בית משפט השלום בתל-אביב שיחרר היום (ד') ל-5 ימי מעצר-בית את מנכ"ל פועלים שוקי הון, ניר ברונשטיין, ואת שחקן המעו"ף עופר איזנברג. השניים נעצרו על-ידי רשות ניירות ערך בחשד כי ברונשטיין העביר לאייזנברג מידע פנים על המחיקות שיבצע בנק הפועלים בשל משבר הסאב-פריים.
לטענת רשות ניירות ערך, בהסתמך על מידע הפנים רכש איזנברג מניות בנק הפועלים והרוויח כ-250 אלף שקל. הרקע להעברת מידע הפנים הוא, ככל הנראה, קשרים חברתיים ועסקיים בין ברונשטיין לאיזנברג.
שחרורם של השניים בוצע בתנאים מגבילים, כאשר נאסר עליהם לצאת מהארץ, והם נדרשו להפקיד את דרכונם, חויבו להפקיד ערבויות כספיות, ונאסר עליהם ליצור קשר עם מעורבים אחרים בפרשה. בנוסף הם נדרשו לדאוג לניתוק הטלפונים בביתם ולא להשתמש במחשבים וטלפונים סלולריים.
איזנברג, בן 37 מרשפון, הוא פעיל מרכזי באופציות מעו"ף וניהל בעבר יחד עם דש איפקס את קרן הגידור דש איפקס ספיר, שנסגרה. הוא מחזיק ב-80% ממניות חברת אייזנברג ע.ניהול וייעוץ, כאשר יתר המניות מוחזקות בידי דן קליינרמן (שהוא גם בעל חברת טוארג קונסולטינג לימיטד מאיי הבתולה). עופר איזנברג מוגדר כמנהל תיקים עד 5 לקוחות של חשבונות חברת טוארג.
ברונשטיין, בן 37 מרמת-השרון, משמש מאז 2002 כמנכ"ל פועלים שוקי הון, זרוע ההשקעות של בנק הפועלים. בינואר 2008 פירסם הבנק דיווח מיידי בדבר ירידות ערך מהותיות של השקעות, הצפויות לקבל ביטוי בדו"חות הכספיים השנתיים של הבנק. לפי הדו"ח, ההשפעה נטו על רווחי הבנק לשנת 2007 תסתכם בכ-180 מיליון דולר, סכום מהותי המהווה קרוב ל-16% מהרווח הנקי של הבנק. הדו"ח הביא להפסקת המסחר לכ-20 דקות.
בבקשת המעצר של עו"ד יהודית תירוש, היועצת המשפטית של מחלקת בחקירות ברשות ניירות ערך, נאמר כי יומיים טרם פרסום הדיווח, החלו לדון בהנהלת הבנק בנושא הדיווח אודות ירידות הערך. איזנברג, באמצעות חשבונותיה של חברת טוארג, חשוד כי עשה שימוש במידע שהעביר לו ניר ברונשטיין בנוגע לדיווח המיידי העומד להתפרסם.
הרווח: כ-250 אלף שקל
ביום פרסום הדו"ח לבורסה, אך טרם פרסומו, הוזרמו בחשבונות טוארג 59 הוראות שונות בהיקפים שונים למכירת כ-880 אלף מניות בנק הפועלים, שכולן נענו. גם בסמוך לאחר הדיווח המשיכה טוארג למכור מניות בנק הפועלים, כך שבסך-הכל נמכרו למעלה ממיליון מניות בשווי של כ-20 מיליון שקל. לאחר הדיווח נקנו למעלה ממיליון מניות, כשהרווח שנוצר בחשבון באותו יום הסתכם בכ-337 אלף שקל, שכ-250 אלף שקל מהם משויכים לשימוש במידע פנים.
ברונשטיין חשוד בביצוע עבירה של שימוש במידע פנים בידי איש פנים, ואילו איזנברג חשוד בביצוע עבירה של שימוש במידע פנים שמקורו באיש פנים.
עו"ד רובין טען בדיון כי ברונשטיין אינו נושא משרה בבנק וכי הוא אינו סבור שהוא נחשב ל"איש פנים" של בנק הפועלים. הוא מחה על "השימוש הלא נכון והלא נאות בשמו של בנק הפועלים בהקשר זה".
רוצה לדעת לפני כולם? הירשם עכשיו למאני טיים - העיתון הלילי של גלובס