אדוני רה"מ,
הייתי בין אלה שלאחרונה ביקשת מהם עצה כיצד ניתן לסייע למשק. אמרתי לך שיש לך עשרות כלכלנים מוכשרים ממני, אבל דבר אחד בכל זאת הצעתי: הקם קבינט לענייני חינוך ועמוד בראשו. בביטחון ובכלכלה תהיה עסוק, בלית ברירה, מעל לראשך. תהיה אתה הראשון מבין ראשי הממשלה בישראל שקובע אג'נדה חדשה.
מספר רב של פעמים שמעתי אותך מתבטא בלהט רב על חשיבות החינוך לעתיד מדינת ישראל. אני בטוח שהתכוונת לכל מילה, אבל מילים לבד אינן מספיקות. מהיום אתה תימדד על פי תוצאות.
אתמול נכנסת ללשכת ראש הממשלה, ומהיום ייפלו על שולחנך מאות אתגרים (בעיות, בלשון עממית) כל אחד יהיה דחוף מרעהו. כל אחד יראה הרבה יותר דחוף מהחינוך. הביטחון, מדיניות החוץ, הכלכלה והצורך לשמר את הקואליציה שלך ייראו תמיד דחופים מהחינוך. לאט לאט יתמוסס כל הרצון הטוב וכל המילים הגבוהות, לא בגלל רצון מועט אלא בגלל המציאות השוחקת, כפי שקרה לקודמיך, אלא אם כן תסנדל את עצמך, מתוך רצון, בתהליך שיחייב אותך לעסוק באתגר החינוך. לצערי, הניסיון עד כה אינו מעורר תקווה רבה. ממשלות, ולא רק בישראל, מטפלות בבעיות רק כאשר התהום כבר נראית לעין. רק כשהאויב כבר על הגדר - כולם מתגייסים. תהום החינוך אינה נראית לעין, אבל כשהיא תראה יהיה הדבר מאוחר מדי.
דומני שאין דבר מוסכם יותר מאשר חשיבות החינוך. אין גם קלישאה נפוצה יותר לצערי. ובכל זאת אזכיר שתי עובדות כדי לחדד את תחושת הדחיפות, כדי לחדד שאין מדובר פה בבעיה ערטילאית, אלא בבעיה אמיתית של קיום בטחוני וכלכלי.
בשנת 1995 ישראל ייצרה פי שניים מחקרים בתחומי המדע וההנדסה מאשר כל מדינות ערב ביחד ופי עשר מאשר איראן. כיום, קצת יותר מעשר שנים אחרי, ישראל מייצרת פחות מחקר מאשר כל מדינות ערב, ואיראן לבדה מייצרת כבר כמחצית מהמחקר של ישראל (על פי נתוני NSF, קרן המחקר האמריקנית). ועוד עובדה: עשרים וחמישה אחוז מהחוקרים של ישראל נמצאים בארה"ב. ישראל הינה המדינה היחידה מחוץ לצפון אמריקה עם שיעור כזה של אובדן חוקרים. מדובר באחוז הגבוה פי חמש (!!) מהולנד שנמצאת במקום השני. אלו הם חוקרים בהם השקיעה מערכת החינוך של ישראל משאבים מגן הילדים דרך ביה"ס, היסודי והתיכון, ועד האוניברסיטה, וכיום הם תורמים למשק זר.
רבות מדובר על הצורך להשקיע בתשתיות כדי לעורר את המשק. ההשקעה בחינוך היא השקעה בתשתית בעלת התשואה הגבוהה ביותר. אחת ההשקעות הטובות ביותר שהינך יכול לעשות היא בהחזרת החוקרים המצטיינים חזרה למחקר האקדמי. כיום יש הזדמנות בלתי חוזרת להצלחה עקב המצב הכלכלי בארץ ובעולם.
ועדות רבות הוקמו על מנת למצוא פתרון לבעיות במערכת החינוך. הבעיה איננה בתכנית, אלא ביכולת הביצוע. תבקש שיביאו לך את כל התכניות שעשו הוועדות השונות, עם הרבה רצון טוב, תבחר לך באקראי את אחת מהן ולך עליה. לך עליה בלהט ובנחישות כאילו (ולא רק כאילו) עתידה של ישראל והעתיד האישי שלך תלוי בהצלחתה.
ואם עד כה לא סיפקתי לך נימוקים חזקים דיים אוסיף עוד אחד. אתה ידוע כמבין בשיווק, ובידול הוא מעקרונות השיווק הבסיסיים. עד כה כל ראשי הממשלה לפניך היו עסוקים מעל לראשם בביטחון ובמדיניות חוץ. לעיתים גם בכלכלה. גם אתה תאלץ לעסוק באלה, אבל בכך לא תהיה שונה. הקמת קבינט לענייני חינוך תאותת לכולם שיש לך אג'נדה שונה, שיש לך מחויבות להביא לשינוי בתחום. אני מבטיח לך שאם כך תעשה, תמצא תומכים רבים למהלך זה מכל קצוות המשק.
לסיום אומר: אינני רוצה, חס וחלילה, להיראות כמי שיש לו את נוסחת הפלא להצלחה שלך. התפקיד שלך מורכב ומסובך מאין כמוהו. אתגר אדיר לכל יצור אנושי. אני מאחל לך הצלחה מכל הלב. מגיע לנו שתצליח. *
הכותב הוא מנכ"ל סלקום ונשיא אגודת הידידים של אוניברסיטת תל אביב