גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לכל גדר קמים אלה שימצאו דרכים לעבור אותה: כך, מתברר, נמצא גם מי שמוצא דרכים יצירתיות לעבור על חוק הספאם ולהטריד לקוחות במסרים שיווקיים - ועוד על חשבונם.

הממונה על הגנת הצרכן במשרד התמ"ת, עו"ד יצחק קמחי, מבקש להסב את תשומת-לב הצרכנים לשיטת פרסום הגורמת לצרכן עצמו לבקש שיציעו לו מוצרים ואף לשלם עבור הפרסומת: חברות שונות, עולה מתלונות צרכנים בעת האחרונה, מחייגות באופן אוטומטי לצרכנים רבים ומנתקות את השיחה לאחר צלצול אחד לפני שהצרכן הספיק לענות.

חברות אלה מסתמכות על סקרנותם של הצרכנים המחייגים, על חשבונם, חזרה למספר הטלפון ממנו הגיעה השיחה שנותקה. הם מגיעים למזכירה אלקטרונית המודה לו על שחזר למספר שחויג ומבטיחה לו מתנה ממגוון מתנות וכל שעליו לעשות הוא להשאיר את פרטי הטלפון שלו כדי שיחזרו אליו. לאחר זמן חוזרים לצרכן מוקדנים ומבקשים מהצרכן את מספר כרטיס האשראי לתשלום עבור דמי המשלוח של ה"מתנה".

מלבד שיטת המכירה המפוקפקת באמצעות הבטחת "מתנות", מתגברת השיטה גם על האיסור להטריד לקוחות ללא אישור כפי שנקבע בחוק הספאם. החוק, שנכנס לתוקף בדצמבר 2008, אוסר על משלוח מסרים שיווקיים או פרסומיים במישרין לצרכנים במערכת חיוג אוטומטי בלא קבלת הסכמתם המפורשת - אולם כאשר הצרכן פונה ומוסר את פרטיו ומאפשר להתקשר אליו נעקף האיסור הקבוע בחוק.

הממונה על הגנת הצרכן מדגיש כי על מתנות לא צריך לשלם ושאם קבלת המתנה כרוכה בתשלום אזי אין מדובר במתנה, אלא במכירת מוצר, ויש לציין את מחירו הכולל של המוצר כולל דמי הובלתו כנדרש בחוק הגנת הצרכן - אחרת מדובר בעבירה על החוק.

עוד מזהיר עו"ד קמחי את הצרכנים כי אין זה רצוי למסור את הפרטים האישיים ואת מספר כרטיס האשראי לגורם שאינו מוכר או שניתן לסמוך עליו שלא יעביר את המידע לאחרים או יעשה בו שימוש לרעה.

עוד הוא מזכיר כי לא כדאי להתפתות ולצלצל חזרה למספר לא מוכר משום שהחיוג, במקרה הזה, נעשה על חשבון הצרכן וכך הוא עלול לקבל פרסומות או מסרים שיווקים לא רצויים.