אני קורא את טורי הדעות בעיתונות הכלכלית וכולם פסימיים. כולם יודעים שלא יהיה טוב, כולם יודעים ששוקי ההון עוד יירדו. אני שומע כלכלנים מכובדים שמדברים בהחלטיות על הכיוון בטווח הקצר, וטריידרים שמנסים להלבין עצמם בשיחה על מצבה העתידי של הכלכלה.
היכן היו אותם כלכלנים לפני גל העליות האחרון? היכן היו הסוחרים היידעונים לפני שנתיים? לא אלה ולא אלה ידעו לצפות מראש את העתיד לבוא, ולכן סביר להניח שאין בכוחם לצפות, כיום, את שעומד להתרחש.
ולא שהעניינים הולכים להסתדר מחר בבוקר. אכן, המצב עלול להיות גרוע יותר, אך כפי שמתברר תמיד (ובדיעבד), פסימיות היא חברתו הטובה ביותר של המשקיע הסבלני ושל המנהל השורד. אז רבותי, הגיע הזמן לקצת אופטימיות.
האופטימיות של קיינס
תשאלו מדוע דווקא עכשיו? השבוע נתקלתי במאמר ישן נושן של מיודענו ג'ון מיינארד קיינס, ושמו "The Great Slump of 1930". קיינס הגדיר את המצב ששרר אז, בשנת 1930, כ"קטסטרופה הכלכלית הגדולה ביותר בהיסטוריה המודרנית".
אך מתוך אותה תופת הוא גם נטע בלב הקורא אופטימיות גדולה: "זהו חלום בלהות שיעבור עם בוקר. המשאבים הטבעיים וכושר הייצור האנושי פוריים בדיוק כפי שהיו. קצב ההתקדמות לעבר פיתרון הבעיות המהותיות של החיים, איננו איטי יותר. אנו מסוגלים כיום, כפי שהיינו בעבר, להעניק איכות חיים גבוהה לכולם - גבוהה, נאמר, בהשוואה לעשרים שנים קודם לכן.
"לא הייתה זו תרמית שגרמה למצב הנוכחי, אך כתוצאה מאיבוד שליטה על המכונה הכלכלית העדינה, הכנסנו את עצמנו למערבולת אדירה. התוצאה היא שאפשרויות העושר שלנו יוגבלו למשך זמן - אולי אף לזמן ארוך".
קיינס לא מתעלם מהמצב הקשה, אך דואג להדגיש את יכולות הרוח האנושית ולהזכיר כי הבעיות, בסופו של דבר, יפתרו. כאשר אומדים את הדברים ברזולוציה ארוכה, נאמר של עשר שנים ויותר, כושר ההמצאה האנושי בתחום הטכנולוגי, הרפואי, ההנדסי והיצרני ממשיך להתקדם בקצב מהיר. היסודות האיתנים הללו לא השתנו במהלך השנתיים האחרונות, והם שיביאו, בהכרח, לשינוי המיוחל.
המלה האסורה
חשוב לזכור עוד אמת בסיסית אחת: הפסיכולוגיה מהווה גורם השפעה משמעותי בסביבה הנוכחית. Expeditors International of Washington (סימול: EXPD) היא סוכנות שילוח ולוגיסטיקה בינלאומית, בעלת הנהלה איכותית ומבנה הון חזק, שנוהגת להשיב בפומבי על שאלות שנשלחות אליה על ידי בעלי מניות ואנליסטים מדי רבעון. התשובות תמיד מאוד כנות (ולעיתים קרובות עוקצניות במיוחד), ובאופן חריג למדי, הן נמסרות בדיווח מיידי רשמי המוגש לרשות.
בדיווח האחרון, החברה נשאלה לגבי דו"ח של UBS, שביקר את מדיניותה האוסרת על עובדיה להשתמש במילה "מיתון". האנליסט ראה בכך התעלמות מהמשבר וסבר שהחברה מנסה להציג, בצורה מטעה, מצב של עסקים כרגיל.
בתשובתה EXPD לא שכחה, ראשית, להכות את UBS מתחת לחגורה (כמה מילים על אבנים ובית זכוכית), והמשיכה עם סיפור על פאבו יוהנס נורמי, הרץ למרחקים ארוכים שכונה "הפיני המעופף". "הרצון הוא הכול", נורמי נהג לומר. "שרירים הם רק חתיכות של גומי. כל מה שאני, הוא בזכות הרצון".
הסיפור הזה חשוב במיוחד בסביבה הנוכחית, המושפעת מאלמנטים פסיכולוגיים. בניסיון להפיח רוח חיובית ברמת המיקרו, החברה אסרה את השימוש במילה "מיתון" בתאגיד. איזה תמריץ נפלא למנהלים ולעובדים של חברה - לא להתבכיין אלא לנסות להפיק את המיטב, למרות המצב. *
לבלוג המדידות: www.buysidemetrics.com