אחרי יותר ממאה שנה של עמידה איתנה, נמצאת כיום תעשיית הרכב השוודית במשבר קיומי. בצפון שוודיה יצאו השבוע לרחובות מאות פועלים של יצרנית הרכב השוודית 'סאאב', כדי למחות על סירובה של הממשלה לתמוך בחברה שננטשה על-ידי בעלת הבית-לשעבר 'ג'נרל מוטורס'. מצבה של חטיבת המכוניות של וולוו אינה טובה בהרבה. למרות שבעלת הבית 'פורד' עדיין מעניקה לה גב פיננסי, וולוו "נמצאת על המדף" ועוברת השפלות כאשר חברות מסין ומהמזרח מחטטות בקרביה, מפשפשות בסודותיה ובודקות את ספריה לקראת רכישה אפשרית.
מה שהפיל גם את סאאב וגם את וולוו היה מיצובן כ"מותגי נישה יוקרתיים", המסתמכים באופן קריטי על הנאמנות של חוג לקוחות מוגדר בשוק הצפון-אמריקני. מדובר בלקוחות עירוניים ממעמד בינוני-מבוסס עם מודעות גבוהה לעיצוב וטעם אינדיבידואלי, רובם עובדים במקצועות חופשיים או שייכים למגזר הפיננסי ולמגזר הנדל"ן. הלקוחות הללו ספגו פגיעה קשה במיוחד במיתון הנוכחי, והירידה ברמת החיים שלהם פגעה גם בעורק ההכנסות העשיר של השוודים.
עד כמה נסמכה וולוו על צפון-אמריקה מעיד פורטפוליו המוצרים שלה. במקום "לרדת אל העם" ולייצר עבור אירופה מכוניות מיני-עירונית אופנתיות או משפחתיות קטנות, כפי שעשו בשנים האחרונות אפילו מותגי היוקרה הגרמנים, צירפה החברה להיצע שלה לא פחות משלושה דגמים עם אוריינטציית כביש-שטח, שהאחרון שבהם הוא ה-XC60.
גאווה למעצבי הבית של 'איקאה'
אם לשפוט על-פי עיצובו של ה-XC60, המשבר תפס את וולוו באחד משינויי הכיוון החשובים בתולדותיה. הרכב נוטש את העיצוב השקט והמצטנע, שאפיין את סדרות ה-S80 וה-S40 על נגזרותיהן השונות, לטובת עיצוב דינמי ולא שגרתי. יש לו חרטום צר, שמתרחב לירכתיים בולטות ורחבות מאחור בתנוחה דרוכה לזינוק, ולמרות הממדים הקומפקטיים יחסית הוא בולט בתוך ההמון. מאז המפגש עם מכונית הקופה-קבריולה C70 לא נסענו בוולוו שהצליחה למשוך כל הרבה תשומת לב על הכביש הישראלי.
עיצוב הפנים חוזר לקו המוכר של דגמי וולוו. עמדת הפיקוד נראית כמו גרסה מורחבת מעט של ה-S80 למעט מסך ה-LCD הצבעוני של מערכת הניווט, שממוקם כעת באופן סטטי במרכז הקונסול המרכזי. המושבים ממוקמים בגובה אופטימלי לכניסה וליציאה, והישיבה מעל הכביש גבוהה מספיק כדי לאפשר שליטה על הסביבה מבלי להרתיע את הנהג.
מרחב הפנים נדיב בגודלו והמושב האחורי יכול להכיל מבוגרים בכל גודל. חבל רק שהמושב האמצעי מאחור סובל ממשענת גב קשיחה ומתאים בעיקר להתקנת מושב ילד. גם מרחב המטען מכובד ובשתיים-שלוש פעולות פשוטות ניתן לקפל את המושבים האחוריים לרצפה וליהנות מחלל הטענה מסחרי.
איכות הגימור סולידית ושילוב הצבעים של הריפוד, הטקסטורות ודיפוני הפלסטיק יכול היה לגרום גאווה למעצבי הבית של 'איקאה'. חבל רק שרוב חומרי הדיפון בעמדת הפיקוד נוקשים ואינם עשירים למגע כמו אצל כמה מהמתחרות.
וולוו גאה במיוחד במכלול מערכות הבטיחות האלקטרוניות שמותקנות ב-XC60, ובראשן במערכת לייזר עם חיישני קרבה ששולטת על הבלמים ומיועדת למנוע התנגשויות נפוצות במהירויות עירוניות. ברכב ההדגמה שלנו הותקנו מלבדה עוד שלל מערכות בטיחות אלקטרוניות מתוחכמות, שהחיים איתן לא קלים. כמעט בכל רגע נתון של נהיגה הופגזנו בצפצופים, אורות אזהרה אדומים וסימני התרעה, בעת שמערכת כזו או אחרת חילקה לנו "ציונים" והחליטה שסגנון הנהיגה שלנו אינו לטעמה או מסוכן, רחמנא לצלן. מה יעשו עכשיו האישה והילדים, אחרי שהאלקטרוניקה תפסה את מקומם? מי שיבטל את חגורת ההגנה האלקטרונית הזו יוכל ליהנות באופן מלא מהשילוב בין שלדה הדוקה לבין כוח ברוטאלי, שמציע דגם ה-T6.
נוחות נסיעה סבירה, בדרך-כלל
בחרטום הבכיר הושתל מנוע ה-6 צילינדרים טורבו של ה-S80, עם תענוגות הטורבו המסורתיים של וולוו. עם הספק של 285 כ"ס ומומנט של 40 קג"מ, הכביש-שטח הקומפקטי של וולוו ממריא קדימה בתגובה לכל לחיצה בריאה על הדוושה, מאיץ בזלזול בכל שיפוע ומשייט בשמחה במהירויות שהיועץ המשפטי שלנו המליץ לא להעלות על הכתב. התיבה האוטומטית בת 6 המהירויות מתקשה לעתים להתמודד עם המומנט, אבל ברוב המקרים היא מחליקה ומרסנת היטב את העברת הכוח.
השלדה מבוססת על פלטפורמה C של פורד, זוהי פלטפורמה קשיחה מאוד עם מתלה מתוחכם מאחור, שמכוילת גם כאן להעניק התנהגות כביש מדויקת. יחסית לרכב כביש-שטח במשקל 1.74 טון, מעניק ה-XC60 שליטה נעימה ומעוררת ביטחון בנהיגה נמרצת על כבישים מפותלים וחלקים. נוחות הנסיעה סבירה בדרך-כלל, אך מקפצות במהירויות עירוניות מורגשות היטב.
כל רכבי הכביש-שטח של וולוו צופנים בקרבם יכולת שטח טובה יותר ממה שהלקוח הטיפוסי שלהם ינסה לגלות אי-פעם. גם ל-XC60 יש פוטנציאל להפתיע בשטח. הוא לא מיועד לגרוס סלעים, אבל במבחן שערכנו בהר הכרמל הוא הפגין עבירות מכובדת מאוד במשעולי יער מפותלים, חלקלקים וזרועי אבנים ובוץ. מנגד, בתנאים כאלה היינו מעדיפים את הכוח ההדרגתי של גרסאות הדיזל.
וולוו XC60 מאובזר היטב עולה בישראל 299 אלף שקל, גם בגרסת ה-T6 בנזין וגם בגרסת הטורבו דיזל (עם 180 כ"ס). בחירה נדיבה מרשימת האופציות עשויה להוסיף למחיר עוד כמה עשרות אלפי שקלים. במחיר הזה מציע הרכב את המנוע החזק ביותר בפלח שלו, מראה אופנתי ותוסס שמתנער מהתדמית הבוגרת/מבוגרת של וולוו, כושר שיוט ארוך-טווח של מכונית מנהלים יוקרתית ותא נוסעים שימושי. מנגד, המחיר מציב את הרכב בתחרות קשה מאוד באחד הפלחים הדינמיים ורוויי החידושים ביותר של פלח היוקרה הישראלי.
מתחרות
שוק הכביש-שטח רווי במתחרים יוקרתיים בגודל בינוני, שלחלקם קרבה משפחתית. להלן מדגם:
פורד 'קוגה'
הקוגה חולק עם ה-XC60 את פלטפורמת C1 של וולוו ומציע פרופורציות דומות. יש לו עיצוב פנים עדכני שמזכיר את המונדיאו, והוא מצויד בהנעה כפולה-קבועה. הדגם החזק ביותר שלו, והיחיד עם תיבה אוטומטית, מצויד במנוע 5 צילינדרים בנזין טורבו בנפח 2.5 ליטר מפיתוח של וולוו, שמייצר 200 כ"ס ומומנט של 32 קג"מ. לא ידוע כרגע על כוונות לייבא אותו לישראל.
לנדרובר פרילנדר
הצלע השלישית ברכבי הכביש-שטח על בסיס פלטפורמה C1 של פורד הוא הפרילנדר החדש. הכלי התכליתי ביותר מבין השלושה, שכן הגחון ומערכת ההנעה הכפולה שלו מתוכננים לתמוך בפעילות שטח נמרצת יותר. ממדיו ממוקמים בין הקוגה ל-XC60 אם כי בסיס הגלגלים שלו הוא הקצר בחבורה. לארץ הוא מגיע עם טורבו-דיזל בהספק 160 כ"ס, במחיר שמתחיל ב-272 אלף שקל.
אאודי Q5
ב-293 אלף שקל ניתן לרכוש בישראל את גרסת הבסיס של האאודי Q5 החדש. הכלי מרווח לא פחות מהוולוו, אם כי עיצובו פחות מתבלט. יש לו התנהגות כביש מלוטשת ומערכת הנעה כפולה-קבועה מיומנת, אך יכולת השטח של וולוו טובה יותר. במחיר ההתחלתי מקבלים את דגם ה-2 ליטר טורבו בנזין עם 211 כ"ס. כדי להגיע לביצועים של הוולוו T6 צריך להזמין את דגם ה-3.2 ליטר (270 כ"ס), שמחירו מתחיל בכ-340 אלף שקל.
