שאלה - מה הקשר בין מחיר האשלג בעולם, מצב הספנות הגלובלי ורווחי הבנקים בישראל? תשובה - אין קשר אלא אם כן מדובר בבנק לאומי.
במשך שנים נקט לאומי באסטרטגיית חזקות ריאליות: אפריקה ישראל, מגדל, פז, החברה לישראל - בכולם החזיק ומחזיק לאומי נתח נכבד. האסטרטגיה, אגב מנוגדת לחלוטין לזו של הפועלים, הניבה ללאומי רווח נאה לאורך השנים אבל בשנת 2008 היא מעצימה את הפסדיו. האחזקה העיקרית של לאומי היא בחברה לישראל. לאומי נהנה מכך בשנתיים האחרונות עת קפצה מניית החברה לישראל ורווחי כי"ל גאו. כעת מתגלגלים הפסדי צים, טאואר ובז"ן ומגדילים את הפסדי לאומי ברבעון הרביעי.
בסקאלה שבין מזרחי טפחות לדיסקונט, בנק לאומי נמצא במקום טוב באמצע. גם אחרי הפסד של מיליארד שקל ברבעון בודד הלימות ההון שלו תרד ל-11.5% בלבד. לאומי יצטרך לגייס בשנת 2009 הון משני ולחזק את הלימות ההון שלו אבל בניגוד לבנקים אחרים לא כשאקדח צמוד לרקתו.
בנק שזקוק לעירוי הון חיצוני
תוצאות 2008 כבר אינן חשובות - השאלה היא מה יקרה ב-2009. עכשיו, לאחר שבנק ישראל עדכן את תחזית הצמיחה לשנת 2009 ל-1.5%-, ברור שמצב בו אחד או יותר מהבנקים בישראל יציג בשנת 2009 הפסד או יזדקק לעירוי הון חיצוני מבעלי מניותיו הוא תרחיש ריאלי.
הערכות מנהלי בנקים שהושמעו לפני שבועות ספורים, שההפרשות לחובות מסופקים לא יחרגו מאחוז אחד מתיק האשראי, נראות כעת תלושות מהמציאות. הפרשה בשיעור 1.5%-2% נראית יותר ריאלית.
ההרעה האמיתית במצב עוד לפנינו, הפגיעה בתיק האשראי עוד תגיע. מחנק האשראי והצמיחה השלילית יתבטאו בהרעת מצבם של העסקים, פירמות יפשטו רגל ובנקים ייאלצו למחוק הלוואות ולהפריש לחובות מסופקים.
תוכנית הערבויות לא רלוונטית
על רקע זה תוכנית הערבויות הממשלתית לחיזוק הון הבנקים נראית לא רלוונטית. בניגוד לממשלות אחרות במערב ממשלת ישראל לא נדרשה להזרים הון לבנקים אלא רק לתת ערבות מדינה לגיוס אג"ח.
אבל במקום לתת ערבות מלאה ואמיתית האוצר נהג כמי שכפאו שד, ונתן ערבות קטנה, מותנית, חלקית מדורגת וכזו שחברות הדירוג לא יודעות איך להתייחס אליה. לזכות האוצר נאמר שהתוכנית גובשה בנובמבר 2008, זמן בו תנאי המאקרו היו הרבה יותר ורודים.
עכשיו, עם הקמת ממשלה חדשה וכניסת שר אוצר חדש לתפקידו צריכים מקבלי ההחלטות להתעשת. צריך לתת ערבות מדינה מלאה, אמיתית ומשמעותית לגיוס הון הבנקים ויפה שעה אחת קודם. בבנקים סבורים שיצטרכו ל-10 מיליארד שקל, אבל הבנקאים היו מתחילת המשבר אופטימיים מדי, ערבות בהיקף של 15 מיליארד שקל נשמעת סבירה יותר.