גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפדופילים לא לבד

תזכיר חוק מציע לאסור פרסום שמות חשודים ל-48 שעות. בדרך לאיסור פרסום אוטומטי?

באיחור רב, אך בסמיכות מסקרנת לחשיפתה של פרשת הפדופילים והפולמוס המתגלגל מערכאה לערכאה בעניין איסור פרסום שמות החשודים הקשורים בה, פרסם באחרונה משרד המשפטים הצעה לתיקון חוק בתי המשפט (תיקון - עיכוב פרסום שם חשוד), התשס"ט-2009. הצעת החוק מבקשת להסדיר ולהגשים את זכותו של חשוד לעתור לבית המשפט לאסור את פרסום שמו. לשם כך היא מעניקה לחשוד איסור פרסום אוטומטי למשך 48 שעות מן המועד שבו נודע לו על קיום חקירה נגדו.

הצעת החוק אינה מתווה כללים או מעניקה כלים פרקטיים לשופט היושב בדין - כיצד להכריע בסוגיה זו, ומשאירה מלאכה לא פשוטה זו לבתי המשפט עצמם.

לכאורה, תיקון חקיקה של מה בכך. בפועל, חידוש גדול וחשוב מאין כמותו, שאינו מובן מאליו. לשם הבנת העניין, נבחן את המכלול בקצרה. נקודת המוצא היא סעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה, הקובע את הכלל שלפיו - "בית משפט ידון בפומבי, זולת אם נקבע אחרת בחוק או אם בית המשפט הורה אחרת לפי חוק". אין זה אלא "עקרון פומביות הדיון".

פדופילים

המחוקק התחבט בסוגיה רגישה זו לא אחת, ובשנת 1998 הורה השר לביטחון-פנים על הקמת ועדה בראשות השופט (בדימוס) אליהו וינוגרד, שתעמיק ותדון בעניין. הוועדה הגישה את מסקנותיה והמלצותיה בשנת 2000. בעקבות כך, בסוף דצמבר 2002, תוקן חוק בתי המשפט (תיקון מס' 33), והוסף לו סעיף 70(ה1), שהעניק לחשוד, לראשונה, כלי אופרטיבי המאפשר לו לפנות לבית המשפט בבקשה שיאסור את פרסום שמו, כל עוד לא הוגש נגדו כתב אישום.

לשם מתן צו איסור פרסום, על בית המשפט להשתכנע כי "הדבר עלול לגרום לחשוד נזק חמור" ומשום כך "בית המשפט סבר כי יש להעדיף את מניעת הנזק על פני העניין הציבורי שבפרסום". באותו תיקון נקבע גם, כי זכותו של חשוד לבקש מבית המשפט לאסור את פרסום שמו, תובא לידיעתו בדרך שיקבע שר המשפטים בתקנות. חלפו מאז 6 שנים, אך תקנות אין. ובתווך - המדיום האינטרנטי הלך וצבר תאוצה, עד שנדמה כי כל פרשה, קטנה כגדולה, אזוטרית ככל שתהא, קיבלה במה. שמם של חשודים, גם כאלה שלבסוף לא הוגש נגדם כתב אישום, הותר ברבים, ותאוות המציצנות הציבורית, ניזונה מחדש מדי יום.

שיח ציבורי

אם נדמה היה שכוונותיו של המחוקק היו חיוביות ובישרו על מגמה שיהיה בה כדי להקל מן הנטל הרובץ לפתחם של אלו המבקשים לסטות מעקרון פומביות הדיון, בא בית המשפט העליון בבש"פ 5759/05 תורג'מן נ' מדינת ישראל - והבהיר מפורשות כי "לעולם תיטה הכף אל עבר פומביות הדיון". ואם לא די בכך, הרי ש"חזקה חלוטה היא - שמא נאמר: אקסיומה היא - שלציבור יש עניין בפרסום הליכי בית-המשפט - הליכי בית-המשפט עצמם הם "עניין ציבורי" - ועניין זה מתקיים ופעיל בכל הליך". אותו "נזק חמור" הנזכר בחוק, כך נקבע, "חייב שיהיה - למצער - כעוצמתו וכמשקלו של חופש הביטוי, ועוד רב מכך".

ייתכן שהדבר נובע מכך שעניינו של תורג'מן היה בבחינת bad cases make bad law, שכן שם דובר בחשוד בעבירות מין, שהיה אינטרס ממשי לפרסם את שמו כדי להגיע למתלוננות נוספות. אך גם במסגרת זו, בית המשפט לא התווה כלים ממשיים לשופט היושב בדין, כיצד להכריע בסוגיה מעין זו הבאה לפניו.

הצעת החוק אינה מחדשת דבר בעניין השיקולים שעל בית המשפט לתת דעתו עליהם בטרם יכריע בעניין הפרסום, אך היא יוצרת קונספציה פרוצדורלית חדשה המעניקה לחשוד איסור פרסום אוטומטי למשך 48 שעות מעת שנודע לו שמתנהלת נגדו חקירה. בכך, מבקשת הצעת החוק להגשים את זכותו של החשוד לפנות לבית המשפט באופן מסודר, ולא אגב הליך המעצר או השחרור בערובה, לשם איסור פרסום שמו.

חריגים לחוק

החריגים לכך, על-פי הצעת החוק, הם שלושה: הראשון, כאשר ישנו עניין ציבורי בפרסום. הדוגמה המובאת בהצעת החוק היא היות החשוד איש ציבור, או כאשר מדובר במעשה שעל-פי טיבו - פרסומו עשוי לעודד קורבנות אחרים לפנות לרשות החוקרת. השני, כאשר הפרסום הוא חיוני או דחוף, ופנייה לבית המשפט עלולה לעכבו באופן שיפגע במטרותיו, לרבות לצורך איתור חשוד או עדים, תפיסת עבריין נמלט או אזהרת הציבור מאדם העלול לסכנו - ובלבד שקצין מדרגת ניצב-משנה ומעלה נתן לכך אישור. השלישי, כאשר הפרסום נעשה לבקשתו האישית בכתב של החשוד או בהסכמתו האישית בכתב (ע"ע ארי שמאי).

חלקה השני של הצעת החוק דן בסדרי הדין הנוגעים לעניין איסור פרסום. לפי חלק זה, בקשה לאיסור פרסום תוגש לבית משפט השלום שבאזור שיפוטו מתגורר החשוד - ללא תלות בקיומם של הליכי מעצר (נזכיר, כי לא כל חשד לביצוע עבירה מקים עילה למעצר) . אם החשוד נתון במעצר, אזי הסמכות לדון בבקשה תהא לבית המשפט הדן במעצר.

החידוש המשמעותי העולה מההצעה נוגע לאפשרות לעתור לביטול צו איסור הפרסום. על-פי ההצעה, רשאי לפנות לבית המשפט "מי שמעוניין" בביטול הצו, אבל (וזה אבל גדול) - אם מבקש הביטול היה מלכתחילה צד לבקשה לאיסור פרסום (למשל, אם החשוד צירף כמשיב כלי תקשורת כלשהו לבקשתו המקורית לאסור את פרסום שמו), הרי שאז על המבקש להראות "נסיבות חדשות" המצדיקות את בקשתו.

על-פי הצעת החוק, החלטה בעניין איסור פרסום ניתנת לערעור בזכות לבית המשפט המחוזי, וזו - ניתנת לערעור ברשות לבית המשפט העליון. על מנת שלא לאיין את זכותו של החשוד לאיסור פרסום, מוצע להעניק לבתי המשפט סמכות לעכב את ההחלטה שעליה מבקש מי מהצדדים לערער, "אם לדעתו ראוי לעשות כן".

הצעת החוק מאפשרת ליצור הפרדה מושגית בין הליכי המעצר לבין הליך איסור הפרסום - ושוברת את התלות של הליכים אלו זה בזה, ועל כך יש לברך. נזכיר שוב, כי לא כל חשד לביצוע עבירה פלילית מקים עילת מעצר. יתרה מכך, המשטרה לא תמיד אצה לעצור חשודים ולהביאם בפני שופט, אך בה בעת אינה מסתירה מהתקשורת כי מתקיימת חקירה נגד חשוד מסוים.

במקרה כזה, באופן אבסורדי, בהעדר הליכי מעצר - לא מתאפשר לחשוד לעתור לאיסור פרסום שמו, והחשש מפני אות קין שתדבק בו שעה שיתברר שהחשדות נגדו אינם מבוססים - הוא עצום. על פניו, את הכשל הזה - פותרת הצעת החוק.

לסיום ולסיכום, נשוב ונזכיר כי בהעדר מבחנים ברורים להכרעה בעניין איסור הפרסום, נותר להמשיך ולעקוב כיצד הדברים ימשיכו ויפותחו בפסיקת בתי המשפט. בהחלטות האחרונות שניתנו בעניין, המבחן ההולך ומתעצב באולמות המעצרים לעניין איסור הפרסום, הוא מבחן עוצמת הראיות הקיימות נגד החשוד.

הצעות חוק הן נקודת המוצא, בדרכן לקריאה שלישית - הן מתחדדות, משתנות, מתהפכות ולעיתים מתות. עם זאת, מומלץ לאנשי התקשורת להיערך למצב שבו ההצעה תתקבל ככתבה וכלשונה. במקרה זה, אם תאוצו לפרסם שם של חשוד לפני חלוף 48 שעות - דינכם מאסר חצי שנה.

* הכותב הוא שותף במשרד עורכי הדין שומרוני כהן-סטרשנוב, המתמחה במשפט פלילי ובעבירות צווארון לבן.

עוד כתבות

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

פרסומים בעולם מהחודשים האחרונים משרטטים את האופן שבו המיליארדר פטריק דרהי הצמיח את עסקיו ● לפיהם, גלגול החובות, בסך עשרות מיליארדי אירו, נתקל כעת גם בעליית ריבית ● כשברקע המו"מ המתקדם לרכישת רשת 13 נשאלת השאלה: האם הדרך בה בנה אימפריה הגיעה למיצוי?

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

עליות בבורסת תל אביב; השקל מתחזק, מניית ישראל קנדה מזנקת ב-5%, נייס ב-6%

המניות הדואליות חוזרות בפערים קטנים ● הבוקר: ירידות באסיה, עליות קטנות בחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● אמזון עקפה את וולמארט והפכה לחברה הגדולה בעולם לפי הכנסות ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות