גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסעיף הקטן הנחבא לקראת סופו של צד הנכסים במאזן: המוניטין המפוקפק של מחיקות המוניטין

מאות מיליוני דולרים מחקו לאחרונה אורבוטק, די.אס.פי.ג'י, צורן וגם וריפון, בגין מוניטין של חברות שרכשו בעבר ; איך הירידות החדות במחירי המניות משקפות בכל זאת את מחיקות הענק

סכום של 181.1 מיליון דולר נמחק ממאזנה של חברת השבבים די.אס.פי.ג'י , בדו"ח שפרסמה בפברואר עבור הרבעון הרביעי אשתקד. החברה, המפתחת שבבים עבור טלפונים אלחוטיים ביתיים, נאלצה לדווח על מחיקת הענק כהוצאה בדו"ח הרווח והפסד, וזה הוביל אותה לשורה תחתונה שלילית במיוחד.

די.אס.פי. ג'י אינה לבד: 87.8 מיליון דולר התאדו מהמאזן של יצרנית ציוד הבדיקה אורבוטק , שכבר דיווחה על מחיקה של 38.5 מיליון דולר ברבעון השלישי אשתקד; 178.3 מיליון דולר נעלמו בשבוע שעבר מהמאזן של וריפון , שכבר מחקה 285.7 מיליון דולר ברבעון השלישי אשתקד; ברבעון השלישי בלטה חברה נוספת בין המוחקות, מפתחת השבבים צורן , שנאלצה להודות כי נכסים בסך 167.6 מיליון דולר התנדפו ואינם.

אז מה הוא הגורם האחראי להשמדת הערך העצומה הזו? ובכן, מדובר בסעיף קטן, הנחבא לקראת סופו של צד הנכסים במאזן, ושמו "מוניטין". מוניטין, לפי המילון, הוא השם הטוב, התהילה או התדמית. כיצד ניתן למדוד אותו בדו"חות, ומאוחר יותר למדוד את השינויים בערכו? אז זהו, שלא ממש ניתן.

בשפה החשבונאית מוניטין כלל אינו מתייחס לשם הטוב של החברה המדווחת עצמה, כי אם לנכונות החברה לשלם פרמיה גבוהה עבור "השם הטוב" של חברות אחרות שרכשה. המוניטין נרשם במאזן של חברה אך ורק בעקבות רכישות ומיזוגים, והוא מייצג את ההפרש בין הסכום ששולם בעסקת הרכישה לבין שווי הנכסים המזוהים, מוחשיים או בלתי מוחשיים, של החברה הנרכשת.

"אחרי שמבצעים רכישה צריך לערוך עבודה חשבונאית שנקראת PPA - ראשי תיבות של Purchase Price Allocation", מסביר רואה החשבון שלומי שוב, יועץ חשבונאי ומנהל התוכנית לחשבונאות במרכז הבינתחומי הרצליה. "מתחילים מנכסים מוחשיים, כמו ערך המלאים והמכונות, או המזומנים וסך חובות הלקוחות, ומיד אחרי מגיע תור הנכסים הלא מוחשיים - דברים כמו פטנטים, קשרי לקוחות או צבר הזמנות". מטבע הדברים, לא מדובר במדע מדויק, ולספק הערכת שווי מספרית לנכס בלתי מוחשי, עשוי להתגלות כעבודה קשה ואף חמקמקה, ולמרות זאת ניתן לערוך אותה בצורה מסודרת, ובסופו של דבר להחליט על שווי מוסכם לנכסי החברה הנרכשת.

ומה עושים אם גם השווי הזה לא מכסה את הסכום ששולם? כאן נכנס סעיף המוניטין, שהוא למעשה דרכה של החשבונאות להסביר את ההבדל בין המחיר ששולם, לבין שווי הנכסים שנרכשו. "במרבית העסקאות כיום, החלק העיקרי הוא בלתי ניתן לייחוס ולכן הוא נרשם כמוניטין", מציין שוב.

סוכרייה אמריקנית

עד תחילת שנות האלפיים, התקינה החשבונאית קבעה כי את שווי המוניטין צריך להפחית על פני תקופה של 40 שנה. לשם ההמחשה, חברה שרכשה מתחרה תמורת 420 מיליון דולר, ומתוכם 320 מיליון דולר יוחסו למוניטין - היתה צריכה לדווח מדי רבעון על הוצאות של 2 מיליון דולר בגין הפחתות על חלק המוניטין ברכישה. בתחילת העשור החליטו בארה"ב לעבור לשיטה חדשה - המוניטין כבר לא מופחת בדו"חות באופן קבוע, אך פעם בשנה כל חברה צריכה לבצע הערכת שווי שלו, ולבדוק אם לא חלה ירידה בערכו.

"השינוי התרחש מסיבות פוליטיות", מסביר שוב. "זו הייתה סוכרייה שהתאימה לאינטרסים של התאגידים בארה"ב והמתיקה כמה גלולות מרות. כך יכלו התאגידים לבצע רכישות גדולות בלי לרשום את העלויות האמיתיות בדו"חות. מארה"ב זה התפשט לשאר העולם כמו אש בשדה קוצים, וגם תקינת IFRS קיבלה את זה", הוא מוסיף.

עם זאת, בימים אלה, כשהמשבר בכלכלה העולמית מעמיק, נאלצות החברות להודות אחת אחרי השנייה שהסכומים שרשמו בסעיף המוניטין מעט מופרזים ומנופחים. כך, נוצר מצב שבו לא מעט חברות נסחרות לפי שווי נמוך יותר מהסכומים אותם הן שילמו בעבר על רכישת מתחרות. לכן, במקום הפחתה קבועה של שווי המוניטין, מתגלה התופעה הנוכחית של מחיקות חד-פעמיות גדולות.

"בתקן החדש החברות הרוויחו מכל העולמות - הן לא רושמות הפחתות קבועות בגין המוניטין בדו"חות GAAP, ועכשיו כשהן מוחקות את המוניטין מהמאזן אז כולם מתעלמים מזה כי זה חד-פעמי. כך, כל מיזוג נראה מוצלח, כי בארה"ב לא מתחשבים בעלות שנרשמה כמוניטין", אומר שוב.

ואכן, כשבדקנו כיצד הגיבו המניות של החברות שהזכרנו בתחילת הכתבה למחיקות הענק גילינו כי ציבור המשקיעים בשוק ההון האמריקני כלל לא התרגש מהן. מחיקת הענק של אורבוטק לא הביאה לשום תזוזה במניה, שנסגרה באותו יום ללא שינוי. מניית וריפון אפילו הגיבה בעליות, ואילו מניית די.אס.פי.ג'י צנחה בשיעור של 8%, אך ההערכה היא כי מה שהפחיד את ציבור המשקיעים היה דווקא תחזיותיה הקודרות של החברה להמשך, ולא מחיקת המוניטין.

מתעלמים באלגנטיות

לפי התקינה החשבונאית, את הערכת שווי המוניטין מבצעים רו"ח, באמצעות היוון של תזרימי המזומנים הצפויים בעתיד מתחום הפעילות הנרכש. עם זאת, סמנכ"ל כספים עימו דיברנו שופך מעט אור על הפרקטיקה של הערכות השווי הללו בפועל. לדבריו, על אף שרשות ניירות ערך בארה"ב מעולם לא קבעה שצריך להיות קשר בין שווי השוק לשווי הנכסים במאזן, הרי שלמעשה מדובר בדרישה בלתי-פורמלית אך קשיחה למדי.

"בעולם של היום חברות יתקשו להסביר מבחינה חשבונאית פערים גדולים בין שווי הנכסים בדו"חות לשווי החברה בפועל. גם הפירמות לראיית חשבון שמבצעות הערכת שווי למוניטין מיישרות קו עם שווי השוק", הוא אומר. הטריגר למחיקות שבוצעו אצלו בחברה, לדבריו, היה אך ורק ירידת שווי השוק, מבלי שהשתנו התחזיות ארוכות הטווח לתזרימי המזומנים העתידיים.

"התוצאה היא שבמצב הנוכחי של שוק המניות רק מי שלא ביצע אף רכישה לא מוחק מוניטין", מוסיף אותו סמנכ"ל כספים. "זה לא שיש מה להתפאר במחיקות הללו, אבל אף אחד מהמשקיעים או האנליסטים לא מתרגש מהן".

ואכן, האנליסטים המכסים חברות בארה"ב נוהגים להתעלם באלגנטיות ממחיקות המוניטין. "כשאני מסתכל על מאזן של חברה, אני מסתכל על ההון העצמי המוחשי שלה - כלומר ההון העצמי בנטרול המוניטין", מסביר האנליסט סרגיי וסצ'ונוק, ממחלקת המחקר של אופנהיימר ישראל. האנליסטים, אם כן, לא רק מנטרלים את מחיקות המוניטין, אלא גם את הרישום הראשוני שלו במאזן החברה.

"כשאתה בונה מודל להערכת שווי של חברה אתה רוצה להשתמש בתמונת מצב מייצגת. המוניטין יכול להימחק במכה אחת או לגדול בעקבות רכישה חדשה, אז אין שום דרך להכניס אותו למודל", מסביר וסצ'ונוק. "ישנן הוצאות אחרות שהן לא במזומן, אך הן חוזרות וניתן להתייחס אליהן בניתוח הכלכלי - כמו חלוקת אופציות לעובדים ומנהלים. את מחיקות המוניטין והמוניטין עצמו לא ניתן ולא צריך להכניס למודל", אומר וסצ'ונוק.

* מחיקות המוניטין לא מלמדות משהו על המחירים המופרזים לפיהם החברות ביצעו את עסקאות הרכישה?

"לא בהכרח. במצב הנוכחי כל המחירים ירדו, וברור שבמציאות החדשה אתה חייב לבצע הפרשות כאלה. במקרה של אורבוטק, למשל, אני נוטה להאמין שהעסקה האחרונה ממצבת אותה בצורה טובה יותר, ואת הפירות היא תקטוף ברגע שנצא מהמיתון. לעומת זאת, הרכישה של די.אס.פי.ג'י היא סיפור מעט שונה, כי היא לא רכשה חברה משלימה אלא מתחרה מאותו תחום, ומאז הנישה המשותפת שלהן רק התכווצה".

* מצד אחד, המוניטין כבר לא מופחת בצורה קבועה ומצד שני, כשיש מחיקות מתעלמים מהן. למעשה, לא שופטים את החברות על מלוא עלות הרכישה.

"בוודאי ששופטים. רכישות בזבזניות ירוקנו את קופת המזומנים של החברה, ולזה האנליסטים בהחלט מתייחסים. צורן, למשל, חטפה לא מעט ביקורת בגין חלק מהרכישות שביצעה בעבר".

ואכן, אם בודקים את התנהגות המניות של החברות עימן פתחנו את הכתבה - לפחות שנה אחורה - מתקבלת תמונה שהולמת את דבריו של וסצ'ונוק: אורבוטק איבדה בשנה האחרונה 77%, ושווייה הנוכחי הוא 138 מיליון דולר (כשאת פוטון דיינמיקס רכשה תמורת 290 מיליון דולר במזומן); די.אס.פי.ג'י איבדה 61%, ושווייה הנוכחי הוא 119 מיליון דולר (כשאת החטיבה של NXP רכשה תמורת 270 מיליון דולר במזומן ובמניות); ואילו צורן איבדה 55%, ושווייה הנוכחי הוא 316 מיליון דולר.

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

בדרך לאיראן? זה המועד שבו טראמפ מעדיף לתקוף

נשיא ארה"ב הציג דפוס פעולה ברור: נטייה להכריז על צעדים נפיצים דווקא בלילות, בסופי שבוע או בחגים ● מהטלת מכסים, דרך התקיפה הקודמת של ארה"ב באיראן ועד התקיפה בונצואלה - כולם נעשו בזמן שבו לא היה מסחר וול סטריט ● בינתיים, רק 3% מהמהמרים בפולימרקט חושבים שארה"ב עשויה לתקוף מחר

טיקטוק / אילוסטרציה: Shutterstock

הושלמה מכירת הפעילות של טיקטוק בארה״ב: כך זה יעבוד

חברת האם הסינית חתמה רשמית על העברת חלקים מפעילות טיקטוק לארה"ב, ובכך הסתיימה סאגה של שנים ● החשש בארה"ב היה שהממשלה הסינית תנצל לרעה נתונים רבים, וכעת נתונים אלו יאחוסנו בסביבת ענן מאובטחת ● טראמפ הודה לנשיא סין על ההחלטה: "הוא היה יכול לבחור בדרך אחרת, אבל לא עשה זאת"

דוד אזולאי / צילום: קבוצת דוד אזולאי

היזם שגילה: לא כל חברת בנייה יכולה להנפיק אג"ח

אחרי שזכתה לביקושים נמוכים מהצפוי, חברת הנדל"ן אמיד יזמות של איש העסקים דוד אזולאי, השהתה את גיוס החוב אותו תיכננה לבצע בבורסה ● הגיוס בהיקף של 94 מיליון שקל, נועד להחזר הלוואה יקרה שנטלה מחברת האשראי החוץ בנקאי מניף

לוי הלוי / צילום: ענבל מרמרי

30% יותר מקודמתו: השכר של מנכ״ל אל על החדש נחשף

אל על מבקשת לאשר ללוי הלוי שכר של 8.5 מיליון שקל בשנה שיורכב משכר, מענק חתימה ומניות ● אל על מסבירה את השכר של הלוי ב"התחשבות ברקע ובניסיון העשיר של מר לוי ותרומתו הצפוייה לקידום החברה" ● המנכ"לית היוצאת דינה בן טל גננסיה מבקשת מענק פרישה של 830 אלף שקל

כיפת ברזל / צילום: דוברות משרד הביטחון

ההתנצלות והמימון: מה באמת תרמו האמריקאים לכיפת ברזל?

טראמפ הדהים את העולם כשלקח בעלות על מערכת כיפת ברזל • אלא שבניגוד לדבריו, המערכת היא בהחלט פיתוח כחול־לבן והישג טכנולוגי שישראל חתומה עליו ● ובכל זאת, גם לאמריקאים יש חלק משמעותי בהצלחה ● המשרוקית של גלובס

מייסדי למונייד, דניאל שרייבר ושי וינינגר / צילום: דור מלכה

שיתוף הפעולה עם טסלה שהזניק את המניה הישראלית בוול סטריט

למונייד אספה מידע שהראה שמערכת הנהיגה האוטונומית של טסלה מפחיתה תאונות ● מייסד למונייד שי וינינגר: "רכב שיכול לראות ב‑360 מעלות, שלעולם לא נרדם ומגיב בשברירי שנייה, פשוט אינו ניתן להשוואה לבני אדם" ● מניית החברה זינקה ב-13%

באר שבע. דבקה במודל הפרברי / צילום: Shutterstock

71% צמודי קרקע: המתכון הבטוח לעיר בלי ביטחון, בלי תחבורה ובלי עתיד

בזמן שיתר הערים מצטופפות, בירת הנגב דבקה במודל פרברי שהולך נגד הזרם ● עם כישלון המכרזים בשכונת רקפות, מתברר שהמרדף אחרי בית עם גינה רק מייצר פקקים, פוגע בביטחון וחונק את פריון העבודה ● כך, הלקח שנלמד בתל אביב - נשכח בדרך לבאר שבע

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ מציג את מועצת השלום בדאבוס / צילום: Reuters, Harun Ozalp

קריאת תיגר על האו"ם: מה עומד מאחורי יוזמת מועצת השלום של טראמפ?

נשיא ארה"ב הגיע השנה לדאבוס כדי להכריז על עצמו, פעם נוספת, כמעצב-העל של הסדר העולמי החדש, ולעגן זאת במסגרת מוסד חדש שייסד - "מועצת השלום" ● אילו מדינות יצטרפו למועצת השלום, כיצד היא תפעל, והאם מדובר בניסיון אמיתי לייצר מנגנון חדש לפתרון סכסוכים - או בעוד מהלך של טראמפ לעקוף את המוסדות הקיימים?

TOTO / צילום: מתוך אתר החברה

הסיבה המפתיעה לזינוק של מניית יצרנית האסלות הגדולה בעולם

כבר שנים שחברת טוטו היפנית מייצרת לא רק מושבי אסלה מחוממים, אלא גם רכיבים המשמשים בייצור שבבים ● הבוקר מניית החברה זינקה ביותר מ-10% בעקבות המלצה של גולדמן סאקס

בית המעצר בברוקלין בתחילת ינואר, בסמוך להגעת מדורו / צילום: Shutterstock

"גיהנום עלי אדמות": הצצה לכלא הידוע לשמצה שבו כלוא הרודן מוונצואלה

עברייני מין מפורסמים, נאשמים ברצח, ברוני סמים ונשיאים לשעבר: בית המעצר המטרופוליטני בברוקלין מאכלס שורת דמויות קצה, אך נודע בעיקר בשל תנאי כליאה קשים והזנחה מתמשכת ● "לא אנושי": כך נראה המקום שאפילו שופטים מהססים לשלוח אליו נאשמים

חזית המדע / צילום: Shutterstock

אמבטיות קרח ודבק לפנים: מה מחקרים אומרים על הטרנדים החמים בבריאות?

האלגוריתמים ברשתות רוצים את מה שהכי מלהיב, קיצוני ומבטיח לשנות את החיים, אבל מה הפער בין ההבטחה למציאות? ● בדקנו אם יש אמת מחקרית מאחורי ארבעה טרנדים פופולריים

קישוא בלדי / צילום: אסף קרלה

הביסטרו הכשר הטוב ביותר שפועל היום מצדיק את הפקקים של שער הגיא

מי שהתגעגע ליד של רפי כהן מ"רפאל" המיתולוגית ישמח לגלות את נורה שבקריית ענבים, שם הוא שף–מלווה שמחולל בה קסמים

משרד הבריאות, ירושלים / צילום: איל יצהר

הוועדה שתכריע מי ישלוט באשפוזי הבית והבעיות שלא הגיעו לשולחן הדיונים

משרדי הבריאות והאוצר הקימו ועדה כדי לדון באופן שבו ינוהלו אשפוזי הבית ובחלוקת עוגת התמריצים בין בתי החולים לקופות ולקבלניות המשנה ● אלא ששאלות שנוגעות לאיכות הטיפול, כמו גישה לתרופות ולמומחים, עדיין רחוקות מלקבל הסדרה בחוק

זום גלובלי / צילום: Reuters

השם החדש והמפתיע שעשוי להיכנס למועצת השלום

קים ג'ונג און משפיל את סגן ראש הממשלה ושולח מסר לקראת אירוע ענק • טראמפ מציע לאפיפיור להצטרף ל"מועצת השלום", למרות הביקורת נגדו • וההכרעה במשפט של רוצח ראש ממשלת יפן ● זום גלובלי, מדור חדש 

רשת החשמל בישראל מתקשה להדביק את הזינוק בביקושים / צילום: Shutterstock

שמש זה לא מספיק: המכשול המרכזי שתוקע את מהפכת החשמל הסולארי

אחרי שנים של הזנחה, רשת החשמל בישראל מתקשה להדביק את הזינוק בביקושים ואת קצב ההקמה של מתקנים סולאריים ● "אנחנו יודעים לרוץ הרבה יותר מהר מהרשת", אומר יזם בתחום, וברשות החשמל מודים ש"זה המכשול המרכזי היום" ● התוצאה: צוואר בקבוק תשתיתי שמאיים על התחרות במשק, על אמינות האספקה ועל המעבר לאנרגיה זולה ונקייה

הדמייה של כביש 6 צפון, מחלף בית העמק / צילום: ap, Matt Rourke

הסדרת הפקעת הקרקעות מאיימת לעכב את מיזם כביש 6 בצפון

פרויקט הארכת כביש 6 לצפון מתקדם לשלב המכרזי, אך לוחות הזמנים עשויים להתעכב ● בין הסיבות, סוגיות שטרם הוסדרו הקשורות לתפיסת קרקע, פיצוי בעלי הקרקעות וליווי משטרתי

מימין: עמיר אהרון, מנכ''ל מחלבות גד; ועזרא כהן, המייסד / צילום: זוהר שטרית

7 מיליון שקל לעובדים, לבעלים ולבת של היו"ר: חגיגת האופציות במחלבות גד

מחלבות גד תנפיק אופציות לכ-40 עובדים בשווי כולל של כ-8 מיליון שקל, אשר יבשילו על פני 4 שנים ● בראש המקבלים - המנכ"ל עמיר אהרון, בעל השליטה עזרא כהן ובתו המשמשת כמנהלת חדשנות ואסטרטגיה בחברה

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

עסקת הענק של שיכון ובינוי, והמניה הביטחונית שמזנקת

העליות בת"א מתחזקות: מדד ת"א 35 עולה בכ-0.2%, ת"א 90 עולה בכ-1%.1 ● לאחר הדוחות של אינטל אמש, מניות השבבים הדואליות מגיבות בירידות ● החוזים העתיידים על וול סטריט נסחרים בעליות קלות ● המסחר באירופה במגמה מעורבת: הקאק יורד בכ-0.3%, הדאקס מוסיף לערכו כ-0.1% ● באסיה ננעל המסחר בעליות ● הזהב מתקרב לרף של 5,000 דולר ● אינטל צוללת ביותר מ-13% במסחר המוקדם

דאטה סנטר / אילוסטרציה: Reuters, Noah Berger

מי שלא מבין את תשתיות המחר, מממן את האתמול

הכלכלה המודרנית כבר לא נמדדת בנפח המבנים אלא ביכולת להזרים ולעבד דאטה בזמן אמת ● דאטה סנטרים, ענן וסיבים אופטיים אינם שכבת תמיכה של הכלכלה, הם הכלכלה עצמה - והתובנה הזו מחלחלת כיום אל ליבת המערכת הבנקאית ● הטור מתפרסם לקראת כנס תשתיות לעתיד של גלובס, שייערך ביום רביעי הבא

ליפ-בו טאן, מנכ''ל אינטל / צילום: אינטל

הציפייה הייתה בשמיים, אבל ההתאוששות של אינטל עוד רחוקה

אינטל רשמה בשבועות האחרונים עלייה פנומלית ובתי ההשקעות שדרגו את המלצת הקנייה שלהם למנייה ● אלא שעם פרסום התוצאות לרבעון הרביעי ההתלהבות נבלמה והמשקיעים קיבלו תזכורת למשבר הגדול בו מצויה החברה ● האם 2026 תהיה שנת המפנה?