקבע אחרת בחוק או אם בית המשפט הורה אחרת לפי חוק". אין זה אלא "עקרון פומביות הדיון".

פדופילים

המחוקק התחבט בסוגיה רגישה זו לא אחת, ובשנת 1998 הורה השר לביטחון-פנים על הקמת ועדה בראשות השופט (בדימוס) אליהו וינוגרד, שתעמיק ותדון בעניין. הוועדה הגישה את מסקנותיה והמלצותיה בשנת 2000. בעקבות כך, בסוף דצמבר 2002, תוקן חוק בתי המשפט (תיקון מס' 33), והוסף לו סעיף 70(ה1), שהעניק לחשוד, לראשונה, כלי אופרטיבי המאפשר לו לפנות לבית המשפט בבקשה שיאסור את פרסום שמו, כל עוד לא הוגש נגדו כתב אישום.

לשם מתן צו איסור פרסום, על בית המשפט להשתכנע כי "הדבר עלול לגרום לחשוד נזק חמור" ומשום כך "בית המשפט סבר כי יש להעדיף את מניעת הנזק על פני העניין הציבורי שבפרסום". באותו תיקון נקבע גם, כי זכותו של חשוד לבקש מבית המשפט לאסור את פרסום שמו, תובא לידיעתו בדרך שיקבע שר המשפטים בתקנות. חלפו מאז 6 שנים, אך תקנות אין. ובתווך - המדיום האינטרנטי הלך וצבר תאוצה, עד שנדמה כי כל פרשה, קטנה כגדולה, אזוטרית ככל שתהא, קיבלה במה. שמם של חשודים, גם כאלה שלבסוף לא הוגש נגדם כתב אישום, הותר ברבים, ותאוות המציצנות הציבורית, ניזונה מחדש מדי יום.

שיח ציבורי

אם נדמה היה שכוונותיו של המחוקק היו חיוביות ובישרו על מגמה שיהיה בה כדי להקל מן הנטל הרובץ לפתחם של אלו המבקשים לסטות מעקרון פומביות הדיון, בא בית המשפט העליון בבש"פ 5759/05 תורג'מן נ' מדינת ישראל - והבהיר מפורשות כי "לעולם תיטה הכף אל עבר פומביות הדיון". ואם לא די בכך, הרי ש"חזקה חלוטה היא - שמא נאמר: אקסיומה היא - שלציבור יש עניין בפרסום הליכי בית-המשפט - הליכי בית-המשפט עצמם הם "עניין ציבורי" - ועניין זה מתקיים ופעיל בכל הליך". אותו "נזק חמור" הנזכר בחוק, כך נקבע, "חייב שיהיה - למצער - כעוצמתו וכמשקלו של חופש הביטוי, ועוד רב מכך".

ייתכן שהדבר נובע מכך שעניינו של תורג'מן היה בבחינת bad cases make bad law, שכן שם דובר בחשוד בעבירות מין, שהיה אינטרס ממשי לפרסם את שמו כדי להגיע למתלוננות נוספות. אך גם במסגרת זו, בית המשפט לא התווה כלים ממשיים לשופט היושב בדין, כיצד להכריע בסוגיה מעין זו הבאה לפניו.

הצעת החוק אינה מחדשת דבר בעניין השיקולים שעל בית המשפט לתת דעתו עליהם בטרם יכריע בעניין הפרסום, אך היא יוצרת קונספציה פרוצדורלית חדשה המעניקה לחשוד איסור פרסום אוטומטי למשך 48 שעות מעת שנודע לו שמתנהלת נגדו חקירה. בכך, מבקשת הצעת החוק להגשים את זכותו של החשוד לפנות לבית המשפט באופן מסודר, ולא אגב הליך המעצר או השחרור בערובה, לשם איסור פרסום שמו.

חריגים לחוק

החריגים לכך, על-פי הצעת החוק, הם שלושה: הראשון, כאשר ישנו עניין ציבורי בפרסום. הדוגמה המובאת בהצעת החוק היא היות החשוד איש ציבור, או כאשר מדובר במעשה שעל-פי טיבו - פרסומו עשוי לעודד קורבנות אחרים לפנות לרשות החוקרת. השני, כאשר הפרסום הוא חיוני או דחוף, ופנייה לבית המשפט עלולה לעכבו באופן שיפגע במטרותיו, לרבות לצורך איתור חשוד או עדים, תפיסת עבריין נמלט או אזהרת הציבור מאדם העלול לסכנו - ובלבד שקצין מדרגת ניצב-משנה ומעלה נתן לכך אישור. השלישי, כאשר הפרסום נעשה לבקשתו האישית בכתב של החשוד או בהסכמתו האישית בכתב (ע"ע ארי שמאי).

חלקה השני של הצעת החוק דן בסדרי הדין הנוגעים לעניין איסור פרסום. לפי חלק זה, בקשה לאיסור פרסום תוגש לבית משפט השלום שבאזור שיפוטו מתגורר החשוד - ללא תלות בקיומם של הליכי מעצר (נזכיר, כי לא כל חשד לביצוע עבירה מקים עילה למעצר) . אם החשוד נתון במעצר, אזי הסמכות לדון בבקשה תהא לבית המשפט הדן במעצר.

החידוש המשמעותי העולה מההצעה נוגע לאפשרות לעתור לביטול צו איסור הפרסום. על-פי ההצעה, רשאי לפנות לבית המשפט "מי שמעוניין" בביטול הצו, אבל (וזה אבל גדול) - אם מבקש הביטול היה מלכתחילה צד לבקשה לאיסור פרסום (למשל, אם החשוד צירף כמשיב כלי תקשורת כלשהו לבקשתו המקורית לאסור את פרסום שמו), הרי שאז על המבקש להראות "נסיבות חדשות" המצדיקות את בקשתו.

על-פי הצעת החוק, החלטה בעניין איסור פרסום ניתנת לערעור בזכות לבית המשפט המחוזי, וזו - ניתנת לערעור ברשות לבית המשפט העליון. על מנת שלא לאיין את זכותו של החשוד לאיסור פרסום, מוצע להעניק לבתי המשפט סמכות לעכב את ההחלטה שעליה מבקש מי מהצדדים לערער, "אם לדעתו ראוי לעשות כן".

הצעת החוק מאפשרת ליצור הפרדה מושגית בין הליכי המעצר לבין הליך איסור הפרסום - ושוברת את התלות של הליכים אלו זה בזה, ועל כך יש לברך. נזכיר שוב, כי לא כל חשד לביצוע עבירה פלילית מקים עילת מעצר. יתרה מכך, המשטרה לא תמיד אצה לעצור חשודים ולהביאם בפני שופט, אך בה בעת אינה מסתירה מהתקשורת כי מתקיימת חקירה נגד חשוד מסוים.

במקרה כזה, באופן אבסורדי, בהעדר הליכי מעצר - לא מתאפשר לחשוד לעתור לאיסור פרסום שמו, והחשש מפני אות קין שתדבק בו שעה שיתברר שהחשדות נגדו אינם מבוססים - הוא עצום. על פניו, את הכשל הזה - פותרת הצעת החוק.

לסיום ולסיכום, נשוב ונזכיר כי בהעדר מבחנים ברורים להכרעה בעניין איסור הפרסום, נותר להמשיך ולעקוב כיצד הדברים ימשיכו ויפותחו בפסיקת בתי המשפט. בהחלטות האחרונות שניתנו בעניין, המבחן ההולך ומתעצב באולמות המעצרים לעניין איסור הפרסום, הוא מבחן עוצמת הראיות הקיימות נגד החשוד.

הצעות חוק הן נקודת המוצא, בדרכן לקריאה שלישית - הן מתחדדות, משתנות, מתהפכות ולעיתים מתות. עם זאת, מומלץ לאנשי התקשורת להיערך למצב שבו ההצעה תתקבל ככתבה וכלשונה. במקרה זה, אם תאוצו לפרסם שם של חשוד לפני חלוף 48 שעות - דינכם מאסר חצי שנה.

* הכותב הוא שותף במשרד עורכי הדין שומרוני כהן-סטרשנוב, המתמחה במשפט פלילי ובעבירות צווארון לבן.

עוד כתבות

סם אלטמן / צילום: כדיה לוי

המיזם החדש של סם אלטמן במפרציות ואיך יכול להיות שישראל נותרה בחוץ

הדיווחים על ביקוריו של מנכ"ל OpenAI באיחוד האמירויות ובסעודיה נמשכים, ולפי הערכות המטרה היא הקמת תשתיות לפיתוח שבבי בינה מלאכותית ● ישראל לא חלק מהתוכניות, אבל בענף לא דואגים: "אם אלטמן יחפש את ההון האנושי, ישראל עשויה להיות חלק מהתמונה"

אווטאר של חברה וירטואלית ב־Replika / צילום: מתוך אתר החברה

לא רק ChatGPT: שישה כלי AI שכדאי להכיר

בשוק יש היום שורה של צ'אטבוטים ייעודיים למשימות נקודתיות ● אלה יכולים לסייע הן בחיים האישיים והן בחיים המקצועיים - מכתיבת קורות חיים, דרך חבר וירטואלי ועד שיווק

עלות היירוט של ישראל של כמחצית מהמטח האיראני בסוף השבוע נאמדת ב-2.1 מיליארד שקל / צילום: Reuters, IMAGO/Bashar Taleb\ apaimages

הטקטיקה של רוסיה נגד אוקראינה ובעיית המיירטים שיכולה להגיע גם לישראל

המתקפה של איראן על ישראל מצביעה על הביקוש הגובר למיירטים ואת ההמתנה הארוכה עד להשגתם ● "אין ספק שהעומס על מלאי התחמושת עומד להיות בעיה, עבור כולם", אומר טום קראקו, מנהל צוות חשיבה אמריקאי בפרויקט הגנה מפני טילים במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים

שכונת קריית משה ברחובות / צילום: איל יצהר

פינוי בינוי ברחובות: 65 מ"ר תוספת לכל דירה ומענק כספי של 100 אלף שקל

במרינה בהרצליה ייבנה מלון יוקרה שיכלול 365 חדרים שבו שותף גם הכוכב ההוליוודי לאונרדו דיקפריו ● במסגרת פרויקט פינוי-בינוי בשכונת קריית משה ברחובות, יהרסו 40 דירות ישנות ובמקומן ייבנו 224 דירות חדשות ● שכונה חדשה בבאר שבע תכלול 840 יחידות דיור שיוקמו ב-11 מבני מגורים ● חדשות הנדל"ן

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: יח''צ, איל יצהר

בדיקת רשות ניירות ערך והשאלה: מה שמותר לנתן חץ ולדוד פורר אסור לאחים אמיר?

האחים יוסי ושלומי אמיר התקפלו השבוע בפני הרגולטור והחילו על עצמם "וולונטרית" את ההגבלות של בעלי שליטה ● אבל האחים אמיר הם לא היחידים שהתנהלו כמו בעלי שליטה ללא ההגבלות, אז מדוע דווקא הם תפסו את תשומת הלב של רשות ניירות ערך?

מארק קיובן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המיליארדר שהתחיל כמוכר שקיות אשפה חושף כמה מסים שילם ואומר: "אני שמח"

"אני משלם את מה שאני צריך. ארה"ב עשתה הרבה בשבילי, ואני גאה להחזיר לה במסים כל שנה", אומר המיליארדר מארק קיובן, שצפוי שלם מס של 275.9 מיליון דולר על הרווחים שלו ב-2023

יירוטים באשקלון מהתקיפה האיראנית / צילום: Reuters, Amir Cohen

המתקפה האיראנית ייקרה את עלויות גיוס החוב של ישראל

בתחילת החודש עמדה התשואה על אג"ח ממשלתי של ישראל לתקופה של עשר שנים על 140 נקודות אחוז מעל התשואה של אג"ח אמריקאי מקביל ● בעקבות ההתלקחות, זינקה התשואה על אגרות החוב של ישראל לפער של כ-180 נקודות בסיס מעל ארה"ב ● בהמשך השבוע נרגעה מעט ה"הסלמה" בתשואות האג"ח הישראלי

ד''ר משה כהן / צילום: תמונה פרטית

האם בקרוב יוקם בית ספר נוסף לרפואה במיקום מפתיע?

ד"ר משה כהן פועל בימים אלה מול המל"ג להגשמת החזון שלו -  בית ספר בינלאומי לרפואה באילת, בהשקעה של 250 מיליון שקל ● התוכנית כוללת שיתוף־פעולה הדוק עם אוניברסיטאות בעולם וחיזוק לבית החולים יוספטל ● האם יצליח היכן שרייכמן נתקל בהתנגדות, ומי המלונאי שרתם לגיוס הכסף?

שיגור כטב''ם איראני / צילום: Reuters, dpa via Reuters Connect

ישראל וארה"ב בוחנות נשק חדש נגד איום הכטב"מים האיראני

לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, ארה"ב וישראל בוחנות מערכות נשק מיקרו־גל ולייזר נגד כלי טיס בלתי מאוישים ● בזמן שיירוט באמצעות כיפת ברזל, למשל, מוערך בכ־30 אלף דולר, עלות יירוט באמצעות לייזר היא זניחה

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: Associated Press, Jacquelyn Martin

ביידן בקריאה לקונגרס במאמר מיוחד: "לאשר בדחיפות את הסיוע הביטחוני לישראל ולאוקראינה"

הנשיא האמריקני הבהיר: "זה לא הזמן לנטוש את ידידותינו, לא מתקבל על הדעת שנעמוד מנגד" • על המתקפה האיראנית אמר ביידן: "איראן רוצה למחוק את המדינה היהודית היחידה מעל המפה" • עוד הזהיר הנשיא: "ארה"ב עלולה להיגרר למלחמה, אסור שנניח להגנה של ישראל להיחלש"

מדפי דבש בסופר / צילום: טלי בוגדנובסקי

בשמן זית, בדבש ובקרוב ביין: המותג ישראלי, התוצרת - אירופית

החיבה לתוצרת מקומית, לובי חקלאי חזק וחסמי יבוא, מציפה את המדפים במותגים ותיקים שמשווקים "בלנד": ערבוב מותג ישראל עם תוצרת אירופית, מבלי לחשוף מאיזו מדינה הוא מגיע ● את השיטה הפופולרית שעובדת בעיקר בשמן ובדבש, רוצה הממשלה להרחיב כעת גם ליין

בנייה חדשה. האם ההצעה תשפיע על המחסור בפועלי בניין? / צילום: טלי בוגדנובסקי

הממשלה מתכננת: הבאת עובדים זרים לישראל ישירות ולא דרך חברות כוח אדם. לא כולם מרוצים

הממשלה דנה באופן מפתיע בסעיף שלא היה על סדר יומה שיכול להקל על הבאת פועלי בניין מחו"ל לארץ ● לפי ההצעה, קבלנים יוכלו להביא עובדים מחו"ל באופן זמני בהעסקה ישירה על ידם, בכפוף להבאת מינימום של 50 עובדים על ידי אותו מעסיק ● שר הבינוי והשיכון: "מייתרת את המשרד מכלל הליכי קבלת החלטות"

צוות המייסדים של מנטי רובוטיקס / צילום: Mentee Robotics

ישטוף כלים ויעשה כביסה? אמנון שעשוע משיק רובוט דמוי אדם

הרובוט המכונה "מנטיבוט", פותח במסגרת חברה שהקים שעשוע לפני כשנתיים עם פרופ' ליאור וולף, שבעבר היה חוקר בינה מלאכותית במטא ● מדובר ברובוט דמוי אדם המיועד לבצע מטלות בסיסיות במשקי הבית או במחסנים תעשייתיים

כפר ערב אל-עראמשה / צילום: איל יצהר

הותר לפרסום: 6 לוחמים נפצעו קשה בגליל, 8 נוספים במצב בינוני וקל

אדם נפצע אנוש, שניים נפצעו קשה, ארבעה במצב בינוני והשאר קל בפגיעה ישירה בערב אל-עראמשה ● דיווח: בארה"ב מעריכים שישראל תבצע תקיפה מצומצמת בשטח איראן • איראן: "כל תקיפה של ישראל בשטחנו תיענה בתגובה חזקה ונחרצת" • בגליל המערבי: נפילות בשטחים פתוחים אחרי כ-5 שיגורים מלבנון, לא ידוע על נזק או על נפגעים • הפעילות במרכז הרצועה: כוחות הנח"ל חיסלו מחבל באמצעות רחפן • עדכונים שוטפים

אוקראינה עברה מהצלחה צבאית לכישלון. זה יכול לקרות גם לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: המציאות העגומה של ההגנה האווירית באוקראינה עלולה לקרות גם לישראל, סין הולכת על קו דק במזרח התיכון ואפל מבצעת עדכון למערכת אחרי סערת האימוג'י של דגל פלסטין ● כותרות העיתונים בעולם 

מטוס אל על / צילום: דני שדה

תזכורת מאל על: המניות שנכנסו בסערה למדדים המובילים בת"א, ואז בעיקר צנחו

השבוע תפרסם הבורסה את עדכוני המדדים שלה ולפי הערכות יצטרפו למדד 125 היוקרתי אל על ואלקטריון ● בפעם הקודמת ששתיהן נכנסו למדד אחרי זינוק חד במניות שלהן, הן צנחו בחדות ● "כך זה עובד בכל העולם", מסבירים בבורסה. אבל ספק אם ההיסטוריה תחזור על עצמה

בנימינה / צילום: נעמה מצגר טבול

"משלמים שכר דירה של 7,000 שקל בחודש ולא מקבלים דירה": הפרויקט שהסתבך והעלויות

ב־2018 זכו 18 משפחות בהגרלה של מחיר למשתכן בבנימינה, אולם עד כה הפרויקט לא התקדם ● היזם מאשים את המועצה והוועדה המרחבית שלא מאפשרות להוציא היתר בנייה, והוועדה טוענת שההיתרים שהגיש היזם אינם תואמים את תוכנית הבינוי החדשה ותרמו לעיכוב

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

"עשיתי דברים מסוכנים": המנכ"ל שמכר מניות בעשרות מיליוני שקלים

יאיר נחמד הקים את חברת הפינטק נאייקס עם שני שותפים, הנפיק אותה בת"א לפי שווי של כמעט מיליארד דולר ובהמשך הוביל אותה לנאסד"ק ● הגיוס בנאסד"ק בוצע אחרי שהמניה עלתה בעשרות אחוזים מתחילת 2024 ● "לא רציתי למכור", טוען נחמד, "אני מאמין בחברה ולא רוצה למכור מניות. יכולנו גם לא להנפיק, אבל היו לנו סיבות"

רועי קדוש, סמנכ''ל ההשקעות בהכשרה ביטוח / צילום: שירעד שליט

תחזיקו מזומן: ההמלצה החריגה של מנהל ההשקעות

רועי קדוש מהכשרה ביטוח מודה כי התמחור הגבוה בשווקים "בעייתי", וממליץ להשקיע במדדי וול סטריט במשקל שווה - כדי לנטרל את הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" ● חלק מהכסף הוא מציע להשאיר כיום במזומן, כדי "לנצל הזדמנויות כשיגיעו ירידות"

רשא חולי, מנכ''לית חברת הביומד מדיפלסט / צילום: יונתן בלום

המנכ"לית שנוסעת 5 שעות ביום כדי להגיע לעבודה: "חיה באוטו"

רשא חולי, מנכ"לית חברת הביומד מדיפלסט, תמיד ידעה שהיא רוצה לנהל מפעל ייצור ● היום היא אחת המנכ"ליות הערביות היחידות בישראל, ובכל יום נוסעת חמש שעות למשרד ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס