זה לקח זמן, אבל סוף-סוף ישנו קונצנזוס על כך שבשוק האג"ח הקונצרניות ישנה בעיה חמורה.
"מדובר בפצצת זמן מתקתקת, הפירמות הנפיקו בשנתיים האחרונות איגרות חוב בעשרות מיליארדי שקלים ואין מי שיפרע את הקרן", אמר לנו בשנה שעברה בנקאי בכיר. "אנחנו לא עומדים בפני גשם אלא לפני מבול". אבל אף אחד לא נקט פעולה כדי לפתור את המשבר הצפוי. הרבה יותר נוח היה לעצום עיניים. עכשיו, כאשר הפצצה המתקתקת מתקרבת לנקודת האל-חזור, נזכרים כולם כי יש בעיה שחייבים לפתור.
בשנתיים הקרובות אמורות להיפרע אג"ח קונצרניות בהיקף של 35 מיליארד שקל, וסביב פירעונו של חלק גדול מהסכום הזה מרחף סימן שאלה גדול. שוק ההון קפוא, הבנקים הזרים מחוץ למשחק, והבנקים בישראל אינם מסוגלים למחזר את כל החוב שנותר.
כדי להתמודד עם הבעיה צצים לאחרונה פתרונות שונים, החל מקרנות המנוף של האוצר וביטוח האג"ח של רשות ניירות ערך, וכלה ביוזמות פרטיות דוגמת הצעותיהם של אליעזר פישמן ועו"ד רם כספי.
רצון טוב אולי יש, אבל רוב ההצעות נותרות בגדר דיבורים. משחקי האגו בין השחקנים השונים, גורמים לכך שאף אחד לא מוכן למחול על כבודו ולאמץ גישה פרקטית. במקום לקיים דיון רציני מתוך רצון לפתור את הבעיה שמאיימת על המשק כולו, כולם מותחים ביקורת על התכניות השונות.
המוסדיים צריכים למנות נציגות שתכלול את האנשים המנוסים והמקצועיים, שיוסמכו לפעול לפיתרון המשבר. במקום זאת הם מתחרים סביב השאלה מי שומר יותר על אינטרס הלקוחות שלו. למרות שהאמת היא שאם הם יתאחדו וינסו למצוא פתרון למשבר כולם ירוויחו מכך, בעיקר העמיתים שעליהם הם רוצים להגן.
גם הרגולטורים בשלהם. כל אחד מקדם את התוכנית שלו ומתקיף את האחרים, כשגם הוואקום הפוליטי אינו מסייע.
אם הגורמים השונים בשוק לא יתאחדו ויגיעו לפתרון מוסכם, השלכות המשבר באג"ח הקונצרניות לא יתבטאו רק בהפסדים בחיסכון הפנסיוני. ללא אשראי, חברות פשוט אינן יכולות להתקיים, כשם שמכונית אינה יכולה לנסוע ללא דלק. ולכן, נראה גל הולך וגובר של חברות שיפשטו רגל, עוד ועוד פיטורים והעמקת המיתון. אם במצב הנוכחי, כאשר פירעון החובות הגדולים עדיין לא הגיע, כבר יש עשרות אלפי מפוטרים חדשים, חישבו מה יקרה כאשר יחל גל של חדלות פירעון.
בארה"ב, כבר הבינו מזמן את חומרת הבעיה. למרות שגם שם היו לא מזמן בחירות, הם מייד החלו לפעול. שם, הגופים השונים משלבים ידיים כדי לטפל במשבר. ובישראל? כאן, מחכים עד שחברות גדולות יפשטו רגל, ושעשרות אלפי עובדים יפוטרו. אולי אז ייזכרו לפעול במתכונת חירום.
הצעת אליעזר פישמן: פריסת חובות גורפת
איש העסקים אליעזר פישמן מקדם בימים אלה יוזמה לפתרון המשבר. פישמן מציע הסדר גורף של פריסת חובות, שלפיו כל תשלומי הקרן של אג"ח שמועד פירעונם הוא בשנתיים הקרובות (החל ממארס השנה ועד סוף 2010), ידחו ב-4 שנים.
תמורת הדחייה, וכפיצוי עליה, מציע פישמן כי מנפיקי האג"ח ישלמו למחזיקי האג"ח, תוספת של 1% ריבית בשנה. ההסדר המוצע מתייחס אך ורק לחברות שהבעיה שלהן היא תזרימית, הוא אינו כולל ערבות ממשלתית או כל התערבות של המדינה, אך האוצר בכל זאת מעודכן בפרטיה. לצורך קידום היוזמה, נפגש לאחרונה פישמן עם משקיעים מוסדיים, עם בנקים ועם גורמים נוספים בשוק.
הביקורת המרכזית של חלק מהמוסדיים על ההצעה היא כי הפיצוי המוצע נמוך מדי, והסדר שאינו כולל פיצוי נוסף כגון קבלת מניות או הגדלת בטוחות, אינו מקובל עליהם.
אליעזר פישמן הוא בעל השליטה ב"גלובס"
הצעת עו"ד רם כספי: רשות לחיסכון פנסיוני
עו"ד רם כספי מקדם תכנית להקמת גוף שייקרא "הרשות לחיסכון פנסיוני". על פי ההצעה הרשות אמורה לכלול נציגים של בנק ישראל, משרד האוצר ורשות ני"ע, ותהיה לה הסמכות להגיע להסדרים בשוק האג"ח הקונצרניות. בנוסף, היא תוכל להטיל מגבלות על הנפקות חדשות.
אם חברה תחליט שהיא אינה רוצה להגיע להסדר עם מחזיקי האג"ח, היא תפנה לרשות, ותציג בפניה תכנית הבראה שתאפשר לה לעמוד בהמשך בתשלומי החוב. אם התכנית תהיה מקובלת על הרשות היא תוכל לכפות על מחזיקי האג"ח את פריסת החוב. כמו כן, הרשות תקבע את מנגנון הפיצוי שיינתן להם ויוכל לכלול מניות, והגדלת הריבית או הביטחונות.
בכל הקשור להנפקות חדשות, על פי הצאת כספי, הנפקת אג"ח עם מינוף מרמה מסוימת, תחייב אישור של הרשות. הרשות גם תוכל להגביל את היקף האג"ח שיכולים הגופים המוסדיים לרכוש מחברות מסוימות.
החיסרון המרכזי של הפיתרון הזה נעוץ בכך שהוא מצריך חקיקה מיוחדת. תהליך כזה אמור לקחת זמן רב, בעוד בעיית האג"ח הקונצרניות דורשת פתרון מיידי.
תוכנית זוהר גושן: ביטוח לאג"ח
תוכניתו של יו"ר רשות ניירות ערך, זוהר גושן, בה תומך גם בנק ישראל, מדברת על מתן ערבות מדינה בהיקף של 5-6 מיליארד שקל לארבע שנים, לאג"ח חדשות.
על פי התכנית המדינה תבטיח למוסדיים 80% מערך השקעתם בסל אג"ח קונצרניות, ובכך תגדר את הפסדם המרבי לשיעור של 20%. הערבות לא תינתן לסדרה ספציפית של אג"ח אלא לסל של ניירות ערך. את הערבות יקבלו גופים מוסדיים הפעילים בשוק הביטוח הפנסיוני לפי חלקם היחסי בשוק. אם גוף לא יהיה מעוניין להשתתף, חלקו יעבור לגופים אחרים באופן יחסי.
התוכנית אמורה לסייע לחברות טובות לגייס אשראי חוץ בנקאי תחת הנחה שהחברות הללו מתקשות לגייס הון בשוק הנוכחי בגין היצע נמוך ומחיר גבוה. הציפייה היא כי מתן ערבות בהיקף 5-6 מיליארד שקל תביא להנפקת אג"ח בהיקף של 6-7.5 מיליארד שקל ותתחיל להניע את השוק.
היתרון הגדול של התוכנית הוא פשטותה, ומכאן גם מהירות הפעלתה. אין צורך במכרזים, הקמת גופים ייעודיים או בגביית דמי ניהול נוספים. יתרון נוסף הוא החיסכון התקציבי שבה, שכן מדובר בערבות מדינה ולא בהוצאה תקציבית.
תוכנית האוצר: קרנות המנוף
קרנות המנוף הן קרנות השקעה המשותפות לממשלה ולגופים המוסדיים, והן מיועדות לטיפול באשראי החוץ הבנקאי ובהסדרי חובות של חברות ישראליות. על עבודת המטה הקשורה בהן מרכזים באוצר החשב הכללי, שוקי אורן, וסגנו, עמי לנדאו.
הקרנות יוקמו בהיקף של 5 מיליארד שקל כאשר הציפיות במשרד האוצר הן ליחס מנוף של 1:3/ 1:2. כלומר, שעל כל שקל ממשלתי יכניסו הגופים המוסדיים שניים או שלושה שקלים. כך יוזרמו לשוק 15-20 מיליארד שקל. המכרז להקמת שתי הקרנות הראשונות בהיקף מצטבר (הון ממשלתי) של 800 מיליון שקל הסתיים היום, והמכרזים הנוספים ייצאו בחודשים הקרובים.
מטרת הקרנות היא מתן הלוואות שיסייעו למחזור חובות וארגון הסדרי חוב של חברות שעיקר פעילותן הוא בישראל. רק 20% מנכסי הקרנות יושקעו ישירות ברכישת אג"ח, וכל יתר הכספים יושקעו במסגרת הסדרי חוב. הכוונה היא לא להסדרים שאחרי חדלות פירעון, אלא לסוג של ארגון מחדש של החוב. בנוסף, יעניק האוצר רשת ביטחון שתבטיח 90% מתשואה ריאלית של 4%, כלומר תגביל את הסיכון ותבטיח רצפת תשואה לגופים המוסדיים.