נשיאת בית המשפט המחוזי בחיפה, השופטת בלהה גילאור, אישרה לכונס הנכסים של קבוצת החברות שבבעלות יוסי בלייכר (ס.ב.י.ב השקעות ופיתוח ואחרות), להגיש תביעה בסך 4.4 מיליון שקל נגד משרד רואי החשבון הגדול בארץ, קוסט-פורר-גבאי את קסירר, ואת מנהל סניף חיפה שלו, רו"ח שמעון קלינגהופר, בגין נזקים שגרמו לכאורה לקבוצה בשל רשלנותם בעריכת ביקורת חשבונאית ודו"חות כספיים בעת ששימשו רואי החשבון שלה.
נוכח החשד לרשלנות מקצועית ולמחדלים בעבודתם, אישר בעבר בית המשפט לכונס, עו"ד שי גרנות, להתקשר עם משרד רו"ח יהודה ברלב, לשם בחינת אחריות משרד קוסט כמבקר החיצוני של החברות, לאיתור המעילה שביצע בהן החשב שלהן ולאופן הצגות דו"חותיהן הכספיים.
מחוות-דעת של ברלב עולה כי רואי החשבון התרשלו בביצוע הביקורת ועריכת הדו"חות של קבוצת החברות, וכן שאילו היה רו"ח קלינגהופר מבצע את עבודת הביקורת כנדרש מרואה חשבון סביר - היה נמנע מהחברות נזק בסכום של מיליוני שקלים, כשמעשי המעילה היו מתגלים במועד ומופסקים.
עיקר הרשלנות, לפי הדו"ח, התבטאה באי-ביצוע בדיקות מינימליות הנדרשות מרואה חשבון סביר, המבקש דו"חות כספיים של תאגיד בניגוד לכל תקני הביקורת והכללים המקובלים, תוך שקלינגהופר הודה כי הסתמך על מאזני בוחן בלבד שהכין החשב המועל, שלום שגיא.
עוד עולה כי בחברות היו כשלים מרובים במערך הבקרה הפנימית, וכי לו היה נערך סקר בקרה פנימית כפי שנדרש, בהתאם לתקני הביקורת המקובלים - היה הדבר אמור להדליק לקלינגהופר נורה אדומה שהיתה מחייבת עריכת ביקורת מעמיקה ומקיפה. אלא שקלינגהופר לא ביצע סקר בקרה פנימית ולא ביקורת מעמיקה ומקיפה על הדו"חות.
בבקשת הכונס נטען כי קלינגהופר לא ביצע את הבדיקות הנדרשות, ורשלנותו גרמה נזקים כספיים משמעותיים לחברות. זאת, משום שמי שעיין בדו"חות, לרבות בעלי המניות וצדדים שלישיים, לא יכלו לדעת דבר וחצי דבר על סכומי העתק שמשך מהן החשב.
גילאור הגבילה את סכום התביעה בסכום פסק הדין בו חוייב החשב, כ-4.4 מיליון שקל. (פר"ק 04-656).