אישה אחת ושני גברים הם כל השחקנים הדרושים לפיליפ ג'נטי ליצירת עולם דמיוני מלא קסם, הומור וגם בעתה. בניגוד למופעים הקודמים שהוצגו בישראל, במופע החדש שיעלה מ-3 במארס, מציג תיאטרון הבובות והתנועה של פיליפ ג'נטי סיפור אינטימי, שהתרחשותו בעיקר פנימית. ואין כמו ג'נטי להעלות עולם פנימי על הבמה.
"לפני כמה שנים פיליפ קרא על נער שהואשם באונס נערה. בזמן שהנער ישב בכלא ועבר טיפול פסיכולוגי, התגלה שיש לו 16 אישיויות שונות, מפוצלות, שהוא עצמו לא הכיר. אחת מהן הייתה נערה ואחרת הייתה דמות רוסית - הוא דיבר ברוסית בלי שלמד רוסית. הסיפור ריתק את פיליפ והוא החל להתעסק בנושא של אישיות שסועה, וזה מה שעומד בבסיס של 'בולילוק'", מסבירה מרי אנדרווד, בת-זוגו לחיים וליצירה של ג'נטי, השותפה לעיצוב ולבימוי המופע.
"אבל התוצאה היא מאוד הומוריסטית ומשעשעת, לא כל-כך דרמטית", היא ממהרת להרגיע. "הרבדים הפסיכולוגיים הם רק חלק מהעבודה והתוצאה היא הרבה מאוד צחוק של הקהל". וכמו שאומר ג'נטי על העבודה: "ההומור הוא הדרך הטובה ביותר להשקיט את השדים הפרטיים שלנו, ברגע שהסכמנו להודות ולהבחין בהם".
ב"בולילוק" מסופר על אליס, אמנית פיתום (המדברת מהבטן), שערב אחד, בעת מופע בקברט, הכל משתבש לה. הבובות שאותן היא נוהגת לדובב קמות לתחייה ויוצאות נגדה. הן בודקות אם הן חפצים דוממים או יצורים בעלי קיום עצמאי. בהמשך מתברר כי כל אחת מהבובות היא חלק מאישיותה של אליס והן מבטאות את עולמה הפנימי וחושפות את המחשבות והרגשות הכמוסים שלה - מעשה שיעורר חשש גם בקרב אנשים פתוחים וגלויים.
תעתועי ראייה
"בעולם שהוא כמו חלום, חוצה אליס זמנים, מקומות, מתעמתת עם עצמה ועם השדים שלה, טובלת בעולם באוקיינוס של פרחים, מחפשת תשובות לדברים בלתי פתורים, נשאבת אל פזל ענק של שינוי מתמיד" - כפי שמתאר ג'נטי את הסיפור. הקונפליקט המתעורר בין אליס ליצורים שהם פרי דמיונה או "רסיסים מאישיותה" מזין את המשחק המתרחש לנגד עינינו על הבמה.
זהו מופע פנטומימה, המשלב, כתמיד אצל ג'נטי, הפתעות ויזואליות, תעתועים, תפאורה וצבעים, תנועה ותיאטרון בובות. אולם ג'נטי מרחיב את מושגינו על תיאטרון בובות. אצלו השחקנים והבובות הם לעתים העתקים אלה של אלה ולפעמים המשכים טבעיים. המופעים שלו בלתי מילוליים, אבל עלילתם עשירה. בישראל ביקרה הלהקה לראשונה ב-1977, ומאז חזרה ושבה במסגרות שונות והעלתה כאן מופעים מגוונים, האחרון שבהם ב-2007, "קצה העולמות", שזכה להצלחה בארץ ובעולם.
מרי אנדרווד מעידה על עצמה שהתאהבה בפנטומימה בגיל חמש, כשצפתה עם אמה ב"סינדרלה" בתיאטרון בעיר הולדתה באת' שבאנגליה. בנעוריה למדה בלט. את ג'נטי, אמן הבובנאות, פגשה כשרקדה בצרפת, בשנות העשרים המוקדמות לחייה. מאז 1967 הם חיים ועובדים יחד. אנדרווד הכניסה קצב ומחול לרפרטואר של ג'נטי, ויחד גיבשו שפת תנועה ייחודית שהפכה למזוהה עמם והביאה לפרסומם הרב בעולם. בראיון טלפוני מביתם בפריז היא מתארת את תהליך העבודה כאנסמבל שמתהווה בהדרגה.
*אתם חושבים וממציאים ביחד?
"בדרך-כלל פיליפ מתחיל לבד. כמעט תמיד הוא מתחיל מרעיונות ויזואליים - איך הוא רוצה שזה ייראה. הוא מצייר סקיצות ומתחיל לבנות סיפור. רק כשיש לו משהו להראות הוא מציג לי את זה. אני השופטת הראשונה. אם זה טוב או רע, אם מתאים להכניס לזה תנועה. הוא כותב את התסריט הראשון, אבל משאיר את כל הדלתות פתוחות. אחרי מצטרפים כל השותפים למופע - השחקנים, מפעילי הבובות, הרקדנים המציגים - כל אחד בא עם המטען שלו ותורם משהו משלו. השחקנים מפרשים את הרעיונות שלנו בדרכם. אנחנו מצלמים את זה ולוקחים חלק מהתנועות שלהם ומתבלים בתנועות שאנחנו מחפשים. יש ביצירה את הרגשות והזיכרונות שלהם. אנחנו אספנים ואנחנו מעוניינים לתת מקום גם לפרשנות ולאינפוט שלהם".
חומרים עם יכולת תנועה
אחת התופעות המעניינות על הבמה של ג'נטי היא התעתוע - המבט ממוקד בדמות חיה ומתנועעת על הבמה, ולפתע היא מתמוססת ונעלמת. אנשים צצים משום מקום ונגוזים באותה פתאומיות. ב"בולילוק" ראשיהם של השחקנים ארוזים בתוך קופסאות ומסתובבים על צירם, כאילו אינם מחוברים לגוף.
*אתם מבלבלים את הצופה כמו במופע קסמים.
"פיליפ תמיד אומר שהוא לא עושה קסמים. הוא משתמש באחיזת עיניים לצורך המופע, כי הוא לא אוהב כניסות של השחקנים מהצדדים. הוא אוהב שהם מופיעים ונעלמים לנגד עינינו".
*זה דורש הרבה טכנולוגיה בבימוי ובתכנון הבמה.
"יש מופעים שבהם התכנון הטכנולוגי מלווה כל שלב, ויש כאלה שבהם זה מגיע רק בשלבים המאוחרים. הבמה נמצאת כל הזמן בשינוי ובתנועה. אנחנו לא אוהבים סטים של תפאורה אלא חומרים שיש להם יכולת תנועה, והם משמשים כחלק מאביזרי המופע. נייר קרפ, לייקרה, פלסטיק, אריגים עשירים - החומרים מובילים אותנו למקומות שהם טבעיים לתנועה שלהם".
*לשם בולילוק יש משמעות?
אנדרווד פורצת בצחוק ומתוודה: "לא. זה רגע מטורף שאנחנו מגיעים אליו בכל פעם שאנחנו מעלים מופע חדש. תמיד יש את הבעיה הזו בבחירת השם ואחר-כך בתרגום שמות המופעים כשנוסעים איתם בעולם. הפעם פיליפ שיחק בצלילים ובכוונה המציא שם שלא צריך לתרגם. אין לזה משמעות, זה רק צליל וזה פתוח לפרשנויות. זה מאוד כיפי".
*כשותפה ליצירה לאורך שנים כל-כך רבות, מדוע לא צירפת את שמך לשם הלהקה?
"כשהתחלנו, השם פיליפ ג'נטי כבר החל להיות מוכר. זה שם המותג. בהתחלה פיליפ היה מעצב את הבובות ואני הייתי משחקת בבדים ומעצבת להן תלבושות. אחר-כך הכנסנו יותר שחקנים, רקדנים ותנועה, והתרחקנו מתיאטרון הבובות הקלאסי. גם במופע החדש, ההתרחשות הוויזואלית היא מפתיעה".
"בולילוק" נוצר לפני כשנה ומאז הופיעה איתו הלהקה בהצלחה ברחבי צרפת. אחרי ישראל תופיע הלהקה גם בגרמניה, ברוסיה ובנורווגיה. ג'נטי ואנדרווד אמורים להצטרף לביקור הלהקה בארץ, ולהעביר כאן סדנאות אמן, אולם ביקורם מוטל בספק, לאחר שג'נטי שבר את קרסולו בשבוע שעבר. "אנחנו ממתינים להוראות הרופא, שיגיד אם מותר לנו לנסוע. אבל גם בלעדינו, הלהקה תגיע", אומרת אנדרווד. *
"בולילוק" יעלה ב-3-7 במארס בהיכל לאמנויות הבמה הרצליה; ב-10-14 במארס באודיטוריום חיפה; ב-17-18 במארס בתיאטרון ירושלים וב-20-22 במארס בתיאטרון בית ליסין בתל-אביב