נשיא איגוד לשכות המסחר, בראשות אוריאל לין, חיבר תוכנית כלכלית מקיפה להצלת המשק מן המשבר וכבר הוצגה בשבוע שעבר לצוות "100 ימים" של בנימין נתניהו.
התוכנית גובשה ע"י אוריאל לין, כאמור, יחד עם אריה זייף, לשעבר מנהל המכס, וישראלה מני, סמנכ"ל הכלכלה באיגוד. לפי התכונית שגובשה, אשר הגיעה ל"גלובס", הוצע להגדיר יעד תקציבי לחמש השנים הבאות כאשר תקרת הגרעון תעמוד עד 3%.
בתוכנית צוין כי רוב הגידול בהוצאה הציבורית חייב להתרכז בהגדלת חלקה של ההשקעה בתשתיות פיזיות כבסיס לצמיחה כלכלית. לפי התוכנית, החריגה ממסגרת זו יכולה להיעשות במידתיות ולתקופות קצובות בלבד.
חלק ניכר מהתוכנית מוקדש לצמצמו של המגזר הציבורי: הקפאה מוחלטת של גיוס עובדים חדשים, הפעלת מנגנון פרישה מרצון והשוואת השכר הגבוה ביותר לשכר המנכ"ל בדירוג כמקובל בחברות ממשלתיות תוך ענישה חמורה למפר החוק. עוד הוצע הקפאה מוחלטת של העלאת תעריפי המונופולים (לרבות חברת החשמל ומקורות) לתקופה של 5 שנים, כאשר בתקופה זו ייושמו הליכי התייעלות והקפאת העלאות שכר בחברות הללו, במידה שהן אינן קשורות לקידום.
בנושא עסקים קטנים ובינוניים ממליצים לשתף עסקים אלו בלא פחות מרבע מהיקף המכרזים הציבוריים. כמו כן, מציעים לייעל ולקצר את התהליכים בקרנות האשראי הממשלתיות שהוקמו על ידי החשב הכללי. בתחום העבודה והרווחה הוצע להמשיך את הקפאת קצבאות הילדים, להרחיב את תוכנית ויסקונסין לכל הארץ ולהגדיל הדרגתית את שכר המינימום לרמה של 5,000 שקל נטו. בתחום המיסוי הוצע ריווח מדרגות המס על היחידים במדרגות שכר של עד 7,000 שקל תוך שימת דגש על מדרגות המס השנייה והשלישית.
אך אולי ההצעות המעניינות ביותר קשורות לפתרונות מחנק האשראי במשק. ראשית כל מציע לין וצוותו, לאפשר לעמיתים אשר משכו כספים מקופת הגמל וקרנות ההשתלמות החל מספטמבר ועד סוף שנה זו, להחזיר את הסכומים שנמשכו עד לסוף חודש מרץ 2009, תוך שמירת רצף הזכויות וההטבות שאבדו, על מנת להזרים כסף חדש לגופים המוסדיים.
בנוסף, הוצע לאפשר רכישת אג"ח קונצרניות ע"י קרנות הפנסיה הותיקות המנהלות נכסים בהיקף של כ-150 מיליארד שקל. כצעד שלישי המליץ הצוות על מתן ערבות מדינה לכספי הלוואות של עסקים ענקיים שתאפשר פריסת חובות של חברות הענק ל- 10 שנים עם מתן ערבות מדינה כנגד, תוך מתן בעלות על תנאי, כך שהמדינה תקבל במקרה של מימוש הערבות, אחוזי בעלות.