גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עו"ד דן שינמן נגד שיקול-הדעת של רשות ני"ע והפרקליטות: "כולם בשוק ההון עבריינים?"

שינמן, מהסניגורים המובילים בתחום הצווארון: "הכול פרוץ היום, הכול פתוח ואין ודאות בשום דבר. עכשיו, כשהתפיסה של השוק החופשי מתמוטטת לנגד עינינו, האם לא כדאי לחשוב במחשבה רעננה מה הפיתרון?"

"ישנה זעקה שאי-אפשר להתעלם ממנה, שהיא הפלואידיות של המשפט. בגלל הפלואידיות והגלובליות הזו הכול פרוץ היום, הכול פתוח ואין ודאות בשום דבר. על איזו כוונה של עברייני שוק ההון אנחנו מדברים? אתם מרגישים טוב עם מה שקורה בבתי המשפט? כולם בשוק ההון עבריינים?" את הביקורת החריפה הזו הפנה עו"ד דן שינמן, מהסניגורים המובילים בתחום הצווארון הלבן, נגד אנשי רשות ניירות ערך והפרקליטות, שהשתתפו בכנס בנושא אכיפה בשוק ההון שערכה השבוע (ג') לשכת עורכי הדין.

הפאנל, שאותו הנחתה עו"ד יעל גרוסמן - בהשתתפות עו"ד שוני אלבק, היועץ המשפטי של רשות ניירות ערך; עו"ד אורלי דורון, ממונה בכירה לנושאי ניירות ערך בפרקליטות מחוז תל-אביב; עו"ד שינמן ופרופ' רון שפירא - עסק בכוונתם הפלילית של עברייני צווארון הלבן.

עו"ד אלבק ציין כי בעבירות רבות בתחום שוק ההון, המעשים שנעשו חוקיים, ולכן אין לרשות ברירה אלא להתחקות אחר הכוונה הפלילית. "בעבירות הללו היסוד העובדתי הוא לגיטימי, חוקי ואין בו עבירה פלילית, כדוגמת קניית ניירות ערך בבורסה. זה לא כמו להיכנס לבית של מישהו ולקחת משם חפץ. קנייה ומכירה של ניירות ערך בבורסה הן דבר חוקי, והעניין היחיד שצובע את זה באור פלילי הוא הכוונה הפלילית והיסוד הנפשי. זה כמו צד להסכם, שמסתיר עובדה מהצד השני וכך מוציא ממנו דבר במרמה. במקרה הזה אין לזה קשר לניירות ערך ולצווארון לבן. צריך להיזהר מלתת לעברייני צווארון לבן איזשהו יתרון, אלא לשפוט אותם על-פי מעשיהם ולא על-פי מעמדם".

שינמן סבור כי הגישה הזו של התחקות אחר הכוונה הפלילית ושימוש בהגדרות רחבות ופרוצות להגדרת עבירות, כדוגמת שימוש במידע פנים והנעה, פשטה את הרגל. "גרינפלד (המיליונר החרדי יוסף גרינפלד, בעל השליטה בקרדן, שזוכה במחוזי מרוב האישומים שיוחסו לו בעבירות ניירות ערך, למעט אישום אחד שחזר לדיון בשלום, לאחר שקנה את מניות החברה שבבעלותו ובכך, בין היתר, העלה את שער המניה, א' ל'-ו') ביצע פעולות חוקיות, אבל הוא אשם כי הוא חשב כך ולא אחרת? המשפט הוא פלואידי, כי העולם הוא פלואידי. העולם הלך להגדרות רחבות, גדולות ובלתי מוגבלות, כי אחרת הוא לא היה יכול להתמודד עם התופעות שמתרחשות בעולם הגלובאלי. האם הוא אמר לעצמו שבכך הוא מוותר על העיקרון שאין ענישה אלא אם מזהירים, נראה שכן, אבל הוא השתכנע שאין ברירה.

"עכשיו כשהכול מתמוטט, כשהתפיסה של השוק החופשי מתמוטטת לנגד עינינו, האם לא כדאי לחשוב במחשבה רעננה מה הפיתרון? היום, השאלות הן לא שאלות של 'כוונה', אלא עצם השאלה הנורמטיבית לגבי מהי הנורמה. זו שאלה פתוחה. המשפט בשיטות הקודמות שלו לא עובד יותר".

עמימות ואי-ודאות

הפיתרון לבעיה הזו, לדברי שינמן, טמון בבחינת הפעולות בטרם עת, באמצעות אינטראקציה בין הרשויות לאנשי שוק ההון. "צריך לבחון את הדברים לפני שנעברה העבירה", אמר והוסיף כי רק רגולציה בתחום תסייע להימנע מעמימות ומאי-ודאות. לגישתו, עולם המשפט צריך למצוא פיתרון שיאפשר לאנשים לקבל את הייעוץ הנכון על-ידי גורמים ברשויות, גורם אקטיבי שיספק תשובות מהירות לפונים בטרם ביצוע פעולות. זאת, במקביל לאכיפה פנימית בחברות עצמן. "אם היה גורם מפקח בחברות עצמן וגרעין רגולטיבי שימנע את הטרנד, שהתחיל ב-2003 של הוצאת איגרות-חוב, אז המשבר היה נמנע. אם גרינפלד היה בודק מראש עם גורם פנימי בקרדן, שנמצא בקשר עם רשות ניירות ערך, ושואל אם מותר לו לקנות את מניותיו, הוא היה מקבל תשובה ולא מואשם בפלילים. מוכרחים למצוא פתרונות שהם לא תיאורטיים".

לדבריו, לא צריך להעמיד אנשים כמו גרינפלד לדין, והפיתרון של אכיפה פנימית יחד עם רגולציה הוא היחיד האפשרי היום, "כי המערכת הפלילית לא יכולה להתמודד עם ההתפתחות של העולם. היום אנחנו למדים את הלקח הכלכלי של טעויות העבר. אנחנו צריכים לשאול היום מהו המחר, והמחר הוא לא להעמיד לדין את גרינפלד ואנשים אחרים. הגורם הפלילי כשלעצמו לא ימנע את הקטסטרופות ואת העושק של הגברת כהן מחדרה. הדבר היחיד הוא פיקוח פנימי ורגולטיבי".

שינמן ציין עוד, כי "גורם האכיפה הפנימית מוכרח לעבוד באופן הדוק עם הגורם הרגולטורי, שצריך להיות הרבה יותר פתוח ורחב, ולתת תשובות מהירות בלי לפחד לתת תשובה. המצב הפלואידי שיתק את כולם. כולם מפחדים לתת תשובות, ואת הפחד הזה צריך לשחרר, כמו שצריך לשחרר את מחנק האשראי".

עו"ד אורלי דורון, השיבה כי "החשש של הפרקליטות בקשר לבעלי שליטה זה שהם תמיד יכולים לומר שיש להם הערכות שווי משלהם, ושהם מאמינים במניה שלהם (כפי שטען גרינפלד, א' ל'-ו'), ולכן הם קונים מניות שלהם ויכולים להטות את השוק. עם הבעיה הזו לא ניתן להתמודד באמצעות רגולציה. עם זה אנחנו מתמודדים במישור הפלילי".

לדבריה, עברייני צווארון לבן מקבלים היום יחס מועדף בבתי המשפט. "בנושא הענישה אנחנו רואים סוג של הילה בתחום העבריינות של שוק ההון, והיא מתבטאת בהקלה בעונש לעומת עבירות בעלות אותה חומרה ואותם עונשים בתחומים אחרות, כמו עבריינות מס".

הפרקליטות: לא מוותרים על התיקים המורכבים

עו"ד אורלי דורון, נציגת הפרקליטות, הבהירה, כי בפרקליטות לא יפסיקו להעביר את התיקים הפליליים המורכבים בתחום הצווארון הלבן ושוק ההון לבתי המשפט. "העבירות החמורות ימשיכו להגיע לבתי המשפט. נמשיך ונביא גם תיקים מורכבים שעד היום נתקלנו בקושי לנהל אותם, כמו תיקים של השפעה בדרכי תרמית, שהיו בתחום המעוף (פרשת אופמת, א' ל'-ו')".

דורון הוסיפה, כי ההתלבטות הקיימת כעת בפרקליטות היא אם להעמיד לדין גם את שומרי הסף בחברות, שהיו יכולים למנוע את העשייה הפלילית. "שומרי סף, בהם עורכי דין, רואי חשבון, מעריכי שווי, כל אלה יכולים להטות את הכף בחברה, ולכן נותרת הדילמה אם צריך לטפל במישור הפלילי גם במעגל השני, של שומרי הסף. למרות המשבר הכלכלי והצורך לסייע לשוק עדיין יש מקרים שראוי לטפל גם במעגל השני של האחראים בחברות ציבוריות".

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם