היועצת המשפטית של משרד התקשורת, נגה רובינשטיין, מסתייגת מהמלצתה העיקרית של ועדת מרדכי לשינוי שיטת ההסדרה בתחום שידורי הטלוויזיה המסחריים שפורסמה היום (א'), באשר למעבר מעבר משיטת הזיכיונות לשיטת הרישיונות בערוצים המסחריים החל מ-2012.
רובינשטיין לא היתה חברה בוועדת מרדכי, אבל מצאה לנכון להביע את הסתייגותה מההמלצה המרכזית שמשמעה היא בעצם דחייה של כל הדו"ח, שכן הוועדה מונתה במיוחד כדי לקבל החלטות מושכלות בנושא.
ההמלצות המרכזיות של ועדת מרדכי הן, כאמור, מעבר לשיטה של רישיונות, שידור פרסומות בכבלים ובלוויין החל מ 2012, איחוד הגורמים המסדירים (מועצת הכבלים והלוויין עם הרשות השנייה או הקמת רשות תקשורת) והנהגת חבילת ערוצים צרה בכבלים ובלוויין החל מ 2012.
רובינשטיין כותבת בחוות-דעתה שהונחה הבוקר על שולחנו של מנכ"ל משרד התקשורת, מרדכי מרדכי, כי המסקנות מעוררות קושי משפטי. לדבריה, "ככל שלא קיימת היתכנות כלכלית למספר גדול יותר של מתחרים בשוק - הרי שקיימת סבירות ממשית למציאות בה מספר השחקנים שיפעלו במשטר של רישיונות בשנים הקרובות ייוותר על כנו, ובשל היתרון המשמעותי הקיים להם במועד שינוי השיטה והשחקנים הקיימים הם שיזכו באפשרות לשדר שידורי ערוץ מרכזי, ובאפשרות לפרסם שידורי פרסומת באותו ערוץ בלא צורך להתמודד בהליך תחרותי, לתקופה בלתי מוגבלת".
רובינשטיין טוענת כי שיטה בה ניתן רישיון "לכל דורש" אך השוק מוגבל לשניים או לכל היותר ל-3 בעלי רישיונות בעת שינוי השיטה - תגרום לכך ששוק הטלוויזיה המסחרית יעוצב בהתאם לשאלה מי היה בעל זיכיון בנקודת המעבר משיטת זיכיונות לשיטת רישיונות, ולא בכניסה מוסדרת ומסודרת של שחקנים שונים לשוק אשר ייבחרו בהתאם לשאלה מיהו המתאים ביותר.
עוד היא מציינת כי להבדיל, שיטת המכרזים הקיימת (שיטת הזיכיונות בה היא תומכת ג.פ.) יוצרת אחת למספר שנים נקודת זמן, בה לכל גורם עומדת האפשרות להתמודד במסגרת של הליך תחרותי להיכנס לשוק במקום שחקן קיים.
רובינשטיין גם קובלת על כך שחוות-הדעת הכלכלית שעליה נסמך יו"ר הועדה ומנכ"ל משרד התקשורת, מרדכי מרדכי, היא של משרד האוצר, וטוענת כי נפלו בה פגמים מהותיים שמשליכים על המסקנות. רובינשטיין טוענת כי היא לא יכולה להחליט מי מבין חוות-הדעת נכונה יותר, אבל מוצאת לנכון לציין כי ככל שיתברר שחוות-דעתו של אסף כהן, סמנכ"ל כלכלה במשרד, תהיה נכונה יותר - הרי שקיים קושי כלכלי לעבור למשטר של רישיונות בהתחשב בנפח עוגת הפרסום בשוק הישראלי.