גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסעיף הקטן הנחבא לקראת סופו של צד הנכסים במאזן: המוניטין המפוקפק של מחיקות המוניטין

מאות מיליוני דולרים מחקו לאחרונה אורבוטק, די.אס.פי.ג'י, צורן וגם וריפון, בגין מוניטין של חברות שרכשו בעבר ; איך הירידות החדות במחירי המניות משקפות בכל זאת את מחיקות הענק

סכום של 181.1 מיליון דולר נמחק ממאזנה של חברת השבבים די.אס.פי.ג'י , בדו"ח שפרסמה בפברואר עבור הרבעון הרביעי אשתקד. החברה, המפתחת שבבים עבור טלפונים אלחוטיים ביתיים, נאלצה לדווח על מחיקת הענק כהוצאה בדו"ח הרווח והפסד, וזה הוביל אותה לשורה תחתונה שלילית במיוחד.

די.אס.פי. ג'י אינה לבד: 87.8 מיליון דולר התאדו מהמאזן של יצרנית ציוד הבדיקה אורבוטק , שכבר דיווחה על מחיקה של 38.5 מיליון דולר ברבעון השלישי אשתקד; 178.3 מיליון דולר נעלמו בשבוע שעבר מהמאזן של וריפון , שכבר מחקה 285.7 מיליון דולר ברבעון השלישי אשתקד; ברבעון השלישי בלטה חברה נוספת בין המוחקות, מפתחת השבבים צורן , שנאלצה להודות כי נכסים בסך 167.6 מיליון דולר התנדפו ואינם.

אז מה הוא הגורם האחראי להשמדת הערך העצומה הזו? ובכן, מדובר בסעיף קטן, הנחבא לקראת סופו של צד הנכסים במאזן, ושמו "מוניטין". מוניטין, לפי המילון, הוא השם הטוב, התהילה או התדמית. כיצד ניתן למדוד אותו בדו"חות, ומאוחר יותר למדוד את השינויים בערכו? אז זהו, שלא ממש ניתן.

בשפה החשבונאית מוניטין כלל אינו מתייחס לשם הטוב של החברה המדווחת עצמה, כי אם לנכונות החברה לשלם פרמיה גבוהה עבור "השם הטוב" של חברות אחרות שרכשה. המוניטין נרשם במאזן של חברה אך ורק בעקבות רכישות ומיזוגים, והוא מייצג את ההפרש בין הסכום ששולם בעסקת הרכישה לבין שווי הנכסים המזוהים, מוחשיים או בלתי מוחשיים, של החברה הנרכשת.

"אחרי שמבצעים רכישה צריך לערוך עבודה חשבונאית שנקראת PPA - ראשי תיבות של Purchase Price Allocation", מסביר רואה החשבון שלומי שוב, יועץ חשבונאי ומנהל התוכנית לחשבונאות במרכז הבינתחומי הרצליה. "מתחילים מנכסים מוחשיים, כמו ערך המלאים והמכונות, או המזומנים וסך חובות הלקוחות, ומיד אחרי מגיע תור הנכסים הלא מוחשיים - דברים כמו פטנטים, קשרי לקוחות או צבר הזמנות". מטבע הדברים, לא מדובר במדע מדויק, ולספק הערכת שווי מספרית לנכס בלתי מוחשי, עשוי להתגלות כעבודה קשה ואף חמקמקה, ולמרות זאת ניתן לערוך אותה בצורה מסודרת, ובסופו של דבר להחליט על שווי מוסכם לנכסי החברה הנרכשת.

ומה עושים אם גם השווי הזה לא מכסה את הסכום ששולם? כאן נכנס סעיף המוניטין, שהוא למעשה דרכה של החשבונאות להסביר את ההבדל בין המחיר ששולם, לבין שווי הנכסים שנרכשו. "במרבית העסקאות כיום, החלק העיקרי הוא בלתי ניתן לייחוס ולכן הוא נרשם כמוניטין", מציין שוב.

סוכרייה אמריקנית

עד תחילת שנות האלפיים, התקינה החשבונאית קבעה כי את שווי המוניטין צריך להפחית על פני תקופה של 40 שנה. לשם ההמחשה, חברה שרכשה מתחרה תמורת 420 מיליון דולר, ומתוכם 320 מיליון דולר יוחסו למוניטין - היתה צריכה לדווח מדי רבעון על הוצאות של 2 מיליון דולר בגין הפחתות על חלק המוניטין ברכישה. בתחילת העשור החליטו בארה"ב לעבור לשיטה חדשה - המוניטין כבר לא מופחת בדו"חות באופן קבוע, אך פעם בשנה כל חברה צריכה לבצע הערכת שווי שלו, ולבדוק אם לא חלה ירידה בערכו.

"השינוי התרחש מסיבות פוליטיות", מסביר שוב. "זו הייתה סוכרייה שהתאימה לאינטרסים של התאגידים בארה"ב והמתיקה כמה גלולות מרות. כך יכלו התאגידים לבצע רכישות גדולות בלי לרשום את העלויות האמיתיות בדו"חות. מארה"ב זה התפשט לשאר העולם כמו אש בשדה קוצים, וגם תקינת IFRS קיבלה את זה", הוא מוסיף.

עם זאת, בימים אלה, כשהמשבר בכלכלה העולמית מעמיק, נאלצות החברות להודות אחת אחרי השנייה שהסכומים שרשמו בסעיף המוניטין מעט מופרזים ומנופחים. כך, נוצר מצב שבו לא מעט חברות נסחרות לפי שווי נמוך יותר מהסכומים אותם הן שילמו בעבר על רכישת מתחרות. לכן, במקום הפחתה קבועה של שווי המוניטין, מתגלה התופעה הנוכחית של מחיקות חד-פעמיות גדולות.

"בתקן החדש החברות הרוויחו מכל העולמות - הן לא רושמות הפחתות קבועות בגין המוניטין בדו"חות GAAP, ועכשיו כשהן מוחקות את המוניטין מהמאזן אז כולם מתעלמים מזה כי זה חד-פעמי. כך, כל מיזוג נראה מוצלח, כי בארה"ב לא מתחשבים בעלות שנרשמה כמוניטין", אומר שוב.

ואכן, כשבדקנו כיצד הגיבו המניות של החברות שהזכרנו בתחילת הכתבה למחיקות הענק גילינו כי ציבור המשקיעים בשוק ההון האמריקני כלל לא התרגש מהן. מחיקת הענק של אורבוטק לא הביאה לשום תזוזה במניה, שנסגרה באותו יום ללא שינוי. מניית וריפון אפילו הגיבה בעליות, ואילו מניית די.אס.פי.ג'י צנחה בשיעור של 8%, אך ההערכה היא כי מה שהפחיד את ציבור המשקיעים היה דווקא תחזיותיה הקודרות של החברה להמשך, ולא מחיקת המוניטין.

מתעלמים באלגנטיות

לפי התקינה החשבונאית, את הערכת שווי המוניטין מבצעים רו"ח, באמצעות היוון של תזרימי המזומנים הצפויים בעתיד מתחום הפעילות הנרכש. עם זאת, סמנכ"ל כספים עימו דיברנו שופך מעט אור על הפרקטיקה של הערכות השווי הללו בפועל. לדבריו, על אף שרשות ניירות ערך בארה"ב מעולם לא קבעה שצריך להיות קשר בין שווי השוק לשווי הנכסים במאזן, הרי שלמעשה מדובר בדרישה בלתי-פורמלית אך קשיחה למדי.

"בעולם של היום חברות יתקשו להסביר מבחינה חשבונאית פערים גדולים בין שווי הנכסים בדו"חות לשווי החברה בפועל. גם הפירמות לראיית חשבון שמבצעות הערכת שווי למוניטין מיישרות קו עם שווי השוק", הוא אומר. הטריגר למחיקות שבוצעו אצלו בחברה, לדבריו, היה אך ורק ירידת שווי השוק, מבלי שהשתנו התחזיות ארוכות הטווח לתזרימי המזומנים העתידיים.

"התוצאה היא שבמצב הנוכחי של שוק המניות רק מי שלא ביצע אף רכישה לא מוחק מוניטין", מוסיף אותו סמנכ"ל כספים. "זה לא שיש מה להתפאר במחיקות הללו, אבל אף אחד מהמשקיעים או האנליסטים לא מתרגש מהן".

ואכן, האנליסטים המכסים חברות בארה"ב נוהגים להתעלם באלגנטיות ממחיקות המוניטין. "כשאני מסתכל על מאזן של חברה, אני מסתכל על ההון העצמי המוחשי שלה - כלומר ההון העצמי בנטרול המוניטין", מסביר האנליסט סרגיי וסצ'ונוק, ממחלקת המחקר של אופנהיימר ישראל. האנליסטים, אם כן, לא רק מנטרלים את מחיקות המוניטין, אלא גם את הרישום הראשוני שלו במאזן החברה.

"כשאתה בונה מודל להערכת שווי של חברה אתה רוצה להשתמש בתמונת מצב מייצגת. המוניטין יכול להימחק במכה אחת או לגדול בעקבות רכישה חדשה, אז אין שום דרך להכניס אותו למודל", מסביר וסצ'ונוק. "ישנן הוצאות אחרות שהן לא במזומן, אך הן חוזרות וניתן להתייחס אליהן בניתוח הכלכלי - כמו חלוקת אופציות לעובדים ומנהלים. את מחיקות המוניטין והמוניטין עצמו לא ניתן ולא צריך להכניס למודל", אומר וסצ'ונוק.

* מחיקות המוניטין לא מלמדות משהו על המחירים המופרזים לפיהם החברות ביצעו את עסקאות הרכישה?

"לא בהכרח. במצב הנוכחי כל המחירים ירדו, וברור שבמציאות החדשה אתה חייב לבצע הפרשות כאלה. במקרה של אורבוטק, למשל, אני נוטה להאמין שהעסקה האחרונה ממצבת אותה בצורה טובה יותר, ואת הפירות היא תקטוף ברגע שנצא מהמיתון. לעומת זאת, הרכישה של די.אס.פי.ג'י היא סיפור מעט שונה, כי היא לא רכשה חברה משלימה אלא מתחרה מאותו תחום, ומאז הנישה המשותפת שלהן רק התכווצה".

* מצד אחד, המוניטין כבר לא מופחת בצורה קבועה ומצד שני, כשיש מחיקות מתעלמים מהן. למעשה, לא שופטים את החברות על מלוא עלות הרכישה.

"בוודאי ששופטים. רכישות בזבזניות ירוקנו את קופת המזומנים של החברה, ולזה האנליסטים בהחלט מתייחסים. צורן, למשל, חטפה לא מעט ביקורת בגין חלק מהרכישות שביצעה בעבר".

ואכן, אם בודקים את התנהגות המניות של החברות עימן פתחנו את הכתבה - לפחות שנה אחורה - מתקבלת תמונה שהולמת את דבריו של וסצ'ונוק: אורבוטק איבדה בשנה האחרונה 77%, ושווייה הנוכחי הוא 138 מיליון דולר (כשאת פוטון דיינמיקס רכשה תמורת 290 מיליון דולר במזומן); די.אס.פי.ג'י איבדה 61%, ושווייה הנוכחי הוא 119 מיליון דולר (כשאת החטיבה של NXP רכשה תמורת 270 מיליון דולר במזומן ובמניות); ואילו צורן איבדה 55%, ושווייה הנוכחי הוא 316 מיליון דולר.

עוד כתבות

אתי אלישקוב מנכלית ליברה / צילום: אבי מועלם

כשהחברה שייסדה צנחה בבורסה היא לקחה הלוואות כדי לקנות עוד מניות. ואז הגיע קאמבק של 760%

כשמניית הביטוח ליברה צנחה בכמעט 90% מהשיא, מספרת המנכ"לית ומייסדת החברה אתי אלישקוב: "לקחתי הלוואות וקניתי עוד מניות" ● היום החזקותיה בחברה שוות כ־370 מיליון שקל ● בפודקאסט כוחות השוק של גלובס, אלישקוב מדברת על מחירי הביטוח הגבוהים: "אחיינית שלי רצתה לקנות קיה פיקנטו. אמרתי לה 'בשום פנים ואופן לא'" ועל התוכניות להיכנס לשוק הפנסיה

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

תקציב 2026 אושר בממשלה

תקציב המדינה לשנת 2026 אושר כעת בממשלה ברוב גדול. בין היתר, אושרה הרפורמה במשק החלב שעמדה במחלוקת עד הרגע האחרון ● התקציב יעבור כעת לתהליך החקיקה בכנסת, בדרך לדד ליין לאישורו הסופי במליאה, ה-31 במרץ. עד אז, תוכנית התקציב עשויה עוד לעבור שינויים

קיארה פראני בתצוגת אופנה עם עורך ווג הבריטי אדוארד אנינפול ועורכת ווג המיתולוגית אנה וינטור. תעשייה של אישה אחת / צילום: Reuters, Moda Milano/IPA/Sipa USA

אם-כל-המשפיעניות עלולה להיכנס לכלא על הטעיית צרכנים. איך יגיב הענף?

קיארה פראני הפכה את השילוב בין תוכן, אופנה ויזמות דיגיטלית למודל עסקי מצליח ● ואז הגיעו טענות להונאה מחמירה מצידה, שגררו קנס של יותר ממיליון אירו וכעת גם הליך פלילי שעלול לגרור עונש מאסר ● גם בישראל ניצבות משפיעניות במרכזה של ביקורת ציבורית

כמה שווה התחזקות של מטבע / איור: גיל ג'יבלי

מאות מיליוני שקלים נמחקו: כמה שווה התחזקות של מטבע

התחזקות השקל ביותר מ־10% מול הדולר בשנה האחרונה, הסבה פגיעה לשורה ארוכה של חברות נסחרות - החל מענקית המזון שטראוס, דרך אל על ועד חברות תעשייה כמו מיטרוניקס ופלרם ● בזמן שבחברות מנסים למתן את עוצמת הפגיעה באמצעות עסקאות גידור, ויש מי שכבר מאיימים: "אם זה יימשך עוד ועוד חברות יעבירו פעילויות לחו"ל"

מגמות סוף השנה בבורסות / צילום: Shutterstock

מה יעשו הדואליות היום בתל אביב, וההחלטה הגורלית של הפד השבוע

חודש דצמבר נפתח באווירה חיובית בשווקים, ומחר מניות השבבים צפויות לעלות בת"א ● נטפליקס תרכוש את וורנר ברדרס ופעילות הסטרימינג שלה, ולפי דיווחים יוון אישרה עסקת ענק עם אלביט ● ומה צפוי בהחלטת הריבית ביום רביעי הקרוב?

אוניית תובלה של צים / צילום: Craig Cooper

מבעלי השליטה ועד לתגובת המניה: ההצעה לרכישת צים שנחשפה בגלובס מסעירה את המשקיעים

בענף הספנות הבינלאומית מפנים תשומת לב רבה להתפתחויות בנוגע להתעניינות הרחבה של ענקיות הספנות בצים, שהרי עסקאות בסדר גודל שכזה לא מדוברות באופן שגרתי בתחום המסורתי ● כל זה מתרחש בעת שבהשפעת הזינוקים האחרונים במניה, שווי החברה הנוכחי עומד על כ־2.46 מיליארד דולר ● יו"ר ועד העובדים: "רכישת צים ע"י הפג לויד, שנשלטת בידי קטאר וסעודיה, היא סכנה ישירה לביטחון המדינה"

וואלה

עיתונאי וואלה במכתב קשה להנהלה: "לא יכולים להמשיך במסלול הנוכחי שמוביל אותנו אל התהום"

יותר מ־20 כתבים ועורכים מתריעים מפני שינוי עמוק באופי אתר החדשות בחודשים האחרונים, לחצים לעמידה ביעדים ו"כתבות מטעם" הפוגעות באמון הציבור ● המכתב מגיע על רקע תקופה סוערת במיוחד במערכת וואלה, שהתאפיינה בעזיבות רבות ומתוקשרות

חדשות ההייטק / צילום: Shutterstock

ניו יורק טיימס: כלי רכב אוטונומיים מעורבים ב-91% פחות תאונות

לפי דו"ח חדש, כלי הרכב האוטונומיים של ווימו מעורבים בעשרות אחוזים פחות תאונות, ורופאים קוראים למהפכה רגולטורית ● במהלך מימון אסטרטגי מהגדולים שיצאו מישראל, צ'ק פוינט מגייסת עד שני מיליארד דולר בהנפקת אג"ח להמרה ● טיקטוק תשקיע כ-37 מיליארד דולר באחד מפרויקטי התשתית הגדולים בדרום אמריקה ● וגם: מייסד PerimeterX חושף סטארט־אפ חדש ● חדשות ההייטק

הילה ויסברג ודין שמואל אלמס בשיחה עם בני סבטי / צילום: INSS

"בתוך שמונה חודשים צפויה עוד מערכה מול איראן, והיא תתמקד במשטר"

שיחה עם בני סבטי, מומחה לאיראן ב-INSS ● על התחזית להתפרקות משטר האייתוללות בתוך כשנתיים, מדוע אסטרטגיית טבעת האש לא צפויה להשתנות ומה יקרה בחזית מול חיזבאללה ● היום שאחרי במזרח התיכון, כתבה שנייה בסדרה

מנה בקפה נחשון / צילום: טל בדרק

100 אלף בקבוקים בשנה: היקב הישראלי שירגיש לכם כמו ביקור בצרפת

קפה עם מאפים מושחתים וגרניטה, סיור יין טבעוני, מיני-גולף בהשראת שבעת המינים וארוחה כורדית-תימנית במרפסת של בית ● יש מה לעשות ביישובי עמק איילון ● חגית אברון תופרת יום

בורסת נאסד''ק בניו יורק / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

נעילה חיובית בוול סטריט; מניית נטפליקס ירדה בכ-3%

נעילה מעורבת באירופה ● נטפליקס הודיעה על רכישת וורנר ברדרס דיסקברי בעסקה היסטורית שמאחדת בין שירות הסטרימינג המוביל בעולם לבין אחד האולפנים הוותיקים והמשפיעים ביותר בהוליווד ● פורסמו נתוני מדד המחירים לצריכה פרטית (PCE)

פרופ' יצחק פריד / צילום: רמי זרנגר

אחד מחוקרי המוח המובילים בעולם מקים מרכז מחקר חדש בישראל: "בעוד 20 שנה העולם יופתע ממה שעושים היום במעבדה"

פרופ' יצחק פריד גויס על ידי אוניברסיטת רייכמן כדי לעמוד בראש מכון מחקר שיתמקד בממשק שבין המוח האנושי לבינה מלאכותית ● בראיון לגלובס הוא מדבר על רצון חופשי, על הבעיה עם עודף מידע והאפשרות לתת לחולי דמנציה עוד כמה שנות זיכרון ● על המיזם החדש הוא אומר: "אני מקווה שימנע עזיבת מדענים"

מערכת משגרי רקטות ארטילריות מסוג PULS של אלביט / צילום: אלביט מערכות

757 מיליון דולר: עסקת הענק החדשה של אלביט

לפי דיווח ברויטרס, ועדת הביטחון של הפרלמנט היווני אישרה אמש רכישה של 36 מערכות PULS מתוצרת אלביט תמורת 650 מיליון אירו ● מדובר ברכישה יוונית משמעותית ראשונה מבין כמה שצפויות בקרוב, כחלק מתוכנית ההצטיידות של יוון שכוללת רכש בסך כ־32.66 מיליארד דולר עד 2036

ארסוף. חסידות גור מחזיקה קרקעות באזורים אטרקטיביים במיוחד / צילום: איל יצהר

"אנא, תהיו כאיש אחד בלב אחד": כששר אוצר ניסה למנוע את ביטול מס רכוש

הניסיונות להחזיר לחיינו את מס רכוש על קרקעות פנויות, מזכירים את קריאתו של יעקב נאמן לתקן את העיוות ● אלא שבמקום מס שפוגע בקבוצות לחץ ברורות, בממשלה מעדיפים גזרות על כולם

מה משמעות שם הסדרה Pluribus? / צילום: צילום מסך

מה משמעות שם הסדרה Pluribus?

באיזה מדינה מלבד גרמניה נבחר פוליטיקאי בשם אדולף היטלר, באיזו סדרת ספרים נוהגים ללכת אל "פונדק שלושת המטאטאים" ואיזה נהר מפריד בין מקסיקו לארצות הברית? ● הטריוויה השבועית

אילן ספריאל, בעלים משותף של יצרנית הטופו משק ויילר / צילום: משק ויילר

העסקה עם שטראוס הסתיימה בקנס. הרכישה החדשה תשנה בעיניו את פני השוק: "זה מתבקש"

"נסעתי בחולצת כפתורים למשרד היפה בתל אביב, אבל המשכורת לא הספיקה, אז קניתי קו חלב. כשכל החלבנים עבדו עם עיפרון מאחורי האוזן, אני אפיינתי תוכנת חלוקה" ● שיחה קצרה עם אילן ספריאל, בעלים משותף של יצרנית הטופו משק ויילר

עדי קיסר. גם בשירה וגם בספרות ילדים, אי אפשר לרמות את קהל / צילום: גנדי שקולניק

גלעד כהנא בשלושה סיפורים בועטים ועדי קיסר משכיבה לישון: המלצות קריאה לסופ"ש

ארבעה ספרים עבריים חדשים מביטים על הפצע הישראלי מזוויות שונות ● רון דהן המתמודד עם טראומה צבאית ב"אחרי הנעורים" ● גיבורת "סיום מדומה" של נועה סוזנה מורג - רווקה המחפשת משמעות בעולם של סרטונים מוזרים ● גלעד כהנא, סולן הג'ירפות, מציג שלושה סיפורים פרועים ובהם שחזור שיחה עם אביו רגע לפני מותו ● עדי קיסר חותמת בספר ילדים עדין על שיחה אינטימית בין אם לבתה רגע לפני השינה

ג'וני סרוג'י / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דיווח: ג'וני סרוג'י, הישראלי הבכיר באפל, הודיע שבכוונתו לעזוב

הישראלי הבכיר בחברה, ג'וני סרוג'י, שמנהל את פיתוח השבבים בענקית האלקטרוניקה, הודיע לקוק כי הוא שוקל ברצינות לעזוב את החברה בעתיד הקרוב, כך על פי דיווח בבלומברג ● עזיבה אפשרית של סרוג'י, עלולה להוות מכה למרכז הפיתוח הישראלי של החברה, שהוקם בזכותו ותחת הנהגתו

''משתפים הכל וכל היום''. חייל צה''ל בשטח / צילום: AP- Lefteris Pitarakis

לוחות זמנים, תנועות כוחות ותיעודים מהשטח: צה"ל התמכר לוואטסאפ, וזה כל מה שחמאס צריך

בעוד צה"ל אוסף מקצינים כלי רכב סיניים ומגביל שימוש במכשירי אנדרואיד, דווקא וואטסאפ הפכה לזירה העיקרית להעברת מידע רגיש, בלי נהלים או בקרה ● מומחי סייבר ומודיעין מבהירים ש"הסודות הגדולים לא מעניינים את האויב כמו מידע טקטי חי" ● נראה שלא למדנו כלום מהאזהרות החוזרות ונשנות

פיוש גויאל / צילום: לע''מ

שר התעשייה של הודו מסביר איך אפשר לנהל יחסים טובים עם איראן וישראל במקביל

מאז מלחמת חרבות ברזל, הודו היא בין המדינות הבולטות שממשיכה להעמיק את קשריה עם ישראל - כולל בתחום הביטחוני ● בריאיון לגלובס אומר השר פיוש גויאל שניו דלהי מחויבת לקדם את מסדרון IMEC בין הודו לאירופה וכי "ישראל היא גורם אינטגרלי במהלך" ● הוא מדגיש את הפוטנציאל בשיתופי פעולה בטכנולוגיה, ביטחון ופוד־טק, ומסביר כיצד הודו מצליחה לנהל יחסים מקבילים עם ישראל ואיראן