השבוע יתקיים בארץ אירוע רב חשיבות בתחום ביצועי המוזיקה העתיקה: תזמורת הבארוק ירושלים תבצע את ה"יוהאנס פסיון", מיצירותיו הנשגבות והדרמטיות ביותר של יוהאן סבסטיאן באך. הביצוע מעורר עניין מיוחד עקב זהותו של המנצח: אנדרו פארוט (Parrott), מחוקרי ומפרשני באך החשובים בעולם. בין הסולנים תהיה גם אשתו, זמרת הסופרן אמילי ואן אוורה (Van Evera), שנחשבת לאחת הטובות בתחומה.
הביצוע של פארוט, 62, למוזיקה הקולית של באך ייחודי מאד, כיוון שהסולנים מופיעים הן בתפקידי הסולו והן בתפקידי המקהלה. בקטעי המקהלה יחזקו את ארבעת הסולנים ארבעה זמרים נוספים, כך שבסך הכל ישתתפו בביצוע שמונה זמרים בלבד. זהו הבדל גדול לעומת הביצועים המקובלים, שבהם משתתפת מקהלה גדולה בת עשרות זמרים. את הטענה שלו לפיה המקהלה של באך היתה מורכבת מסולנים בלבד ביסס פארוט לאחר מחקר מקיף, ומאז הוא מקפיד לבצע בהתאם.
נבחרת של זמרים
"אני לא טוען שיש רק דרך אחת לבצע באך", אומר פארוט בראיון בתל-אביב השבוע. "אבל אני כן טוען, שחשוב להבין מה עבר לו בראש כשהוא כתב את המוזיקה שלו. קשה לי לקבל את הטענה שמותר לנו לבצע את המוזיקה של באך בלי להתחשב במה שהוא עצמו רצה".
פארוט מספר שלמד על חשיבתו של באך דרך מחקר על הכוחות הביצועיים שעמדו לרשותו. כך, לדוגמה, הוא הצליח להפריך את הדעה שבאך כתב את היצירות הקוליות הגדולות שלו עבור מקהלת הילדים של כנסיית "תומאס" בלייפציג. "מקהלת בית הספר תומאס, שקיימת עד היום, היתה בסך הכל בית ספר להכשרת מוזיקאים", הוא אומר. "באך לא השתמש במקהלה הזו לביצוע היצירות שלו. הוא השתמש רק בארבעת הזמרים הטובים ביותר שהיו לו. אם רצה חיזוק לקטעי המקהלה, צירף ארבעה זמרים נוספים וזהו. הוא עבד רק עם נבחרת של זמרים שאותם הצליח לשכנע לשיר איתו, אם בגלל שהיו תלמידיו לשעבר או שהצליח להשיג עבורם תשלום. אבל בהחלט לא עם מקהלה".
פארוט מבסס את גישתו על מחקר שעשה עמיתו האמריקני ג'ושוע ריפקין, שהקליט גם הוא כמה מיצירותיו הקוליות הגדולות של באך עם סולנים בלבד. "במשך תקופה ארוכה גם ריפקין וגם אני זכינו להתנגדות, בעיקר בגרמניה", הוא אומר. "לגרמנים היה קשה לקבל מחקר שהראה שדרך הביצוע שלהם לבאך שגויה. לשמחתי, כיום יותר ויותר מנצחים כבר מקליטים באך עם סולנים ודעתנו יותר מקובלת".
לדבריו, הביצוע עם סולנים בלבד מספק אפשרות ביטוי חדשה לגמרי - לא צליל מקהלתי כבד, אלא בהירות ושקיפות של פרטים. "הצלילות זו לא מטרה בפני עצמה", הוא אומר, "אבל היא גורמת לטקסט להישמע הרבה יותר טוב וברור".
כל דיסק שיוצא חייב להרוויח
תנועת הביצוע שאליה שייך פארוט נחשבה לפני 30 שנה לערך למהפכנית ולפורצת דרך. היא זכתה אז לכינוי "תנועת המוזיקה האותנטית", והרעיון מאחוריה היה לבצע מוזיקה עתיקה בגישה שמשחזרת את דרכי הביצוע שהיו מקובלות בעת כתיבתה. חברי התנועה השתמשו בכלי נגינה מקוריים מהרנסנס ומהבארוק או בשיחזורים שלהם, ועשו שימוש במסמכים ובעדויות הסטוריות כדי להתאים את דרכי הביצוע למקובל אז. כיום מעדיפים חברי התנועה את השם "התנועה המודעת מבחינה הסטורית", בראשי תיבות - HIP. במידה רבה, התנועה הגדירה מחדש את דרכי הביצוע למוזיקה מהמאות ה-16 עד ה-18. כיום המוזיקה המוקדמת נחשבת לתחום ספציפי, והקהל כבר התרגל לשמוע אותה בביצועים מתמחים.
פארוט עצמו הוא אחד משורת מוזיקאים המתמחים במוזיקה מוקדמת לא רק כמבצעים, אלא גם כחוקרים. "אני משתדל להופיע מעט ככל האפשר", הוא צוחק. "אני מקפיד לנצח רק על מה שמעניין אותי. אני לא חושב שהצלחה נמדדת אם אתה מופיע כל יום. חשוב לי יותר לפתח אנשים ולחקור מוזיקה".
*למיתון העולמי יש השפעה על מה שקורה היום בעסקי המוזיקה?
"יש השפעה עצומה. אם בעבר חברות ההקלטה מימנו הקלטות ושילמו עליהן, הרי שהיום אתה חייב להשיג מימון חיצוני וחסויות כדי שיסכימו להקליט אותך. מעבר לכך, השיקול היחידי להקלטה הוא האם הדיסק ישתלם כלכלית או לא. בעבר, החברות איזנו את הדיסקים המפסידים עם הריווחיים. היום זה נגמר. כל דיסק שיוצא - חייב להרוויח. לכן, כולם כבר הרבה יותר זהירים לגבי רעיונות חדשים. אני לא אוהב לעסוק בגיוס כספים, ולכן אני חי רק מניצוח על קונצרטים. לשמחתי, מנצחים עדיין מרוויחים יפה. זה מאפשר לי שלא להופיע יותר מדי, ולבחור רק את מה שאני באמת נהנה לעשות".
למרות שהוא ממעט בכך יחסית לעבר, פארוט עדיין משתדל להקליט. "הפרויקט האחרון שהקלטתי היה הקונצ'רטי לפסנתר של בטהובן בכלים מודרניים, עם הפסנתרן רונלד בראוטיגם", הוא אומר. "רציתי להראות שמה שחשוב זה לא הכלי אלא הפרשנות, ושגם עם כלים מודרניים אפשר לבצע בטהובן בגישה מודעת מבחינה הסטורית".
*אתה מרגיש היום שיש פחות התלהבות כלפי התנועה ה"אותנטית"?
"מצד אחד יש אמנם מיסוד מסוים של התנועה, ולכן גם פחות התלהבות מהחידוש. מצד שני, התנועה התמסדה עד כדי כך, שתזמורות סימפוניות 'מודרניות' כבר בכלל לא מבצעות מוזיקה מוקדמת אלא משאירות אותה לתזמורות הבארוק המתמחות. יש הכרה ציבורית שתזמורות סימפוניות גדולות הן כבר לא הכי טובות לבצע באך".
רוח מקומית נלהבת
לעומת המיסוד שעבר על תנועת המוזיקה המוקדמת בעולם, הרי שבישראל חלה רק בשנים האחרונות פריחה גדולה בתחום. בארץ פועלות כבר שתי תזמורות בארוק, שתזמורת הבארוק הירושלמית היא הוותיקה בהן. בשנים האחרונות קיבל פארוט תואר של "מנצח אורח ראשי" של התזמורת, והוא מגיע לארץ לנצח עליה בקביעות.
"בישראל יש מוזיקאים מלאי התלהבות כלפי המוזיקה המוקדמת", אומר פארוט, "ואני נהנה לעבוד איתם ולעזור. באנגליה, אצל חלק מהמוזיקאים יש תחושה ש'כבר עשינו את זה', ושאפשר לחזור לשיגרה. הסכנה בזה היא שהשינוי שהציעה תנועת המוזיקה המוקדמת יהפוך למיינסטרים, ואז האש וההתלהבות יכבו. לישראל תחושת המיצוי הזו עוד לא הגיעה".
*איך הרמה בארץ לעומת אירופה?
"קשה להשוות, כי באירופה יש הרבה יותר עבודה להרכבי בארוק. בישראל יש הרבה כישרונות ויש פוטנציאל גדול. מה שצריך זו השקעה גדולה כדי לתת להם מספיק הזדמנויות לנגן ולהתפתח. זו אחת הסיבות שאני פה. יש פה רוח נלהבת שמאד נעים לעבוד איתה". *
הקונצרט יתקיים הערב (רביעי) בשעה 20:30 במוזיאון ת"א לאמנות.