רק לפני שלוש שנים, הכדורגל באוסטרליה היה ענף שמשויך לזרים. הוא הוזכר כענף שהיה בין הגורמים להצתה של מהומות גזעניות. כך למשל בקטטה המפורסמת בקרונולה, פרבר סמוך לסידני, שהחלה כאשר שני מצילים דרשו מכמה צעירים ממוצא מזרח תיכוני להפסיק ולשחק כדורגל בחוף. אותה קטטה ב-2005 הציתה למעשה את אחד מהאירועים החמורים בשנים האחרונות באוסטרליה, במלחמות הגזעניות בין האוסטרלים למיעוטים שבמדינה.
הכדורגל היה רק הניצוץ כמובן. כי מקורות הסכסוך עמוקים הרבה יותר מכדורגל. בכל מקרה, בדצמבר 2005 הכדורגל עדיין סומן באוסטרליה כאחת המטאפורות החזקות ביותר לזרות במדינה. המשחק, באופן מסורתי, עדיין כונה באוסטרליה "wagball". על שם מילת הגנאי שנתנו באוסטרליה לאנשים כהי עור או אסייתיים.
תעשו מקום לכדורגל
כנראה שמאז הזמנים השתנו. ביום רביעי האחרון ניצחה אוסטרליה את אוזבקיסטן והפכה לנבחרת הראשונה שמבטיחה מעשית את השתתפותה בגביע העולם ב-2010. האוסטרלים צריכים נקודה אחת משלושת המשחקים הבאים כדי לעלות. בניצחון הזה יכול להכריז הכדורגל כי "המשימה הושלמה": הענף כבש גם את המקום האחרון בעולם שעוד התנגד לו.
האימפריה הבריטית, זו שהפיצה את דת הכדורגל בעולם באמצעות הכדורים המפורסמים מהעור, לא סיימה את העבודה שלה. רק אירופה, דרום אמריקה ואפריקה נפלו בשביו של הכדורגל. נכון ל-1990, בכל יבשת אסיה כולה היו פחות נציגות בגביע העולם (שתיים בלבד) לעומת האי הבריטי ששלח שלוש נציגות.
אבל משנות השמונים, הגלובליזציה וההתפתחות של הטלוויזיה דחפו את הכדורגל גם למקומות האחרונים שרגלו עוד לא דרכה. בין 1993 ל-1996, מדינות כמו ארצות הברית, יפן, סין והודו ייסדו ליגות כדורגל מקצועניות. לאוסטרליה אמנם כבר היתה ליגה כזאת, אבל המקומיים לא באמת ייחסו לה חשיבות ושיחקו בה בעיקר קבוצות שהורכבו ממיעוטים אתניים שהתגוררו במדינה.
ב-2005, קצת לפני המהומות בחוף בסידני, אוסטרליה סוף סוף הצליחה למסד ליגת כדורגל "לא-גזענית" - ה-A ליג. הבעיה שלה היתה שהיא נכנסה לתוך סביבה צפופה מדי של ליגות מקצועניות, כולן קשורות לכדורגל. באוסטרליה פעלה ליגה של פוטבול אוסטרלי (המכונה לעיתים גם כדורגל אוסטרלי), ראגבי יוניון (15 שחקנים) וליגת הראגבי (7 שחקנים), וכולם נאלצו לחלוק עכשיו מקום גם לכדורגל המסורתי. "אני חושב שאנחנו האומה היחידה בעולם שתומכת בארבע ליגות מקצועניות בעלות אפיונים של כדורגל", אומר בוב סטיוארט, מומחה למינהל ספורט באוניברסיטת ויקטוריה במלבורן. "אם אתה הולך לאחור 60 או 70 שנה, תגלה שבאוסטרליה תמיד היה חשש של הרשויות שהכדורגל יתפוס ויהפוך למשחק בינלאומי במדינה".
הענף הצומח ביותר באוסטרליה
במאבקים האחרונים סביב חשיבותו של הכדורגל, הענף קיבל זריקת מרץ משמעותית. בעוד שהגלים המוקדמים של מהגרים בריטים ואירים לאוסטרליה העדיפו להתעלם מהמשחק, לתושבים החדשים מאסיה ומהמזרח התיכון לא היה שום רצון לקבל על עצמם את הכדורגל בפורמט האוסטרלי שלו. הם העדיפו את הכדורגל המסורתי, "האמיתי".
שני דברים סייעו לכדורגל להפוך לפופולארי גם באוסטרליה. הראשון, הורים אוהבים אותו: הם מרגישים שכדורגל הוא ענף בטוח הרבה יותר עבור הבנים והבנות שלהם בהשוואה לאלימות שיש בענפי הראגבי והפוטבול השונים. יותר ילדים משחקים כדורגל באוסטרליה מאשר בכל שאר ענפי הספורט הקבוצתיים. אפילו באיזור ה"לבן" של חוף קרונולה בסידני, שם התקיימו המהומות המדוברות, יש מועדון כדורגל שרשומים בו מאות שחקנים. כל זה קורה בזמן שבפוטבול האוסטרלי מנסים לשנות במהירות את התדמית האלימה של הענף ומציגים אותו כבטוח יותר, בניסיון לשכנע ילדים להצטרף אליו.
היתרון השני של הכדורגל הוא שיותר מכל ענף ספורט אחר, הוא מעורר את תחושת הלאומיות. כשנבחרת אוסטרליה העפילה למונדיאל 2006, הראשון שלה מאז 1974, אוהדים אוסטרלים מכל המוצאים והמינים מצאו את עצמם מריעים לבניהם של מהגרים קרואטים, איטלקים וגם כמה בריטים, המרכיבים את סגל הנבחרת. חלק מאותם אוהדים מוצאים את עצמם כיום מבלים שבתות קיציות בבית, צופים בפרמיירליג האנגלית, או מתחבטים סביב סיכויי ההצלחה של ה"ניוקאסל ג'טס" בצ'מפיונס ליג האסייתית. רשתות הטלוויזיה הארציות קוראות לכדורגל "פוטבול" (Football) במקום "סוקר" (Soccer), ו"פוטבול" זה הרי סוג של תואר כבוד באוסטרליה שלא קל לזכות בו.
רק דמיינו את הדחיפה שיקבל המשחק במידה והמדינה תזכה לארח את מונדיאל 2018. כבר עכשיו מעריך מחקר של Sweeney Sports Report כי הכדורגל הוא ענף הספורט הצומח ביותר באוסטרליה מאז 2004. לפי המחקר 50% מהאוסטרלים מתעניינים בכדורגל - יותר מהכמות שהולכת אחרי הראגבי האוסטרלי המסורתי, ורק מעט פחות מהכמות שמתעניינת בקריקט ופוטבול אוסטרלי. הפופולאריות העולה של הכדורגל מצליחה להדאיג אפילו את הפוטבול האוסטרלי, טוען סטיוארט. ענפים אחרים במקומות אחרים בגלובוס, כמו הקריקט ההודי, הסומו היפני וההוקי קרח הקנדי, מתחילים להרגיש תחושות דאגה דומות.
"הכדורגל מגיע", מזהיר רנה פאסל, השווייצרי שעומד בראש התאחדות ההוקי קרח הבינלאומית. "אני אומר לך, כל הענפים ישנים - והוא מגיע".
רוצה לקבל לתיבת המייל שלך את כל כתבותיו של סיימון קופר מהפייננשל טיימס? הירשם עכשיו לניוזלטר והתראות ספורט