עו"ד ישראל פרי לא הרים ידיים: ל"גלובס" נודע כי בשבוע הקרוב עתיד פרי להגיש בקשה לדיון נוסף על פסק-דינו של בית המשפט העליון, שדחה את ערעורו על הרשעתו בגניבת יותר מ-320 מיליון מארק גרמני מכ-9,000 לקוחות בפרשת הפנסיה הגרמנית.
ב-5 בחודש דחה השופט העליון אדמונד לוי, בהסכמת השופטים סלים ג'ובראן ויורם דנציגר, את ערעורו של עו"ד ישראל פרי על הרשעתו בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. עם זאת, הפחית העליון את עונש המאסר שהוטל על פרי מ-12 שנות מאסר ל-10 שנות מאסר. לדברי גורם בתיק, בשבוע הקרוב עתיד פרי להגיש לבית המשפט העליון בקשה לדיון נוסף בעניינו בתקווה שהוא "יעמוד על הטעויות היסודיות של פסק-הדין" וידון בתיק בהרכב מיוחד ומורחב.
רגע לפני שמוגשת הבקשה, פרופ' עמרי ידלין, מומחה לדיני חברות, ניירות ערך וניתוח כלכלי, שהצטרף לצוות ההגנה של פרי בערעורו לעליון (ובינתיים התפטר מייצוגו), תוקף את מערכת המשפט בחריפות על ההחלטה "השגויה בעליל" שקיבלו בעניינו של פרי.
בראיון שהוא נותן היום (ב') ל"גלובס הערב" מנסח ידלין כתב אישום על המערכת בכללותה, ובעיקר על העדר ההבנה של שופטיה את הזירה המסחרית. "מאז הכרעת הדין שנתי נודדת, ולא רק בגלל רגשות האשם שלי כלפי פרי. אלא בעיקר משום שאני מבין היום, טוב יותר מאי פעם, עד כמה עמוקה ושורשית היא הבעיה של מערכת המשפט הפלילי בכלל, ובתחום המסחרי בפרט.
"לא הייתי מזדעק כך אילו מדובר היה בטעות בתחום המשפט האזרחי. שונה הדבר כאשר על המזבח עומדים חייו וחירותו של אדם, שנידון לעשר שנות מאסר. במקרה כזה אני כפוף לאיסור של 'לא תעמוד על דם רעך' וקמה לי חובת הזעקה".
- אתה רומז שבתי המשפט בארץ אינם מסוגלים לשפוט בנושאים כלכליים?
"המצב היום בישראל הוא, שאדם המספק חוות-דעת בנוגע לכדאיות ולהוגנות של השקעה בפנסיה, בביטוח או בנייר ערך, חייב להיות בעל ניסיון עסקי מסוים ולעבור לשם כך הכשרה במימון, בביטוח, בשוק ההון וכיו"ב. לעומת זאת, באותה מדינה, יכול שופט, שאין לו ניסיון עסקי והשכלה בסיסית בכלכלה ובמימון, לקבוע שתנאיה של עסקה אינם הוגנים, ולגזור מחוות-דעת זו את אשמתו של אדם, ולהשית עליו עשר שנות מאסר".
ידלין מוסיף, כי "הדרך של השופט אדמונד לוי להתמודד עם טענות ההגנה הייתה פשוט להתעלם מהן. שנים אני שומע מחבריי הסנגורים טרוניות על האופן שבו מתנהלים משפטים פליליים אצל שופטים מסוימים בישראל, אבל זוהי הפעם הראשונה שחוויתי זאת על בשרי, ואין לי כוונה לחזור על החוויה הטראומתית הזו".
- אתה מותח ביקורת קשה על המערכת המשפטית, אך אינך נטול אינטרסים.
"על אף שהתפטרתי מהייצוג של פרי בבית המשפט, ברור שאני מדבר מן הפוזיציה. ברור לי שיהיו כאלו שיראו בדבריי משום התקפה חזיתית על המערכת המשפטית, וינסו לצרף אותי ל'מחרביה'. אין רחוק מכך. המערכת המשפטית יקרה לי לא פחות מאשר למלחכי הפינכה שצובאים על דלתותיה.
"חשיבותה של מערכת זו ליציבות המדינה ולעתידו של המפעל הציוני ברורה לי לא פחות מאשר להם. אך אין שום ניגוד בין רצוני למנוע עיוות דין מפרי, לבין שאיפתי להגן על המערכת המשפטית. להיפך. עיוותי הדין הם אלו שמערערים את יציבותה של המערכת המשפטית, וכל ניסיון למנוע מהמערכת עיוות דין כזה יש בו רק כדי לחזק אותה.
- איך תסביר את הפער בין המציאות, כפי שאתה ומומחים אחרים רואים אותה, ובין האופן שבו רואים את העסקה הלקוחות, הפרקליטות ובית המשפט?
"קודם כול, מרבית הלקוחות של פרי מרוצים מאוד וסבורים כמוני וכמו המומחים. קרה כאן דבר מדהים. מתוך 9,000 לקוחות של פרי, בבית המשפט הופיעו עשרה לקוחות כעדי תביעה, שכולם הפרו את החוזה שלהם עם פרי. בית המשפט מכנה את חלקם שקרנים, בחלקם הוא רואה כמי שמונעים על-ידי שנאה עיוורת ובצע כסף, ובכולם הוא רואה הדיוטות. למרות זאת, הוא מקבל את טענותיהם. לעומת זאת, הופיעו בבית המשפט 26 לקוחות מצד ההגנה. את העדות שלהם דחה השופט כספי מן הטעם שהם היו 'מדושני עונג'. כלומר, לקוח מרוצה הוא פסול לעדות. אך לקוח מתלונן, גם אם נתפס בשקר, הוא לקוח צודק".
ידלין מסכם בדברי תוכחה: "המערכת המשפטית לא תיבנה מכיסוי ומטיוח. המערכת מבינה היטב שכוחה נובע מאמון הציבור בה, ואמון הציבור בה יכול להישחק רק אם היא תפגין חוסר פתיחות לביקורת ותטייח את האפשרות שהיא טועה. שעתה היפה ביותר של המערכת המשפטית היא כאשר היא מזכה את הנאשם ומודה בטעותה. וככל שההודאה בטעות תבוא מוקדם יותר, ולא שנים לאחר שהאדם נמק בכלא, כך ייטב, הן לאדם והן למערכת השופטת אותו - כדברי ביאליק: 'ואם יש צדק, יופיע מיד!'"
מדוברת מערכת בתי המשפט, נמסר בתגובה, כי "בית המשפט אמר את דברו בהרחבה ובפירוט בפסק הדין".
* פרופ' עמרי ידלין הוא בעל טור ב"גלובס". המאמר המלא התפרסם בעיתון "גלובס" - במהדורת האינטרנט מופיעה גרסה מקוצרת.