גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

* למעט המשבר הכלכלי של השנה הנוכחית, מה השתנה ב-3 השנים האחרונות שמצדיק בחינה מחודשת של כל נושא המחויבויות ומתן הקלות שמוערכות במאות מיליוני שקלים?

"ההקלות הנדרשות הן אפילו לא בעלות של שקל אחד, וחבל לי על הניסיונות של גורמים מסוימים להטעות את חברי המועצה ואת הציבור. בסופו של דבר, הנושא הוא מה היא סוגה עלית וכמה באמת סוגה עלית ניתן לעשות במדינת ישראל בטלוויזיה המסחרית. מאז המכרז למדנו הרבה מאוד בעניין הזה, הרגלי הצפייה של הצופה בישראל משתנים בקצב מהיר מאוד ודרמות נצפות היום יותר ויותר בצפייה דחויה (מכשירי PVR ובאמצעות ה-VOD) וכן באמצעות האינטרנט, ולכן התועלת המעשית של שידורן בברודקאסט הולכת וקטנה. זו רק דוגמה אחת לדברים שהשתנו ב-3 השנים האחרונות".

* מסמך מיקוד הרגולציה שגובש על-ידי הרשות השנייה, בשיתוף הזכיינים ואף היוצרים, מספק אותך?

"האמת שאין לי מושג מה כולל המסמך. אני ניזון משמועות, חלקי שמועות וידיעות בעיתונים. לא ראיתי את המסמך ולא שמעתי מהגורמים הרלוונטיים מה בדעתם להמליץ. אני חושב שכל חשיבה שמביעה פתיחות והבנה שכל מה שהיה לפני 10 שנים כבר לא נכון להיום, זו חשיבה שנחוצה לימים אלה ועד היום זה לא היה קיים. במידה והמסמך מבטא כוונות וחשיבה כאלה, הוא צעד בכיוון הנכון".

* מכל מכלול הבעיות עליהן אתה מצביע, מה הבעיה הקריטית ביותר?

"זו הבעיה שאנו מכירים אותה כבר שנים, מאז הקמתו של ערוץ 10, והיא מחריפה היום עוד יותר - בעיית גודל שוק הפרסום במדינת ישראל. ידוע וברור לכולם שבשוק הפרסום בישראל בכלל ובשוק הפרסום בטלוויזיה בפרט, אין היקפים מספיקים לממן פעילות של שני ערוצים מלאים העומדים בדרישות הרגולטוריות. מכיוון שאת הבעיה הזו אין בכוחנו לפתור מאחר ומדובר בנתון שנובע מגודל השוק בישראל, יש להקטין לאפס את הדרישות החוץ מסכיות שנדרשות מהזכיינים. לדוגמה: נושא התמלוגים, דמי זיכיון, תשלומי העברה וכו' ולהתאים את הדרישות המסכיות ליכולות האמיתיות".

* אם המצב יישאר כפי שהוא (ללא מיקוד הרגולציה, ללא שביתות היוצרים, ללא דיונים על שנת 2009), מה צפוי בסוף שנת 2009?

"אני לא מכיר איש משק אחד או איש כלכלה אחד שיודע להגיד מה צפוי ב-2009 וגם ממני לא ניתן לקבל תשובה. שוק הטלוויזיה נגזר מהמצב הכלכלי העולמי ולא ניתן לנבא מה יהיה בתומו. זו הולכת להיות שנה קשה מאוד ונדרשת כאמור הירתמות של כל הגורמים כדי שהיא לא תהפוך לשנה קטסטרופלית".

נפתלי גליקסברג, דובר ארגוני היוצרים: "הבעיה היא ההשקעה הענקית בריאליטי"

* למעט המשבר הכלכלי של השנה הנוכחית, מה השתנה ב-3 השנים האחרונות שמצדיק בחינה מחודשת של כל נושא המחויבויות ומתן הקלות שמוערכות במאות מיליוני שקלים?

"שום דבר. יתרה מזאת, הכנסות הזכייניות ב-3 השנים האחרונות עלו על הציפיות האופטימיות של הזכייניות עצמן, ולא ברור איזו הצדקה משפטית או כלכלית יש למהלך הגורף שמקדמת הרשות השנייה".

* אולם אתם הייתם אלה שגיבשתם את הסכם היוצרים שגם הוא כלל הטבות כספיות בסופו של דבר.

"הסכם היוצרים לא כלל הטבות כלכליות. אנו ראינו איך אוזלת-ידה של הרגולציה ממוטטת את היצירה המקורית הישראלית בערוצים המסחריים, ולכן מצאנו לנכון להגיע להבנות עם הזכייניות ולהגדיר קווים אדומים. כמובן שההישגים המועטים שהצלחנו להגיע אליהם, קרסו במתווה הרגולציה הנוכחי של הרשות השנייה".

* מסמך מיקוד הרגולציה שגובש על-ידי הרשות השנייה, בשיתוף הזכיינים מרגיז אותך, אולם אומרים שגם היוצרים ראו אותו בשלבי הגיבוש.

"לא ראינו את המסמך מראש וכל מי שמנסה להגיד שכביכול יש שיתוף פעולה בין הרשות לבין היוצרים - מאחז עיניים. אחרי שקראנו את מסמך מיקוד הרגולציה יש בו עבודה מרשימה, אבל הוא עדיין מסמך לוקה בחסר. יש שם היבטים שלא נבדקו עדיין כמו היחס בין קידום תוכנית לבין הצלחת תוכנית. אם היינו לוקחים את ה-6 מיליון דולר מה'מירוץ למיליון' ואת הכסף שמושקע בקידום התוכנית לדרמה, היא לא הייתה מצליחה יותר?"

* מכל מכלול הבעיות עליהן אתה מצביע, מה הבעיה הקריטית ביותר?

"הבעיה הקריטית ביותר בשוק היא ההשקעות הענקית של הזכייניות בתוכניות ריאליטי, השקעות שלא מתאימות לשוק הטלוויזיה הישראלי ומעמיקות את הביצה הכלכלית שהזכייניות מדשדשות בתוכה. הזכייניות לא מגלות יצירתיות בכל מה שקשור להשקעה ותשואה, אלא מתעסקות בלמי יש גדול יותר או חזק יותר, חוטפות מכות כלכליות, ואת המחיר משלמים הצופים, היוצרים והיצירה הישראלית".

* אם המצב יישאר כפי שהוא (ללא מיקוד הרגולציה, ללא שביתות היוצרים, ללא דיונים על שנת 2009), מה צפוי בסוף שנת 2009?

"התסריט הגרוע ביותר הוא שהכנסות הזכייניות תרדנה ב-2009 בין 10% ל-15%. אז, בהתאם למכרז, ההשקעה בתוכן תרד בהתאם, כי ההשקעה בתוכן היא נגזרת מההכנסות. יש פה מנגנון מאזן - מבחינת הזכייניות אין באמת הבדל בין 2007 ל-2009".

נורית דאבוש, יו"ר מועצת הרשות השנייה: "שוק התקשורת במדינת ישראל מחויב שינוי"

* למעט המשבר הכלכלי של השנה הנוכחית, מה השתנה ב-3 השנים האחרונות שמצדיק בחינה מחודשת של כל נושא המחויבויות ומתן הקלות שמוערכות במאות מיליוני שקלים?

"מועצת הרשות השנייה ליוותה את נושא הטלוויזיה המסחרית בערוצים 2 ו-10 ב-3 השנים האחרונות והסתבר שישנם פגמים שחשוב לתקן אותם. הדבר המשמעותי שמוביל אותנו במיקוד הרגולציה הוא ליצור מצב שבו יש זיקוק אמיתי של הדרמה והתעודה שהם בעצם התרבות הישראלית. הראשונים שהבחינו שיש בעיה בתוכן הם היוצרים, הם אלה שראו שהדוקו הפך להיות חיים רביבו ושהדרמה הפכה להיות טלנובלה. מיקוד הרגולציה מיועד בראש ובראשונה ליצור פה טלוויזיה איכותית שתביא למסך יותר דרמות מקוריות ופחות סרטים דוקומנטריים, שאולי בהגדרה הם סרטים דוקומנטריים על ארקדי, רביבו וריטה, אך בפועל הם לא. ב-3 השנים האחרונות היה טשטוש של גבולות שיצר פה ז'אנר אחר שלא אליו התכוונו".

* מסמך מיקוד הרגולציה שגובש על-ידי מועצת הרשות השנייה, בשיתוף הזכיינים והיוצרים מספק אותך?

"לא. אני חושבת ששוק התקשורת במדינת ישראל מחויב שינוי. השינוי צריך להיות מערכתי, הוא צריך להיות כזה שבראש ובראשונה מאפשר למועצת הרשות השנייה להשתמש בכלי האכיפה האפקטיבי ביותר - הקנסות, ולא עיצומים כספיים, שזה תהליך מסורבל".

* מכל מכלול הבעיות עליהן את מצביעה, מה הבעיה הקריטית ביותר בשוק?

"הבעיה המשמעותית ביותר בעיני היא הגדרות הז'אנרים. צריכות להיות הגדרות חד-משמעיות. צריך לחדד את הגדרות הדרמה והתעודה ולא להתפשר עליהם. זו הבעיה האמיתית, נוצרה פה טלוויזיה לא איכותית כי יש פרצה בהגדרות שמאפשרת לזכיינים לעשות סרט דוקו שהוא בעצם ההצצה לחיים של מפורסמים. בעיה נוספת היא הדו"חות הכספיים של הזכייניות. המועצה הייתה הראשונה שדיברה על צורך בשקיפות מלאה בדו"חות הכספיים כדי שידעו כולם לאן ילך הכסף, איפה משקיעים אותו ולמה הן נמצאות במצב הכלכלי בו הם נמצאות".

* אם המצב יישאר כפי שהוא, מה צפוי בסוף שנת 2009?

"אני מצפה ששנת 2009 תראה שונה. כמועצה, הייתה יוזמה להוראת שעה ל-2009 ועל זה כולנו מסכימים. אנו רגישים למשבר הכלכלי ויש צורך לתת לו מענה, שיאפשר את המשך שוק היצירה מצד אחד ומנגד יאפשר לזכיינים להמשיך ולשדר".

יוסי ורשבסקי, מנכ"ל ערוץ 10: "גם אם ערוץ 10 ייסגר, בערוץ 2 יפסידו כסף"

* למעט המשבר הכלכלי של השנה הנוכחית, מה השתנה ב-3 השנים האחרונות שמצדיק בחינה מחודשת של כל נושא המחויבויות ומתן הקלות שמוערכות במאות מיליוני שקלים?

"הרגלי הצפייה השתנו. דרמות כבר לא נצרכות בערוצי הברודקאסט, אלא באמצעות הורדת פרקים באינטרנט כמו גם באמצעות ה-VOD או באמצעות ה-PVR (ממירים המאפשרים הקלטה). זו צפייה שנעשית בזמן הפנוי ולא בזמנים אותם מגדירים הברודקאסט. עוד השתנה חוסר ההתאמה שיש לכללים האנכרוניסטיים שמופיעים בחוק הרשות השנייה, כמו גם במחויבויות שנקבעו. לא ייתכן שאם יש דרישה לז'אנר מסוים ואנו מחליטים לייצר ממנו יותר, ישר קופצים ומחליטים עבור הצופה מה הוא צריך לראות. והדבר הכי נורא, אותו יש לשנות מיידית, הוא דמי הזיכיון".

* מסמך מיקוד הרגולציה שגובש על-ידי הרשות השנייה, בשיתוף הזכיינים והיוצרים מספק אותך?

"אני לא יודע מה יש בו מאחר ולא הראו לנו אותו. בהתבסס על מה שאני קורא בתקשורת, הוא לא מספק אותי, כי לא מדובר שם על דברים שתלויים ברשות השנייה. ברשות אומרים שיפעלו להקטנת התמלוגים ושהרשות לא תפעל על בסיס וחשבון הזכייניות, אלא על-ידי הממשלה. בכל מה שקשור ברשות השנייה, הרשות עושה מעט מאוד. למה עד היום היא לא פעלה לפתור את זה שאנו משלמים פי שתיים מהכבלים והלוויין? זה מטורף. אני לא נגד רגולציה ואני לא חושב שהמסך יכול להיות רק עם ריאליטי ובידור, אך אני לא חושב שתשלום של 25 מיליון שקל לרשות השנייה הוא הפתרון. את הכסף הזה עדיף להשקיע ביצירה הישראלית".

* מכל מכלול הבעיות עליהן אתה מצביע, מה הבעיה הקריטית ביותר?

"הרגולציה והתשלום לרגולציה. לא נותנים לשוק חופשי לעבוד ולייצר על-פי ראות עיניו ועל-פי דרישת הצופים. יושבת פה חבורה של ז'דנובים (שר התרבות במשטר סטאלין, י' ג') וקובעים לנו מה לשדר ומה לא לשדר. האבסורד הגדול הוא שכל זכיין משלם להם כל שנה כ-25 מיליון שקל".

* אם המצב יישאר כפי שהוא (ללא מיקוד הרגולציה, ללא שביתות היוצרים, ללא דיונים על שנת 2009), מה צפוי בסוף 2009?

" לא תהיה טלוויזיה מסחרית בישראל. אנחנו נחשיך את המסך. מחוות דעת שקיבלנו (של רו"ח יצחק סוארי י' ג'), במצב הנוכחי גם אם ערוץ 10 ייסגר ומנגד, ערוץ 2 יעמוד בכל הכללים והמחויבויות, הם יפסידו הרבה מאוד כסף. בוודאי שבערוץ 2 היו רוצים שערוץ 10 ייסגר, אך הבעיה האמיתית של ערוץ 2 וערוץ 10 זה הכללים והסדרת השוק".