באוגוסט 2006 חתמו אנשי העסקים עופר גלזר, בעלה של שרי אריסון, ודוד דודאי על תוכנית השקעה משותפת במיזם להפקת נפט מפצלי שמן. השניים שילמו לשמעון קזנסקי וישראל פלדמן (בעלי השליטה בא.פ.ס.ק חום טוב) 10 מיליון דולר תמורת 70% מהזכויות במיזם. בשל חילוקי דעות פרש גלזר מהמיזם ופיצול השותפות הביא לתביעות הדדיות.
גלזר היה הראשון לתבוע כ-330 אלף שקל מדודאי ומרעייתו אסתר. באמצעות עו"ד רם גורודיסקי טען כי דודאי מסרב לשלם את הוצאותיו בשותפות, החל מהוצאות גדולות כמו דמי שכירות, שירותי משרד, חכירת מסוקים וטיסות לחו"ל, וכלה בהוצאות קטנות כמו חלב, קפה ותה במשרד.
גלזר טען שבהתאם להסכם השותפות שכרה חברת האחזקות שלו שטח גדול יותר במגדלי עזריאלי, כשדודאי אמור לשכור ממנו בשכירות-משנה חלק מהשטח. אלא שלדבריו, דודאי סירב לשלם את חלקו כפי שסירב לשלם מחצית משאר הוצאות השותפות.
התביעה הנגדית
דודאי הגיש כתב הגנה ותביעה שכנגד בסך מיליון שקל ובאמצעות עוה"ד יחל בקר וישראל וולנרמן טען שגלזר הסב נזקים רבים למיזם עקב התנהלות תמוהה ורשלנית, הטעיה אקטיבית וגזילת רכוש. לטענתו, דווקא גלזר הוא שנטל ממנו כספים עבור מימון נסיעות, שהייה במלונות וארוחות, ולא השיבם מעולם. כך למשל, הלווה לגלזר 2,000 אירו לאחר שהפסיד את כל כספו המזומן בבילוי בקזינו.
באשר למיזם טען דודאי, שהמצגים שקיבלו מבעלי א.פ.ס.ק לא היו מלאים ולכן גלזר הפר את חובתו לנהוג עימו בשותפות מלאה כשהזדרז להעביר לבעליה גם את חלקו במיזם. בנוגע למשרד השכור טוען דודאי כי גלזר מנע ממנו להשתמש במושכר במשך 10 חודשים ואף ניצל את הסכמתו לשאת בעלות השיפוץ "לסאגה ראוותנית בלתי נגמרת, כאשר חודש רודף חודש והשיפוץ אינו מסתיים בשל התנהלות משונה של גלזר".
לדבריו, גלזר חייב אותו ב-2,000 דולר למ"ר עבור ה"שיפוץ המגלומני" שכלל אקווריום בגודל מצפה תת-ימי על קיר שלם, הקצאת קיר נוסף לבניית מפלי מים עם בריכות דגים, חדר כושר, חדר מנוחה וחדר ספא אישי של גלזר. דודאי טוען עוד כי הציב במשרד פסלים ויצירות אמנות בשווי חצי מיליון שקל, אולם גלזר סירב להשיבם בנימוק שהם נלקחו למחסן ולאחר מכן נתרמו.
ל"גלובס" נודע כי דודאי הציע לגלזר לפנות להליך גישור והמחלקה לניתוב תיקים הפנתה אותם לגישור בפני עו"ד רון גזית. אולם לפי הצעת גלזר, נפגשו גלזר ודודאי עצמם (בלא פרקליטיהם) לישיבת גישור בשבוע שעבר אצל עו"ד פיני רובין וגורמים המקורבים לתיק הביעו תקווה שאחד משני מסלולי הגישור יביא לסילוק התביעות. (ת.א. 48430/08).