"אנו רוצים מוסדיים מעורבים ואקטיביים יותר בהשוואה להיום, אבל יושב גוף מוסדי שמנהל לא מעט כסף, ומטבע הדברים מפזר סיכונים והשקעות. לכן התמריץ שלו כמעט ולא קיים. המשקל של מניה של חברה בכל התיק הוא שולי וזניח. כל מוסדי מחזיק מעט מאוד בחברה ספציפית. לעומת זאת, כקולקטיב, כל המוסדיים ביחד, מחזיקים הרבה" - כך אמר היום (ד') אריק פרץ, סגן הממונה של שוק ההון באוצר.
"בבנק הפועלים למשל, הם מחזיקים כ-25%", המשיך פרץ, "אך יש בעיה ביכולת לנצל את הכוח שלהם. היתרון המשמעותי, הפיזור הרחב - הופך לרועץ. אני לא בטוח שהמוסדיים מוכנים להשקיע את המשאבים - זמן וכסף - כדי להשביח את איכות הממשל התאגידי בחברות ולהיות יותר מעורבים. אם המוסדיים היו מאוחדים היתה יכולה להיות מציאות אחרת".
עוד אמר פרץ: "יש עוד בעיה: הגופים המוסדיים הם לעיתים חלק מהחברות שהם אמורים לבדוק ולהיות יותר מעורבים בהן. יש כאן פוטנציאל לניגוד ענייניים. צריכים להיות ריאליים: התהליך שבו המוסדיים יהיו יותר דומיננטים ייקח לא מעט שנים. אנחנו די השכלנו כרשות פיקוח להבין כי אם אנו רוצים לראות תשלום חוב קונצרני יש צורך לאיחוד בין המוסדיים. חייבים לתת להם לשתף פעולה. סוגיית התחרות, אם היא רלוונטית, היא רק לפני שהם נותנים אשראי. דווקא הכוח המאוחד ישפר את המצב. אנחנו לא חושבים שיש כאן בעיה של תחרות. צריכים לתת לגופים מוסדיים להתאחד".
אתמול (ג') פירסמה הממונה על הגבלים עסקיים, רונית קן, גילוי דעת מתוקן בנושא הסדרים לפירעון אג"ח, המאפשר חופש פעולה נרחב יותר למשקיעים המוסדיים בהגעה להסדרי אג"ח.