גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סחטנות במשפט

סחטנות במעטה של חליפה ועניבה יכולה להיות מסוכנת יותר מאגרופו של עבריין

1.

סחטנות במשפט איננה דבר חדש. אנחנו רגילים לחשוב על סחטנות ואיומים במובן הפיזי של המילה. אגרוף קפוץ ובוטות מילולית מאיימת. אך ישנם רבדים נוספים של סחיטה באיומים, רבדים סמויים מן העין. האגרוף הקפוץ עוטה כפפות קטיפה ולשון עקלקלה, אשר רומזת לשומע את אשר עלול להתחולל עליו, אם לא יאמר "רוצה אני". יש, שהדברים הללו לובשים פליליות מובהקת ויש שהם "רק" בלתי ראויים, פסולים, ולעיתים גם בזויים, תלוי ברמת ועוצמת האיום המוסווה והסחיטה אשר מתחפשת לטקסטים משפטיים. אכן, גם במקצוענו פשטה התופעה הפסולה הזאת. יש מבין אנשי המקצוע, שהדרך הזו היא שגרת מקצועם ויש שמדירים את רגלם ממנה, אך דומה שאין כאלה שלא נתקלו בה לפחות זעיר פה זעיר שם. תופעה זו מעלה קבס.

טענות בדים

לא אחת ולא שתיים נתקלים בתסמונת הסחטנות, גם אם רכה ובלתי פלילית (או על קו התפר) במחלוקות בין בני זוג. בן הזוג האחד מטיח במשנהו, כי הוא מכיר את מסתרי עלילותיו לאורך שנים, אולי גם עבירותיו, כספיו המוטמנים אי שם בחו"ל ועוד כיוצא באלה. לעיתים מזומנות אין לדברים הללו כל קשר ענייני למחלוקת הרכושית שבין בני הזוג, זולת האיום "פן יבולע לך" כשהרשויות המוסמכות תפשוטנה עליך ותאכלנה בבשרך. תאמרו, שבסכסוכי בני זוג יורדים למצולות סחי מיוחדות, שאינן טיפוסיות לאורח החיים הרגיל ולהוויית המשפט האופפת אותה. ובכן, טעות בידכם. היא מצויה לא פחות בעולם העסקים. למשל, בין שותפים מסוכסכים. היא גם מגעת לתובענות ייצוגיות. יש שהתובענות הייצוגיות נשענות על טענות בדים ואין בהן, על פניהן, כל ממש. יש מבין עורכי הדין שמגישים תובענות ייצוגיות כאלה ביודעם שאין להם כל סיכוי, אך די באימתן, בפרסומן בתקשורת ובסכומים המופלגים המקופלים בהן, כדי להטיל מורא על הנתבעים, להלך עליהם אימים, לפגוע בדוחותיהם הכספיים ולהביאם לכדי פשרה בעודם באיבם, כדי להסיר את מפגעם, גם אם ברור שאין לתובענות האלה כל סיכוי ממשי. גם בתי המשפט מודעים להיבטים אלה שבתובענות הייצוגיות ומעת לעת מתריעים על הסכנה הטמונה בהן.

דוגמא בולטת אחרת מתרחשת, מעשה שטן, דווקא בתקופה של ערב הנפקת מניות לציבור. זוהי תקופה רגישה מאין כמותה לתאגיד שמבקש להפיץ את מניותיו לציבור. או אז, דווקא אז, מגיחים האורבים/העורבים ונזכרים להגיש תובענות. הדילמה שבה מצוי התאגיד המנפיק בנסיבות כאלה היא קשה מנשוא. האיום והסיכון איננו בתביעה עצמה, שהיא בעיניו תביעה משוללת יסוד, אלא בהשפעות ההרסניות שיש לתביעה זו על ההנפקה. עד שתצא צדקת התאגיד לאור, תיפח נשמתה של ההנפקה. סחיטה ואיומים אלה (גם אם אינם פליליים במובהק) פושים ב*ר*כו*ת גם, לעיתים, לתחום המינהל והרשויות. זוהי, למשל, תכונתה של שומה מופרכת ומוגזמת ("שומת מיקוח") כדי שהנישום יקבל פיק ברכיים ויתפשר חיש מהר עם פקיד השומה על שומה סבירה והגיונית. מעין טקטיקה של ניהול מו"מ על דרך הסחיטה והאיומים המרומזים.

חמורה מכך היא תופעה, שרווחה באחת מתקופות החושך של נציבות מס הכנסה (תקופה שחלפה) בה היה פקיד השומה מסתייע במהלך המו"מ מול הנישום באמירה (או למעשה באיום וסחיטה) "שייתכן וכדאי להעביר את הנושא לטיפול החקירתי והפלילי של רשות המיסים". היה זה "מנוף" של פקיד השומה לקדם פשרה עם הנישום, פן יבולע לנישום ויהפוך לנאשם. דרך נלוזה זאת שורשה מההווי המיסויי מזה שנים רבות ונאסרה ב"מגילת זכויות הנישום".

עלול להתקבל הרושם, חלילה, שלעיתים קורה הדבר גם בייחוס עבירות חמורות (חמורות מדי ונטולות ראיות) לנחקרים בשלב השימוע. אם מיוחסת לנאשם פוטנציאלי עבירה חמורה ו"מנופחת" ("אישום מיקוח") כי אז יכול השימוע (שיש בו גם לעיתים מזומנות תחילתו של מו"מ עם הפרקליטות על עיסקת טיעון) להביא בכנפיו ריכוך לעמדתו של הנאשם הפוטנציאלי ולהביאו להסכמה על עבירה פחותה או על כופר כספי. כדי להסיר את העננה שעלולה להעיב במקרים כאלה, הודיע לאחרונה היועץ המשפטי של רשות המיסים כי אם תגיע הפרקליטות למסקנה שאין עבירת מס לא "יגלגלו" את הנושא לפתחו של הכופר.

שוו בנפשכם את מצבו הנפשי הרעוע של הנסחט. הוא משוכנע שלבן זוגו לא מגיע דבר. הוא יודע ששותפו לעסקים תובע ממנו תביעת סרק; הוא משוכנע שהתובענה הייצוגית דינה להידחות; הוא משוכנע, שאם יועמד למשפט פלילי הוא יזוכה בדינו (לאחר שנות עינויי דין), אבל מנגד מוצע לו על "מגש של כסף" הסדר מיידי, פשוט ובטוח, כדי לחלץ את עצמו מאימת הדין (המופרכת) ולא פחות חשוב - לחלץ את עצמו מאימת התקשורת וקלוניותה. לא אחת ולא שתיים, הקלון והרבב שמטביעה התקשורת באדם נשוא פנים פוגעים בעיניו שבעתיים מה"קלוניות המשפטית" שבמעשיו.

סחטנות ואיומים, הלבושים במחלצות של גלימה כהה ועניבה שחורה, יכולים להיות מסוכנים לא פחות מאשר אגרופו הקפוץ של העבריין מן השורה הנשלח אל אפו של הנסחט. זכור לי מקרה מר (ולא נמהר) - אם כי לא בעל אופי סחטני - שבו נחקרה חברה ציבורית מוכרת וגדולה על עבירות שלא היו ולא נבראו. במרוצת החקירה הקולנית והמתוקשרת, שהיתה עלולה להביא על החברה כליה ופגיעה במוניטינה, נפתחה אפשרות להגיע להסדר עם הרשויות החוקרות ועם הרשות המופקדת על החקירה. הגעתי לדירקטוריון אותה חברה והצעתי להם לשקול את הכרעתם, אם ליטול את הפשרה המוצעת אם לאו, תחת ההנחה שכבר מצוי בכיסי זיכוייה המעותד של החברה מכל אשמה, אלא שפסק הדין המזכה מעוכב והתאריך הנקוב בו הוא בעוד שנתיים.

משמע, לבטח תצא החברה זכאית בדינה, אך שנתיים יחלפו ובמהלכן יכתשו את דימוייה ברבים. אמנם אין זה מקרה של סחיטה ואיומים, אך גם הוא מקרה של דילמה קשה ועינוי דין. האם להודות או לא להודות בבדל עבירה שמעולם לא בוצעה, כדי להפסיק את מחול השדים החקירתי והמשפטי, או דילמא להילחם עד זוב דמים (ולא עד זוב דם - שכן החברה תצא לבטח זכאית בדינה). החברה החליטה פה אחד לשלם כספים משמעותיים שלא הגיעו ממנה, על מנת שלא לעבור את הצפוי לה. אחד מראשי המערכת הממלכתית באותה עת אמר לי בלשון זו או אחרת: "אני מתבייש ליטול כספים שהמדינה אינה זכאית להם".

תובע מאוס

מה ייעשה לאיש הסחטן, לתובע המאוס, שתביעתו מעושה? רבים וטובים הבטיחו, שבשוך הסערה הם ייפרעו מהסחטן, יתבעו אותו, יוקיעו אותו ברבים, יתלשו ממנו את המסכה התמימה ויראו את פרצופו האמיתי. אך המציאות חזקה יותר. לרב לא עושים דבר והסחטנות ממשיכה לשחת את זוהרה ארצה. גם הכלים המשפטיים דלים כדי להתמודד עם התופעה.

רק לעיתים נדירות מגיעים הדברים לכדי עבירה פלילית של "סחיטה באיומים", שזה לשונה: "המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין .. בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם, או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו"; ואילו העילות האזרחיות כנגד "הסחטן האזרחי", גם הן מוגבלות. העוולה הטיפוסית לכגון דא הינה "נגישה", וזה לשונה: "נגישה היא פתיחתו או המשכתו של הליך נפל - למעשה, ובזדון, ובלי סיבה סבירה ומסתברת - של הליך נפל, נגד אדם, בפלילים או בפשיטת רגל או בפירוק, וההליך חיבל באשראי שלו או בשמו הטוב או סיכן את חירותו, ומסתיים לטובתו, אם היה ההליך עשוי להסתיים כך; אך לא תוגש תובענה נגד אדם על נגישה רק משום שמסר ידיעות לרשות מוסמכת שפתחה בהליכים".

עינינו הרואות, שהשימוש לרעה בהליכים משפטיים על דרך נגישה, שמור אך ורק למקרים קיצוניים כגון פשיטות רגל וכיוב'. אלא שבימים אלה, מקרים קיצוניים כגון דא אינם כל כך נדירים. שמע מיניה, שאם תובע מהלך אימים על נתבע בתביעת בדים, כשהוא יודע שעצם הגשתה עלולה להביא את הנתבע אל עברי פי פחת, עלול לחטוא בעוולת הנגישה או בעוולת הרשלנות. כדאי להיזהר בה וכדאי גם להצליף בה במקרים מתאימים, למען יראו וייראו, וראו לעניין זה את פסיקתו של בית המשפט העליון ברע"א 1565/95 סחר שירותי ים בע"מ נ' חברת שלום וינשטיין: "לצורך ההכרעה בערעור שלפנינו די לנו לקבוע...כי נפגע מהליך שיפוטי, אשר ננקט על ידי יריבו תוך הפרת חובת הזהירות המוטלת עליו... עשוי למצוא את תקנתו במסגרת עוולת הרשלנות. הוא הדין במי שנפגע מהליך שיפוטי שננקט נגדו במזיד, תוך שימוש לרעה בזכות הגישה לבית המשפט. זאת, לא רק מפני שפגיעה במעשה מכוון היא, בעליל, יותר חמורה מפגיעה שנגרמה עקב מעשה רשלני, אלא גם מפני שיסוד ההתרשלות כולל, מניה וביה, גם מעשים מכוונים".

2.

מצביא כלכלי

בתקופת בין הערביים של ממשלה יוצאת וממשלה באה; בתקופת משבר כלכלי עמוק ואימתני, שחזינו רק בחלק מקרחונו; בתקופה של מעשה מרכבה לממשלה עתידית; בתקופה של מקח וממכר קואליציוני וחלוקת תיקי שרים - בתקופה זו חשוב ליתן את הדעת למינויו של שר אוצר ראוי ומתאים. אסור לכיפופי היד הפוליטיים לטשטש את החשיבות המיוחדת הנודעת למינוי ראוי של שר אוצר ראוי דווקא בימים אלה. יש להימנע מאתנן פוליטי/קואליציוני.

הימים הם הרי אסון מבחינה כלכלית (ולא רק מבחינה ביטחונית ומדינית). על פי שר אוצר תישק כלכלה או קלקלה. טעות בבחירת שר אוצר עלולה להיות בכייה לדורות. חוסננו כמדינה איננו נשען רק על הצבא והמדינאות - שכבודם ומרכזיותם בהוויה הישראלית במקומם מונח - אלא גם על החוסן וכושר הספיגה הכלכלי של מדינתו הקטנטונת. זוהי שעת מלחמה כלכלית. שעת מבחן. לכן חשוב להעמיד בראש המערכה מצביא כלכלי הולם, כדי לנהל את הלוחמה הכלכלית שערה. בשעת משבר צבאי, לא היה עולה על הדעת למנות לכהונת שר ביטחון אדם אשר איננו מצוי ואיננו בקיא דיו לנהל משרד זה. הוא הדין, בעת משבר כלכלי, ביחס לשר אוצר.

מינוי שר אוצר על בסיס קואליציוני שרירותי ובלתי מתאים לא יקום ולא יהיה. שומה על כל קברניטי הפוליטיקה לצרוב את מוחם בתודעה זו ולתור אחר קברניט כלכלי משכמו ומעלה.

עוד כתבות

ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון / צילום: Tom Nicholson, רויטרס

יומיים לבחירות בבריטניה: בוריס ג'ונסון מנסה בכל הכוח להימנע משערוריות של הרגע האחרון ומבטיח שהברקזיט קרוב

בניסיון להימנע מטעויות של הרגע האחרון, ג'ונסון הציג מצע כלכלי שמרני דל שקורא להעלות את הפנסיות, להגדיל את מערכת הבריאות ולהקפיא את שכר הלימוד באקדמיה • ובעוד שהשמרנים מובילים ב–10% בסקרים, האסטרטגיה של יועציו היא להזהיר את השמרנים מפני שאננות של הרגע האחרון

ברודקום / צילום: רויטרס, Mike Blake

מאבק על עשרות מיליוני דולרים: ענקית השבבים ברודקום ניצחה את רשות המסים

רשות המסים דרשה מברודקום לשלם מס של כ-150 מיליון שקל בגין רכישת Dune ● המחוזי קיבל את ערעור ברודקום נגד דרישת רשות המסים וחייב את הרשות בהוצאות ● בדרך משרטט השופט את גבולות המס שיוטל על עסקאות אקזיט שבהן נעשה "שינוי מודל עסקי"

השור של וול סטריט / צילום: שאטרסטוק

המסחר בוול סטריט ננעל בירידות קלות; דיווח: ארה"ב תדחה הטלת מכסים

הדאו ג'ונס, הנאסד"ק ו-S&P 500 איבדו 0.1% ● הזהב והנפט התחזקו ● נעילה מעורבת באירופה: הפוטסי איבד 0.2%, הדאקס ירד ב-0.3%, וקאק 40 עלה ב-0.1% ● דיווח: ארה"ב תדחה הטלת מכסים על סין, נציגי ארה"ב ביקשו מסין להתחייב לכמות רכישת תוצרת חקלאית, ואילו סין מעוניינת שהרכישות החקלאיות יהיו יחסיות למכסים שארה"ב תבטל

ראש עיריית תל אביב רון חולדאי בהשקת מערך ההסעים החדש, "נעים בסופ"ש" / צילום: איל יצהר, גלובס

מיזם התחב"צ בשבת הוא סיפור הצלחה. כנראה שזה פחות מתאים לנהגי המוניות

ראשי העיריות המפעילות את "נעים בסופ"ש" , שירות הנסיעות החינמי בגוש דן בשבת, קיבלו השבוע מכתב התראה שבו נטען כי השירות החדש שהם מספקים מסב נזק כלכלי לנהגי המוניות ופוגע בשוויון של תושבים דתיים ומסורתיים

שאול מרידור, ראש אגף תקציבים, שי באב"ד, מנכ"ל האוצר, משה כחלון, שר האוצר / צילום: רפי קוץ, יונתן בלום

כך נולד דוח המבקר על הגירעון, וכך הוא רוקן מתוכן

ההתרחשויות המלאות בשנה האחרונה, שנחשפות כאן, מציגות תמונה קשה באוצר ומשרד שהנהלתו אינה מתפקדת באופן מלא כבר כמעט שנה • ישיבות שבוטלו, ניסיונות יצירתיים לעכב את חשיפת הגירעון והאשמות בין פקידים בכירים • האוצר: מדובר ברכילות זולה

המבנה לשימור ברחוב רוטשילד-55/ צילום: איל יצהר

הגיע הזמן לחשוב לא רק על מתחמים לפיתוח אלא גם על מתחמים לשימור

צפיפות המגורים הממוצעת בברצלונה גבוהה פי ארבעה מהצפיפות הממוצעת בירושלים ובת"א, אבל מי אמר שמרכזי הערים רחובות והוד השרון חייבים להתנהג כמו ברצלונה?

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים - 10 בדצמבר 2019

אתמול באיכילוב: 9 נפגעי תאונות קורקינט ואופניים חשמליים

מדי יום "גלובס" ובית החולים איכילוב מדווחים על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

דוד אמסלם / צילום: יוסי זמיר

אכזבה וכעס במשרד התקשורת על העתירה נגד מכרז הדור החמישי

סלקום, גולן טלקום ואקספון הגישו עתירה לעיכוב מכרז הדור החמישי בסלולר, ובמשרד התקשורת מתכוונים להתנגד לכך במלוא המרץ

מתי דב, מנכ"ל מגוריט  / צילום: איל יצהר, גלובס

מגוריט רוכשת 21 דירות בפרויקט הדר ויוסף של גבאי ב-57 מיליון שקל

הדירות, בנות 2-4 חדרים לצד דירות גן (180 מ"ר) מרפסות בשטח כולל של 220 מ"ר ו-21 חניות, צפויות להימסר למגוריט כשהן מוכנות למגורים, למטרת השכרה ארוכת טווח, בעוד כשנה

עבודה מהבית / צילום: shutterstock

להקים עסק? הנשים בארה"ב מעדיפות זכיינות

לנשים יש נציגות בולטת כזכייניות בעסקים של שירותים לילדים, שירותים לעסקים, טיפול בקשישים, נסיעות ונדל"ן

לוגו: האח הגדול

HOT שידרו פורנו בערוץ "האח הגדול" - במה יפוצו הצופים?

הפיצוי - במסגרת פשרה בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד HOT, בעקבות מחדל שבו באמצע שידורי ערוץ "האח הגדול" שודר בטעות סרט פורנו, ועברו מספר דקות עד שהתקלה תוקנה

דודי, מוזי ודרורית ורטהיים / צילום: סיון פרג'

בנק ישראל: דודי ורטהיים ודרורית ורטהיים קיבלו היתר שליטה קבוע בבנק מזרחי טפחות

לפי ההודעה שיצאה לכלי התקשורת, עם תום תקופת הביניים של חוק הריכוזיות, נתן נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, היתר שליטה קבוע לדודי ורטהיים ודרורית ורטהיים בגרעין השליטה של בנק מזרחי טפחות, שבו נכלל גם אייל עופר

בינה מלאכותית/ Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב

מה עם זכויות האדם והתחרותיות במשק? כך תנסה ישראל להימנע מהסכנות של עתיד הבינה המלאכותית

פגיעה באוכלוסיות חלשות, בזכויות אדם ובתחרותיות במשק: בינה מלאכותית יכולה להשפיע על חיינו לרעה ● כך מנסה ועדה בהשתתפות נציגי ממשלה, חוקרים וגופים עסקיים, למנוע זאת - מהטלת האחריות על גופי הממשלה השונים ועד הגדרה מתי יהיה מדובר ברשלנות

מטוס הדרימליינר העשירי של אל על הנקרא אילת  / צילום: יוחאי מוסי

כמה תעלה לכם טיסת הניסוי בקו החדש של אל על לאוסטרליה?

ההודעה ההיסטורית על בחינת הפעלת הקו הישיר לאוסטרליה יצאה עם פרסום דוחות אל על לרבעון השלישי ● אלה לוחות הזמנים והמחירים של הקו הניסויי החדש

ננסי פלוסי/צילום: רויטרס  Joshua Roberts ,

הדמוקרטים: נתמוך בהסכם סחר חדש לאמריקה הצפונית, במקום נפט"א

המשמעות: ממשל טראמפ קיבל את דרישות הדמוקרטים בתחומי הגנת הסביבה, הגנה על זכויות עובדים, אכיפה ותקנות לקביעת מחירי תרופות ● תמיכת הדמוקרטים תעניק ניצחון גדול לטראמפ: השגת תחליף לנפט"א היתה אחת מהבטחותיו המרכזיות במערכת הבחירות לנשיאות

Eyal Lifschitz / צילום: עופר וקנין, הארץ

הקרן הישראלית שהפכה לאחת המשקיעות הדומיננטיות במדעי החיים

קרן הון הסיכון פרגרין, שהוקמה ב-2001 ע"י האחים איל ובועז ליפשיץ ומפעילה כיום את חממת אינסנטיב, גייסה קרן רביעית בסך 115 מיליון דולר ● לפי דיווחים שלה, עד היום החברות שהשקיעה בהן עשו אקזיטים בסך 2 מיליארד דולר

נחום ביתן / צילום: שלומי יוסף

ועד עובדי מגה מאיים לנטוש את החנויות ולסכל את המגעים למכירת הסניפים

גורמים בוועד מגה מאיימים לקרוא ל-3,200 עובדי הרשת לנטוש את החנויות אם נחום ביתן יחתום על מזכר הבנות למכירת יותר מעשרה סניפים ● מהלך כזה יהיה מנוגד להבנות שהושגו מול הנהלת הקבוצה, הוועד ויו"ר ההסתדרות רק בחודש שעבר

שלמה אליהו / צילום: תמר מצפי

תביעה נגד שלמה אליהו: מתעלם מהסכם שכר-טרחה בעסקת נדל"ן

עו"ד גד ירדני ומשרד ירדני-אמיראס, שסיפקו שירותים משפטיים למגרש שמכר לאחרונה אליהו ב-305 מיליון שקל, טוענים כי אליהו והרוכשים של הפרויקט הפרו את הסכם שכר-הטרחה עמם ● לטענתם, בחוזה מובטחים להם אחוזים מעסקת הענק ומהתמורה על הדירות שייבנו בו בעתיד

שוחד / איור: יזהר כהן

הותר לפרסום: חשודים בפרשת שחיתות בגוף ביטחוני יועמדו לדין

זאת בכפוף לשימוע ● עפ"י החשד, עובדי ציבור בגוף ביטחוני לקחו שוחד מחברות העוסקות במכירת ציוד לגופי ביטחון, בתמורה לכך שיקדמו עסקאות מכר בין גוף הביטחון וגופי ביטחון נוספים לבין החברות המשחדות

מטוסים של איזי ג‘ט ווויז אייר./ צילום:Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב

עמלת איות: מדוע חברות התעופה מקשות על שינוי השם בכרטיסי טיסה, ומה אפשר לעשות?

מי שיופיע בשדה התעופה עם כרטיס טיסה שהשם הרשום עליו אינו תואם במדויק לזה המופיע בדרכון - מסתכן בכך שלא יעלו אותו לטיסה ● חברות התעופה לא ממהרות להסכים לשנות, גם לא תמורת תשלום ● הסיבה: חוקים מיושנים וחשש מספסרות