השבוע הזה לא התחיל ברגל ימין עבור רופרט מרדוק. שלשום (ב') הוא זכה למאמר בלתי-מחמיא ב"ניו יורק טיימס", שבו נטען ש"החולשה" שמגלה יו"ר ניוז קורפ לעיתונות המודפסת הפכה לנטל על תאגיד המדיה.
אחר הצהריים של אותו יום דלף החוצה הסיפור על פרישתו של פיטר צ'רנין, שהיה יד ימינו של מרדוק במשך 12 שנים, וכשהופיע ה"ניו יורק פוסט", בלילה שבין יום שני ליום שלישי, התנוססה על אחד מעמודיו ההתנצלות הרגילה מטעם היו"ר על הפגיעה שגרמה אחת הקריקטורות שהתפרסמו בעיתון.
המהלומה העזה ביותר היתה פרישתו של צ'רנין. המוניטין של צ'רנין כאחד המנהליים היעילים ביותר בשוק המדיה האמריקני כל-כך מבוססים, שלפני חמש שנים נלחם מרדוק על שירותיו של צ'רנין, והציע לו חוזה נדיב שאשתקד הניב לצ'רנין חבילת תגמולים בסך 28.8 מיליון דולר וחבילה חריגה בהיקפה של פיצויי פיטורים.
החלטתו של צ'רנין לפרוש עם פקיעת החוזה בעוד ארבעה חודשים, תאלץ את מרדוק לממן, בתנאים נדיבים, תריסר סרטים של חברת ההפקה החדשה של צ'רנין. למותר לציין שמרדוק יישאר ללא שירותיו של איש הקשר המוכשר שלו, שסייע לו במשך תקופה ארוכה להרגיע חששות רבים שהצטברו בוול סטריט באשר למצבה של ניוז קורפ.
צ'רנין נחשב לבעל השפעה מרסנת על נטיותיו של מרדוק לבצע רכישות על ימין ועל שמאל. אחד הוויכוחים הידועים ביניהם נוגע לרכישה של חברת דאו ג'ונס, המו"לית של ה"וול סטריט ג'ורנל" שעלתה למרדוק 5.7 מיליארד דולר בשנת 2007.
במקום לחוש להרגעת המשקיעים שהחברה לא תנקוט עתה שום צעד שיבהיל את המשקיעים, שלח מרדוק לעובדיו תזכיר שבו נרמז שעליהם להתכונן להשקעות "לעומתיות" נוספות כדוגמת ההשקעות שמעוררות חילוקי דעות בקרב המשקיעים זה זמן רב.
"בעבר התמודדנו בעוז עם תקופות של שפל, ובמקרים רבים לא חיקינו את מעשי העדר, ויצאנו חזקים הרבה יותר", כתב מרדוק והוסיף כי "יריבינו יתפתו מאוד לבחור בדרך הקלה, להתפשר על האיכות תמורת תשואות מיידיות".
מרדוק התייחס במכתבו לייעול של מבנה ההנהלה בין פעילויות פוקס בלוס אנג'לס, שעליהן מפקח המנכ"ל הנוכחי, לפעילויותיהן של שאר היחידות בחברה. מעתה ידווחו ראשי המחלקה למשאבי אנוש ישירות למשרד הראשי בניו יורק, במקביל לדיווחיהן לראשי החטיבות.