כשפרופ' אהוד גזית נכנס לפני חודשים ספורים לתפקידו כסגן נשיא למחקר ופיתוח ויו"ר רמות, חברת המסחור באוניברסיטת תל-אביב, הוא החליט שאין מספיק עבודה בשני התפקידים היוקרתיים האלה, ובעבודה במשרה מלאה כחוקר. "הכנתי רשימה של 30 דברים נוספים שאני רוצה לעשות. אני אוהב להיות עסוק", הוא אומר בראיון ל"גלובס".
כסגן נשיא למחקר ופיתוח, גזית אחראי על תקציבי מחקר של 100 מיליון דולר ועל הקשר עם הגופים המממנים, כולל מהתעשייה, ובלבד שלא נוצר בתהליך קניין רוחני. דרך רמות, שמנכ"לה הוא ד"ר זאב ויינפלד, הוא אחראי על כל המצבים בהם כן נוצר קניין רוחני.
גזית הוא אדם שאפתן, כמו רוב האנשים שמגיעים לתפקיד כזה. כך למשל, הוא לא מהסס להצהיר כי היעד שלו הוא להביא את רמות, למקום הראשון בהכנסות מבין כל חברות המסחור בישראל תוך חמש שנים. כדי לעשות זאת הוא יצטרך לעקוף את מכון ויצמן שלו הכנסות של מעל 100 מיליון דולר ואת האוניברסיטה העברית עם הכנסות של מעל 50 מיליון דולר. וזה לא יהיה פשוט - הכנסות רמות הגיעו לכ-14 מיליון דולר ב-2008.
"אני מודע לכך שרמות היא היום הקטנה מבין חברות המסחור", אומר גזית. "אך אנחנו גם החברה הצעירה ביותר ויש לנו פער של כ-25 שנה להשלים. אנחנו פשוט נשתדל יותר. יש לנו את היכולת, את הגודל ואת המגוון. אני מקווה שאוכל ליישם זאת. 5 שנים זה נצח בטכנולוגיה".
גזית ייקח חלק בכנס ננו ישראל 2009 שיתקיים בשיתוף "גלובס", במלון ענבל בירושלים ב-30-31 במארס.
יזמות גם בקולנוע
ההעצמה של רמות היא מרכיב אחד בתוכנית של גזית למצב את אוניברסיטת תל-אביב כ"אוניברסיטת היזמות" של ישראל. "המטרה שלי היא שניתפס כאוניברסיטה של המאה ה-21, שמזוהה עם חדשנות, שכל מי שיש לו חלומות על יזמות, יידע שזה המקום הכי טוב עבורו. כיום, לימודי היזמות באוניברסיטאות מוגבלים לפקולטות למנהל עסקים ולהנדסה. בכוונתי להרחיב אותם לא רק לפקולטות הטכנולוגיות, אלא לכל התחומים. אפילו לחוג לקולנוע, כי הפקת סרטים מתנהלת על-פי המודל הקלאסי של הון סיכון - השקעה עם סיכויי הצלחה נמוכים, שבמקרה של ההצלחה, המכפיל הוא עצום".
בשלב הראשון, העידוד נעשה על-ידי הבאת הרצאות בתחום היזמות, מבחינת גזית, אפילו הסגל המנהלי יכול לתרום למאמץ הטכנולוגי. "אנחנו מעודדים המצאות של כל הסגל, כולל העובדים במרכז החישובים, שיכולים להיות להם רעיונות מצוינים".
* האם אין חשש באוניברסיטה למקומו של המדע הבסיסי? שלא לדבר על מדעי הרוח?
"אוניברסיטת תל-אביב מובילה במחקר בסיסי, עם יותר ציטוט מאמרים של חוקרי האוניברסיטה בכתבי עת מקצועיים פר חבר סגל מכל אוניברסיטה בארץ. היינו מדורגים במקום ה-20 בעולם במדד זה ב-2008, יחד עם אוניברסיטת ייל, לפני אוקספורד וקיימברידג' בבריטניה או קולומביה וקורנל בארה"ב. גם האוניברסיטה העברית במקום ה-40 והטכניון במקום ה-60 מדורגים גבוה, וזה מלמד על איכות האקדמיה הישראלית. לעולם לא הסכמתי ולא אסכים, לא כחוקר ולא כסגן נשיא למחקר ופיתוח, שהמסחור יבוא על חשבון פרסומים מדעיים.
"אנחנו שואבים השראה מ-MIT, שם משלבים באופן מעולה יזמות עם מחקר בסיסי. בדומה ל-MIT יש לנו מחלקות מדע והנדסה טובות אך גם חוזק בתחומים שאינם טכנולוגיים, כמו מנהל עסקים, כלכלה, בלשנות ומדעי המדינה.
"מלימודי תולדות האמנות ומאשורית לא בטוח שיצמח סטארט-אפ, אך עיצוב גרפי, תסריטאות ובלשנות יכולים להוביל לפיתוח של תוכן בידורי, מנועי חיפוש ועוד שמייצרים ערך כלכלי משמעותי".
המרוץ למיליונים
המרוץ להשגת המטרה התחיל ב-2002 עם בנייה של שותפות טכנולוגית, מעין קרן הון סיכון שגייסה 8.5 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים בארה"ב. "7 מתוך הפרויקטים עדיין חיים, והקרן כבר החזירה את ההשקעה, ויותר מכך בערכי הפרויקטים המושבחים", אומר גזית. בין הפרויקטים שהיו קשורים בקרן נמצא מסחור אחד של עשרות מיליוני דולרים עם חברת מרק, הקמת חברה בתחום אגירת האנרגיה N-Storage, פרויקטים בתחום הסוכרת ומחלת האלצהיימר, נשאים ננו-מטריים לטיפול בסרטן, וטכנולוגיה בתחום ההתקנים הרפואיים.
"אנחנו מגייסים כעת את הקרן השנייה. אני בטוח שנצליח, למרות המשבר. הפרויקטים שאנו רואים היום רבים ובשלים יותר מאלו ב-2002".
תוכנית נוספת עבור רמות היא לשנות את התמהיל שמתבסס על מדעי החיים, כך שיותר הכנסות יגיעו מתחום המחשוב והתקשורת.
"נשמח להיות בית גם לחברות שהקניין הרוחני שלהן אינו מן האוניברסיטה", מוסיף גזית. "החלום הגדול הוא שמתוך האקדמיה הישראלית תצמח הגוגל הבאה, חייב לצמוח כאן ענק טכנולוגי בקנה מידה עולמי".
הכוונה של גזית היא להפסיק להתבסס בעיקר על תמלוגים - המודל ההיסטורי של חברות המסחור - ולהמשיך במגמה של הקמת חברות. "במכירת מניות מקבלים את מלוא הערך בבת אחת, ולא לאורך שנים. זו הדרך להשיג את היעד עבור רמות".
* עד כמה השפיע המשבר על האוניברסיטה?
"המשבר השפיע מאוד על התורמים שלנו וגם עלינו, אבל אני אופטימי. במשבר הקודם הייתי ב-MIT, והוא פגע בסביבתנו באופן קטסטרופלי, אך החברות המבוססות שרדו ובסופו של דבר המשבר ביגר את תעשיית ההיי-טק. גם תעשיית הפיננסים יכולה להתבגר. "יכול להיות שיהיה לאוניברסיטאות גם מה להרוויח, כאשר המשקיעים יבינו שוול סטריט זה לא כזה גליק ודווקא אנחנו גוף אחראי, שמציע הצעות עם ערך אמיתי. לאורך ההיסטוריה, אוניברסיטאות הן המוסדות ששרדו הכי הרבה שנים".