"אני פה כדי להבטיח שתהיה פה מערכת בנקאית יציבה גם ב-2009", אמר רוני חזקיהו, המפקח על הבנקים בבנק ישראל בכנס "חמצן למשק" של "גלובס". "יש עדיןי מוסדות פיננסים שקורסים. בכל יום קורסים עוד מוסדות ואנחנו כבר לא סופרים אותם. הדבר הזה כמעט הגיע לפתחנו ב-2008. המערכת הישראלית הצליחה לתהמודד עם המשבר שהגיע עלינו מחו"ל, אבל הוא עדיין לא הסתיים - ולכן אנחנו פה".
לדבריו, "רק אם תהיה לנו מערכת בנקאית חזקה ששומרת על עצמה, נוכל ללכת קדימה ולפתור בעיות במשק כולו". חזקיהו הציג נתונים לפיהם היקף האשראי החוץ-בנקאי בשנה שחלפה התכווץ ב-9% לאחר עליה גדולה ומתמדת בשנים שחלפו. "הגידול באשראי הבנקאי פיצה על כך".
עוד עולה מהנתונים שהציג המפקח על הבנקים, שדווקא האשראי לפרטיים או ליחידים כמעט ולא השתנה ב-2008, בניגוד לאשראי שניתן לתאיגידים, אותו כינה "עלייה דרמטית": "זאת אומרת, המערכת הבנקאית נותנת אשראי, גם כשהיא יודעת את כל המגבלות שלה", בהתייחסו להגעה של יחס לימות הון של 12% עד סוף השנה הנוכחית, תקנות באזל 2 ומגבלות לווה בודד.
חזקיהו ציטט את פרופ' נוריאל רוביני, הכלכלן שחזה את משבר האשראי באומרו שבשבועות הראשונים של השנה בארה"ב ניכרת ירידה בביקושים לאשראי, נוסף על זהירות במתן אשראי מצד המערכת הבנקאית עצמה. "לא עוזר כמה טריליונים שמזרימים להם, בסופו של דבר הם לא נותנים אשראי - ואם הם נותנים, אז זה מאוד מעט. במדינת ישראל אין בעיה של אמון".
"המערכת הבנקאית לא העלתה את הריבית באשראי לזמן קצוב אלא רק במסגרות חח"ד", אמר המפקח על הבנקים. לדבריו, והנגיד כבר התבטא בהקשר זה כי ההתאמה נערכה בצדק באוקטובר - "ואחרי זה הבנקים גלגלו את ההפחתות של ריבית בנק ישראל אל ריביות הפריים".
חזקיהו ביקש להזכיר, כי גם הריבית של הפקדונות לא ירדה באותה מידה כמו הריבית של בנק ישראל. "ההפרש בין המקורות לשימושים הוא מה שיוצר לנו את את המרווחים של הבנקים". עוד הוסיף המפקח, כי "במקרים לא מועטים האשראי התייקר. כל הגידול הגדול הזה בהיקף האשראי החוץ-בנקאי לווה בירידת מחירים דרסטית. המחירים שאפו בעבר לאפס בשוק האשראי החוץ בנקאי. חברות קיבלו אשראי בעלות של בנק".