ככל שהכלכלה הגלובלית ממשיכה להידרדר, ובעוד שהשווקים הפיננסים מציגים התאוששות לפחות לכאורה, החשש העיקרי של קברניטי הכלכלה הוא מתקופה ארוכה של ירידת מחירים - דפלציה.
מקורו של החשש נובע מנתוני מאקרו מדאיגים במיוחד: בשבוע הנוכחי נתוני התעסוקה בארה"ב צפויים להצביע על אבטלה בשיעור 8.5% - הגבוהה ביותר מזה 25 שנה, והיקף הייצור התעשייתי צפוי להמשיך ולהצטמצם. מקור נוסף לפחד האמריקני מדפלציה הוא הטראומה ההיסטורית של השפל הגדול בשנות ה-30'.
מדפיסים, מדפיסים, מדפיסים....
נכון לעכשיו, החשש העיקרי הוא מדפלציה והדאגה המרכזית של אובמה, ברננקי וגייתנר היא להוציא את ארה"ב והעולם ממיתון. אך הסכנה מאינפלציה היא לא פחות ממשית מהסכנה לדפלציה. אמנם, מדד המחירים לצרכן (CPI) בארה"ב עלה רק ב-0.4% בפברואר, אך בבריטניה הוא כבר מראה סימני האצה עם שיעור שנתי של 3.2%.
החלטתו של יו"ר ה"פדרל ריזרב", בן ברננקי, מלפני כשבועיים, לרכוש אג"ח ממשלתיות ארוכות-טווח (300 מיליארד דולר) ואג"ח מגובות משכנתאות בהיקף כולל של 1.15 טריליון דולר, מיושמת על ידי הדפסת כסף.
ברננקי לא לבד - מאזני בנקים מרכזיים רבים בעולם מתנפחים גם הם, כפי שניתן לראות בגרף שלהלן שמקורו במחלקת המחקר של UBS. הבנק המרכזי של יפן (BOJ) הודיע שיגדיל השנה את רכישת אג"ח הממשלתיות ב-29% ל-219 מיליארד דולר, והבנק המרכזי של אנגליה (BOE) הודיע בתחילת החודש כי ירכוש נכסים פיננסים בהיקף של 75 מיליארד ליש"ט (105 מיליארד דולר).
ראשי הבנקים המרכזיים בארה"ב, בריטניה ויפן הורידו את שיעורי הריבית ל-0.5% או פחות מכך ורק הבנק המרכזי של אירופה (ECB) הותיר, בינתיים, את הריבית ברמה גבוהה יותר - 1.5%.
גישתו של נגיד ECB, ז'אן קלוד טרישה, נובעת לא רק מניתוח קר של הכלכלה האירופית, אלא גם מהחשש מאינפלציה. הטראומה ההיסטורית של הכלכלה האירופית היא כמובן ההיפר-אינפלציה של גרמניה בשנות ה-30', אשר הובילה, בין השאר, לעליית הנאצים לשלטון.
הטראומה האירופית
נראה ש"טראומת האינפלציה" הצרובה כה עמוק בתודעה האירופית, נעדרת מתודעתם של קובעי המדיניות הכלכלית בארה"ב. יתכן והצעדים בהם נוקטים ברננקי וגייתנר הם בלתי נמנעים, ואין ספק שהדאגה העיקרית שלהם היא לחלץ את ארה"ב מהמיתון אליו נקלעה, אך חוששני שידם קלה מדי על ההדק.
ההזרמה של מאות מיליארדי דולרים למשק תביא אולי להתייצבות המערכת הפיננסית, אך מחירה עלול להיות כבד מדי - אינפלציה גבוהה במיוחד.
נראה כי קובעי המדיניות הכלכלית בארה"ב החליטו במודע או שלא במודע להדחיק את הסכנה המתקרבת ובאה של אינפלציה גבוהה ואולי אף היפר-אינפלציה, בתקווה להביא להתאוששותה של הכלכלה האמריקנית כבר ב-2010. כל שנותר הוא לקוות שההתאוששות המהירה אותה הם צופים, הודות להזרמות ההון המסיביות, לא תוביל להיפר אינפלציה - מצב מטריד לא פחות, ואולי אף יותר מהמיתון איתו אנחנו מתמודדים כעת.