נדמה שכבר אין מחלוקת על כך שרמת עורכי הדין (בעיקר הצעירים) ירדה מאוד ביחס לעבר, ובהתאמה גם התדמית שלהם (ושל המקצוע) ירודה מאי-פעם. די לשמוע את תיאורי השופטים על ההתנהגות באולמם כדי להבין במה מדובר. אחד הגורמים המרכזיים לכך הוא מספרם הרב של עורכי הדין, שבקרוב יהוו כבר 1% מהאוכלוסייה. כשיש כל כך הרבה, בלתי אפשרי שכולם יהיו באמת טובים. התחרות גם מובילה להתנהגות לא אתית. כשעורכי הדין משוועים לפרנסה, הביטוי "רודפי אמבולנסים" הופך אקטואלי מתמיד, וכך יורד התמריץ שלהם לפתור סכסוכים מחוץ לבתי המשפט.
אבל בתוך כל אלה, חשוב לזכור שתי סיבות נוספות לירידה ברמה: האחת היא הורדת תנאי הסף בקבלה לפקולטות למשפטים, בעיקר בחלק מהמכללות הפרטיות. היום אפשר לקשור חמור עם צ'ק לפקולטה ולבוא לאסוף אותו בעוד 3 שנים וחצי עם תואר ראשון. צעירים שבעבר גם בחלומותיהם הוורודים לא היו מתקבלים לאקדמיה בכלל (שלא לדבר על משפטים), צריכים היום רק לנקוב בסכום הנכון. יש לכך היבט מבורך כמובן, אולם מי שמשלם את המחיר הוא התואר במשפטים שהפך ל-B.A כללי.
מעבר לכך, קיימת תופעה של "ירידת הדורות". הרמה המוסרית והערכית של החברה הישראלית הולכת ופוחתת מדור לדור, ובקצב מדאיג. תרבות האינסטנט והריאליטי השתלטו על חיינו. התופעה לא פסחה על עורכי הדין, בהיותם חלק מהחברה.
לשכת עורכי הדין מבינה שהלובי של המוסדות להשכלה גבוהה חזק מכדי שתצליח להביא לקביעת מספר סף של לומדי משפטים בכל שנה. עלות סטודנט למשפטים (ובכלל למדעי החברה והרוח) נמוכה ביותר ומהווה רווח נקי או מימון סטודנט לרפואה למשל. לפיכך המוסדות יילחמו על כל סטודנט. לכן בלשכה בראשות עו"ד יורי גיא-רון מציעים רפורמה שתגרום לסטודנטים שלא באמת רוצים לעסוק במקצוע, רתיעה מלהירשם אליו או מלעשות התמחות ולקבל רישיון עריכת דין.
מעבר להארכת ההתמחות לשנתיים ולשינוי מתכונת בחינות ההסמכה, שכבר ברור שהם כורח המציאות, לא ברור מה סיכויי שאר ההצעות לעבור. בכל מקרה, סביר להניח שחוקיות הרפורמה תועמד למבחן בג"ץ, מה שמבטיח שעוד כמה אלפי עורכי דין יצטרפו לסטטיסטיקה התופחת, לפני אישור הגזירות.
לא לפרוטוקול
מזל טוב לשופט המחוזי חאלד כבוב, שחיתן את בנו לפני כשבוע. אפשר להניח שתמונתו של כבוב חוגג עם השופט שאול שוחט ועו"ד ששי גז הגיעה למדורי הרכילות שלא בטובתו. אבל מעבר לזה, בחתונה נכחו עורכי דין פליליסטים, שמן הסתם מופיעים לא מעט בפני כבוב.
אמנם אין איסור אתי בנושא, אבל ההתערבבות של שופטים ועורכי דין באירועים פרטיים צורמת ומטרידה לפחות למראית עין. עד שייקבעו כללים ברורים בנושא, רצוי שהשופטים יתנו לפחות גילוי נאות כאשר עו"ד שהשתתף באירוע שלהם (או להיפך) מופיע מולם.