"הסכם השומה עם לב לבייב מ-1998 היה בידיעה מוחלטת של נציב מס הכנסה דאז, דורון לוי, ובשותפות מלאה של יהודה נסרדישי (מנהל רשות המסים, שכיהן אז כמנהל פשמ"ג - ה.מ). אני חושב שגם שר האוצר דאז, יעקב נאמן, ביחד עם דורון לוי, החמיא לי על ההישגים של הגבייה במס". כך העיד שוקי ויטה, הממונה על הכנסות המדינה המושעה, בחקירתו ביחב"ל בנוגע להסכם השומה האישי שערך ללבייב בתיקו האישי ביולי 1998. תמלילי החקירה הגיעו לידי "גלובס".
ויטה הבהיר בחקירתו כי הוא מציין כי לוי ונסרדישי היו שותפים להסכם "לא כדי להסיר אחריות - אלא כדי להמחיש לך עד כמה הוא נעשה בגלוי ולא בחדרי חדרים וקיבל גושפנקא מלאה של פקיד שומה ונציב".
כזכור, ויטה חשוד בקבלת שוחד והפרת אמונים בכל הנוגע להקלות שנתן בשומות.
בפרשה זו מבקשת הפרקליטות להאשים גם את עו"ד יעקב וינרוט בעבירות של מתן שוחד, קבלת דבר במירמה והלבנת הון; וכן את רו"ח זאב פלדמן, לשעבר סגן נציב מס הכנסה, בעבירה של קבלת דבר במירמה. לפי טענת הפרקליטות, ויטה, בהיותו פקיד שומה גוש-דן, הגיע להסכמים מקלים כביכול עם לקוחות של וינרוט, ובתמורה לכך קיבל ממנו ייצוג משפטי בתעריף מופחת. מי שהיה ה"פרונט" של וינרוט לביצוע ההסכמים הוא פלדמן.
"כסף ולא אבנים"
ויטה נשאל מדוע המייצג של לבייב, עו"ד פרופ' דוד גליקסברג, פנה אליו בכלל כדי לחתום על ההסכם עם לבייב ולא פנה ישירות לפשמ"ג (פקיד שומה מפעלים גדולים), שהיה אחראי על מיסוי החברות של לבייב. ויטה השיב: "אני לא יודע למה הוא פנה. יכול להיות שהוא הניח שהתיק שלו מתנהל בגוש דן, הואיל והוא יהלומן ותיקי היהלומנים מנוהלים בגוש דן".
החוקרים הציגו בפני ויטה זיכרון דברים של ההסכם, במסגרתו נקבע כי לבייב יקים חברה בישראל שתיתן שירותים מישראל לגופים בחו"ל. ההסכם חייב את לבייב להעביר לישראל 300 מיליון דולר עם חיוב במס של 3 מיליון דולר.
ויטה נשאל מה הרעיון מאחורי חיוב הנישום להעביר את כספיו לישראל. ויטה השיב: "כדי שאראה שזה כסף שמגיע מחו"ל ולא אבנים (יהלומים - ה.מ). חששתי כל הזמן שנישומים, בעיקר יהלומנים, יגדילו את ההון שלהם באמצעות הערכה (הערכת שווי - ה.מ) של האבנים ולא כסף. אני לא יודע להעריך אבנים. היו לנו בעבר מצבים שבהם יהלומנים הגדילו את ההון באמצעות הערכת מלאי. על-ידי כך כיבסו בעצם את ההון. אני לא הסכמתי לתהליכים האלה וביקשתי בעצם רק לראות מזומן".
ויטה התבקש גם להסביר את הבסיס החוקי למיסוי תושב חוץ, שלכאורה לא חייב במס בישראל באותה תקופה. ויטה: "בענף היהלומים רב הנסתר על הגלוי. ישראל היא צומת וציר בהתנהלות של יהלומנים מכל העולם, ולכן הואיל וידעתי שלבייב הוא יהלומן ואמנם היה פעיל בבלגיה, אך בגלל שלבלגים יש זרוע ארוכה בישראל וזה חיזיון נפוץ שיש שותפות של ישראלים ובלגים, וכיוון שאני מכיר את הענף - סברתי כי זו השומה ההולמת לפי מיטב השפיטה - מה גם שהיא עולה בקנה אחד עם מקרים רבים שנעשו בעבר לפניי".
חשש מנקמה
ויטה נחקר, בין היתר, גם על הסכם שומה שנערך ללבייב ב-2001 על הכנסות שצבר בחו"ל לפני הרפורמה במס, שרק אחריה החלו למסות גם הכנסות בחו"ל. בהסכם נקבע כי לבייב ישלם מס מופחת של 5% על הכנסותיו בחו"ל. לדברי ויטה, טלי ירון-אלדר גיבשה את ההסכם, אך הפשמ"ג החליט שלא לכבד את ההסכם, מה שהכעיס את מייצגו של לבייב, עו"ד גליקסברג. בסופו של דבר ההסכם אושר על-ידי ועדה מקצועית שהוקמה לנושא.
ויטה אמר בעניין זה בחקירתו כי עו"ד גליקסברג חשב כי המפקחת שטיפלה בתיק המס רוצה להתנקם בלבייב. "גליקסברג הביע מורת רוח גדולה מכך שהפשמ"ג לא מכבד את ההסכם. הוא גם אמר שהמפקחת שמטפלת בתיק התבטאה כמי שרוצה להתנקם בלבייב. הוא גם אמר שהוא חושש שהפעולות נעשות על-ידי הפשמ"ג (נסרדישי) כי הוא רוצה שיוני קפלן (נציב מס הכנסה לשעבר - ה.מ) ייכנס לתיק ושלבייב יוציא את גליקסברג", סיפר.
התובעת מיוצגת בידי עו"ד יפעת שטיין מפרקליטות מיסוי וכלכלה; ויטה מיוצג בידי עו"ד אלון רון, ממשרד לשם, רון, ורדי; וינרוט - בידי עוה"ד דוד ליבאי ונבות תל-צור; ופלדמן - בידי עו"ד פיני רובין.