נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, הציג היום תוכנית להצלת המשק. התוכנית תעלה 4.4 מיליארד שקל, תצמצם את המיתון ב-0.5% ותפחית את מספר המובטלים ב-15 אלף. בדומה לבר-און: פישר סבור כי ניתן להציל את הכלכלה מבלי להוסיף כספים נוספים.
התגובות לתוכנית לא איחרו להגיע:
שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים אמר כי תוכניתו של נגיד בנק ישראל היא בכיוון הנכון. פרופ' פישר מתגלה פעם נוספת כמנהיג עם אחריות. מאמין שראש הממשלה המיועד, יזום פורום הידברות קבוע בין הממשלה, המעסיקים וההסתדרות.
ברוש מברך על יוזמתו של הנגיד להציג תוכנית שתסייע בטיפול במשבר הכלכלי. פרופ' פישר מתגלה פעם נוספת כמנהיג בעל אחריות ובעל שיעור קומה, אמר ברוש. נשיא התאחדות התעשיינים הביע תקווה שראש הממשלה המיועד , בנימין נתניהו יקבל את המלצתו של הנגיד להגדיל ב-1% את ההוצאה , תוך כדי הקטנת הגרעון בשנים הבאות.
אין ספק , אומר ברוש, שהפניית ההוצאה הנוספת למסלולים מקדמי צמיחה, היא צעד חשוב בהוצאת המשק מהמיתון. ברוש גם מקווה, כי בנימין נתניהו יזום פורום הידברות קבוע , בין הממשלה , המעסיקים וההסתדרות לטובת המשק, הכלכלה והעובדים בישראל.
מאיר אוזן, יו"ר פורום מנהלי ההסדרים הפנסיונים בלשכת המסחר ויו"ר קבוצת שקל: "אנו חושבים שבנק ישראל צריך לראות בחברות הביטוח, קופות הגמל וקרנות הפנסיה כגופים המתאימים להוות שותף אסטרטגי להמלצת הנגיד להגדיל את השקעת הממשלה והמגזר הפרטי בתשתיות".
אוזן הוסיף כי, "התמקדות רק בשוק ההון היא בעלת סיכון אדיר ודווקא בהשקעות בתחום התשתיות, חברות הביטוח, קופות הגמל וקרנות הפנסיה יכולות להוות שותפות נאמנות לממשלה. חברות הביטוח, קופות הגמל וקרנות הפנסיה הם גופים פיננסים המתאימים מבחינת יכולתם להזרים כספים בסדר גודל המתאים לדרישות בפרויקטי תשתיות, בהם נדרשים מיליארדי שקלים, בנוסף, פרויקטים בתחום התשתיות אורכים זמן רב ונדרשת בהם ראיה לטווח ארוך, דבר אשר עומד בהתאמה מלאה לאופן החשיבה וההתנהלות בחברות הביטוח וקופות הגמל אשר עוסקות בהשקעות לטווח ארוך".
ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן קידם בברכה את תוכנית נגיד בנק ישראל הקוראת להגדלת ההוצאות הציבוריות מ-1.7% לכ- 3.5%. "לצערנו, נקיטה בצעדים אלו כבר אז על-ידי ממשלת ישראל הייתה מפחיתה את הנזקים הפוקדים את העובדים ואת המשק", אמר ברוורמן. "חוששני שהתוכנית שהוצגה היום אינה נועזת מספיק בכדי להיאבק בהשלכות המשבר הכלכלי החריף ביותר בעולם מאז שנות ה-30. המבחן הגדול הוא מבחן הביצוע. תוכניות רבות הוצגו מאז תחילת המשבר ורובן לא באו לידי ביצוע. התוכנית היום הינה תוכנית חלקית ולדוגמה אין בה מענה למחנק האשראי הפוקד את המשק. "
ברוורמן הוסף כי הוא תומך בעמדת הנגיד המתנגדת להורדת מיסים ישירים בתקופה זו. "הרעיון שהועלה על-ידי גורמים בסביבת ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו, להעלאת המע"מ, הינו שגוי. העלאת מס ערך מוסף הינו צעד רגרסיבי שמיטיב עם העשירים ופוגע במעמד הבינוני ובחלשים".
ברוורמן הודיע כי "מפלגת העבודה תשמש אופוזיציה אחראית למר נתניהו אם ינטוש את דרכו הניאו-ליברלית שהביאה לקריסה בכלכלה העולמית והמיטיבה עם העשירים בלבד, ויבחר ללכת בדרך הסוציאל-דמוקרטית המשרתת את כל שכבות האוכלוסייה, כאשר המאבק באבטלה הוא האתגר מספר אחד".
ח"כ עמיר פרץ הוסיף כי "אנו מעריכים את העובדה שנגיד בנק ישראל מציע שורה של החלטות שחלקן הן התפכחות מהשתעבדות להון. העמדה מנוגדת לעמדתו של נתניהו, והדבר בא לידי ביטוי בשתי נקודות עיקריות: האחת - התנגדות להמשך הורדת המס והשנייה - הרחבת בסיס התקציב". פרץ הוסף כי "ברור שיש צורך להוסיף נקודות משלמות שהעיקרית בהן הא העמדת אשראי רחב לבעל עסקם קטנים וכן התמודדות עם מפוטרי ההיי-טק באמצעות הקמת חממות לאומיות שיקלטו מפוטרים עד להתאוששותו של הענף".
יורם גבאי, יו"ר פעילים ניהול תיקים: התכנית תומכת מדיניות תקציבית מרסנת בעוד צעדי הנגיד מראים כי הוא ימשיך במדיניות מוניטרית מרחיבה. "תכנית בנק ישראל מאופיינת בכך שהיא תומכת המדיניות תקציבית מרסנת כאשר במקביל ברור מן הצעדים האחרים של הנגיד שהוא ימשיך במדיניות מוניטרית מרחיבה.
עמדת הנגיד בנושא התקציב היא שיש להימנע מהגדלה מהותית בגרעון התקציבי מעבר למה שמתחייב מנפילת ההכנסות ממיסים. יש בתוכניתו של הנגיד הרחבה מתונה בהוצאות בנושאים כמו מסס הכנסה שלילי, תשתיות, בסיוע למדען הראשי וכו', אולם במקביל הוא ממליץ על הקפאת שכר בסקטור הציבורי וכן מרמז על הצורך בהקפאת הורדת המיסים, כך שסה"כ גישתו לתקציב מצמצמת כמו גישת משרד האוצר עד כה.
לדברי גבאי, חילוקי הדעות הצפויים עם נתניהו יהיו כנראה בתחום הורדות המיסים שם ניכר ההבדל בין הצדדים. החולשה בתכנית הנגיד שהיכולת ליישם את נושאי התשתיות ומס ההכנסה השלילי (הרחבה לכל הארץ) היא מוגבלת אם בכלל מסיבות ביצועיות.
נשיא להב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים, יהודה טלמון: נגיד בנק ישראל הגיש תוכנית האצה המתעלמת כמעט כליל מ-99% מהעסקים במשק שהינם עסקים קטנים ובינוניים.
טלמון תוקף את התעלמותו של נגיד במק ישראל ממגזר העצמאים והעסקים. לדבריו, למרות שהיוזמה לתוכנית ברוכה, בייחוד בשעה זו של קיפאון שלטוני, תוכנית לצמיחה שאינה כוללת את המגזר העיקרי האחראי לגידול בשיעור התעסוקה במשק, לא תיחלץ אותנו מהמשבר ותביא לקריסת אלפי עסקים. לא יתכן להחיל מס הכנסה שלילי על כלל המשק כשלגבי עצמאים הוא מתבטא בזיכוי מס על רווחים עתידיים ולא בכסף מזומן.
לא יתכן לתת הקלות לשכירים בתשלום דמי אבטלה בעוד עצמאים אינם זכאים כלל לרשת בטחון זו ולא יתכן שהשקעה בתשתיות לא תלווה במכסת חובה לעסקים קטנים ובינוניים במכרזים ממשלתיים.
בנוסף, קורא נשיא להב להוסיף לתוכנית גם החלת פחת מואץ על כלל המשק במטרה לעודד צריכה והקלות ופריסת תשלומי חובות מיסים, כמענה חלקי למצוקת האשראי הקשה. "כל תוכנית שתובא לאישור וישום חייבת לתת מענה למגזר שבכל העולם רואים בו את חוד החנית של הכלכלה ואשר אחראי להעסקת כמיליון עובדים במשק הישראלי. ללא סיוע והקצאת משאבים להצלת ועידוד העסקים הקטנים והבינוניים, יצטרפו אלפים, אם לא עשרות אלפים מבעלי העסקים אל מתחת לקו העוני ומצבו של המשק ילך ויורע".
רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה, מזרחי-טפחות: תוכנית בנק ישראל מהווה, להערכתנו, צעד נכון, שננקט בעיתוי הולם, ומוגש במינון נכון. עם זאת ראוי לדון בה לנוכח הפחתת תחזית הצמיחה הניכרת שנלווית לה.
שאלת המפתח: מה בין ההפחתה החדה לתוכנית הצנועה. לכאורה ניתן להצביע על סתירה כלשהי, שכן מחד מעדכן בנק ישראל את תחזית צמיחת התוצר שלו בשיעור חד כלפי מטה, ולא בפעם הראשונה, ומנגד מציע תוכנית שהוא הראשון להודות שהיא מינורית למדי. רצוי מאוד, בשלב ראשון, ששכרה של התוכנית לא ייצוא בהפסדה בגלל עצם הפחתת תחזית הצמיחה בשיעור כה חד.
להערכתנו, בנק ישראל מיישב חלק מהסתירה בכך שהוא אומר שהתוכנית צנועה מעצם מגבלת ההוצאות שהיא כפופה לה.כמו כן הוא מסביר שאפשר שאמצעים נוספים שהיו עשויים להיכלל בה היו מגדילים את ההוצאות מחד ולא משפיעים במהירות מספקת מנגד.
נזכיר שהסיוע מתמקד באוכלוסיית מועטות הכנסות גם משום שבמשק בו נרשמת צמיחה כלכלית מהירה ועקבית, מושתתת היי-טק, כמו המשק הישראלי, אחת מתוצאות הלוואי היא שאת התהליך מלווה עלייה באי השיוויון באוכלוסייה.במובן זה, ניתן להבין מדוע בנק ישראל ממליץ על החלת מס הכנסה שלילי בפריסה ארצית כבר השנה. צעד זה היה ננקט גם לולא המשבר הגלובאלי. בנק ישראל משיג בעצם זה שהוא מציג תוכנית צנועה ומפחית תחזית צמיחה במידה ניכרת.
דבר נוסף - הוא מאותת לממשלה שבפתח שאין מקום להסכמים קואליציוניים נדיבים בתקופה זו. אם לתוכנית המרצה אין די מקורות, לבטח אין כאלה להסכמים מסוג זה.
על רקע זה, המוקדים בה מטפלת התוכנית, מינונה והיקפה נראים לנו הולמים בהתחשב המגבלות שפירטנו. אנו מציעים דרך נוספת לפתרון הסתירה בין הפחתת התחזית החדה לגודל התוכני הצנוע.
ח"כ רונית תירוש: המשבר הכלכלי הפוקד אותנו, מתבטא בעיקר בהגדלת מעגל האבטלה וירידה חדה בהכנסות המדינה ממיסים. התכנית שהנגיד הציג היום אכן נותנת מענה לנושאים אלה בין היתר, על ידי הגדלת אפשרויות ההעסקה באמצעות גידול בהשקעה בתשתיות, צמצום הפיטורים על מנת לאפשר פרנסה בכבוד, והנהגת מס הכנסה שלילי.
יש לברך על התכנית ולממש אותה כתכנית הוליסטית, שחייבת להתממש באופן נחוש על כל רבדיה, כעסקת חבילה. יחד עם זאת, ברור שהמדינה אינה יכולה להתפרק מאחריותה ליצור מקומות תעסוקה רבים ככל שניתן, על מנת למגר את תופעות האבטלה והעוני. כפועל ישיר מהגדלת מקומות העבודה, יגדלו גם הכנסות המדינה ממיסים.
למיטב הבנתי, התכנית אינה נותנת מענה בכל הקשור לערבות או אשראי בנקאי מטעם המדינה למפעלים במשבר. מאחר ומנוע הצמיחה העיקרי הוא תעשיית ההיי טק, וגם חברות גדולות בתעשייה שלא מתחום ההיי טק, המדינה צריכה להיות ערבה (להעניק אשראי) להמשך פעילותן הסדירה של חברות אלה, שהוכיחו במהלך השנים איתנות כלכלית והעסיקו אלפי עובדים. הוכח בעבר כי השקעה בחברות אלה, העניקה דיווידנדים רבים למדינה ועל כן יש לתת את הדעת גם לסוגיה זו.