גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מיזוגים במשבר

האינטרס של ביהמ"ש בפירוק חברה מתנגש עם רצון דיני ההגבלים להגן על הצרכנים

האם דיני ההגבלים העסקיים צריכים להיות מיושמים באופן שונה בזמן משבר כלכלי? הדעת נותנת שבזמן משבר כלכלי, יותר פירמות לא יוכלו לפרוע את חובותיהן. כאשר פירמה הופכת לחדלת פירעון, בית המשפט שאחראי על פירוק החברה מנסה לעיתים קרובות לשמר את החברה כעסק חי, למען עובדיה ולמען נושיה, בתקווה שחברה אחרת תרכוש את החברה המתפרקת, תמורת סכום כמה שיותר גבוה, שיוכל לשמש לתשלום החובות.

אלא שפעמים רבות האינטרס של בית המשפט, האחראי על פירוק החברה, להשיא את הסכום שמשלמת החברה הרוכשת עבור החברה שבפירוק כדי לשלם כמה שיותר מחובותיה של החברה, מתנגש חזיתית עם רצונם של דיני ההגבלים העסקיים להגן על ציבור הצרכנים. כל-כך למה? משום שמי שמעוניין לשלם את הסכום הגבוה ביותר תמורת החברה הוא הרבה פעמים מי שיוכל להפיק הכי הרבה רווח אנטי-תחרותי מן הרכישה.

אם תאושר רכישת החברה הכושלת על-ידי גוף כזה, והרכישה עלולה לפגוע משמעותית בצרכנים, עלולה להיווצר בכייה לדורות, שתפגע בציבור הצרכנים בטווח הארוך. כך, למשל, נשמעו טענות דומות כאשר שופרסל הציעה את הסכום הגבוה ביותר תמורת קלאבמרקט המתפרקת. ייתכן שגובה התשלום נבע מרצונה של שופרסל להגדיל את מספר סניפיה ואת פריסתה (ולמנוע ממתחריה להשתלט על סניפי קלאבמרקט), וכך להגדיל את כוח השוק שלה בתחום רשתות השיווק, ולהגדיל את כוח הרכישה שלה מול הספקים. יש מי שיטענו, כי בכוחות מוגדלים אלה יש כדי לפגוע בצרכני רשתות השיווק.

דוקטרינת הפירמה הכושלת

כיצד יש להכריע, אם כך, בין האינטרס של הנושים והעובדים של קלאבמרקט, בדוגמה הנ"ל, להשיא את הסכום המשולם לקופת החברה, לבין האינטרס של הצרכנים בקידום התחרות? המחוקק הישראלי הכריע בסוגיה זו לטובת הצרכנים: רכישת קלאבמרקט על-ידי שופרסל היוותה "מיזוג חברות" לצורך חוק ההגבלים העסקיים, והיא הייתה כפופה לאישור הממונה על ההגבלים העסקיים. הממונה על ההגבלים עסקיים, בדונו במיזוגים, איננו רואה את עצמו מוסמך לדון בטובתם של הנושים או של העובדים, אלא רק בטובתם של הצרכנים.

נראה, שהסיבה לכך היא שרשות ההגבלים פיתחה מומחיות לברר כיצד התנהגות ומבנה של שווקים משפיעים על הצרכנים, ולא מומחיות לבדוק סוגיות אחרות, כגון טובתם של עובדים, נושים, ושיקולים חברתיים חוץ-תחרותיים אחרים. לפיכך, המחוקק הכריע באופן חד, בקונפליקט זה, לטובת הצרכנים ולרעת הנושים והעובדים של החברה שבפירוק.

עם זאת, העובדה שהחברה הנרכשת נמצאת בפירוק היא רלבנטית גם לצורך הניתוח ההגבלי. ראשית, אם חלק מן הנושים של החברה הם בעצמם פירמות קטנות, המצויות בסכנת הכחדה אם לא יקבלו את חובם, הממונה עשויה לשקול את טובתם של נושים אלה, לא משום שהיא רוצה לקדם את עניינם, אלא משום שפגיעה בהם עלולה לפגוע במבנה השווקים שלהם, ובסופו של דבר בצרכנים בשווקים אלה.

כך, למשל, אם חלק גדול מנושיה של קלאבמרקט היה ספקים קטנים היכולים פוטנציאלית לחולל תחרות בשוקי אספקה ריכוזיים, ואי-ההחזר של חובם עלול היה לגרום לסילוקם משוקי אספקה אלה, ניתן היה לשקול את טובתם של ספקים אלה כדי להגן על התחרות בשווקים שבהם ספקים אלה פועלים.

שנית, כאשר מדובר במיזוג עם פירמה שאם לא תירכש כעסק חי, היא תיפלט ממילא מהשוק, תישאל השאלה אם המיזוג פוגע במבנה התחרותי של השוק, שהרי גם אם הממונה תתנגד למיזוג, הפירמה תיכחד, ומבנה השוק ייפגע. כך נולדה בדיני ההגבלים "דוקטרינת הפירמה הכושלת", שלפיה קיימים, כפוף לסייגים מסוימים, שיקולים לאישור מיזוג עם פירמה שכשלה.

אולם, הגנה זו איננה אוטומטית, והיא פורשה כיונקת אך ורק מן התובנות המסורתיות באישור מיזוגים. קרי, השאלה אם המיזוג עלול לפגוע משמעותית בצרכנים אם לאו. "דוקטרינת החברה הכושלת" איננה מהווה מכשיר ש"מייבא" לתוך שיקולי הממונה, שיקולים כגון טובתם של נושים או עובדים. ככלות הכול, אם יאושרו אוטומטית מיזוגים עם חברות שכשלו, יגדל התמריץ של פירמות דומיננטיות בשוק לגרום לכישלונם של מתחריהם הקטנים יותר, כדי לרוכשם לאחר מכן באין מפריע.

להגן על הצרכנים

לפיכך, אם קיימות דרכים אחרות לשיקום חברה בפירוק, שאינה רכישה על-ידי פירמה אחרת, הרי שבמקרים רבים עדיף יותר לצרכנים שהחברה תשוקם ותישאר שחקן תחרותי עצמאי, מאשר תירכש על-ידי יריב שלה בשוק. במצב כזה, המיזוג לא יאושר, גם אם היה מיטיב עם הנושים יותר מאשר שיקום.

בנוסף, אם קיימים רוכשים אלטרנטיביים המעוניינים לרכוש את החברה בפירוק (גם אם הציעו סכום קטן בהרבה מזה שמציעה החברה שחפצה ראשונה לרכוש) ומיזוג עימם פחות פוגע בתחרות (או אף תורם לה), שוב תעדיף הממונה על ההגבלים להתנגד למיזוג המוצע, כדי לאפשר את המיזוג החלופי, הפוגעני פחות.

באותה רוח, שואלים דיני ההגבלים אם לא עדיף לצרכנים שהחברה בפירוק תיפלט מהשוק, על פני בליעתה על-ידי מתחרה קיים. כך, למשל, אילו ניתן היה להבטיח שכל או רוב סניפי קלאבמרקט, בהליך הפירוק, יעברו לרשתות קטנות, כגון חצי-חינם, רמי לוי, וכו', ולא לרשתות הגדולות שופרסל והריבוע הכחול, ייתכן שהיפלטות קלאבמרקט מהשוק עדיפה עשרות מונים, מנקודת ראות הצרכנים, מאשר רכישתה על-ידי שופרסל.

השאלה לאן יופנו משאביה ונכסיה של החברה בפירוק - אם הממונה מתנגדת למיזוגה עם מתחרה - תלויה במידה רבה בבית המשפט המנהל את הליך הפירוק. כך, למשל, אם קלאבמרקט שכרה סניפים מבעלי מקרקעין, ומשנכנסה לפירוק, בעלי המקרקעין השכירו את מקרקעי הסניפים לשופרסל ולריבוע הכחול, הרי שגם אם הממונה על ההגבלים דאז לא היה מאשר את המיזוג, סניפי קלאבמרקט היו עוברים, הלכה למעשה, לרשתות הגדולות.

מצד שני, נשאלת השאלה אם בית המשפט שפיקח על הליך הפירוק לא יכול היה לעכב את ההליכים מול בעלי המקרקעין, כך שאלה לא יעבירו את הסניפים לחזקתן של הרשתות הגדולות. גם כאן מתבטא הקונפליקט בין רצונו של בית המשפט מנהל הפירוק להשיא את התקבולים של הנושים ובין רצון דיני ההגבלים להגן על הצרכנים.

ייתכן שהמחוקק צריך לשקול לשנות את החוק באופן שבו במיזוג עם חברה המצויה בהליכי פירוק, גורם אחד, הקשוב וערוך לניתוח כל השיקולים, יוכל לפקח על ההליך כולו, ולאזן בין כל השיקולים הרלבנטיים - אלה הצרכניים ואלה של הנושים והעובדים.

* הכותב, בעל תואר פרופסור, הוא מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב.

עוד כתבות

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

פלאפון מפטרת כ-10% מעובדי החברה

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פיטורי 150 עובדים קבועים במסגרת תוכנית התייעלות

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בוול סטריט; הביטקוין מטפס ב-7% והישראליות שצונחות

עליות באירופה ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צונחת בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים ● הביטקוין עולה ל-67 אלף דולר למטבע

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש שמרחיב את הפטור ממע”מ ביבוא אישי ל־130 דולר נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו - והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו הזה בדרך לביטול?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

שר האוצר חתם על הצו לאחר שהכנסת פסלה אמש את הצו הקודם שהוציא, שכלל פטור ממע"מ לחבילות בסכום של עד 150 דולר ● הכניסה לתוקף של הצו החדש: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות לנצח" ● איגוד לשכות המסחר: "מחר בבוקר נגיש לבג"ץ בקשה לצו מניעה"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

מכשיר הגלקסטי החדש / צילום: סמסונג

סמסונג משיקה את מכשירי הדגל החדשים שלה. כמה יעלו בישראל?

יצרנית הסמארטפונים הקוריאנית השיקה סדרת מכשירים חדשה, Galaxy S26, שכוללת יכולות בינה מלאכותית ● בין החידושים: "תצוגת פרטיות", פיצ'ר שיאפשר לסרוק מסמכים, וגם כזה שיוכל לחפש עבורכם תמונות בגלריה ● כמה זה יעלה ואיפה תוכלו למצוא הנחות?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקאית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני"; שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהרן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב"● דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב"; שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים