ישראל של שנת 2009 היא השנייה בעולם במספר ניתוחי העיניים ביחס לגודל האוכלוסייה שלה. לדברי ד"ר יגאל בריקמן, מנתח עיניים בכיר במכון "אמריקן לייזר", על-פי הערכות גורמים בענף מדי שנה מבוצעים בישראל כ-20,000 ניתוחי לייזר לתיקון ראייה, ועד כה נותחו כמעט 200 אלף ישראלים, רובם הגדול בהצלחה מרובה.
הפריחה בשוק הניתוחים לתיקון הראייה באמצעות לייזר נובעת בין היתר מהשכלול בשיטות הטיפול ומההכרה בניתוח על-ידי גורמים דוגמת הצבא, המאפשר מזה כשנתיים למנותחי לייזר בחלק מהשיטות להתקבל לקורסים יוקרתיים כמו קורס טיס. לצד הפריחה הזאת, עולה גם מספר תביעות רשלנות רפואית בתחום. פסק דין בולט שניתן לאחרונה קבע פיצוי של מיליון וחצי שקל למנותח שאיבד את ראייתו אחרי ניתוח לייזר במכון "רואים 6/6". פיצוי זה, שנפסק בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, הוא הגבוה ביותר שניתן אי פעם בישראל למנותח בלייזר שאיבד את ראייתו.
בתביעה, שהגישה עו"ד ענת מולסון ממשרד עורכי הדין נבו-מולסון המייצג נפגעי רשלנות רפואית, טען המנותח - כלכלן ומנתח מערכות בן 40 - כי בקיץ 1999 פנה למכון רואים 6/6 כדי לקבל מידע ופרטים אודות ניתוח לייזר להסרת משקפי ראייה. הרופא אבחן קוצר ראייה והמליץ לו על ניתוח לייזר לתיקון ראייה בשתי עיניו. כשבועיים לאחר מכן עבר התובע ניתוח לייזר בשתי עיניו. למחרת הניתוח התלונן בפני רופאיו על כפל ראייה וצלליות. בהמשך הגיע המטופל מספר רב של פעמים למכון בשל תלונות על פגיעה בראייה. כתוצאה מכך החליט הרופא לבצע ניתוח נוסף בעינו השמאלית לשיפור הראייה.
4 חודשים אחר-כך בוצע למטופל ניתוח מתקן, אלא שמייד לאחריו הוא החל לסבול מהחמרה בכפילות הראייה ויובש בשתי עיניים. לאור התלונות הומלץ לו להשתמש בעדשות מגע קשות. כיום הוא אינו מסוגל לראות כמעט כלל, ורופאו קבע כי יזדקק בקרוב להשתלת קרנית.
בית המשפט קבע בפסק דינו כי המטופל סבל מרוחק ראייה קיצוני, וכי אדם במגבלות כאלה אינו מתאים לניתוח באמצעות הלייזר. עצם ביצוע הניתוח על נתוניו הקיצוניים, קבע בית המשפט, חורג מכל סטנדרט זהירות וכי בניתוח היה משום נטילת סיכון כשהסיכוי להצלחתו היה קטן מאוד.
עוד קבע בית המשפט כי דפי המידע של המכון כללו מידע על מי שכשיר לעבור ניתוח מסוג זה, וכי לא כללו מטופלים בעלי נתונים חריגים כמו זה של התובע, לגביהם קיימת סכנה ממשית לפגיעה בראייה. "בנסיבות אלה על הנתבעים לפצותו בסכומים גבוהים בגין פגיעה ביכולתו להשתכר בעתיד", קבעה השופטת נורית אחיטוב ופסקה כי על מנהלי המכון ועל הצוות הרפואי לפצותו בשווי כולל של כמיליון וחצי שקל - סכום הכולל הוצאות, אובדן כושר השתכרות, כאב וסבל.
לצד תביעה זו הוגשו בשנים האחרונות תביעות נוספות על נזקים בדרגות חומרה שונות שנגרמו לאחר ניתוחי עיניים בלייזר.
כך, לדוגמה, במקרה אחר המיוצג על-ידי משרד עוה"ד נבו מולסון ועדיין לא נידון, טוען צעיר בן 33 מצפון הארץ, נשוי ואב לשלושה, כי ניתוח לתיקון ראייה שעבר גרם לו לנזק קשה ובלתי הפיך בעיניו, כיוון שהרופא שניתח את עיניו הכניס - לטענתו - נתונים שגויים למכשיר הלייזר וביצע בו ניתוח בנתונים שאינם נכונים ובאופן שהותיר אותו עיוור למחצה, כך שנפגעו חייו האישיים, והוא אינו מסוגל לעבוד. הצעיר טוען כי בעקבות המלצת חברים נבדק בדיקות מקדימות במכון, ובסיומן נמסר לו כי הוא מתאים לביצוע הניתוח וכי כבר למחרת יוכל לשוב ולראות ראייה מושלמת. לטענתו לא הוסברו לו כלל הסיכונים הכרוכים בניתוח. לאחר הניתוח שם לב התובע כי ראייתו מטושטשת, בעיה שהחמירה ככל שחלפו הימים. בביקורת שנערכה לו שבועיים מאוחר יותר נמסר לו על-ידי הרופא כי תסמינים אלה שכיחים ואמורים לחלוף. לאחר מספר חודשים, כשהבעיה לא נפתרה, הציע לו הרופא לעבור ניתוח תיקון, אלא שלטענתו שוב לא הוסברו לו הסכנות בניתוח עין שכבר נותחה. משהבעיה לא נפתרה נבדק המנותח אצל מנהל המכון, וטענתו אמר לו האחרון כי נתוני שוכנסו למכשיר הלייזר היו נתונים שגויים והם גרמו לקוצר ראייה גבוה ולציל ינדר גדול בעין ימין. כיום, לטענתו, הוא סובל מכפל ראייה קשה הנובע מחוסר איזון בחדות הראייה בשתי העיניים-מצב אותו כלל לא ניתן לתקן באמצעות משקפיים.
בתביעה אחרת שטרם נידונה טוענת צעירה שנותחה לפני כ-7 שנים כי עקב העובדה שלא בוצעו לה בוצעו בדיקות יסודיות ומקיפות לפני הניתוחים, התעלמו הרופאים מסימנים לכך שהיא סובלת מ "קרטוקונוס קפוא" - בעיה שלסובלים בה אסור לעבור תיקון ראייה בלייזר בשיטת לאסיק כפי שבוצעה בה. לטענתה, כתוצאה מהאבחון הלקוי וביצוע הניתוח הלא נכון, כיום היא על סף עיוורון.
לדברי עו"ד, נבו בשנים האחרונות הוגשו עשרות תביעות בגין ניתוחי תיקון ראייה אולם מרביתן הסתיימו בפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט.
הרופאים: הניתוח בטוח
רופאי העיניים המומחים בתחום דוחים על הסף את הטענות המועלות בתביעות המוגשות וטוענים כי מספר התביעות בטל בשישים לעומת מספרם של המטופלים המרוצים. לדברי ד"ר שמואל לוינגר, מנהל מכון עיניים, הנחשב לאחד מהרופאים שביצעו את מספר ניתוחי הלייזר הרב ביותר בישראל, מרבית התביעות נוגעות לחולשה בקרנית או לאי יציבות בראייה אחרי הניתוח: "בבדיקה נכונה לפני הניתוח ובהתאמה נכונה של שיטת הניתוח ניתן להימנע מנזקים כאלה: ככל שהטכנולוגיה מתפתחת וניסיון הרופאים בתחום עולה, כך קטנים הסיכונים. הכול מתחיל ונגמר בבדיקת ההתאמה לניתוח. אצלנו מתבצעת בדיקת התאמה שאורכת 3-4 שעות על-ידי אופטומטריסט ומכשירים ממוחשבים. כרבע מהמועמדים נמצאים לא מתאימים ללייזר ולאלה אנחנו יכולים להציע טכניקות ניתוח אחרות".
לוינגר מוסיף כי כל הסיבוכים שנוצרים בעקבות ניתוחי הלייזר ניתנים לפיתרון. "במקרים קלים ניתן לפתור את הבעיה באמצעות טיפות עיניים, ובמקרים הקיצוניים ביותר , שנדיר והם קורים, יכול להיות צורך בהשתלת קרנית, שגם הוא ניתוח לא מסובך". לחיזוק גרסתו מספר לוינגר כי בצבא ארה"ב נפתחו בשנים האחרונות עשרות מרפאות המציעות לחיילים האמריקניים ניתוחי לייזר לתיקון הראייה חינם, לאחר שהגיעו למסקנה שהנזקים הנגרמים לעיניהם של חיילים קרביים המשתמשים במשקפיים גדולים וחמורים מאלה שבניתוחי הלייזר.
גם פרופ' יוסף פרוכט, מנהל מכון הלייזר של בית-החולים הדסה אופטימל, גורס אחוז התביעות נמוך משמעותית מאחוז ההצלחות, וכראייה מביא נתונים שפורסמו באחרונה בארה"ב, ולפיהם בשנת 2008 נרשמה ירידה של 75% בכמות התביעות בתחום לעומת אלה שנרשמו בשנים 2004-2005: "כיוון שתביעות רשלנות רפואית מוגשות לרוב 6-7 שנים אחרי הניתוח ניתן לראות בנתון הזה את השיפור המשמעותי בטכנולוגיה שהביא לפחות ופחות כישלונות, ואיתם תביעות. הסיבוך המשמעותי ביותר שהוכר היה עוות של הקרנית, וגם זה נבע מהבנה לא מספקת של הקרנית. כיום המצב השתנה והניתוחים בטוחים בהרבה".
שני הרופאים דוחים על הסף את מה שהם מכנים "אגדה אורבנית", ולפיה רופאי העיניים עצמם אינם ששים לנדב את עצמם לניתוחי לייזר. לדברי פרופ' פרוכט, במשאל שנערך לפני מספר חודשים בכנס רופאי עיניים מומחים בלייזר, כ-40% מהרופאים שנכחו בכנס עברו בעצמם תיקון ראייה בלייזר. "אם ניקח בחשבון שהממוצע באוכלוסייה הוא 10%, הרי שאין ספק שכאן מדובר על אחוז גבוה משמעותית".
מילון המונחים השלם לשיטות ניתוחי הלייזר
כל ניתוחי הלייזר להסרת משקפיים מבוצעים באותו עיקרון: קרן לייזר מכוונת אל הקרנית החלון השקוף הקדמי של העין - ומאדה חלקית את עובי הקרנית. כיוון שהטיפול מתבצע תמיד על קרנית העין, יש חשיבות רבה לעובייה, ולכן קרנית דקה מדי לרוב לא מתאימה לניתוח. ד"ר לוינגר מחלק את שיטות הניתוח לשתי קבוצות עיקריות: הראשונה - חיתוך הקרנית, והשנייה - ליטוש הקרנית מבחוץ אחרי שמקלפים את שכבת האפיתל (השכבה העליונה של הקרנית).
שיטות הניתוחים באמצעות חיתוך הקרנית כוללות בין היתר את שיטת לאסיק, אינטרה-לאסיק, אינטרה לאסיק זיקופטית ועוד. שיטות אלה נוחות מאוד למנותח ואינן כרוכות בכאבים משמעותיים.
השיטות האחרות כוללות את שיטת ה-PRK הוותיקה ביותר, הלאסק, האפילאסיק, ה-PRK-PTK וה-ASA. השוני בין השיטות נובע בשיטת הקילוף: ב- PRKעושים זאת במכשיר כהה, בלטסק באלכוהול, וב- PRK-PTK ו- ASAבמכשיר לייזר. שיטות אלה נחשבות לבטוחות והסיכון לקרנית בהן נמוך יותר. הן גם מתאימות למקרים בהם הקרנית דקה יותר, אולם מטופלים מעידים כי הכאב בהן גדול יותר.
מעבר לטכניקות אלה קיימים בשוק עוד חידושים ההולכים ומוטמעים, כמו שיטת וויב-פרונט (Wavefront) באמצעות התאמה אישית. זהו למעשה שדרוג השלב השני בניתוח בשיטת לאסיק, שבו קרן הלייזר מעצבת את הקרנית מחדש. בשיטה זו פעולת הלייזר על גבי הקרנית מתבצעת בהתאמה מלאה לנתוני העיניים וכך מתאפשר ניתוח מדויק יותר וקוטר שיוף רחב יותר. השיטה נותנת מענה למטופלים שבעבר נמצאו לא מתאימים לניתוח. היא מוצעת למועמדים שיש להם הכרח רפואי בשיטה זו ולאלה שרוצים לשפר את התוצאות שמאפשר ניתוח לאסיק רגיל.
שיטה חדשה נוספת, המתבצעת כיום במכון "עיניים", היא ה"אינטראלאסיק" באמצעות קרן לייזר (לעומת פתיחת קרנית באמצעות סכין). הטיפול נעשה בשני שלבים: בשלב הראשון, פתיחת חלון טיפולי בקרנית בעזרת קרן לייזר ללא סכין כירורגית (כנהוג בשיטת ה"לאסיק"). בשלב השני מבוצע ליטוש קרנית העין בעזרת לייזר. לדברי ד"ר לוינגר, בטכנולוגיה זו מושגות תוצאות מדויקות וחדות ראייה משופרת וההחלמה מהירה: "הטכנולוגיה מאפשרת הסרת משקפיים לאנשים שבעבר לא ניתן היה לנתח, כמו אנשים בעלי אישונים רחבים במיוחד, בעלי קרניות דקות, בעלי מפתח עיניים קטן, בעלי עיניים שקועות וכאלה הסובלים מקוצר ראייה ואסטיגמטיזם גבוהים. אני חסיד הטכנולוגיה המתקדמת. לא מספיק שלרופאים יש ניסיון, המכשיר משלים את הניסיון".
בניגוד אליו, טוען פרופ' פרוכט שרופאים מנוסים מגיעים לתוצאות זהות גם בשיטה המסורתית של פיצול הקרנית במכשיר מסורתי משוכלל: מאז פיתוח מכשיר הלייזר לפיצול הקרנית שופרו מאוד גם המכשירים המסורתיים: "רופאים מנוסים משיגים את אותן תוצאות".
כמה זה עולה?
* אמריקן לייזר: 9,800 שקל לשתי עיניים בכל השיטות (לרוב מוצעת הנחה של 15%). 7,500 שקל לחיילים.
* אסותא אופטיק: 8,900 שקל לשתי העיניים בטכנולוגיות ASA ו-SuperLasik (7,400 לבעלי ביטוחים משלימים בקופות-החולים). עבור שימוש בטכנולוגיית ווייבפרונט (Wavefront) - תוספת של 1,500 שקל.
* עיניים: כ-16,500 שקל לשתי העיניים (אינטראלאסיק), 13,500 שקל לשיטת לאסק. תוספת של כ-3,000 שקל על טכנולוגיית ווייבפרונט. הסדר עם קופ"ח לאומית והנחה של כ-5,000 שקל לבעלי ביטוחים משלימים אחרים.
* הדסה אופטימל: 10,000 שקל לשתי העיניים בכל השיטות. עבור שיטת ווייבפרונט ZYOPTIX - תוספת של 3,300 שקל. הנחות לבעלי ביטוחים משלימים - 1,500-5,000 שקל.
10 טיפים למתעניינים בניתוח לייזר בעיניים
בעזרת עו"ד טל נבו ואתר ה-FDA, הנה כמה עצות למבקשים לעבור ניתוח לייזר:
1. בכל ניתוח יש סיכון: ניתוח להסרת משקפיים בלייזר הינו ניתוח לכל דבר עם סיכונים לפגיעה קשה בחדות ובאיכות הראייה. חלק מהמקרים מגיעים להשתלת קרנית ולעיוורון חלקי או מלא.
2. ערכו סקר שוק: אל תסתפקו בביקור במכון אחד לפני ההחלטה. בקרו בשניים ואם אפשר בשלושה, ורצוי מאוד להתייעץ גם עם מומחה קרנית שאיננו עוסק בניתוחי לייזר.
3. בחנו את מצבכם הרפואי הכללי: היו מודעים לכל הבעיות הרפואיות שמהן אתם סובלים, ולא רק אלו הקשורות לעיניים, וידעו את הרופא. יובש בעיניים, מחלות כרוניות, תרופות וכדומה.
4. בדקו את הסיכונים: בקשו מידע מדויק לגבי כל הסיכונים והסיבוכים, גם אם הם נדירים, כולל סיכונים המופיעים באתר ה- FDA.
5. הכינו שיעורי-בית: בחנו את הרופא שעומד לבצע את הניתוח והתרשמו ממנו. שאלו אותו כמה ניתוחים כאלו ביצע, מהי הכשרתו, באיזה ציוד הוא משתמש, מה תוכנית ההשגחה הרפואית אחרי הניתוח, לכמה ביקורות תזומנו.
6. בדקו את החוזה: קראו היטב את טופס ההסכמה והתעקשו לקבל אותו הביתה לקריאה מספר ימים לפני הניתוח.
7. לפעמים חלומות לא מתגשמים: אל תלכו שבי אחרי הבטחות לתיקון בעיית הראייה לכל החיים. יש סיכוי שקוצר הראייה יחזור. ככל שהמספר שלכם גבוה יותר, ואתם צעירים יותר, גדל הסיכוי שזה יקרה.
8. הימנעו מגירויים אחרי הניתוח: כדי למנוע זיהום מומלץ להפסיק להשתמש בקרמים, תחליבים, מייק אפ ואפילו בושם באזורים הסמוכים לעין יום לפני הניתוח ושבועיים לאחריו.
9. אל תסמכו על פיקוח: דעו שמשרד הבריאות אינו מפקח על ניתוחים אלה או על מכשירי הלייזר. בקשו אישור ה-FDA האמריקני למכשיר ותרגום של רשימת כל הסיכונים של ה-FDA לגבי המנותחים במכשיר זה.
10. הסירו את עדשות המגע הרבה לפני הבדיקה: אם אתם מרכיבים עדשות מגע, מומלץ לעבור למשקפיים לפני בדיקת ההתאמה לניתוח לייזר. עדשות עשויות לשנות את צורת הקרנית. עדשות רכות מומלץ להפסיק להרכיב שבועיים מראש, ועדשות קשות - 4 שבועות מראש.