רון אייכל הוא אסטרטג וכלכלן ראשי במיטב
לאחרונה נכנס המונח Quantitative Easing (התרה כמותית) לשפת הדיבור של המשקיעים. המשמעות שלו היא שהבנק המרכזי מזרים כסף לשוק בכדי לחמם את הפעילות הכלכלית.
בדרך כלל, השימוש בכלי זה מתחיל כאשר כלי המדיניות המוניטרית ה"סטנדרטיים" מגיעים לכלל מיצוי. כלומר, כאשר האיכות (הריבית) נגמרת, מתחיל תפקידה של הכמות (הזרמת הון).
בשבועות שחלפו, גדל מספרם של הבנקים אשר מצטרפים למדיניות שננקטה ביפן, מאמצים את כלי ההרחבה הכמותית ומזרימים כספים לשווקים הפיננסיים. כך, הבנקים המרכזיים של ארה"ב, אנגליה, שוויץ והודו נכנסו לרשימת מפעילי ההרחבה הכמותית. ככל הנראה, גם הבנק המרכזי הקנדי בדרך להפעלת כלי זה.
הבעיה המרכזית של המשקיעים היא שהשפעתה על הפעילות הכלכלית היא לא חד משמעית. מחקרים שנעשו בעבר בנושא הגיעו למסקנה שהתרה כמותית יכולה לעזור לפעילות הכלכלית אשר רמת הריבית בה נמוכה מאוד, במיוחד בכל האמור למיתון הציפיות לגבי ריבית הבנק המרכזי בעתיד.
יתר על כן, ההרחבה הכמותית הייתה אחד המהלכים המובהקים אשר הוציאו את עגלת המשק האמריקאי מהבוץ בתקופת השפל הגדול בארה"ב (1933-1929). כך באותה תקופה הזרמת הון הביאה לגידול ניכר בכמות הכסף שתרם לעליית התוצר.
יו"ר מועצת הנגידים של הפד', בן ברננקי התמחה בנושאים אלו. בינואר 2004, בטרם כיהן בתפקידו הנוכחי, הסביר את דרכי הפעולה של הבנק המרכזי כאשר הריבית המוניטרית קרובה לאפס.
לדעתו, הרחבה כמותית היא כלי אפקטיבי בהחלט. על כן, אפשר להבין את הגידול המהיר במאזן הבנק המרכזי האמריקאי שהוא תוצאה של התערבות אדירה בשווקים, מרמה של פחות מ-1 טריליון דולר לפני אירוע בנק ההשקעות ליהמן (בספטמבר 2008) לכדי יותר מ-2 טריליון דולר לאחרונה.
ההשפעה על המטבעות
מחקר של הבנק המרכזי של יפן משנת 2006 הצביע על השפעות שונות של ההרחבה הכמותית על הכלכלה היפנית, בתקופה שבין מארס 2001 לבין מארס 2006. המחקר הצביע על השפעה חיובית (ירידה) על התשואות והצפי לגבי ריבית הבנק המרכזי בעתיד. לעומת זאת, אולי במקום החשוב ביותר, ההשפעה על הביקושים במשק, זו הייתה חלקית.
אם אנו לוקחים בחשבון שההנהגות הכלכליות בבנקים המרכזיים הן חדורות מוטיבציה לעשות הכול בכדי לתמוך בשווקים, ובמיוחד באנגליה ובארה"ב, אזי כמות ההון שתגיע לשווקים צפויה עוד לגדול משמעותית.
אי הוודאות תחליש
משום שאין תמימות דעים לגבי ההשפעה שיש למהלכים אלו על הכלכלה בתמיכה לשם יציאה מהמיתון, אין ספק שאי-הודאות כלפי המחיר שיגבה בגין פעילות זו, כאשר הכלכלות תצאנה מהמיתון גדלה משמעותית.
לכן המשקיעים לא מקבלים בשמחה את ההרחבה הכמותית של הבנקים המרכזיים בתקופה הנוכחית. לראייה, הדולר האמריקאי נחלש כנגד האירו מראשית מארס ב-7.5% ; הליש"ט נחלשה בכ-4% כנגד האירו מראשית פברואר (וביותר מ-17% מספטמבר 2008) ; הפרנק השווייצרי נחלש ב-4.5% כנגד האירו מראשית מארס לעומת האירו ; הרופי ההודי נחלש כמעט 9% כנגד האירו מראשית פברואר.
כל עוד נמשכות ההרחבות הכמותיות והמשבר העולמי מתארך, מטבעות אלו צפויים להיחלשות. זאת, במיוחד כנגד מטבעותיהן של המדינות (או הגושים) אשר לא פועלים בהרחבה כמותית כגון: האירו, הדולר האוסטרלי והקרונה הנורבגית.