גבר מובטל מערער לבית המשפט המחוזי בתל-אביב על החלטת בית המשפט לענייני משפחה לחייבו במזונות גבוהים יחסית לשתי בנותיו הקטינות, תוך התעלמות מהמשבר הכלכלי בעת שנקבע פוטנציאל ההשתכרות שלו.
כידוע, בקביעת גובה מזונות הילדים בוחן בית המשפט את צורכי הילדים ואת הכנסות האב והאם. אולם, בית המשפט אינו מודד רק את הכנסתם בפועל - אלא את פוטנציאל ההשתכרות שלהם. כך נבדקים הכנסות שיש לאב ולאם ממקורות נוספים מעבר לעבודתם, כגון רכוש מניב, דירה, כספים פנויים וחסכונות. כן נבדקת יכולתם להשתכר לפי מקצועם וכישוריהם.
במקרה זה מדובר בזוג שהתגורר בארה"ב ושב לישראל לאחר שעסקי הבעל בתחום האופנה צברו חובות ונסגרו. בשנת 2005 נחתם בין הצדדים הסכם למזונות הקטינות, בו התחייב הבעל לשלם 5,000 שקל מזונות לבנותיו.
בעת הדיונים הצהירו הצדדים על הכנסותיהם. האישה טענה כי היא מרוויחה 6,800 שקל נטו, ואילו הבעל טען כי הוא מרוויח כשכיר 4,500 שקל בלבד. האישה טענה כי בארה"ב השתכר הבעל כ-20 אלף דולר בחודש והם חיו ברמת חיים גבוהה. בינתיים פוטר הבעל מעבודתו לפני כ-8 חודשים.
למרות זאת, השופטת עליסה מילר קבעה כי מדובר באדם "בעל ניסיון מקצועי בתחום הטקסטיל וכן בשיפוץ דירות", ולכן העריכה את פוטנציאל השתכרותו ב-"10,000 שקל נטו לחודש לפחות". את צורכי הבנות היא העריכה ב-6,000 שקל לחודש לא כולל מדור (מגורים), ולפיכך חוייב האב ב-2,200 שקל לכל בת.
באמצעות עו"ד מגי הלפרין עירער הבעל למחוזי, וטען כי בית המשפט טעה בהערכת פוטנציאל השתכרותו בכך שהתעלם מהמשבר הכלכלי. "פסק הדין ניתן בתקופה בה עשרות אלפי אנשים מפוטרים וחסרי תעסוקה - ובית המשפט מתעלם מהמצב וקובע כי המערער, שחזר לארץ בשנות ה-40 שלו, מסוגל להגיע לשכר של 10,000 שקל", נטען בערעור.