בית הדין הארצי לעבודה החמיר את הקריטריונים שבהתקיימם תידון תביעת עובד זר נגד מעסיקו, על אף שהעובד לא התייצב לחקירה נגדית על תצהירו.
נפסק כי היעדרות התובע תותר רק "במקרים נדירים" בהם הוכח שהיעדרותו לא היתה תלויה בו, בהתקיים נימוקים נאותים לאי-התייצבותו, והכל בכפוף לכך שהתנהלותם של בעל הדין ובא-כוחו עולה בקנה אחד עם חובת תום-הלב ואין בה ניצול לרעה של הליך שיפוטי. כך יידרש פרקליטו להוכיח שקידה ראויה ומאמצים סבירים להבטחת התייצבות התובע לדיון.
כבר בתחילת העשור נקבעה בבית הדין מדיניות להקל עם עובדים זרים המבקשים לממש את זכויותיהם, בעיקר בכל הנוגע למישור הפרוצדורלי. בהלכת אורסץ' מ-2002 נקבע לראשונה, כי אם תובע עובד זר לא התייצב להיחקר על תצהירו בשל נסיבות שאינן תלויות בו - אין לדחות את תביעתו אלא להכריע בה על סמך הראיות הקיימות, ככל שניתן.
תצהיר חתום
במקרה הנדון תבע עובד מטורקיה, באמצעות עו"ד ולאדימיר מיסיוק, את חברת הבנייה פרידמן-חכשורי, שיוצגה על-ידי עוה"ד אילנה פאר ועוז ערקובי. העובד הגיש תצהיר עדות ראשית ותצהיר בבקשת פטור מאגרה שלא נערכו כדין. הוא אף לא התייצב לקדם המשפט ולישיבת ההוכחות כדי להיחקר על תצהיריו, משום שלא הצליח לגייס את סכום הערבות שהציבה המדינה כתנאי לכניסתו לארץ.
השופט שמואל טננבוים מחק את תביעתו משום שלא הוכח כי קיימת עילה של ממש לאי-התייצבותו, ולא הוצגה הוכחה לכך שלא הצליח להשיג את סכום הערבות.
העובד עירער והשופטת נילי ארד, בהסכמת השופטים שמואל צור ורונית רוזנפלד, הביאו אמנם את הצדדים להסכמה באשר לפתרון עניינם, אך נענו לבקשתם לפסוק בכל זאת הלכה עקרונית, לאור ריבוי תביעות העובדים הזרים.
ארד ציינה כי האיזון הנדרש במיצוי זכויותיהם של המתדיינים בהליך חל אף על מהגרי עבודה, כאשר בצד ההתחשבות בתנאים המיוחדים בהם הם מצויים שלא בטובתם, יש להקפיד שלא להעניק להם מעמד מועדף על פני הצד השני.
לכן, הכלל הוא שכאשר מהגר העבודה עומד בפני גירוש מישראל או מסיים שהותו בארץ, ואין בדעתו או ביכולתו לחזור לישראל לשם ניהול ההליך המשפטי, שעלותו עשויה להיות גבוהה מתביעתו ומהכנסתו - עליו לבקש מבית הדין לשמוע עדותו בהליך של גביית עדות מוקדמת, ודין בקשתו להתקבל. כלל נוסף הוא שגם מהגר עבודה צריך להגיש תצהיר חתום כדין ולהתייצב להיחקר עליו, הגם שבית הדין הקל עם המהגרים ביחס לתצהירים שנחתמו בחו"ל.
בית הדין יוכל להתיר למהגר להגיש תצהיר "פגום" בכפוף להתייצבותו של התובע לחקירה נגדית. אי-התייצבותו תותר בשים לב לנסיבות המקרה, ולאחר בחינת התנהלות בא-כוחו ומהות התביעה, כלומר רק במקרים נדירים "בהם הוכח כי התובע לא התייצב לדיון בתביעתו מחמת נסיבות שאינן תלויות בו, ובהתקיים נימוקים נאותים לאי התייצבותו; בכפוף לכך שהתנהלותם של בעל הדין ובא-כוחו עולה בקנה אחד עם חובת תום-הלב, ואין בה ניצול לרעה של הליך שיפוטי, לאחר שבא-כוח התובע הוכיח שקידה ראויה מצידו ומאמצים סבירים להבטחת התייצבות התובע לדיון, או מניעותו מלהתייצב לדיון, מטעמים ראויים, ובחינת משקלן המצטבר של נסיבות המקרה". (ע"ע 424/08).