[רוצה לחדור לשוק הסיני? הרשם לניוזלטר עסקים מתעוררים]
תקנות שפורסמו לאחרונה, מגדירות מחדש את מקום התושבות של חברות הפועלות בסין. חברות רבות הפועלות בסין, הוקמו במקלטי מס אך פעלו בסין, למעשה תחת כובע של משקיע זר. המשמעות המיסויית הייתה התחמקות מתשלום מס חברות בסין אשר כיום עומד על 25%. לפי החקיקה הישנה, חברות אלו לא נחשבו כתושבות סיניות, אף אם היו בעלות צוות ניהול מקומי בסין. כך מסבירים עוה"ד הראל לוקר ואיתן מרנס ממשרד ש. פרידמן ושות'.
בתקנות החדשות, רשויות המס הסיניות הציבו מבחן בן שלושה תנאים אשר לפיו תחשב חברה כתושבת סין, ותחויב במס חברות בשיעור 25%:
1. האם יושב ראש הדירקטוריון או לפחות שליש מחברי הדירקטוריון, מתגוררים בסין יותר מ-90 ימים בשנה.
2. האם 50% מהרווח התפעולי של החברה מופק בסין.
3. האם הדוחות הכספיים, חותמת החברה והפרוטוקולים של האסיפה הכללית וישיבות הדירקטוריון נערכו בסין.
החוק החדש הינו בעל השפעה ישירה על זרים המבקשים להשקיע בסין. אלו יצטרכו לקחת בחשבון את מבנה האחזקות בגוף המשקיע בכדי להתאים עצמם לחוק החדש. יחד עם זאת, גוברת ההערכה בקרב אנשי מס סינים, כי יהיה קושי ביישום החוק החדש. הטענה היא שהוראות החוק אינן ברורות דין, ויוצרות אי-ודאות. למשל, כיצד ייקבע ש-50% מהרווח התפעולי של החברה מופק בסין, כאשר חברה פועלת במספר מדינות.
לאור העובדה שיש בסין כ-1000 משרדי שומה, קבלת פרשנות אחידה של החוק החדש היא כמעט בלתי אפשרית. ודוק, גם במדינה קטנה כישראל בה קיים מבחן תושבות דומה של שליטה וניהול מזה עשרות שנים, אין כל ודאות לגבי מבחן זה, ורבים הקוראים לבטלו בשל כך.
עוה"ד הראל לוקר ואיתן מרנס.
הכותבים הנם שותף מיסים ומומחה במיסוי בינלאומי במשרד ש. פרידמן ושות' ועו"ד במשרד.