גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קצב, אוהב בשר?

בכתב האישום שיוגש נגדו, הנשיא לשעבר צפוי להצטייר כ"תאב בשרים" סדרתי

דייג, אוהב דגים? קצב, אוהב בשרים? האם הנשיא לשעבר, משה קצב, כשמו כן הוא? האם הוא אוהב בשרים במובן המושאל של "תאוות בשרים"? כך, ככל הנראה, ישתמע מכתב האישום שעומד להיות מוגש נגדו. מעין "תאב בשרים" סדרתי. אם אמנם אירע כל שמיוחס לו בכתב האישום, חמור הדבר, מביש ומבעית. אין לי כל מידע פנימי ביחס להשתלשלות הדברים, זולת מבוכה והשתאות גדולה ביחס לאופן "זגזוגו" של "תיק הבשרים" הלזה. התנהלות זאת, שיכולה אולי להיות מובנת (אך לא רצויה) לאנשי מקצוע, פוגמת ביחסו של הציבור - הנאור והבלתי נאור גם יחד - לרשויות אכיפת החוק, הפרקליטות והמשפט. בעיני הציבור, נראה הדבר כמו "פורים שפיל" ("משחק פורים").

בושה וכלימה נשיאותית וממלכתית

בעודו מכהן בתפקיד נשיא המדינה נפתחה חקירה כנגד קצב על מעשי אינוס וזימה, שאוזניים תצילנה משמוע. "נולד הר בישראל". התקשורת געשה, המדינה התביישה ופרצופו הנקלה של נשיא המדינה - סמל המדינה - ניבט אל פני האומה בעיניים מושפלות, ולעיתים גם בעיניים מזרות אימה. אבוי לבושה. עיתונאים ידענים או פסבדו-ידענים, התנדבו ללחשש, כי סיפורו של קצב היה ידוע ברבים משכבר השנים, אך איש ואישה לא פצו פה לצפצף.

כשנשיא מדינה מוקע בציבור על ידי בכירי המשפט כעבריין מין סדרתי, על כולנו להשפיל מבט. כך נפלו סמלים. מ*ש*ל דגל ישראל מתבוסס בבוץ. כי מציון תצא כלימה ודבר חלציים מירושלים. כך אנו נראים בעיני עצמנו וכך גם בעיני העולם כולו. אם בנשיאים נפלה שלהבת התאווה, מה יגידו אזובי הקיר ואנסיו?

זו לנו הפעם השנייה שמדינה שלמה מושפלת בעטיית נשיאה. כך גם היה (לשווא) בעניינו של הנשיא המנוח עזר ויצמן אשר נחקר בחשד נטילת שוחד מהמיליונר אדוארד סרוסי (תושב חוץ נטול עסקים בישראל). פרשת סרוסי שבקה חיים משפטיים בעודה באיבה (ובצדק), שכן לא היה כל שוחד וממילא גם לא הוגש כתב אישום כנגד הנשיא, אם כי הוא נאלץ להתפטר ולחדול מכהונתו. "הר" השוחד אפילו לא הוליד "עכבר משפטי" (עם כל אי הנעימות הנסיבתית שאפפה את המקרה המצער). לא אשפוך את חמתי על אירועי הימים ההם, שכן בזמנו ייצגתי את אדוארד סרוסי באותו עניין ולכן אין זה יאה ש"הנחתום" יעיד על עיסתו.

מבוכת הפרקליטות

בושת הנשיא התחלפה לה חיש מהר עם מבוכת הפרקליטות. מאיגרא רמה של צפי לכתב אישום חמור ואימתני ("הר" של ממש) הצטמק האישום בעקבות עיסקת טיעון לבירא עמיקתא של ניאופים קלילים יחסית. "ההר הוליד עכבר". בית המשפט העליון, בראשותה של הנשיאה דורית ביניש, לא חסך את שיבטו מכתב האישום ה"עכברושי", ואילו היועץ המשפטי לממשלה הגן על ה"עכברוש" מחמת מצוקת ראיות. זהו אותו יועץ משפטי, שהתבטא בתקשורת, כי המדובר בנשיא שהוא עבריין מין סדרתי. יש מקום להניח, שגם היועץ המשפטי הובך מהמראתו המואצת אלי על ומנסיקתו המהירה כלפי מטה. זה יכול לקרות. זה קורה. זה לא צריך לקרות. בוודאי לא, כשמדובר ביועץ המשפטי בכבודו ובעצמו ובוודאי בן בנו של בוודאי, כשמדובר בנשיא המדינה. אך את הגלגל שוב אין להשיב לאחור. ניתן רק לציין לשבח את הגינותו הרבה של היועץ המשפטי, אשר היה נכון לספוג את העלבונות האישיים, "לרדת מההר", לאחוז בעכברוש ולהביאו לעקידה. לא לכל פרקליט יש את החוסן המקצועי והאישי, כדי להודות ולעזוב ("מודה ועוזב ירוחם"). לפחות על כך יבוא היועץ המשפטי על הברכה ועל ההערכה.

חזון נפרץ הוא, שטיוטת כתב אישום מקורי שמוצג בפני נאשם פוטנציאלי חמורה בהרבה מכתב האישום המרוכך יותר אשר מוצג בפני בית המשפט, אם מגיעים הצדדים לכלל "הסכם פשרה", "הודיית פשרה", המכונה "הסדר טיעון". זה טיבה של פשרה - "קניית" סיכוי וסיכון. כל עוד נעשה ההליך ביושר, באמונה, ובגילוי נאות של חומר החקירה אזי הוא כורח בל יגונה, שיש אפילו, במקרים מתאימים, לעודדו (בשולי הדברים ומחוץ להקשרם, ברצוני לציין שכרגיל טרם הגשת כתב אישום לא מוצג בפני הסניגורים מלוא חומר החקירה אלא רק ליבתו החשובה. קורה, שעל פי חומר חלקי זה מכלכל הסניגור את הסכמותיו ופשרותיו. לא מן הנמנע שחלקיות החומר המוצג בפניו תוליד טענה מאוחרת של הסדר טיעון מוטעה או חלילה מטעה).

הפרת הנשיא את הסדר הטיעון ו"זיגזוגו"

חרף כל הדברים האלה, הפנה הנשיא את עורפו להסדר הטיעון שהושג עימו וכפר בכתב האישום המגומד. ההפתעה היתה גדולה, לא פחות גדולה מהחוצפה ומן ההתרסה שהיתה בה. התנהלות זו עלולה להיחשב כחסרת תום לב מצידו של הנשיא. משא ומתן שלא בתום לב, גם במובנו של סעיף 12 לחוק החוזים (האזרחי).

על בסיס אמונתה של הפרקליטות, כי הנשיא חפץ בהסדר הטיעון ויעמוד מאחוריו תוך הודייה בו, הסכימה הפרקליטות להביע את עמדתה התומכת, במסגרתה של עתירה לבג"צ שהוגשה כנגד הסדר הטיעון. בדיעבד התברר, שהפרקליטות הולכה שולל. הפרקליטות הצטיירה ככלי ריק. מכנסיה הופשלו כלפי מטה. אפילו העכברוש קופד.

הפכפכות הפרקליטות "וזיגזוגה" (באין חבל הצלה)

בעקבות "הפרת" הסדר הטיעון נאלצה הפרקליטות להרים את מכנסיה, לאסוף את שבריה ולהפשיל את שרווליה כדי להיערך לכתב אישום "הררי". אך אליה וקוץ בה: רק תמול שלשום הודיעה אותה פרקליטות לבית המשפט הגבוה לצדק, שהסדר הטיעון, טרם שנדחה על-ידי הנשיא, היה ראוי והגיוני, אל נוכח מצוקת הראיות. מה יום מיומיים? מה נשתנתה מצוקת הראיות דאז מקיומן דהיום באדרתן החמורה? האם הראיות הולידו את עצמן מחדש? או דילמא הכל "בעיני המתבונן", ומשמתחלף הפרקליט המתבונן, מתחלפות מחלפות ראשן של הראיות והן הופכות ל"שמשוניות"?

חודשים ארוכים נקפו עד שהגענו עד הלום וחזרנו לכתב אישום "הררי", אשר "מחזיר הר ליושנו". כיצד מתיישב "ההר" החדש עם "העכברוש" הישן? ליועץ המשפטי פתרונים.

לא אחת ולא שתיים משפטנים מיטלטלים בין מחשבות שונות ביחס לסיכוייו של תיק בבית משפט, ביחס לטיב הראיות וחוזקן או דלותן. ביום אחד עולים מעלה מעלה ברמת האופטימיות וביום האחר מאבדים את הביטחון. מקצוע המשפטים איננו מתמטי. לכל סוגיה ולכל ראיה יש פנים לכאן ולכאן. המציאות מסובכת, החיים קשים והמשפט סבוך עוד יותר. דברים אלה נכונים במשנה תוקף, מקום שכמה פרקליטים מעיינים באותו חומר ראיות (ומקל וחומר, פרקליט וסניגור). לכל אחד יש את ניסיון החיים שלו, ניסיונו המקצועי, נטיותיו המודעות והבלתי מודעות, כך שטבעי הדבר, שגם בין אנשי מקצוע "מאותו צד של המתרס" ניטש ויכוח. פרקליט באמונתו יחיה. לכל אחד יש את החיתוך המיוחד שלו, את חוש הריח האופייני ואת הטעם הנבדל. הדילמה והספקנות מהווים חלק אינטגרלי של המשפט ושל כל משפטן מנוסה. אלא מה, בסופו של יום צריך גם כושר החלטה. במקרה דינן, היה ליקוי חמור בהתבטאויות, בהפכפכות, בליבוי הציפיות, בניפוץ הציפיות, בזגזוג, במסרים הסותרים והסתורים. כולנו הפסדנו מכך. "חבל התלייה" של קצב (כלשונו הוא) איננו חבל הצלה למזוז. ממבוכה זו של הפרקליטות יתכן שלא תהיה הצלה ולא תהיה תקומה, בין אם יורשע הנשיא בדינו ובין אם לאו. חבל שכך.

בל תיפול טעות כלשהי: מבוכת הפרקליטות כלל איננה באותו מישור של המעשים הפסולים והפליליים שמיוחסים לנשיא. ב**וש*ת הפנים שגרם לנו הנשיא היוצא לא תימחה. ומעניין לעניין שלא באותו עניין.

האדמירל - סערה בכוס ים

אינני מכיר את מפקד חיל הים. מעולם לא פגשתיו. קראתי "דרישה תקשורתית" צדקנית שהרמטכ"ל יבוא איתו חשבון וידיחו מפיקוד על חיל הים מחמת ביקורו במועדון גוגו, בבחינת "הציץ ונפגע".

אני מחזיק מעצמי אדם ערכי, שומר חוק. לפחות החזקתי מעצמי ככזה, ברם למקרא דרישת התקשורת להיפרע מהאדמירל, התחלתי לפקפק בעצמי, שמא אינני כזה צדיק. אודה על האמת שמסופקתני אם הייתי מהסס אם לילך למופע גוגו (אילו רק הייתי זוכר לשם מה). לא הייתי מדמה לעצמי שיש בכך דופי משפטי (והייתי אף מגדיל לעשות ומזמין את אשתי להצטרף אלי). אני מניח שמיטב הנוער ובכירי עם ביקרו במופע חשפנות בארץ או בניכר, עם תחפושת או בלעדיה.

המושחתים בעם גם ביקרו, לפחות אחת בחייהם, בקזינו. אולי אפילו שיחקו "בלק ג'ק" ("21" נשמע פחות חמור ויותר נקי) ואולי גם רולטה. אוי לאוזניים שכך שומעות. האם גם דינם של אלה לילך לארץ גזירה? עוד אני מפשפש בחטאי, אני נזכר שבעבר הרחוק עמדה האפשרות שהחיפושיות יגיעו להופעה בישראל. אני מודה בפניכם, שחפצתי לראות את המופע. למזלי, הנאורים בעם מנעו את כניסתם של חברי להקת החיפושיות לישראל, לבל ישחיתו את נשמותינו הטהורות. ניצלתי מהשחתה.

נכון, מי אני ומה אני - אינני אלוף בצה"ל, אינני אדמירל. אני אדם פרטי מן השורה. אבל גם אדמירל איננו הרב הראשי. הוא אמנם מצווה לשמש דוגמא לפקודיו, אבל בייחוד בצבא ובענייני צבא. האם הגיוני שכולנו נפסיד את מי שמוחזק להיות המפקד המתאים ביותר לחיל הים מפאת חזיון הגוגו? מידתיות רבותי, מידתיות.

* עו"ד פנחס רובין הוא ראש משרד גורניצקי, והוא ואו לקוחותיו עשויים להיות בעלי עניין בתכנים המוזכרים בטורו.

עוד כתבות

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות