בשבוע האחרון ספג ההיי-טק הישראלי מכה נוספת. אמנם, בגלל שער הדולר הנמוך מרגישים את המשבר בתעשיית הטכנולוגיה המקומית כבר יותר משנה, וגם אלפי עובדים כבר פוטרו. אולם השבוע, לצד פיטורים בקומברס ובאורבוטק, ב-HP הקפיאו את הפעילות במספר קווי ייצור במפעל הגדול בקרית-גת. ההקפאה הזו כנראה אינה הסוף. על הפרק עומדים פיטורים, ייתכן שבהיקף של מאות עובדים, בסניפים המקומיים של ענקית הדפוס האמריקנית.
בתוך כל המציאות העגומה הזו, מסתובב לו במרץ עוזיה גליל. חרף גילו המתקדם (84), המייסד של אלרון ומנהלה במשך קרוב לארבעה עשורים מחפש במרץ מיזמים חדשים לסייע להם. אף שהוא מעיד על עצמו שהוא אופטימיסט, תחושותיו של גליל, מאבות תעשיית ההיי-טק הכחול-לבן, אינן טובות בימים אלו. מעבר לבעיה בהיבט הרחב - של תעשיית ההיי-טק, המשק משפיע עליו גם מצבה העגום של אלרון, ששווייה נחתך לאחרונה ב-80% והמנכ"ל שלה, דורון בירגר, נאלץ לפרוש.
"כואב לי על מה שקורה שם", הוא אומר. "הרי הייתי שם 38 שנה, ואני עדיין מאוד מאמין בחברה. אין לי אמנם גישה להחלטות ולמידע שאינו נגיש לציבור, אבל אני קורא מה שקורה בתוך החברה, מכיר את הנכסים המצוינים שלה, אז אני יודע שיש בה פוטנציאל. מה שקורה שם עכשיו אינו ביטוי למה שהחברה שווה. כנראה שהציבור לא מבין זאת. לצד זה חשוב לי לציין שבאלביט מערכות אני מאוד גאה. שם רבים מחלומותיי התגשמו".
*השוק לא מעריך נכון את אלרון?
"צריך להיזהר בהערכות, אבל לחלוטין השוק לא מעריך אותה נכון. אני יודע את התוכן של החברה שכל הציבור יודע. צריך רק לטרוח לבדוק מה קורה בפנים".
*מה יהיה על אלרון?
"הלוואי וידעתי. אני הרי מחזיק בה מניות, כך שהייתי שמח לדעת", הוא אומר וצוחק. "אבל אלרון זה לא רק כסף. יש לי בה גם סנטימנטים. זה כמו ילד שלך, שאתה מאמין בו".
שם המשחק: חדשנות
*המשבר חמור יותר, בהשוואה למשבר הקודם מתחילת העשור?
"כן. בסופו של דבר, גם אם אצלנו לא מרגישים את קנה-המידה, אנחנו מאוד תלויים במה שקורה בעולם - בצריכה, ביכולת של אנשים לקנות. לפי קנה מידה זה, הוא יותר חמור".
*עיקר הנזק והמפוטרים כבר מאחורינו?
"לצערי הרב, אני לא בטוח. יחד עם זאת, אני מוכרח לומר שנוכחתי לדעת - ואני משוחח עם המון אנשים - והדעות הן כל-כך שונות. אתה שומע אנשים רציניים שאומרים 'המשבר אולי ייקח שנה, אולי שנתיים ואולי עשר שנים'. ואתה שואל 'למה?' ושומע תשובות מאוד לא משכנעות. בהערכות הללו מעורבים הרבה מאוד שיקולים, שלא תמיד מבוססים.
"הימשכות המשבר תלויה גם בנו, כי חלק ממנו הוא כתוצאה מפאניקה. אנשים נכנסים למצב הרוח הזה ואומרים: 'יהיה יותר רע, חייבים לקצץ', ואני שומע את זה מכל מיני מקומות".
*להערכתך, מה יהיה עם תעשיית ההיי-טק המקומית?
"כשמדובר על מפוטרים, אני לא יכול להשתחרר מתחושות אישיות. כי בסופו של דבר, ההיי-טק זה בני אדם. אני רואה אנשים, שהודות להם הכל קורה פה, והם עוברים תקופות קשות.
"אם אשים את הרגש הזה בצד, אני מסוגל להבין את הקיצוצים בכוח אדם שחברות נוקטות בהם. הרי כולן תלויות בשוק העולמי, חוץ מהתחום הביטחוני, שפחות מושפע ופחות נפגע.
"קשה להאמין שאנחנו גמרנו עם המשבר, לכן עלינו לחפש בכל רגע דרכים כדי להבטיח את היתרון היחסי שלנו. בכל הזדמנות אני מנסה לדחוף את הנושא הזה, והעיקרון הזה נכון בכל תחום, לא רק בהיי-טק. צריך לזכור ש-80% מהעובדים שייכים לתעשייה המסורתית. אנחנו חייבים היום לשים דגש רב על חדשנות לתעשייה הזו".
אחרי שחרב הקיצוצים ניחתה על ההיי-טק המקומי, על סטארט-אפים רבים וגם על מחלקות נלוות של המרכזים בארץ, השבוע - גם אם לא לראשונה, אז ודאי מבחינת ההיקפים - הופיע האיום לקיצוץ בהיקף מרכזי הייצור. גליל רחוק מלהיות מופתע שזה קורה, ובאותה הזדמנות מציע עיסוק חדש למובטלי ההיי-טק הטריים.
*היה צפוי שנגיע לפיטורים במרכזי הייצור, לא?
"זה היה צפוי, על רקע כל אותם גורמים שהלכו לייצר ולא הסתכלו רק על השוק המקומי אלא התכוונו לייצר לכל העולם. כאן נכנס גם נושא החדשנות, שצריכה לבוא לידי ביטוי גם בתהליך הייצור, ואני לא מדבר על פיתוח של שנים.
"יש הרבה אנשים חכמים שפנויים ברגע זה כי הם מובטלים. בואו נכוון אותם שיאמצו מפעלים מסורתיים, ואולי הם יוכלו לבוא עם רעיונות. אפילו אם הרעיונות קטנים, הם יוכלו להפוך את התהליך ליותר יעיל, זול והכי חשוב - למה שהצרכן צריך. צריך לשים דגש על איך להביא את היתרון הטכנולוגי לתועלת הצרכן הסופי".
*יכול להיות שלא בהכל אשם המשבר? אולי נבואות זעם שנשמעו כבר קודם מתגשמות תחת מעטה המשבר?
"אין צל של ספק שיש דברים שקורים לא רק בגלל המשבר. צריך להכיר בעובדה מסוימת: חלק מהבעיה שלנו היא שאנחנו לא מחפשים עבודות שמתחרות בעלות העבודה של אדם, ואני מתייחס גם לתעשייה המסורתית. אנחנו מסוגלים להעביר את הייצור לתהליכים מתקדמים בעזרת ציוד מתוחכם".
*אתה רואה מצב שמרכזי הפיתוח יעמדו בסכנת סגירה?
"החשש קיים. אנחנו חיים בעולם כלכלי, שבסוף המבחן הוא רווחיות ואם אין רווחיות ויותר חמור - אין יצירת מזומנים, אז אתה מחפש זמנית לקצץ בדברים מסוימים. עם כל ההכרה הגדולה שיש בחברות הגדולות שצריך לעשות מינימום של פגיעה בפיתוח, עדיין ישנה סכנה כזו".
"האקזיטים לא גרמו לשום נזק"
פעם, בימי בראשית הסטארט-אפים, החלום היה אקזיט. נדמה היה שמדינה שלמה נפעמת מאותם אלו ש"עשו את זה". בשנות ה-90 זה גם נראה כל-כך קל, והיו כמה חברות שנמכרו כאן במיליארדים. עם השנים צצה ביקורת על מה שכונה "תרבות האקזיטים". אפשר להניח שהפרסומים השבוע, ששמו את הדגש על המרכזים של HP, אשר אחראית לשניים מהאקזיטים המרשימים בתולדות התעשייה המקומית, של מרקורי ואינדיגו, נראו לאותם מבקרים כהתגשמות עמדתם. גליל לא מסכים עם הביקורת על האקזיטים.
*המדינה התרגלה בשנים האחרונות להכנסה שנתית קבועה מהאקזיטים. עכשיו האקזיטים כמעט שנעלמו. אולי התלות באקזיטים יצרה נזק?
"לא, זה לא נכון. הם לא גרמו לשום נזק. יש חברות שלא היה להן עתיד להתפתח עצמאית, ולכן לא הייתה להן ברירה אלא להימכר. זה לא נקרא שאנשים עזבו. יש מי שמדברים נגד האקזיטים, אבל המילה 'אקזיט' היא מושג כלכלי, לא אקזיט של אנשים במובן שהם הולכים מפה. תסתכל על החברות הגדולות - אינטל, מיקרוסופט ואחרות. פור גוד סייק, יש להן הרבה אנשים כאן".
*יש מי שיאמרו שעם כל הכבוד להיי-טק, העובדים שם לא כל-כך מסכנים, וכדאי יותר לדאוג לעובדים במפעל של עוף העמק, למשל. מה דעתך?
גליל קצת כועס: "למה אתה אומר 'או או'? זה חשוב וזה חשוב. זה חשוב מבחינת האנשים, וזה חשוב שלאנשים תהיה עבודה. שם צריכות להיות חדשנות ובדיקה היכן היתרון היחסי, וגם שם צריך לראות איזה יתרון יחסי יש".
גליל מסתכל על המשבר הכלכלי העולמי, ובפרט על השפעתו בישראל, גם דרך העיניים של היזם הוותיק, אולי "מורה דרך", אם היה הוא מגדיר את תפקידו היום. הרי לצד הפרקטיקה, הוא לגמרי לא מוותר על הדידקטיקה.
*מעבר להשפעות במספרים, מה האפקט של המשבר מבחינה חברתית?
"אנשים לא אוהבים את זה, אבל אני מנסה לחנך את מי שעובד איתי, מתעסק עם צעירים ומנסה לגדל אותם. אחת הבעיות היא שאני צריך להילחם איתם על אגו.
"יש עכשיו הרבה אנשים שמחפשים מקומות עבודה, ולאחרונה אני מוצף בפניות - והם אומרים 'זה קרה בגללו' ו'זה קרה בגלל השני'. אז אני מרגיע אותם מהעניין של ההאשמות ושואל אותם על היזמות - מה הם היו חולמים לעשות בעולם שכולו טוב. כשאני מנסה לקחת קבוצות קטנות להדרכה, ישר יש את הבעיה מי ינהל. אגו! יש לנו בעיה בנושא, וזה אחד הנושאים שמפריעים לנו. יש פה אנשים מאוד מוכשרים עם רעיונות מאוד יפים, אבל עם אגו גדול. אולי התקופה הקשה תעזור בהקטנת האגו".
באותה גישה חיובית בצל המשבר, גליל גם מוצא שזה זמן טוב לקיצוץ בשומן: "בהמון מקומות התקופה הזו תעזור בהתייעלות. פה זה מגיע לאנשים. האם האיש יקבל את ההחלטה לפטר מתוך התייעלות, או כי ההנהלה דרשה לקצץ. גם בתהליך הפיטורים צריך מנהיגות".
לשפר את הכלכלה הערבית
גליל מסתכל על המדינה, וכואב לו לראות מה שקורה. "לפעמים אני נדהם מסוג ההחלטות שמתקבלות במדינה. מפריע לי מאוד שאני פותח כל יום את העיתון והטלוויזיה ואני רואה שלא עוסקים בדברים החשובים. כל עניין השחיתויות, זה צריך להעסיק אותנו? מפריע לי מאוד שהדברים שמבליטים לציבור זה פשע, רמאות ושחיתות. צריך לחשוב על סוגיות קיומיות. למשל, צריך לתת עבודה לערבים כדי שיהיה לנו שקט. אנשים ללא אוכל, אין להם למה לחיות.
"בנימין נתניהו אמר לאחרונה משהו שהרשים אותי: 'אנחנו חייבים לשפר את המצב הכלכלי של הסביבה הערבית'. פעם ראשונה שפוליטיקאי מדבר על זה במקום לדבר רק על העניין הלאומי. אם רוצים שהמדינה תתקיים בצורה יפה, זה יקרה אך ורק אם נדאג ונשכנע את העולם ליצור מצב שבסביבתנו יהיה שגשוג כלכלי. זה לא יקרה אם מסביבנו ימותו מרעב".
חרף המחמאות לנתניהו, גליל מאוכזב ממה שהוא רואה במערכת הפוליטית מאז הבחירות האחרונות. "אני מאמין שבתקופה כזו צריך אחדות. ואני מאוכזב שאנו לא מסוגלים להגיע לזה בתקופה כה קשה". *