יישום, חברת מסחור הטכנולוגיות של האוניברסיטה העברית, רשמה ב-2008 הכנסות של כ-60 מיליון דולר, גידול של 18% לעומת 2007. לאורך שלוש השנים האחרונות, צמחו ההכנסות ב-76%. מוצרים שפותחו על-סמך פטנטים מהאוניברסיטה העברית נמכרו בעולם בהיקף של 1.3 מיליארד דולר וב-2008 קיבלה החברה אישור על 60 פטנטים חדשים.
יישום ניצבת במקום ה-15 מבחינת היקף ההכנסות בהשוואה לכל חברות המסחור בעולם. בישראל מובילה עליה רק "ידע" של מכון ויצמן.
המנכ"ל הזמני בפועל, יהודה ירמות, אשר החליף בתפקידו לפני כחודש את נאוה סברסקי, היה עד כה הסמנכ"ל הבכיר ואחראי על מחלקת השיווק והקניין הרוחני בחברה. בעבר, היה שותף מייסד ומנהל חברת עופר טכנולוגיות.
ירמות מתכנן להמשיך למקד את הפעילות של יישום בתחום מדעי החיים, אם כי יפנה גם לתחומים אחרים. "ההחלטה באיזה תחום להתמקד היא מלמטה למעלה", הוא אומר ל"גלובס", "כלומר, כשאנחנו מאתרים באוניברסיטה טכנולוגיה עם פוטנציאל גדול, נשקיע בה. המגמות בתעשייה מטות את הדגשים באוניברסיטה עצמה. למשל, כאשר תחום הקלינטק הפך למגה-טרנד, חלק מן החוקרים היישומיים יותר הסבו את העבודה שלהם מתחום הביו או התעשייה הקלאסית לתחום הקלינטק, שכן הטכנולוגיה הבסיסית היא דומה".
באשר לתחום מדעי החיים, תקוותיו גדולות למרות המשבר. חברות הפארמה פועלות להקטין את ההשקעה שלהן במחקר ופיתוח בתוך הבית ויוצאות למיקור-חוץ. מיקור-החוץ של התחום הוא באוניברסיטאות. "היום רק 10% מהתרופות מקורן באוניברסיטאות ואנחנו מאמינים כי בעתיד הנתון יתהפך", הוא אומר. "הן תמיד ביקרו אצלנו וחיפשו טכנולוגיות, אבל אנחנו מרגישים עלייה ברצינות שלהן והנכונות שלהן לקנות".
ירמות רואה בעתיד עולם שבו חברות המסחור מקדמות את הטכנולוגיות קצת יותר רחוק לתוך העולם היישומי ואילו חברות הפארמה רוכשות בשלבים מוקדמים יותר. כך קטנים מספר המתווכים בדרך וקטן גם "עמק המוות" שבו קשה לגייס כספים.
יישום עובדת גם עם סטארט-אפים, אם כי היא משתדלת לא להיות בעלת מניות. היא בנתה מודל ייחודי של "מס אקזיט" כתחליף למניות, כך שהזכויות נשמרות באמצעות מניית בכורה ייחודית. גישה כזו חוסכת לחברה תשומת לב ניהולית, מונעת דילול וגם מאפשרת לחברה למסחר טכנולוגיות שונות לחברות המתחרות זו בזו.
יישום גם הקימה מיזם להקמת סטארט-אפים משלה, בשם Baby seed, המעניק הלוואות המירות למניות של מספר קטן של אלפי דולרים לפרויקטים מבטיחים. "אם אנג'ל פחות מבוסס מגיע ומתחיל לפתות את הפרופסור למסחר דרכו, אנחנו יכולים להציע לאותו חוקר אלטרנטיבה", אומר ירמות.
עד היום תמכה הקרן ב-15 פרויקטים. בנוסף הקימה החברה קרן של מיליון דולר לתמיכה בפרויקטים בתחום הקלינטק, על בסיס ההכנסות שנבעו לאוניברסיטה ממכירת אחזקתה בחברת Mobile Eye.