בית המשפט המחוזי מרכז דחה ניסיון של מפעלי תחנות מקבוצת נצב"א , שבשליטת קובי מימון וחיים צוף, להתכחש להסכם שנחתם בתקופת הבעלים הקודמים, ובו התחייבה החברה לקבל ללא ערעור שומת היטל השבחה שיקבע שמאי מוסכם, בגין פרויקט שהיא בונה בראשון-לציון.
מפעלי תחנות וחברת צרפתי מקימות פרויקט משולב של 4,000 מ"ר מסחר ומגורים על שטח התחנה המרכזית הישנה ברחוב הרצל בעיר. לצורך קביעת היטל ההשבחה מונה שמואל פן כשמאי מוסכם. בתום שנתיים של דיונים הוא קבע שומה בסך 8.6 מיליון שקל בגין חלק קטן מהפרויקט, כאשר הצדדים עדיין מתדיינים בפניו על התוכנית המחוזית שיזמה החברה ובו מירב זכויות הבנייה.
מפעלי תחנות טענה כי ההסכם בו ויתרה על זכות הערעור על השומה נכפה עליה על-ידי נצב"א, וכי פן פעל בניגוד עניינים בהיותו "שמאי הבית" של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בראשון-לציון.
שופט השלום אהרן גולדס קיבל את בקשת העירייה, שיוצגה על-ידי עו"ד אייל קוצ'ינסקי ממשרד אברהם בר, ודחה על הסף את ערעור מפעלי תחנות על השומה. זאת נוכח התחייבותה המפורשת כי שומת השמאי המוסכם תהיה סופית וללא זכות ערעור, ומשום שלא הביאה אפילו עד אחד להוכחת טענת הכפייה.
מפעלי תחנות ערערה למחוזי, והשופטים אילן שילה, מיכל נד"ב ואסתר דודקביץ דחו את ערעורה. "אין כל פגם בהסכם דיוני אליו מגיעים צדדים בצורה מושכלת, מרצון ולאחר היוועצות בפרקליטיהם, לפתרון מחלוקות שעלולות להתגלע ביניהם", קבעו. "אין מדובר בוויתור על זכות הגישה לערכאות ואין עסקינן בפגיעה בתקנת הציבור".
כן קבעו כי אין בעובדה שהשמאי המוסכם ערך בעבר מספר שמאויות עבור העיריה כדי לפסול אותו מלשמש שמאי מוסכם, שכן גם מפעלי תחנות שכרה את שירותיו בעבר, ומשכך ברור שהוא נבחר לתפקיד דווקא בשל היותו נאמן ומקובל על שני הצדדים, נוכח פעילות עבר הדדית זו. (ע"א 08-06-4659).