גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עו"ד דן שינמן נגד שיקול-הדעת של רשות ני"ע והפרקליטות: "כולם בשוק ההון עבריינים?"

שינמן, מהסניגורים המובילים בתחום הצווארון: "הכול פרוץ היום, הכול פתוח ואין ודאות בשום דבר. עכשיו, כשהתפיסה של השוק החופשי מתמוטטת לנגד עינינו, האם לא כדאי לחשוב במחשבה רעננה מה הפיתרון?"

"ישנה זעקה שאי-אפשר להתעלם ממנה, שהיא הפלואידיות של המשפט. בגלל הפלואידיות והגלובליות הזו הכול פרוץ היום, הכול פתוח ואין ודאות בשום דבר. על איזו כוונה של עברייני שוק ההון אנחנו מדברים? אתם מרגישים טוב עם מה שקורה בבתי המשפט? כולם בשוק ההון עבריינים?" את הביקורת החריפה הזו הפנה עו"ד דן שינמן, מהסניגורים המובילים בתחום הצווארון הלבן, נגד אנשי רשות ניירות ערך והפרקליטות, שהשתתפו בכנס בנושא אכיפה בשוק ההון שערכה השבוע (ג') לשכת עורכי הדין.

הפאנל, שאותו הנחתה עו"ד יעל גרוסמן - בהשתתפות עו"ד שוני אלבק, היועץ המשפטי של רשות ניירות ערך; עו"ד אורלי דורון, ממונה בכירה לנושאי ניירות ערך בפרקליטות מחוז תל-אביב; עו"ד שינמן ופרופ' רון שפירא - עסק בכוונתם הפלילית של עברייני צווארון הלבן.

עו"ד אלבק ציין כי בעבירות רבות בתחום שוק ההון, המעשים שנעשו חוקיים, ולכן אין לרשות ברירה אלא להתחקות אחר הכוונה הפלילית. "בעבירות הללו היסוד העובדתי הוא לגיטימי, חוקי ואין בו עבירה פלילית, כדוגמת קניית ניירות ערך בבורסה. זה לא כמו להיכנס לבית של מישהו ולקחת משם חפץ. קנייה ומכירה של ניירות ערך בבורסה הן דבר חוקי, והעניין היחיד שצובע את זה באור פלילי הוא הכוונה הפלילית והיסוד הנפשי. זה כמו צד להסכם, שמסתיר עובדה מהצד השני וכך מוציא ממנו דבר במרמה. במקרה הזה אין לזה קשר לניירות ערך ולצווארון לבן. צריך להיזהר מלתת לעברייני צווארון לבן איזשהו יתרון, אלא לשפוט אותם על-פי מעשיהם ולא על-פי מעמדם".

שינמן סבור כי הגישה הזו של התחקות אחר הכוונה הפלילית ושימוש בהגדרות רחבות ופרוצות להגדרת עבירות, כדוגמת שימוש במידע פנים והנעה, פשטה את הרגל. "גרינפלד (המיליונר החרדי יוסף גרינפלד, בעל השליטה בקרדן, שזוכה במחוזי מרוב האישומים שיוחסו לו בעבירות ניירות ערך, למעט אישום אחד שחזר לדיון בשלום, לאחר שקנה את מניות החברה שבבעלותו ובכך, בין היתר, העלה את שער המניה, א' ל'-ו') ביצע פעולות חוקיות, אבל הוא אשם כי הוא חשב כך ולא אחרת? המשפט הוא פלואידי, כי העולם הוא פלואידי. העולם הלך להגדרות רחבות, גדולות ובלתי מוגבלות, כי אחרת הוא לא היה יכול להתמודד עם התופעות שמתרחשות בעולם הגלובאלי. האם הוא אמר לעצמו שבכך הוא מוותר על העיקרון שאין ענישה אלא אם מזהירים, נראה שכן, אבל הוא השתכנע שאין ברירה.

"עכשיו כשהכול מתמוטט, כשהתפיסה של השוק החופשי מתמוטטת לנגד עינינו, האם לא כדאי לחשוב במחשבה רעננה מה הפיתרון? היום, השאלות הן לא שאלות של 'כוונה', אלא עצם השאלה הנורמטיבית לגבי מהי הנורמה. זו שאלה פתוחה. המשפט בשיטות הקודמות שלו לא עובד יותר".

עמימות ואי-ודאות

הפיתרון לבעיה הזו, לדברי שינמן, טמון בבחינת הפעולות בטרם עת, באמצעות אינטראקציה בין הרשויות לאנשי שוק ההון. "צריך לבחון את הדברים לפני שנעברה העבירה", אמר והוסיף כי רק רגולציה בתחום תסייע להימנע מעמימות ומאי-ודאות. לגישתו, עולם המשפט צריך למצוא פיתרון שיאפשר לאנשים לקבל את הייעוץ הנכון על-ידי גורמים ברשויות, גורם אקטיבי שיספק תשובות מהירות לפונים בטרם ביצוע פעולות. זאת, במקביל לאכיפה פנימית בחברות עצמן. "אם היה גורם מפקח בחברות עצמן וגרעין רגולטיבי שימנע את הטרנד, שהתחיל ב-2003 של הוצאת איגרות-חוב, אז המשבר היה נמנע. אם גרינפלד היה בודק מראש עם גורם פנימי בקרדן, שנמצא בקשר עם רשות ניירות ערך, ושואל אם מותר לו לקנות את מניותיו, הוא היה מקבל תשובה ולא מואשם בפלילים. מוכרחים למצוא פתרונות שהם לא תיאורטיים".

לדבריו, לא צריך להעמיד אנשים כמו גרינפלד לדין, והפיתרון של אכיפה פנימית יחד עם רגולציה הוא היחיד האפשרי היום, "כי המערכת הפלילית לא יכולה להתמודד עם ההתפתחות של העולם. היום אנחנו למדים את הלקח הכלכלי של טעויות העבר. אנחנו צריכים לשאול היום מהו המחר, והמחר הוא לא להעמיד לדין את גרינפלד ואנשים אחרים. הגורם הפלילי כשלעצמו לא ימנע את הקטסטרופות ואת העושק של הגברת כהן מחדרה. הדבר היחיד הוא פיקוח פנימי ורגולטיבי".

שינמן ציין עוד, כי "גורם האכיפה הפנימית מוכרח לעבוד באופן הדוק עם הגורם הרגולטורי, שצריך להיות הרבה יותר פתוח ורחב, ולתת תשובות מהירות בלי לפחד לתת תשובה. המצב הפלואידי שיתק את כולם. כולם מפחדים לתת תשובות, ואת הפחד הזה צריך לשחרר, כמו שצריך לשחרר את מחנק האשראי".

עו"ד אורלי דורון, השיבה כי "החשש של הפרקליטות בקשר לבעלי שליטה זה שהם תמיד יכולים לומר שיש להם הערכות שווי משלהם, ושהם מאמינים במניה שלהם (כפי שטען גרינפלד, א' ל'-ו'), ולכן הם קונים מניות שלהם ויכולים להטות את השוק. עם הבעיה הזו לא ניתן להתמודד באמצעות רגולציה. עם זה אנחנו מתמודדים במישור הפלילי".

לדבריה, עברייני צווארון לבן מקבלים היום יחס מועדף בבתי המשפט. "בנושא הענישה אנחנו רואים סוג של הילה בתחום העבריינות של שוק ההון, והיא מתבטאת בהקלה בעונש לעומת עבירות בעלות אותה חומרה ואותם עונשים בתחומים אחרות, כמו עבריינות מס".

הפרקליטות: לא מוותרים על התיקים המורכבים

עו"ד אורלי דורון, נציגת הפרקליטות, הבהירה, כי בפרקליטות לא יפסיקו להעביר את התיקים הפליליים המורכבים בתחום הצווארון הלבן ושוק ההון לבתי המשפט. "העבירות החמורות ימשיכו להגיע לבתי המשפט. נמשיך ונביא גם תיקים מורכבים שעד היום נתקלנו בקושי לנהל אותם, כמו תיקים של השפעה בדרכי תרמית, שהיו בתחום המעוף (פרשת אופמת, א' ל'-ו')".

דורון הוסיפה, כי ההתלבטות הקיימת כעת בפרקליטות היא אם להעמיד לדין גם את שומרי הסף בחברות, שהיו יכולים למנוע את העשייה הפלילית. "שומרי סף, בהם עורכי דין, רואי חשבון, מעריכי שווי, כל אלה יכולים להטות את הכף בחברה, ולכן נותרת הדילמה אם צריך לטפל במישור הפלילי גם במעגל השני, של שומרי הסף. למרות המשבר הכלכלי והצורך לסייע לשוק עדיין יש מקרים שראוי לטפל גם במעגל השני של האחראים בחברות ציבוריות".

עוד כתבות

השופט יצחק עמית בכנס ההסמכה לעריכת דין

השופט יצחק עמית בכנס עורכי הדין החדשים: "מערכת המשפט תחת מתקפה של ממש"

את הדברים הנוקבים אמר השופט עמית בטקס ההסמכה לעריכת דין שהתקיים הערב (ה') בירושלים ● "אם מי שנמצא בעמדת כוח או השפעה מרשה לעצמו להתעלם מהכרעה שיפוטית שאינה לרוחו, מדוע שאזרח מן היישוב יראה עצמו מחויב לה?"

ארז בלשה, מייסד ומנכ''ל קרן ג'נריישן / צילום: שלומי יוסף

מנכ״ל ג'נריישן על משבר התשתיות: "הפתרון חד משמעית במגזר הפרטי. למדינה יש תפקיד חשוב בהסרת החסמים"

מנכ"ל ג'נריישן ישראל, ארז בלשה, אמר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי הפתרון לפיתוח התשתיות נטוע במגזר הפרטי, ש"מביא יכולות שאין במגזר הציבורי" ● בלשה מסביר כי השירות הנמוך של התחבורה בישראל קשור ל"מחסור בנהגים ובנתיבים עמוסים"

משרדי ענקית ציוד השבבים ASML / צילום: ap, Peter Dejong

עקפה תחזיות ומפטרת: מה היה בדוחות ענקית השבבים?

ASML דיווחה על צמיחה של כ-29% בהכנסות לעומת הרבעון הקודם, ועקפה את צפי האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה ● ההזמנות החדשות שהתקבלו ברבעון הרביעי עקפו בפער גדול את תחזיות האנליסטים ● חברת השבבים דיווחה גם על פיטורים של כ-1,700 עובדים בהולנד ובארה"ב ● המניה קופצת בקרוב ל-7% בבורסה באמסטרדם

יודפת אפק ארזי, יו''ר נת''ע

יו"ר נת"ע: "לא מרוצה מההתקדמות בקו הירוק, מצפה שהזכיין שמנהל יביא תוצאות יותר מהר"

יודפת אפק-ארזי, יו"ר נת"ע, אמרה בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי "המטרו הוא הכרח, לא לוקסוס - והתקציב קיים; הפרויקט יחסוך לישראל 34 מיליארד שקל בשנה" ● על הרכבת הקלה אמרה: "גם הקו הירוק ייפתח חלקית ב-2028, לא רק הסגול" ● וגם: האם הם חשבו להחליף את החברות בקו הירוק בגלל העיכובים?

40 מניות בת''א בתשואה דו־ספרתית / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בפחות מחודש: 40 מניות בת"א בתשואה דו־ספרתית

מדד ת"א 125 עקף מתחילת השנה את הרף הסמלי של 4,000 נקודות ● בין מניות המדד יש כיום יותר מ־40 שהניבו ב-2026 תשואות בשיעור דו־ספרתי ● הבולטות: ארית תעשיות, גילת ומגה אור

שמוליק ארבל, המשנה למנכ''ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה העסקית, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

המשנה למנכ"ל בנק הפועלים: "נדרשת הכפלת ההשקעה בתשתיות בעשור הקרוב"

שמוליק ארבל, המשנה למנכ"ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה העסקית, ציין בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי מלאי התשתיות בישראל נמוך ביחס למדינות מפותחות, וכי הגידול המהיר באוכלוסייה מחייב האצה בהשקעות

אור ליביס, סמנכ''ל כלכלה במשרד התחבורה ואורי סירקיס, מנכ''ל ישראייר / צילום: כדיה לוי

הזדמנות או תחרות לא הוגנת? בעד ונגד הקמת בסיס וויזאייר בנתב"ג

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, דנו בשאלה האם הקמת בסיס קבוע של וויזאייר בנתב"ג תוביל לתחרות אמיתית ולהוזלת מחירים, או שמא מדובר במהלך שיפגע בחברות התעופה הישראליות ויעמיק עיוותים רגולטוריים ● בדיון התעמתו אור ליביס, סמנכ״ל כלכלה במשרד התחבורה, ומנכ"ל ישראייר אורי סירקיס, על עתיד השמיים הפתוחים בישראל

אברהם נובוגרוצקי / צילום: תמר מצפי

ברוב גדול: זה נשיא התאחדות התעשיינים החדש

אברהם (נובו) נובוגרוצקי זכה ב-523 קולות מול המועמד צורי דבוש שקיבל רק 219 קולות ● הוא יחליף את רון תומר שכיהן בתפקיד בשש השנים האחרונות

פיטורי בינה מלאכותית וגיוסי עובדים / צילום: Shutterstock

פיטורי בינה מלאכותית? המעסיקים בכלל חושבים אחרת

סקר מעסיקים של רשות החדשנות מעלה כי בשנת 2025 לא נרשמה פגיעה מהותית בהיקף המשרות בענף ההייטק, כאשר רק 13% מהחברות שביצעו פיטורים קשרו זאת להטמעת כלי בינה מלאכותית

הקהל בכנס / צילום: כפיר זיו

מניעים את הכלכלה: התמונות והרגעים מכנס תשתיות לעתיד

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, שנערך במרכז הכנסים של הבורסה בהשתתפות כ-200 אורחים, נידונו סוגיות תחבורה, תעשייה, אנרגיה והיבטי מדיניות ● מושב מיוחד ניתח לעומק את פרויקט הענק של הקמת המטרו בגוש דן ● באי הכנס נהנו מיין בוטיקי משפחתי ומגבינות המיוצרות ב"מחלבה הקטנה" ● אירועים ומינויים

שלטי בחירות 2022 בישראל / צילום: דביר הלוי

בחירות 2026: ישראל כמקרה מבחן עולמי לניצול לרעה של AI

הבחירות בישראל עשויות להיות קו ההגנה הראשון של הדמוקרטיה בעידן הבינה המלאכותית ● אם לא יוקם מנגנון הגנה טכנולוגי, אזרחי ואופרטיבי כבר כעת, ההכרעה לא תהיה ע"י הציבור ● טור דעה

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע הכפילה תוך שנה את סכום הקנסות בשוק ההון

רשות ניירות ערך מדווחת על עלייה חדה בקנסות ב-2025: הוטלו 29 עיצומים בסכום מצטבר של יותר מ-6 מיליון שקל, לעומת 23 עיצומים בכ-3 מיליון שקל ב-2024 ● רוב הקנסות נגעו להפרות דיווח ולגילוי חסר למשקיעים

אילוסטרציה: Shutterstock

200 מיליארד שקל בעשור: האם ישראל ערוכה למיזמי התשתית הגדולים בתולדותיה

פרויקט המטרו השאפתני, המסילות המהירות והמכרזים הביטחוניים החסויים מתנקזים כולם לעשור אחד קריטי ● בין חזון למציאות בשטח ניצבות בעיות קריטיות: מאין יגייסו 16 אלף עובדים, הנטל התקציבי על קופה, מחסור במהנדסים ועוד ● לקראת כנס התשתיות של גלובס: הצצה לפרויקטים שישנו את המדינה

אילוסטרציה: Shutterstock

"סערה מושלמת זה אנדר-סטייטמנט": הגורמים מאחורי צניחת הדולר

מדד הדולר האמריקאי, המשקף את כוחו מול סל המטבעות, הגיע לשפל של ארבע שנים בעידודו של הנשיא דונלד טראמפ ● היתרונות מבחינתו: שחיקה של החוב הגבוה, עידוד התעשייה המקומית ותמיכה בשורת הרווח של החברות הרב–לאומיות ● מי המפסידים הגדולים, ואיך זה קשור לנעשה ביפן וסין?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

״תוריד את הריבית באחוז ויותר״: הקריאה של שר האוצר לנגיד, והתגובה

בעת הצגת תקציב המדינה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' טען כי "הריבית ירדה מעט מדי" וקרא לנגיד להוריד אותה בקצב גבוה יותר ● תגובת בנק ישראל: ״הדברים אינם ראויים לתגובה״

ח''כ עופר כסיף, חד''ש־תע''ל. כיכר הכנסת, ערוץ כנסת, 15.01.26 / צילום: דוברות הכנסת

מה חלקם של הסייענים בפשיעה בחברה הערבית?

מה הביא את האלימות בחברה הערבית לממדים כאלה? עופר כסיף נתן הסבר לא שגרתי, אבל מתברר שהוא ניצב על יסודות רעועים • המשרוקית של גלובס

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות לאחר החלטת הריבית; אינטל זינקה ב-11%, Wix ב-5%

הפד הותיר את הריבית בארה"ב ללא שינוי, כצפוי ● ASML, חברת השבבים ההולנדית עקפה את הציפיות ומפיחה אופטימיות במניות השבבים ● אמזון  מפטרת 16 אלף עובדים ● Wix הודיעה על רכישה עצמית של מניות בשווי 2 מיליארד דולר ● הדולר התאושש לאחר דברי שר האוצר בסנט: "מעוניינים בדולר חזק" ● מיקרוסופט, מטא וטסלה יפרסמו דוחות לאחר הנעילה

יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: כדיה לוי

החשב הכללי: "אפשר לצמצם 20 אלף עובדים בשירות המדינה"

בימים האחרונים לכהונתו, בראיון פרישה שנערך בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, החשכ"ל יהלי רוטנברג סיפר על הקשיים וההצלחות בגיוסי ההון של המדינה, הגיב על יוזמת הכור הגרעיני האמריקאי בישראל ופרס את האתגרים שצפויים למחליפתו, מיכל עבאדי-בויאנג'ו ● לגבי המטרו אמר: "יש בעיה במימון, הוא יעלה הרבה יותר ממה שחושבים"

אייל שוחט, מנכ''ל טופ גאם / צילום: גבריאל בהרליה

סוכריה קופצת: המהלך שסידר למשקיעים במניית טופ גאם רווח בזק של כמעט פי 2

יצרנית תוספי המזון וסוכריות הגומי ניצלה זינוק של 150% במניה בשנה האחרונה כדי לגייס 57 מיליון שקל, באמצעות מהלך יצירתי להקדמת מימוש אופציות שהוענקו למוסדיים ● בעלי מניות ותיקים בטופ גאם מכרו לאחרונה מניות בכ־400 מיליון שקל והותירו אותה ללא בעל שליטה

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

טסלה עקפה את התחזיות; רובוטי Optimus בדרך להתחלת ייצור עד סוף השנה

חברה רשמה הכנסות של 24.9 מיליארד דולר ורווח למניה  של 0.5 דולר, מעל הצפי ● גם הרווח הגולמי היה גבוה בהרבה מהצפי ● הודיעה כי היא מתכננת לחשוף את  הרובוט Optimus V3 כבר ברבעון הראשון של השנה, כאשר תחילת הייצור מתוכננת “לפני סוף 2026” ● המניה עולה במסחר המאוחר