גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסעיף הקטן הנחבא לקראת סופו של צד הנכסים במאזן: המוניטין המפוקפק של מחיקות המוניטין

מאות מיליוני דולרים מחקו לאחרונה אורבוטק, די.אס.פי.ג'י, צורן וגם וריפון, בגין מוניטין של חברות שרכשו בעבר ; איך הירידות החדות במחירי המניות משקפות בכל זאת את מחיקות הענק

סכום של 181.1 מיליון דולר נמחק ממאזנה של חברת השבבים די.אס.פי.ג'י , בדו"ח שפרסמה בפברואר עבור הרבעון הרביעי אשתקד. החברה, המפתחת שבבים עבור טלפונים אלחוטיים ביתיים, נאלצה לדווח על מחיקת הענק כהוצאה בדו"ח הרווח והפסד, וזה הוביל אותה לשורה תחתונה שלילית במיוחד.

די.אס.פי. ג'י אינה לבד: 87.8 מיליון דולר התאדו מהמאזן של יצרנית ציוד הבדיקה אורבוטק , שכבר דיווחה על מחיקה של 38.5 מיליון דולר ברבעון השלישי אשתקד; 178.3 מיליון דולר נעלמו בשבוע שעבר מהמאזן של וריפון , שכבר מחקה 285.7 מיליון דולר ברבעון השלישי אשתקד; ברבעון השלישי בלטה חברה נוספת בין המוחקות, מפתחת השבבים צורן , שנאלצה להודות כי נכסים בסך 167.6 מיליון דולר התנדפו ואינם.

אז מה הוא הגורם האחראי להשמדת הערך העצומה הזו? ובכן, מדובר בסעיף קטן, הנחבא לקראת סופו של צד הנכסים במאזן, ושמו "מוניטין". מוניטין, לפי המילון, הוא השם הטוב, התהילה או התדמית. כיצד ניתן למדוד אותו בדו"חות, ומאוחר יותר למדוד את השינויים בערכו? אז זהו, שלא ממש ניתן.

בשפה החשבונאית מוניטין כלל אינו מתייחס לשם הטוב של החברה המדווחת עצמה, כי אם לנכונות החברה לשלם פרמיה גבוהה עבור "השם הטוב" של חברות אחרות שרכשה. המוניטין נרשם במאזן של חברה אך ורק בעקבות רכישות ומיזוגים, והוא מייצג את ההפרש בין הסכום ששולם בעסקת הרכישה לבין שווי הנכסים המזוהים, מוחשיים או בלתי מוחשיים, של החברה הנרכשת.

"אחרי שמבצעים רכישה צריך לערוך עבודה חשבונאית שנקראת PPA - ראשי תיבות של Purchase Price Allocation", מסביר רואה החשבון שלומי שוב, יועץ חשבונאי ומנהל התוכנית לחשבונאות במרכז הבינתחומי הרצליה. "מתחילים מנכסים מוחשיים, כמו ערך המלאים והמכונות, או המזומנים וסך חובות הלקוחות, ומיד אחרי מגיע תור הנכסים הלא מוחשיים - דברים כמו פטנטים, קשרי לקוחות או צבר הזמנות". מטבע הדברים, לא מדובר במדע מדויק, ולספק הערכת שווי מספרית לנכס בלתי מוחשי, עשוי להתגלות כעבודה קשה ואף חמקמקה, ולמרות זאת ניתן לערוך אותה בצורה מסודרת, ובסופו של דבר להחליט על שווי מוסכם לנכסי החברה הנרכשת.

ומה עושים אם גם השווי הזה לא מכסה את הסכום ששולם? כאן נכנס סעיף המוניטין, שהוא למעשה דרכה של החשבונאות להסביר את ההבדל בין המחיר ששולם, לבין שווי הנכסים שנרכשו. "במרבית העסקאות כיום, החלק העיקרי הוא בלתי ניתן לייחוס ולכן הוא נרשם כמוניטין", מציין שוב.

סוכרייה אמריקנית

עד תחילת שנות האלפיים, התקינה החשבונאית קבעה כי את שווי המוניטין צריך להפחית על פני תקופה של 40 שנה. לשם ההמחשה, חברה שרכשה מתחרה תמורת 420 מיליון דולר, ומתוכם 320 מיליון דולר יוחסו למוניטין - היתה צריכה לדווח מדי רבעון על הוצאות של 2 מיליון דולר בגין הפחתות על חלק המוניטין ברכישה. בתחילת העשור החליטו בארה"ב לעבור לשיטה חדשה - המוניטין כבר לא מופחת בדו"חות באופן קבוע, אך פעם בשנה כל חברה צריכה לבצע הערכת שווי שלו, ולבדוק אם לא חלה ירידה בערכו.

"השינוי התרחש מסיבות פוליטיות", מסביר שוב. "זו הייתה סוכרייה שהתאימה לאינטרסים של התאגידים בארה"ב והמתיקה כמה גלולות מרות. כך יכלו התאגידים לבצע רכישות גדולות בלי לרשום את העלויות האמיתיות בדו"חות. מארה"ב זה התפשט לשאר העולם כמו אש בשדה קוצים, וגם תקינת IFRS קיבלה את זה", הוא מוסיף.

עם זאת, בימים אלה, כשהמשבר בכלכלה העולמית מעמיק, נאלצות החברות להודות אחת אחרי השנייה שהסכומים שרשמו בסעיף המוניטין מעט מופרזים ומנופחים. כך, נוצר מצב שבו לא מעט חברות נסחרות לפי שווי נמוך יותר מהסכומים אותם הן שילמו בעבר על רכישת מתחרות. לכן, במקום הפחתה קבועה של שווי המוניטין, מתגלה התופעה הנוכחית של מחיקות חד-פעמיות גדולות.

"בתקן החדש החברות הרוויחו מכל העולמות - הן לא רושמות הפחתות קבועות בגין המוניטין בדו"חות GAAP, ועכשיו כשהן מוחקות את המוניטין מהמאזן אז כולם מתעלמים מזה כי זה חד-פעמי. כך, כל מיזוג נראה מוצלח, כי בארה"ב לא מתחשבים בעלות שנרשמה כמוניטין", אומר שוב.

ואכן, כשבדקנו כיצד הגיבו המניות של החברות שהזכרנו בתחילת הכתבה למחיקות הענק גילינו כי ציבור המשקיעים בשוק ההון האמריקני כלל לא התרגש מהן. מחיקת הענק של אורבוטק לא הביאה לשום תזוזה במניה, שנסגרה באותו יום ללא שינוי. מניית וריפון אפילו הגיבה בעליות, ואילו מניית די.אס.פי.ג'י צנחה בשיעור של 8%, אך ההערכה היא כי מה שהפחיד את ציבור המשקיעים היה דווקא תחזיותיה הקודרות של החברה להמשך, ולא מחיקת המוניטין.

מתעלמים באלגנטיות

לפי התקינה החשבונאית, את הערכת שווי המוניטין מבצעים רו"ח, באמצעות היוון של תזרימי המזומנים הצפויים בעתיד מתחום הפעילות הנרכש. עם זאת, סמנכ"ל כספים עימו דיברנו שופך מעט אור על הפרקטיקה של הערכות השווי הללו בפועל. לדבריו, על אף שרשות ניירות ערך בארה"ב מעולם לא קבעה שצריך להיות קשר בין שווי השוק לשווי הנכסים במאזן, הרי שלמעשה מדובר בדרישה בלתי-פורמלית אך קשיחה למדי.

"בעולם של היום חברות יתקשו להסביר מבחינה חשבונאית פערים גדולים בין שווי הנכסים בדו"חות לשווי החברה בפועל. גם הפירמות לראיית חשבון שמבצעות הערכת שווי למוניטין מיישרות קו עם שווי השוק", הוא אומר. הטריגר למחיקות שבוצעו אצלו בחברה, לדבריו, היה אך ורק ירידת שווי השוק, מבלי שהשתנו התחזיות ארוכות הטווח לתזרימי המזומנים העתידיים.

"התוצאה היא שבמצב הנוכחי של שוק המניות רק מי שלא ביצע אף רכישה לא מוחק מוניטין", מוסיף אותו סמנכ"ל כספים. "זה לא שיש מה להתפאר במחיקות הללו, אבל אף אחד מהמשקיעים או האנליסטים לא מתרגש מהן".

ואכן, האנליסטים המכסים חברות בארה"ב נוהגים להתעלם באלגנטיות ממחיקות המוניטין. "כשאני מסתכל על מאזן של חברה, אני מסתכל על ההון העצמי המוחשי שלה - כלומר ההון העצמי בנטרול המוניטין", מסביר האנליסט סרגיי וסצ'ונוק, ממחלקת המחקר של אופנהיימר ישראל. האנליסטים, אם כן, לא רק מנטרלים את מחיקות המוניטין, אלא גם את הרישום הראשוני שלו במאזן החברה.

"כשאתה בונה מודל להערכת שווי של חברה אתה רוצה להשתמש בתמונת מצב מייצגת. המוניטין יכול להימחק במכה אחת או לגדול בעקבות רכישה חדשה, אז אין שום דרך להכניס אותו למודל", מסביר וסצ'ונוק. "ישנן הוצאות אחרות שהן לא במזומן, אך הן חוזרות וניתן להתייחס אליהן בניתוח הכלכלי - כמו חלוקת אופציות לעובדים ומנהלים. את מחיקות המוניטין והמוניטין עצמו לא ניתן ולא צריך להכניס למודל", אומר וסצ'ונוק.

* מחיקות המוניטין לא מלמדות משהו על המחירים המופרזים לפיהם החברות ביצעו את עסקאות הרכישה?

"לא בהכרח. במצב הנוכחי כל המחירים ירדו, וברור שבמציאות החדשה אתה חייב לבצע הפרשות כאלה. במקרה של אורבוטק, למשל, אני נוטה להאמין שהעסקה האחרונה ממצבת אותה בצורה טובה יותר, ואת הפירות היא תקטוף ברגע שנצא מהמיתון. לעומת זאת, הרכישה של די.אס.פי.ג'י היא סיפור מעט שונה, כי היא לא רכשה חברה משלימה אלא מתחרה מאותו תחום, ומאז הנישה המשותפת שלהן רק התכווצה".

* מצד אחד, המוניטין כבר לא מופחת בצורה קבועה ומצד שני, כשיש מחיקות מתעלמים מהן. למעשה, לא שופטים את החברות על מלוא עלות הרכישה.

"בוודאי ששופטים. רכישות בזבזניות ירוקנו את קופת המזומנים של החברה, ולזה האנליסטים בהחלט מתייחסים. צורן, למשל, חטפה לא מעט ביקורת בגין חלק מהרכישות שביצעה בעבר".

ואכן, אם בודקים את התנהגות המניות של החברות עימן פתחנו את הכתבה - לפחות שנה אחורה - מתקבלת תמונה שהולמת את דבריו של וסצ'ונוק: אורבוטק איבדה בשנה האחרונה 77%, ושווייה הנוכחי הוא 138 מיליון דולר (כשאת פוטון דיינמיקס רכשה תמורת 290 מיליון דולר במזומן); די.אס.פי.ג'י איבדה 61%, ושווייה הנוכחי הוא 119 מיליון דולר (כשאת החטיבה של NXP רכשה תמורת 270 מיליון דולר במזומן ובמניות); ואילו צורן איבדה 55%, ושווייה הנוכחי הוא 316 מיליון דולר.

עוד כתבות

"ההזדמנויות עלולות לרדת לטמיון": תחזית פסימית למזרח התיכון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: עיתונאי הוושינגטון פוסט מזהיר שההזדמנויות לשינוי אחרי המלחמה עלולות להיעלם, ההתנחלויות באיו"ש מביאות לעקירת פלסטינים, ומיקרוסופט מסתבכת בגלל ישראל באירלנד ● כותרות העיתונים בעולם

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

ענקית הספנות הבינלאומית הפג לויד הגישה הצעה לרכישת צים

במסגרת שורת הבעלים בחברה הגרמנית נמנות קטאר החזקות, זרוע של רשות ההשקעות הקטארית, וגם קרן העושר הסעודית ● בוועד העובדים של צים מתנגדים לעסקה בחריפות וקוראים למדינה למנוע את המהלך

חיילי צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הצעת התיווך של המל"ל: תקציב הביטחון יעמוד על 118 מיליארד שקל?

במסגרת הדיונים הקדחתניים שמתקיימים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, לגלובס נודע כי המל"ל הציע שתקציב הביטחון יעמוד ב-2026 על 118 מיליארד שקל ● הדרישות של מערכת הביטחון עומדות על 144 מיליארד שקל, בעוד האוצר מכוון לאזור ה-90 מיליארד ● האם הצדדים יצליחו להתפשר?

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

פחות מה-OECD: בבנק אוף אמריקה צופים לישראל צמיחה של 4.2% בשנת 2026

הבנק האמריקאי מעריך כי התאוששות הכלכלה הישראלית תימשך בשנתיים הקרובות, אך בשיעור נמוך מזה שצפו בארגון המדינות המפותחות ● בנוסף, בבנק צופים המשך שמירה על הסטטוס קוו, אך מציינים כי המתיחות בין ישראל לאיראן עשויה לשוב ולצוף

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

המדינה האירופית שהותירה את אלביט מחוץ למכרז הגדול

הענקית הביטחונית הגרמנית קיבלה ממדינת נאט"ו הזמנה של חימושים משוטטים מסדרת הירו של UVISION הישראלית ● נורבגיה החליטה להשאיר בחוץ את המערכת הרקטית של אלביט, במסגרת מכרז שהיא מבצעת למערכות רקטיות ארוכות־טווח ● השקעת המיליארדים של טורקיה במערכות נשק חדשות ● וגם: במסגרת המלחמה עם רוסיה, אוקראינה צברה 100 אלף רחפנים במודל רכש ייחודי ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מפעל ''רשף טכנולוגיות'' בשדרות / צילום: דוברות משרד הביטחון

יצרנית המרעומים רשף תונפק לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל – גופים זרים ישתתפו

חברת ארית מערכות, בניהולו של חיים שטפלר, מנפיקה את חברת הבת שלה רשף טכנולוגיות לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל ● לגלובס נודע כי גופים זרים צפויים להשתתף בהנפקה

שר המשפטים, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

בג"ץ פסל את המינוי, לוין תקף: "מיירטים בזה אחר זה את מינוי השופטים"

בית המשפט העליון פסל היום את החלטת שר המשפטים להטיל על השופט בדימוס יוסף בן-חמו את הפיקוח על חקירת הדלפת הסרטון משדה תימן ● לשיטתם, בן-חמו אינו עונה על הגדרת "עובד מדינה בכיר" ● מה אמר לוין ולאן ממשיכים מכאן?

מאיה ורטהיימר בקמפיין יד2 / צילום: צילום מסך יוטיוב

תקציב הפרסום של יד2 עובר למקאן תל אביב

בשמונה השנים האחרונות טופל תקציב יד2 בראובני-פרידן, והחל מ-2026 הוא יעבור למשרד פרסום חדש ● השבוע נמכרה פלטפורמת היד השנייה לקרן אייפקס העולמית תמורת 3.1 מיליארד שקל

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ’ / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

שר האוצר מציג את תקציב 2026: "יהיה מס על בנקים. הוא יהיה קבוע וגדול"

שעות לפני ההצבעה על הצעת התקציב בממשלה, מערכת הביטחון והאוצר עדיין חלוקים על תקציב הביטחון השוטף וההתמודדות עם האיום האיראני ● נתניהו מבקש עוגן תקציבי לעשור קדימה, שמקבע את המסגרת ומצמצם תקציבים אזרחיים ● עוד ברקע: רפורמות במחלוקת, מאבקים מול שרים והסתדרות מוחלשת

אבי לוי, יו''ר להב אל.אר / צילום: יח''צ

כשהוא קנה את השליטה בחברת ההחזקות, היא הייתה שווה בקושי 100 מיליון שקל. היום היא שווה מיליארדים

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● כשהוא שולט בחברת הנדל"ן והקמעונאות להב אל.אר, הנסחרת בשווי של כ־2 מיליארד שקל, אבי לוי מביט אחורה ללא זעם על הפרידה מענקית הקניונים מליסרון שניהל: "אני אוהב את ליאורה עופר כמו אחות" ● הוא מספר על תוכניות ההתרחבות עם דלק ישראל ועל הניסיון שלא צלח להשתלטות על שופרסל, ומחמיא לאחים אמיר: "אני מוריד את הכובע בפניהם, לא חושב שהיינו מסוגלים לעשות יותר מזה"

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

"פתאום התמונה התהפכה": האם אנבידיה מאבדת את תואר המניה הלוהטת בוול סטריט?

מבט על ביצועי שתי המניות הטכנולוגיות גוגל ואנבידיה בחודשים האחרונים מגלה דינמיקה חדשה בשוק ● המשקיעים, שנהרו אחרי סמל כלכלת ה־AI, מעבירים את הכסף לענקית החיפוש ● הסיבה: מעבר מהשקעה בהבטחה להשקעה בביצועים מוכחים כמו התרחבות בתחום הענן ומנועי צמיחה חדשים

תחנות כוח / צילום: באדיבות החברה

שלוש תחנות כוח קיבלו אישורים לבנייה, למה חלקן עדיין תקועות?

מנהל התכנון הפיק היתר בנייה לתחנת הכוח "קסם", שצפויה לקום ליד גוש דן ● בנוסף ניתן אישור למתן היתר להרחבת "דוראד" באשקלון, אך זו נמצאת בקשיים משפטיים וסכסוך עמוק בין השותפים ● גם השדה הסולארי "דימונה דרום" קיבל אישור למתן היתר, וצפוי להפוך לשדה הסולארי הגדול בישראל

מטוס של איזי ג'ט / צילום: Shutterstock

ענקית הלואו קוסט מודיעה: תחזור לטוס לישראל בסוף מרץ 2026

חברת התעופה הבריטית איזי ג'ט מאותתת על חזרה לישראל, וזאת לאחר שהפסיקה לטוס לארץ בקיץ 2023 ודחתה מאז פעם אחר פעם את חידוש הטיסות ● ההיערכות כוללת בחינת קווים קיימים לצד פתיחת קווים נוספים

Rapidos. בחנוכה ייפתח הסניף החמישי בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב / צילום: אסף לוי

"חווית אוכל לקהל הישראלי": המסעדה המקסיקנית שהופכת לרשת

קבוצת BBB הופכת את מסעדת Rapidos לרשת; הסניף החמישי ייפתח בהיכל מנורה מבטחים ● חברת הגיימינג הישראלית זכתה בפרס הכסף בתחרות נחשקת ● ומי נכח בכנס הדיקרטוריות בהייטק? ● אירועים ומינויים

מגדל אפשטיין / הדמיה: משרד האדריכלים AS+GG

בורג’ חליפה של ירושלים: התוכנית אושרה, המחלוקת נשארה

מגדל מתחם D.V. Ivory, המכונה "בורג' חליפה", אושר לאחרונה ע"י רוב חברי ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה ● אולם אחד מהם, בדעת מיעוט, כתב כי מדובר במגדל שאינו תורם דבר לציבור ● שלוש הערות על השאלות שעולות מאישור הפרויקט

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

איך תשפיע הורדת הריבית על הקרנות הכספיות? התשובה של צבי סטפק

קרנות הנאמנות הכספיות חוו בארבע השנים האחרונות זינוק אדיר בנכסיהן - כמה מזה קשור לרמת הריבית במשק, והאם כעת האטרקטיביות שלהן תפחת? ● עוד מיתוסים שחשוב לבחון: האם רק דמי הניהול מבחינים בין הקרנות, ומה פוטנציאל הצמיחה על חשבון הפיקדונות בבנקים​

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בבורסה: ת"א 35 מעל 3,500 נקודות; ארית צנחה בכ-20%

מדד ת"א 35 עלה בכ-1.1% וננעל בשיא חדש, ומדד ת"א 90 איבד 1.1% ● מדד הבנייה נפל ב-1.8% ● ארית תעשיות צנחה אחר שהודיעה שמתכננת להנפיק את החברה הבת ● מחירי הנפט עולים על רקע דשדוש המגעים לסיום מלחמת רוסיה-אוקראינה ● וגם: המניה הקטנה בתחום ה-AI שמכה את השוק, עם עלייה של 180% מתחילת השנה

ליאור דיב / צילום: סייבריזן

הסטארט-אפ של יוצאי סייבריזן מגייס 130 מיליון דולר בסבב A

הגיוס של חברת הסייבר 7AI היה בהובלת אינדקס ונצ'רס ובהשתתפות זרוע ההשקעות של בלקסטון לצד משקיעים נוספים ● החברה פועלת בתחום של סוכני בינה מלאכותית המשמשים לאבטחת ארגונים

טקס קבלת מערכת חץ 3 בגרמניה / צילום: Reuters, Jan Woitas/dpa

"הכפר הישראלי" שהוקם ליד ברלין והבקשה של הקנצלר: חץ 3 הושק היום בגרמניה

מהנדסים, חיילים ודיפלומטים פעלו בשנתיים האחרונות כדי להעביר את מערכת החץ 3 לאדמת גרמניה - והיום היא הוכרזה כמבצעית בטקס חגיגי ובנוכחות הצמרת הביטחונית משתי המדינות ● מאחורי הקלעים עומד שיתוף-פעולה חסר תקדים, שהועמק דווקא בתקופה מתוחה ביחסים ● וגם: כיצד סייעה העסקה ההיסטורית בעת המבצע באיראן ביוני?

פאנליים סולריים על שטחים חקלאיים / צילום: תמר מצפי

לראשונה: מינהל התכנון עוקף רשות מקומית ונותן היתר בנייה

רשות הרישוי הארצית הוציאה לראשונה היתר בנייה, לאחר שהמועצה האזורית הגלבוע סירבה לאשר הקמת שדה סולארי בתחומה למרות הוראות ועדת הערר ● מדובר בשימוש תקדימי בסמכויות שקיבלה הרשות השנה, במסגרת מהלך שמטרתו להסיר חסמים תכנוניים ● האם נראה בקרוב שינוי כיוון גם בתחום הבנייה למגורים?