גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עזורה פתח תיק בלשכת ההוצאה לפועל נגד תושב דימונה, אלא שבטעות נרשם מספר תעודת הזהות של ליברמן. בשל עיקולים שהוטלו על חשבונותיו של ליברמן, סירב הבנק שלו לפתוח עבורו חשבון נאמנות לשם הפקדת כספי נאמנות. למרות הסבריו של ליברמן ששם החייב אינו תואם את צו העיקול, התעקש הבנק כי ליברמן צריך אישור רשמי מלשכת ההוצאה לפועל כדי לבטל העיקולים.

ליברמן שיגר מכתב לעזורה, בו דרש ממנו לדאוג לאלתר לביטול העיקולים. לא רק שעזורה לא נענה לדרישה, אלא הוא אף הטיל עיקול נוסף, הפעם על רכבו של ליברמן. ליברמן שיגר מכתב נוסף לעזורה, אך גם הוא נותר מיותם מתשובה.

עזורה טען כי תיק ההוצאה לפועל נפתח לביצוע צ'ק על-פי הפרטים שנרשמו על הצ'ק של מרכנתיל דיסקונט (שבדיעבד התברר שהיו מספר הדרכון ולא הת.ז. של בעל החשבון). לדבריו, הוא פעל כעורך דין סביר והרשלנות היא של מרכנתיל, שלא בדק את נכונות מספר הת.ז. ויצר מצג כאילו הצ'ק עומד בנהלים מקובלים.

מרכנתיל טען כי כאשר מתקבלת בקשת עיקול שבה אין התאמה מלאה בין שם החייב בצו העיקול לבין שמו בחשבון, יש להחזיר את צו העיקול ולא לבצעו.

התרשלות משותפת

השופט מנחם קליין קבע כי עו"ד עזורה התרשל בכך שלא עיכב את הפעולות בתיק עם קבלת הפנייה הראשונה מליברמן ולא בירר את טענותיו. כן התברר כי המצאת האזהרה לחייב לא בוצעה לפי התקנות.

קליין חילק את האחריות ביחס של 60% לעזורה ו-40% לבנק, שהתרשל בכך "שלא פעל בהתאם לנהלים המקובלים ולא ציין כי המספר שהופיע כמספר תעודת זהות הינו למעשה מספר דרכון". לדבריו, "אסור שעורך דין בעל מספר סניפים ועשרות עובדים יאפשר לפקידי ההוצאה לפועל במשרדו שימוש בשמו ובחותמתו ללא הליכי בקרה ראויים". (ת.א. 18263/08).