גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עו"ד דן שינמן נגד שיקול-הדעת של רשות ני"ע והפרקליטות: "כולם בשוק ההון עבריינים?"

שינמן, מהסניגורים המובילים בתחום הצווארון: "הכול פרוץ היום, הכול פתוח ואין ודאות בשום דבר. עכשיו, כשהתפיסה של השוק החופשי מתמוטטת לנגד עינינו, האם לא כדאי לחשוב במחשבה רעננה מה הפיתרון?"

"ישנה זעקה שאי-אפשר להתעלם ממנה, שהיא הפלואידיות של המשפט. בגלל הפלואידיות והגלובליות הזו הכול פרוץ היום, הכול פתוח ואין ודאות בשום דבר. על איזו כוונה של עברייני שוק ההון אנחנו מדברים? אתם מרגישים טוב עם מה שקורה בבתי המשפט? כולם בשוק ההון עבריינים?" את הביקורת החריפה הזו הפנה עו"ד דן שינמן, מהסניגורים המובילים בתחום הצווארון הלבן, נגד אנשי רשות ניירות ערך והפרקליטות, שהשתתפו בכנס בנושא אכיפה בשוק ההון שערכה השבוע (ג') לשכת עורכי הדין.

הפאנל, שאותו הנחתה עו"ד יעל גרוסמן - בהשתתפות עו"ד שוני אלבק, היועץ המשפטי של רשות ניירות ערך; עו"ד אורלי דורון, ממונה בכירה לנושאי ניירות ערך בפרקליטות מחוז תל-אביב; עו"ד שינמן ופרופ' רון שפירא - עסק בכוונתם הפלילית של עברייני צווארון הלבן.

עו"ד אלבק ציין כי בעבירות רבות בתחום שוק ההון, המעשים שנעשו חוקיים, ולכן אין לרשות ברירה אלא להתחקות אחר הכוונה הפלילית. "בעבירות הללו היסוד העובדתי הוא לגיטימי, חוקי ואין בו עבירה פלילית, כדוגמת קניית ניירות ערך בבורסה. זה לא כמו להיכנס לבית של מישהו ולקחת משם חפץ. קנייה ומכירה של ניירות ערך בבורסה הן דבר חוקי, והעניין היחיד שצובע את זה באור פלילי הוא הכוונה הפלילית והיסוד הנפשי. זה כמו צד להסכם, שמסתיר עובדה מהצד השני וכך מוציא ממנו דבר במרמה. במקרה הזה אין לזה קשר לניירות ערך ולצווארון לבן. צריך להיזהר מלתת לעברייני צווארון לבן איזשהו יתרון, אלא לשפוט אותם על-פי מעשיהם ולא על-פי מעמדם".

שינמן סבור כי הגישה הזו של התחקות אחר הכוונה הפלילית ושימוש בהגדרות רחבות ופרוצות להגדרת עבירות, כדוגמת שימוש במידע פנים והנעה, פשטה את הרגל. "גרינפלד (המיליונר החרדי יוסף גרינפלד, בעל השליטה בקרדן, שזוכה במחוזי מרוב האישומים שיוחסו לו בעבירות ניירות ערך, למעט אישום אחד שחזר לדיון בשלום, לאחר שקנה את מניות החברה שבבעלותו ובכך, בין היתר, העלה את שער המניה, א' ל'-ו') ביצע פעולות חוקיות, אבל הוא אשם כי הוא חשב כך ולא אחרת? המשפט הוא פלואידי, כי העולם הוא פלואידי. העולם הלך להגדרות רחבות, גדולות ובלתי מוגבלות, כי אחרת הוא לא היה יכול להתמודד עם התופעות שמתרחשות בעולם הגלובאלי. האם הוא אמר לעצמו שבכך הוא מוותר על העיקרון שאין ענישה אלא אם מזהירים, נראה שכן, אבל הוא השתכנע שאין ברירה.

"עכשיו כשהכול מתמוטט, כשהתפיסה של השוק החופשי מתמוטטת לנגד עינינו, האם לא כדאי לחשוב במחשבה רעננה מה הפיתרון? היום, השאלות הן לא שאלות של 'כוונה', אלא עצם השאלה הנורמטיבית לגבי מהי הנורמה. זו שאלה פתוחה. המשפט בשיטות הקודמות שלו לא עובד יותר".

עמימות ואי-ודאות

הפיתרון לבעיה הזו, לדברי שינמן, טמון בבחינת הפעולות בטרם עת, באמצעות אינטראקציה בין הרשויות לאנשי שוק ההון. "צריך לבחון את הדברים לפני שנעברה העבירה", אמר והוסיף כי רק רגולציה בתחום תסייע להימנע מעמימות ומאי-ודאות. לגישתו, עולם המשפט צריך למצוא פיתרון שיאפשר לאנשים לקבל את הייעוץ הנכון על-ידי גורמים ברשויות, גורם אקטיבי שיספק תשובות מהירות לפונים בטרם ביצוע פעולות. זאת, במקביל לאכיפה פנימית בחברות עצמן. "אם היה גורם מפקח בחברות עצמן וגרעין רגולטיבי שימנע את הטרנד, שהתחיל ב-2003 של הוצאת איגרות-חוב, אז המשבר היה נמנע. אם גרינפלד היה בודק מראש עם גורם פנימי בקרדן, שנמצא בקשר עם רשות ניירות ערך, ושואל אם מותר לו לקנות את מניותיו, הוא היה מקבל תשובה ולא מואשם בפלילים. מוכרחים למצוא פתרונות שהם לא תיאורטיים".

לדבריו, לא צריך להעמיד אנשים כמו גרינפלד לדין, והפיתרון של אכיפה פנימית יחד עם רגולציה הוא היחיד האפשרי היום, "כי המערכת הפלילית לא יכולה להתמודד עם ההתפתחות של העולם. היום אנחנו למדים את הלקח הכלכלי של טעויות העבר. אנחנו צריכים לשאול היום מהו המחר, והמחר הוא לא להעמיד לדין את גרינפלד ואנשים אחרים. הגורם הפלילי כשלעצמו לא ימנע את הקטסטרופות ואת העושק של הגברת כהן מחדרה. הדבר היחיד הוא פיקוח פנימי ורגולטיבי".

שינמן ציין עוד, כי "גורם האכיפה הפנימית מוכרח לעבוד באופן הדוק עם הגורם הרגולטורי, שצריך להיות הרבה יותר פתוח ורחב, ולתת תשובות מהירות בלי לפחד לתת תשובה. המצב הפלואידי שיתק את כולם. כולם מפחדים לתת תשובות, ואת הפחד הזה צריך לשחרר, כמו שצריך לשחרר את מחנק האשראי".

עו"ד אורלי דורון, השיבה כי "החשש של הפרקליטות בקשר לבעלי שליטה זה שהם תמיד יכולים לומר שיש להם הערכות שווי משלהם, ושהם מאמינים במניה שלהם (כפי שטען גרינפלד, א' ל'-ו'), ולכן הם קונים מניות שלהם ויכולים להטות את השוק. עם הבעיה הזו לא ניתן להתמודד באמצעות רגולציה. עם זה אנחנו מתמודדים במישור הפלילי".

לדבריה, עברייני צווארון לבן מקבלים היום יחס מועדף בבתי המשפט. "בנושא הענישה אנחנו רואים סוג של הילה בתחום העבריינות של שוק ההון, והיא מתבטאת בהקלה בעונש לעומת עבירות בעלות אותה חומרה ואותם עונשים בתחומים אחרות, כמו עבריינות מס".

הפרקליטות: לא מוותרים על התיקים המורכבים

עו"ד אורלי דורון, נציגת הפרקליטות, הבהירה, כי בפרקליטות לא יפסיקו להעביר את התיקים הפליליים המורכבים בתחום הצווארון הלבן ושוק ההון לבתי המשפט. "העבירות החמורות ימשיכו להגיע לבתי המשפט. נמשיך ונביא גם תיקים מורכבים שעד היום נתקלנו בקושי לנהל אותם, כמו תיקים של השפעה בדרכי תרמית, שהיו בתחום המעוף (פרשת אופמת, א' ל'-ו')".

דורון הוסיפה, כי ההתלבטות הקיימת כעת בפרקליטות היא אם להעמיד לדין גם את שומרי הסף בחברות, שהיו יכולים למנוע את העשייה הפלילית. "שומרי סף, בהם עורכי דין, רואי חשבון, מעריכי שווי, כל אלה יכולים להטות את הכף בחברה, ולכן נותרת הדילמה אם צריך לטפל במישור הפלילי גם במעגל השני, של שומרי הסף. למרות המשבר הכלכלי והצורך לסייע לשוק עדיין יש מקרים שראוי לטפל גם במעגל השני של האחראים בחברות ציבוריות".

עוד כתבות

מחבלי חמאס בעזה / צילום: ap, Jehad Alshrafi

ההצעה של חמאס: הפסקת אש ל-10 שנים ו"הקפאת השימוש בנשק"

חיל האוויר תקף במרכז הרצועה מחבל שתכנן פיגוע מיידי נגד כוחות צה"ל   ● לפי הצעת חוק שעליה יצביע הקונגרס השבוע, ארה"ב תבחן את השעיית הסיוע הצבאי ללבנון ● הדרישה של חמאס לאנשי מיליציות: תסגירו את עצמכם ותקבלו חנינה ● דיווחים בעזה: חמאס והצלב האדום נערכים לחידוש החיפושים אחר החלל החטוף רס"ל רן גואילי ● עדכונים שוטפים

מדד חדש למיתוג מעסיק / צילום: פלייטיקה

סקר מיתוג המעסיק של גלובס: הצביעו והשפיעו

חווית הקליטה לעבודה, מיתוג גלובלי או פנייה לאוכלוסיות מגוונות: דרגו את הערכים והקריטריונים שחשובים לכם במיתוג המעסיק במקום העבודה שלכם ● תוצאות מדד "מיתוג המעסיק" של גלובס ופלייטיקה יפורסמו בשבוע הבא

מהפכת ה-AI בפירמות עורכי דין / צילום: Shutterstock

תפקיד חדש נולד: פירמות עוה"ד כבר מרגישות את השפעות מהפכת ה־AI

למרות אזהרות של בתי המשפט משימוש לא מפוקח בבינה מלאכותית, פירמות עורכי הדין בישראל לא חוששות להטמיע כלי AI ● עוה"ד מסבירים כיצד משתמשים בכלים, מה הם מחפשים בעובדים בעידן החדש, ולמה עדיין מוקדם להספיד את התחום

אוניברסיטאות העילית האמריקאיות שקיבלו ציון נכשל בהתמודדות עם אנטישמיות

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: חמאס ממשיך להתחזק בעזה, ניתוח חדש של האו"ם קובע כי "בעזה יש 68 טון של פסולת בניין", והדוח שמעניק ציונים למוסדות אקדמיים בארה"ב על התמודדות עם אנטישמיות ● כותרות העיתונים בעולם

משטרת ישראל מפתחת מערכת אכיפה מתקדמת / צילום: Shutterstock, trekandshoot

המדינה מקצה עשרות מיליונים למערכות למדידת מהירות. איך זה יעבוד?

המשטרה יצאה במכרז למצלמות חדשות שמודדות מהירות לאורך מקטעי כביש שלמים, כך שלא יתאפשר להאט לפני שמגיעים אליהן ● כ–80% מהאכיפה בכבישי ישראל היא ידנית ורק כ־20% דיגיטלית, ההפך משאר מדינות ה–OECD ● עלות הפרויקט: 14.4 מיליון שקל

ולדימיר טנב, מנכ''ל רובינהוד / צילום: ap, Mark Lennihan

"הוא הקים מעין כת": הכירו את הגורו העולה של ההשקעות המסוכנות בוול סטריט

ולאד טנב, שמוביל את פלטפורמת המסחר המקוון אותה ייסד עם שותף לפני 13 שנה, בגיל 25, מקפיד להפוך את מצגות החברה לשואו ואת לקוחותיה לחוד החנית של המסחר האקזוטי ● עם מועדון מעריצים הולך ומתרחב, טנב הבין את הפוטנציאל בסוחרים פעילים ואגרסיביים, בדרך להכניס את האקסטרים להשקעות המיינסטרים

עמוס לוזון / צילום: איל יצהר

זו חברת הביטוח שתהפוך לשותפה בקבוצה של עמוס לוזון לאחר שתרכוש מניות ב-110 מיליון שקל

מנורה מבטחים רוכשת בשני שלבים מניות בקבוצת לוזון ותחזיק ב-6.9% מהונה ● היא תצטרף לבית ההשקעות מור, שבאמצעות הגמל וקרנות הנאמנות, כבר מחזיק ב-12% ממניות החברה שפועלת בתחום הבנייה למגורים בישראל ובפולין, מתן אשראי ואנרגיה ● מניית לוזון זינקה ב-46% מתחילת השנה

תאונת דרכים / צילום: פביו טרופה

הכאוס יידחה: משרד התחבורה מאריך בשנה את הרישיון של שמאי הרכב

לאחר חשיפת גלובס, משרד התחבורה ממהר למנוע מצב שבו חברות הביטוח לא יכולות לשלם על תיקון רכבים, ולכן מוסכים לא יתקנו והציבור יתקע בלי כלי רכב לאחר תאונה ● עד כה, ניתנו לשמאים רישיונות רק לחמש שנים, וכעת אלו יהיו תקפים לשש שנים

נשיא ונצואלה ניקולס מדורו ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: AP - ניקולס מדורו

הפתרון של טראמפ לסיום העימות עם ונצואלה: הגליית הנשיא מדורו מהמדינה

לצד הלחץ הצבאי הגובר באזור הים הקריבי כחלק מהמאבק בהברחות סמים לשטח ארה"ב, נבחנים גם פתרונות דיפלומטיים ● בין השאר, עלתה על השולחן האפשרות להגליית הנשיא ניקולס מדורו לאחת ממדינות המפרץ ● בינתיים, האוכלוסייה בוונצואלה נערכת לקראת מצב חירום

חייל אוקראיני עומד על רכב עם תותח נ''מ לאחר פגיעת כטב''ם בתחנת הכוח הגרעינית לשעבר בצ'רנוביל, אוקראינה / צילום: ap, Efrem Lukatsky

סבא"א מזהירים: שכבת ההגנה בצ'רנוביל כבר לא יעילה עקב פגיעת הכטב"ם הרוסי

כטב"ם שפגע בפברואר בכיפת המגן החדשה שמעל הכור הגרעיני ערער את יכולתה למנוע דליפת קרינה - כך לפי סבא"א ● המתקן העצום בו הושקעו 1.5 מיליארד אירו, היה אמור להגן על העולם מפני קרינה אפשרית מן הכור גם 100 שנה קדימה ● רמות הקרינה כרגע יציבות, אך אוקראינה נערכת לאפשרות של הסלמה נוספת ● גלובס עושה סדר

מימין: תומר וינגרטן, נדב צפריר, חגי אלון / צילום: שלומי יוסף, יח''צ, צילום מסך יוטיוב

החברה הישראלית שמנייתה זינקה פי 56 תוך שבעה ימי מסחר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● חברת אבטחת הסייבר סנטינל וואן נפלה בכ-14% אחרי שפרסמה דוחות ● צ'ק פוינט יצאה להנפקת איגרות חוב להמרה בהיקף של עד 2 מיליארד דולר ● וגם: חברת SMX, שפיתחה טכנולוגיה לסימון מוצרים וסחורות, המריאה בפתאומיות פי 56

הטלוויזיות החדשות של סלקום ופרטנר / צילום: צילום מסך

פרטנר וסלקום השיקו טלוויזיות חדשות. האם יש בהן בשורה?

בשבועות האחרונים השיקו שתי חברות הסלולר אפליקציות וממשקי טלוויזיה חדשים ● בעוד סלקום מציעה עיצוב מלוטש וחווית משתמש מעולה, בפרטנר מציעים כלים רבים יותר בשליטה על התוכן בעת צפייה

כנס החירום של ארגון העיתונאים: ''בלי תקשורת חופשית – אין דמוקרטיה'' / צילום: אלעד גוטמן

עשרות עיתונאים נכחו בכנס החירום: "קרעי מאיים גם על ערוץ 14"

ברקע הצעות החוק של הממשלה, בכירי התקשורת הישראלית התכנסו הבוקר לכנס חירום של מועצת העיתונות וארגון העיתונאים ● "הממשלה הזו לא אוהבת אמת, אבל מי שמתעסק, מתרסק. אנחנו ננצח אותם", אמר יו"ר הארגון חיים הר זהב ● וגם: מגיש ערוץ 14 שלקח חלק באירוע

אוניית LNG של צים / צילום: Craig Cooper

הקשר הקטארי וההצעה של גליקמן: ועד עובדי צים מבקש ממירי רגב שתשתמש במניית הזהב

הוועד צפוי לפגוש השבוע את שרת התחבורה מירי רגב ולדרוש שהמדינה תפעיל את "מניית הזהב" שלה בחברת הספנות ● זאת בניסיון למנוע מכירה אפשרית של צים לחברת הפג לויד מגרמניה, שבין בעלי המניות הגדולים שלה גופים בשליטת קטאר וערב הסעודית

זיו יעקובי, מנכ''ל קבוצת אקרו נדל''ן / צילום: אלכס פרגמנט

למרות הירידה במניה: מנכ"ל אקרו מכר מניות בכ-26.5 מיליון שקל

זיו יעקובי, מנכ"ל חברת הבנייה, הצטרף לגל המימושים בבורסה ומכר בימים האחרונים חלק מהמניות שברשותו - בשתי עסקאות מחוץ לבורסה ● המכירה מגיעה אחרי שבשנה החולפת ירדה מניית אקרו בכ-14% בניגוד למגמה בשוק

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: גיא סידי

קיצור הדוחות והארכת המועד לדיווחים מיידים: אלה השינויים המרכזיים שמתכננת רשות ני"ע

ספי זינגר, יו"ר רשות ניירות ערך, הכריז כי הרפורמה לגבי מבנה הדיווח של חברות ציבוריות תושלם עד סוף השנה הבאה ● השינוי המרכזי יהיה בדוח הדירקטוריון: "כיום הוא מזמין רשימת מכולת ארוכה. מהות הדוח תהיה פרק חד, ממוקד וקצר"

רג'פ טאייפ ארדואן, נשיא טורקיה / צילום: ap, Achmad Ibrahim

טורקיה החלה להזרים כוחות לצפון סוריה. ישראל צריכה לדאוג?

ע"פ דיווחים ברשתות הכורדיות, טורקיה החלה להזרים כוחות לצפון סוריה ● ברקע, סירובם של הכורדים להשתלבות מלאה בממשלה שמנהיג א-שרע ● האם המהלך ישמש "אליבי" לנוכחות צבאית טורקית מובהקת בצפון סוריה?

כמה עלו מבצעי המימון ליזמי הנדל''ן? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המרוץ אחרי קונים: הדוחות חושפים את המשקולת של מבצעי המימון על היזמים

דוחות חברות הנדל"ן חושפים כי גל מבצעי המימון גובה מהיזמים עלויות כבדות של הצטמקות ההכנסות, זינוק בהוצאות המימון ופגיעה בתזרים ● למרות כל זאת מכירות הדירות ממשיכות לדשדש, והחברות חוששות מהורדת מחיר רשמית, שתגרום לקונים לחכות ולמכירות לרדת עוד

עמוד חשמל / צילום: Shutterstock

החל מינואר: תעריף החשמל יעלה ב-1.5%

תעריף החשמל יעלה ב-1.5% - שיעור מתון ביחס לטווח שרשות החשמל הגדירה ● הספקים עדיין מחכים למסמכי ההרכב המדויק של תעריף החשמל, שישפיע על רווחיותם ● מעתה, תעריף החשמל ייקבע פעם בחצי שנה במקום פעם בשנה

ערן וינטרוב, מנכ''ל ארגון לתת / צילום: שלומי מזרחי

האם דוח העוני של "לתת" מציג מציאות כלכלית מעוותת?

דוח העוני האלטרנטיבי של "לתת" מציג עליות חדות בעלויות המחיה - אך מאחורי המספרים מסתתרת מתודולוגיה שמבלבלת בין הוצאה לבין מחיר ● חלק מהרכיבים כלל לא מודדים יוקר מחיה, אלא צריכה בפועל של אוכלוסיות מסוימות, מה שמוביל לכשלים בולטים ולהצגת הנתונים בצורה מטעה