גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסעיף הקטן הנחבא לקראת סופו של צד הנכסים במאזן: המוניטין המפוקפק של מחיקות המוניטין

מאות מיליוני דולרים מחקו לאחרונה אורבוטק, די.אס.פי.ג'י, צורן וגם וריפון, בגין מוניטין של חברות שרכשו בעבר ; איך הירידות החדות במחירי המניות משקפות בכל זאת את מחיקות הענק

סכום של 181.1 מיליון דולר נמחק ממאזנה של חברת השבבים די.אס.פי.ג'י , בדו"ח שפרסמה בפברואר עבור הרבעון הרביעי אשתקד. החברה, המפתחת שבבים עבור טלפונים אלחוטיים ביתיים, נאלצה לדווח על מחיקת הענק כהוצאה בדו"ח הרווח והפסד, וזה הוביל אותה לשורה תחתונה שלילית במיוחד.

די.אס.פי. ג'י אינה לבד: 87.8 מיליון דולר התאדו מהמאזן של יצרנית ציוד הבדיקה אורבוטק , שכבר דיווחה על מחיקה של 38.5 מיליון דולר ברבעון השלישי אשתקד; 178.3 מיליון דולר נעלמו בשבוע שעבר מהמאזן של וריפון , שכבר מחקה 285.7 מיליון דולר ברבעון השלישי אשתקד; ברבעון השלישי בלטה חברה נוספת בין המוחקות, מפתחת השבבים צורן , שנאלצה להודות כי נכסים בסך 167.6 מיליון דולר התנדפו ואינם.

אז מה הוא הגורם האחראי להשמדת הערך העצומה הזו? ובכן, מדובר בסעיף קטן, הנחבא לקראת סופו של צד הנכסים במאזן, ושמו "מוניטין". מוניטין, לפי המילון, הוא השם הטוב, התהילה או התדמית. כיצד ניתן למדוד אותו בדו"חות, ומאוחר יותר למדוד את השינויים בערכו? אז זהו, שלא ממש ניתן.

בשפה החשבונאית מוניטין כלל אינו מתייחס לשם הטוב של החברה המדווחת עצמה, כי אם לנכונות החברה לשלם פרמיה גבוהה עבור "השם הטוב" של חברות אחרות שרכשה. המוניטין נרשם במאזן של חברה אך ורק בעקבות רכישות ומיזוגים, והוא מייצג את ההפרש בין הסכום ששולם בעסקת הרכישה לבין שווי הנכסים המזוהים, מוחשיים או בלתי מוחשיים, של החברה הנרכשת.

"אחרי שמבצעים רכישה צריך לערוך עבודה חשבונאית שנקראת PPA - ראשי תיבות של Purchase Price Allocation", מסביר רואה החשבון שלומי שוב, יועץ חשבונאי ומנהל התוכנית לחשבונאות במרכז הבינתחומי הרצליה. "מתחילים מנכסים מוחשיים, כמו ערך המלאים והמכונות, או המזומנים וסך חובות הלקוחות, ומיד אחרי מגיע תור הנכסים הלא מוחשיים - דברים כמו פטנטים, קשרי לקוחות או צבר הזמנות". מטבע הדברים, לא מדובר במדע מדויק, ולספק הערכת שווי מספרית לנכס בלתי מוחשי, עשוי להתגלות כעבודה קשה ואף חמקמקה, ולמרות זאת ניתן לערוך אותה בצורה מסודרת, ובסופו של דבר להחליט על שווי מוסכם לנכסי החברה הנרכשת.

ומה עושים אם גם השווי הזה לא מכסה את הסכום ששולם? כאן נכנס סעיף המוניטין, שהוא למעשה דרכה של החשבונאות להסביר את ההבדל בין המחיר ששולם, לבין שווי הנכסים שנרכשו. "במרבית העסקאות כיום, החלק העיקרי הוא בלתי ניתן לייחוס ולכן הוא נרשם כמוניטין", מציין שוב.

סוכרייה אמריקנית

עד תחילת שנות האלפיים, התקינה החשבונאית קבעה כי את שווי המוניטין צריך להפחית על פני תקופה של 40 שנה. לשם ההמחשה, חברה שרכשה מתחרה תמורת 420 מיליון דולר, ומתוכם 320 מיליון דולר יוחסו למוניטין - היתה צריכה לדווח מדי רבעון על הוצאות של 2 מיליון דולר בגין הפחתות על חלק המוניטין ברכישה. בתחילת העשור החליטו בארה"ב לעבור לשיטה חדשה - המוניטין כבר לא מופחת בדו"חות באופן קבוע, אך פעם בשנה כל חברה צריכה לבצע הערכת שווי שלו, ולבדוק אם לא חלה ירידה בערכו.

"השינוי התרחש מסיבות פוליטיות", מסביר שוב. "זו הייתה סוכרייה שהתאימה לאינטרסים של התאגידים בארה"ב והמתיקה כמה גלולות מרות. כך יכלו התאגידים לבצע רכישות גדולות בלי לרשום את העלויות האמיתיות בדו"חות. מארה"ב זה התפשט לשאר העולם כמו אש בשדה קוצים, וגם תקינת IFRS קיבלה את זה", הוא מוסיף.

עם זאת, בימים אלה, כשהמשבר בכלכלה העולמית מעמיק, נאלצות החברות להודות אחת אחרי השנייה שהסכומים שרשמו בסעיף המוניטין מעט מופרזים ומנופחים. כך, נוצר מצב שבו לא מעט חברות נסחרות לפי שווי נמוך יותר מהסכומים אותם הן שילמו בעבר על רכישת מתחרות. לכן, במקום הפחתה קבועה של שווי המוניטין, מתגלה התופעה הנוכחית של מחיקות חד-פעמיות גדולות.

"בתקן החדש החברות הרוויחו מכל העולמות - הן לא רושמות הפחתות קבועות בגין המוניטין בדו"חות GAAP, ועכשיו כשהן מוחקות את המוניטין מהמאזן אז כולם מתעלמים מזה כי זה חד-פעמי. כך, כל מיזוג נראה מוצלח, כי בארה"ב לא מתחשבים בעלות שנרשמה כמוניטין", אומר שוב.

ואכן, כשבדקנו כיצד הגיבו המניות של החברות שהזכרנו בתחילת הכתבה למחיקות הענק גילינו כי ציבור המשקיעים בשוק ההון האמריקני כלל לא התרגש מהן. מחיקת הענק של אורבוטק לא הביאה לשום תזוזה במניה, שנסגרה באותו יום ללא שינוי. מניית וריפון אפילו הגיבה בעליות, ואילו מניית די.אס.פי.ג'י צנחה בשיעור של 8%, אך ההערכה היא כי מה שהפחיד את ציבור המשקיעים היה דווקא תחזיותיה הקודרות של החברה להמשך, ולא מחיקת המוניטין.

מתעלמים באלגנטיות

לפי התקינה החשבונאית, את הערכת שווי המוניטין מבצעים רו"ח, באמצעות היוון של תזרימי המזומנים הצפויים בעתיד מתחום הפעילות הנרכש. עם זאת, סמנכ"ל כספים עימו דיברנו שופך מעט אור על הפרקטיקה של הערכות השווי הללו בפועל. לדבריו, על אף שרשות ניירות ערך בארה"ב מעולם לא קבעה שצריך להיות קשר בין שווי השוק לשווי הנכסים במאזן, הרי שלמעשה מדובר בדרישה בלתי-פורמלית אך קשיחה למדי.

"בעולם של היום חברות יתקשו להסביר מבחינה חשבונאית פערים גדולים בין שווי הנכסים בדו"חות לשווי החברה בפועל. גם הפירמות לראיית חשבון שמבצעות הערכת שווי למוניטין מיישרות קו עם שווי השוק", הוא אומר. הטריגר למחיקות שבוצעו אצלו בחברה, לדבריו, היה אך ורק ירידת שווי השוק, מבלי שהשתנו התחזיות ארוכות הטווח לתזרימי המזומנים העתידיים.

"התוצאה היא שבמצב הנוכחי של שוק המניות רק מי שלא ביצע אף רכישה לא מוחק מוניטין", מוסיף אותו סמנכ"ל כספים. "זה לא שיש מה להתפאר במחיקות הללו, אבל אף אחד מהמשקיעים או האנליסטים לא מתרגש מהן".

ואכן, האנליסטים המכסים חברות בארה"ב נוהגים להתעלם באלגנטיות ממחיקות המוניטין. "כשאני מסתכל על מאזן של חברה, אני מסתכל על ההון העצמי המוחשי שלה - כלומר ההון העצמי בנטרול המוניטין", מסביר האנליסט סרגיי וסצ'ונוק, ממחלקת המחקר של אופנהיימר ישראל. האנליסטים, אם כן, לא רק מנטרלים את מחיקות המוניטין, אלא גם את הרישום הראשוני שלו במאזן החברה.

"כשאתה בונה מודל להערכת שווי של חברה אתה רוצה להשתמש בתמונת מצב מייצגת. המוניטין יכול להימחק במכה אחת או לגדול בעקבות רכישה חדשה, אז אין שום דרך להכניס אותו למודל", מסביר וסצ'ונוק. "ישנן הוצאות אחרות שהן לא במזומן, אך הן חוזרות וניתן להתייחס אליהן בניתוח הכלכלי - כמו חלוקת אופציות לעובדים ומנהלים. את מחיקות המוניטין והמוניטין עצמו לא ניתן ולא צריך להכניס למודל", אומר וסצ'ונוק.

* מחיקות המוניטין לא מלמדות משהו על המחירים המופרזים לפיהם החברות ביצעו את עסקאות הרכישה?

"לא בהכרח. במצב הנוכחי כל המחירים ירדו, וברור שבמציאות החדשה אתה חייב לבצע הפרשות כאלה. במקרה של אורבוטק, למשל, אני נוטה להאמין שהעסקה האחרונה ממצבת אותה בצורה טובה יותר, ואת הפירות היא תקטוף ברגע שנצא מהמיתון. לעומת זאת, הרכישה של די.אס.פי.ג'י היא סיפור מעט שונה, כי היא לא רכשה חברה משלימה אלא מתחרה מאותו תחום, ומאז הנישה המשותפת שלהן רק התכווצה".

* מצד אחד, המוניטין כבר לא מופחת בצורה קבועה ומצד שני, כשיש מחיקות מתעלמים מהן. למעשה, לא שופטים את החברות על מלוא עלות הרכישה.

"בוודאי ששופטים. רכישות בזבזניות ירוקנו את קופת המזומנים של החברה, ולזה האנליסטים בהחלט מתייחסים. צורן, למשל, חטפה לא מעט ביקורת בגין חלק מהרכישות שביצעה בעבר".

ואכן, אם בודקים את התנהגות המניות של החברות עימן פתחנו את הכתבה - לפחות שנה אחורה - מתקבלת תמונה שהולמת את דבריו של וסצ'ונוק: אורבוטק איבדה בשנה האחרונה 77%, ושווייה הנוכחי הוא 138 מיליון דולר (כשאת פוטון דיינמיקס רכשה תמורת 290 מיליון דולר במזומן); די.אס.פי.ג'י איבדה 61%, ושווייה הנוכחי הוא 119 מיליון דולר (כשאת החטיבה של NXP רכשה תמורת 270 מיליון דולר במזומן ובמניות); ואילו צורן איבדה 55%, ושווייה הנוכחי הוא 316 מיליון דולר.

עוד כתבות

במשלחי היד האקדמיים נפער פער בין מספר מחפשי העבודה למשרות הפנויות / צילום: Shutterstock

דווקא בעלי המיומנויות הנמוכות נדרשים יותר: הדוח המפתיע של שירות התעסוקה

שוק העבודה הדוק על הנייר, אבל ההתאמה בין סוג כוח האדם, המיומנויות והמשרות הפנויות נשחקת ● דוח שירות התעסוקה מציג תמונה של עודף אקדמאים מול מחסור חמור בעובדים בענפי התעשייה והבנייה, השכלת-יתר שלא מתורגמת למיומנויות – וטכנולוגיה ודמוגרפיה שמאיצות פערים

גיוס עובדים / צילום: Shutterstock, tsyhun

דוח הלמ"ס: הביקוש הגבוה ביותר לעובדים מאז 2022

שיעור המשרות הפנויות במשק הגיע בדצמבר לשיא של יותר משנתיים, כשהביקוש הגבוה ביותר נרשם בענפי הבניין והאירוח ● מנגד, במשרות הדורשות השכלה אקדמית קיים עודף עובדים ● בהייטק נרשמת התאוששות מתונה ביחס לשנים קודמות

הריסה של בניין במסגרת פרויקט פינוי־בינוי / אילוסטרציה: גל פליבה

פרויקט הדגל של אאורה בנתניה: בית המשפט קבע שהמתנגדים "סרבנים" ויפונו בתוך חודש

המחוזי דחה את טענות הדיירים שלפיהן סירובם לפנות את הדירות נובע מאי־מסירת ערבות בנקאית, וקבע כי מדובר בטענות הלוקות בחוסר תום־לב ● ההחלטה מאפשרת את המשך קידומו של אחד מפרויקטי ההתחדשות העירונית הגדולים והמורכבים בישראל, שנעצר בשל התנגדות של מיעוט דיירים

קמפוס וויקס בגלילות. ''העובדים יגיעו ברכב'' / צילום: איל יצהר

האם החלטת וויקס להחזיר עובדים למשרד תשפר את מצב הנדל"ן המניב?

החלטת וויקס לחזור לחמישה ימי עבודה מהמשרד מעוררת שאלה בדבר ההשפעה הרוחבית על השוק כולו ● צמצום העבודה מהבית עשוי לדחוף את החברות לשכור יותר שטחים, אולם התנגדות העובדים והכנסת הבינה המלאכותית יכולות להאט את המגמה

בודקים את המיתוס. בעלי חיים / צילום: Shutterstock

ארבעה בעלי חיים שהשפה העברית עושה להן עוול

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: ביטויים רבים שאבו השראה מבעלי החיים, אלא שלא פעם הם נשענו על אבחנה שגויה

דן וילנסקי ז''ל / צילום: יח''צ

הלך לעולמו דן וילנסקי, ממייסדי תעשיית השבבים בישראל

וילנסקי היה מעורב לאורך עשרות שנים בבניית התעשייה הישראלית במובנה הרחב: מהקמה והובלה של פעילות חברות טכנולוגיה בינלאומיות בישראל, בהן אפלייד מטיריאלס, KLA ו־Kulicke & Soffa, דרך ניהול קרן בירד לקידום שיתופי־פעולה תעשייתיים בין ישראל לארה"ב ועד פעילות שיטתית לחיבור בין אקדמיה, מחקר ותעשייה

כריית זהב בוונצואלה. תפוקת המכרות לא גדלה משמעותית כבר שנים / צילום: Reuters, Henry Romero

השינויים הטקטוניים בשוק הזהב עשויים להיות רק ההתחלה

שנת 2025 הייתה חגיגה גדולה למשקיעים בזהב, אשר עלה במהלכה ב–65% ● השאלה היא האם הגל הזה מאחורינו או שמא הוא רק התחיל, לאור התנאים המאקרו–כלכליים והגאופוליטיים הנוכחיים ● כתבה שלישית ואחרונה בסדרה

פרויקט גרדן טאוארס של קבוצת אורון בבת ים / הדמיה: ויו פוינט

התאומים שניצלו זינוק של 140% במניית נדל"ן לגיוס 130 מיליון שקל

קבוצת אורון השלימה הנפקה פרטית של מניות, בעיקר למגדל ומור ● מתוך סך הגיוס, 30 מיליון שקל יזרמו לכיסיהם של צמד בעלי השליטה, התאומים גילי ויואל עזריה

רצועת עזה / צילום: ap, Jehad Alshrafi

העסקים עם קושנר, השותף מה-NBA: המיליארדר הישראלי שמונה למועצת השלום בעזה של טראמפ

יקיר גבאי שהונו מוערך על ידי פורבס ב-4.1 מיליארד דולר, הוא איש עסקים שצמח בשוק ההון הישראלי בשנות התשעים והקים אימפריית נדל"ן עסקית בגרמניה באמצעות חברת הנדל"ן המניב אראונדטאון, שבה הוא מחזיק כיום ב-15% מהון המניות

אורי יהודאי / צילום: סיון פרג'

אורי יהודאי, יו"ר רפא: "ניקח את תרימה לחו"ל, ואז היא תוכל להרוויח"

תרימה הוקמה ב-1935 על ידי חיים ויצמן, הנשיא הראשון של ישראל, וכעת היא צפויה להירכש תמורת 45 מיליון שקל ● בתחילת שנה שעברה, נבחנה אפשרות למכור את תרימה לכצט שבבעלות קרן פורטיסימו, אך בסופו של דבר לא יצאה עסקה זו לפועל

גליה באר–גבל / צילום: רון קדמי

היא שותפה באחת הקרנות הגדולות בישראל. זה מה שהיא עושה כל יום ב־23:00

כילדה נסעה שלוש שעות ביום לבית הספר, בצבא שירתה בפרקליטות, ולמרות שלמדה משפטים כי זו "תעודת ביטוח", היצר העסקי גרם לה לשנות כיוון ● אז היא פנתה למנכ"לית לאומי לשעבר: "הכרתי את רקפת רוסק-עמינח, וכשהיא הודיעה שהיא עוזבת את הבנק, הרמתי אליה טלפון" ● שיחה קצרה עם גליה באר-גבל, שותפה־מנהלת בקרן Team8

מיסטר ביסט / צילום: Represented by ZUMA Press, Inc

האימפריה של היוטיובר המצליח בעולם

הישרדות בארון קבורה והימלטות מלוחמי קומנדו הם רק חלק מהאתגרים בתוכנית המציאות של מיסטר ביסט ● עכשיו היא חוזרת לעונה שנייה עם פרס של 5 מיליון דולר ● איך נראים מאחורי הקלעים בהפקה השנויה במחלוקת? ● וגם: הצצה למפעל הענק של היוטיובר, שכולל חברת סלולר, ליין חטיפים ופארק שעשועים בערב הסעודית

"פשרות משמעותיות": איך עשוי להיראות שלטון חמינאי באיראן?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בטורקיה את צירוף המדינה לוועד המנהל בעזה, הסעודים מקימים ברית צבאית נגד ההשפעה של איחוד האמירויות במרחב, והמשטר האיראני כבר לא יחזור להיות מה שהיה • כותרות העיתונים בעולם

מונית של חברת Uber / צילום: Shutterstock

ועדת השרים אישרה את החוק שיאפשר לאובר לפעול בישראל

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הצעת חוק התחבורה השיתופית של חברי הכנסת משה פסל ואיתן גינזבורג ● החוק נועד להסדיר את פעילותם של שירותי הסעה שיתופיים בישראל, בדומה למודלים הפועלים במדינות אחרות

תל אביב / צילום: Shutterstock

תוכנית המתאר המעודכנת של תל אביב הופקדה. איך תיראה העיר ב־2035?

מגדלים של 65 קומות בגלילות, פחות משליש חניה לכל דירה ליד תחנות המטרו ו־600 אלף איש בעיר בעוד עשור - אלה רק חלק מהדברים המסתתרים בתוכנית תא/5500, תוכנית המתאר הכוללנית המעודכנת של תל אביב לשנת 2035 ● גלובס עושה סדר

דני אבדיה / צילום: ap, Lynne Sladky

כוכב במחיר מציאה: למה דני אבדיה שווה 40 מיליון דולר לעונה ומרוויח רק 14 מיליון?

דני אבדיה הופך בשבועות האחרונים לאחד השחקנים הבולטים ב־NBA. עם זאת, השכר שלו רחוק מלשקף את זה ואף צפוי לרדת בשתי העונות הבאות ● מומחים לענף עימם שוחחנו מסבירים את הפרדוקס אליו נקלע השחקן, ועל הדרך חולקים מחמאות לכוכב הישראלי, שככל הנראה נמצא בדרך למשחק האולסטאר היוקרתי

ריק ריידר, מבכירי בלקרוק, וג'רום פאוול, יו''ר הפד היוצא / צילום: ap, Jacquelyn Martin,  Richard Drew

מאבק הירושה על תפקיד יו"ר הפדרל ריזרב עולה מדרגה ומאיים על הדולר

המרוץ להחלפת פאוול מתכנס לארבעה מועמדים סופיים, כשריק ריידר מסתמן כפייבוריט ● ריידר, מנהל השקעות מוערך, נחשב כמי שצפוי לצלוח את משוכת הסנאט ללא קושי ● זאת בשעה שסוגיות יוקר המחיה, הריבית ושער הדולר ממשיכות להכביד על הכלכלה האמריקאית

חיילי צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל

גורם אמריקאי: "לא עדכנו את נתניהו על הרכב הוועד המנהל של עזה"

דיווח ברויטרס: בכירים אמריקאים העלו את האפשרות שתחומי מועצת השלום של עזה יתרחבו ויכללו גם את ונצואלה ואוקראינה ● במקביל, הבית הלבן הודיע על מינויים לדירקטוריון המועצה. בין הנציגים: שרים מקטאר וטורקיה, וגם איש עסקים ישראלי ● בישראל סבורים כי התקיפה האמריקאית באיראן לא ירדה מהפרק, וכי ארה"ב מחפשת את העיתוי הנכון ● טראמפ ונתניהו שוחחו אמש שוב בנושא - בפעם השנייה בתוך יומיים ● דיווח בפוקס ניוז: צבא ארה"ב מקדם כוחות אוויר, יבשה וים למזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

נושאת המטוסים הרי טרומן / צילום: דוברות צי ארה''ב

הערכה במערכת הביטחון: תקיפה אמריקנית באיראן - על השולחן

מערכת הביטחון התריעה בפני הדרג המדיני בימים האחרונים שיש עלייה במוטיבציה של חמאס ● ארה"ב מגבירה את צבירת הכוח, בצה"ל מעבים את מערך ההגנה ● לשכת נתניהו גינתה, אך בפועל ישראל הכירה וגם בדקה את שמות המועמדים של טראמפ לוועד המנהל של עזה ● דיווח: טראמפ רוצה שמדינות יתרמו לפחות מיליארד דולר כדי להיות חברות קבע ב"מועצת השלום" בעזה ● מתווה ההטבות למילואימניקים לשנת 2026 אושר בוועדת השרים ● עדכונים שוטפים

פינגוויני מגלן / צילום: Shutterstock

המפגש הבלתי צפוי עם הפומה לימד את הפינגווין לחשוש לא רק מהים, אלא גם מהיבשה

שינויי האקלים וההתערבות האנושית דוחקים מינים למפגשים שלא היו קיימים בעבר ● כזה הוא המקרה של הפומה, שהייתה רגילה לרדוף אחרי חיות יבשה, וגילתה "מוצר מדף" זמין בהרבה: פינגווין מגלן