גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אוורגרין מחזקת את הפורטפוליו: משקיעיה הוסיפו 20 מיליון ד' לקרן הרביעית

בעקבות המהלך, הקרן שלה תנהל מעתה 163 מיליון דולר ; ארז שחר, שותף-מנהל באוורגרין: "התפקיד שלנו הוא לדאוג שלחברות הטובות יהיה כסף בקופה - כבר למדנו בעבר שזה משתלם"

קרן ההון סיכון Evergreen, השלימה לאחרונה גיוס בהיקף של 20 מיליון דולר כתוספת (Annex) לקרן הרביעית, שגויסה בשנת 2002. בעקבות ההון שנוסף, הקרן הזו תנהל מעתה 163 מיליון דולר. כך נודע ל"גלובס".

את אוורגרין הקימו יעקב בורק ועופר נאמן בשנת 1987 והיא מנהלת חמש קרנות. הקרן האחרונה גויסה בשנת 2006 והיא מנהלת 200 מיליון דולר.

ארז שחר, שותף-מנהל באוורגרין, אמר כי התוספת גויסה מקבוצת המשקיעים הקיימים בקרן ושנעשה מאמץ גדול במטרה שלא ליצור קונפליקט בין האינטרסים של המשקיעים בקרן הרביעית שלא השתתפו במהלך הנוכחי לבין אלו שבחרו להשקיע גם בתוספת.

שחר מכוון לעובדה המוכרת, בעיקר בעתות של משבר כלכלי. בתקופות כאלו הקרנות מוצאות את עצמן עם מחסור במזומנים, בין אם חישבו באופן לא מדויק את הצורך בהון פנוי עבור חברות הפורטפוליו ובין אם החברות נזקקות להון נוסף. בשלב מאוחר יחסית בחיי הקרן, כשכבר ברור מי הן החברות המבטיחות יותר, כספי התוספות שמגויסים מופנים, באופן מובן, לאותן חברות שנראה שיש להן סיכוי להתגבר על המשבר ולהגיע אל תקופת הגאות הבאה במצב טוב יותר.

הוספת הכסף הזו יוצרת מצב שבו המשקיעים הקודמים בקרן בעצם "מדוללים" לעומת אלו שמשקיעים במסגרת התוספת, שמקבלים זכות להשקיע רק בחברות הטובות והמבטיחות ולא בכל החברות.

שחר אמר היום כי באוורגרין התאמצו למצוא נוסחה שמחד תמזער את הפגיעה במשקיעים הקודמים בקרן ומאידך לא תגרום למשקיעים שהשתתפו במהלך הנוכחי לחוש פגועים.

*זה נשמע כמו ניסיון לעגל מרובע.

שחר: "למדנו מהמשברים הקודמים ומהמחזור הקודם של גיוס תוספות לקרנות בשנים 2001-2002, שאחת הבעיות היא הקונפליקט שנוצר בין המשקיעים הקיימים בקרן לבין אלה שמשקיעים בתוספת. המשקיעים החדשים משקיעים לכאורה בחלק מהפורטפוליו, והמשקיעים הקודמים שהשקיעו בכל חברות הפורטפוליו, פחות מרוצים. כדי למנוע את הקונפליקט בין המשקיעים הקיימים שלא השתתפו במהלך הנוכחי לאלו שכן השתתפו, החלטנו להגדיל את הקרן באופן שההון שגויס כעת נכנס ל-Pool הכללי של הקרן. כך, המשקיעים שהשתתפו במהלך כמו גם אלה שלא, יהיו שותפים באופן דומה".

המטרה: אקזיטים טובים בסוף המשבר

*מיהם המשקיעים החדשים?

"כל המשקיעים בתוספת הם כאלה שכבר השקיעו בקרן והחליטו להוסיף. אמנם לא כל המשקיעים יכלו להצטרף, אך כל אלה שהצטרפו הם מקבוצת המשקיעים בקרן הרביעית".

הקרן הרביעית כבר אינה מבצעת השקעות בחברות חדשות וכל ההון הפנוי מופנה אל חברות הפורטפוליו להשקעות המשך ושמירה על האחזקות של הקרן בחברות שהיא מאמינה בעתידן.

*איך הגעתם למצב שבו הייתם זקוקים להון נוסף?

"המשבר הכלכלי יצר מצב שבו מאוד קשה לגייס הון לחברות. מצד שני, יש בפורטפוליו של הקרן כמות גדולה של חברות טובות שאנחנו רוצים לתמוך בהן. החברות זקוקות ליותר הון וקשה לקחת בחשבון כניסה של משקיעים חדשים. בנוסף, לא מעט מסבבי הגיוס נעשים בשווי יורד וכדי למנוע את דילול האחזקות שלנו בחברות, אנחנו זקוקים להון גדול יותר מזה שתכננו".

שחר טוען שהמשבר חשף הזדמנויות מצוינות אפילו להגדלת האחזקות בחברות מסוימות. מצד שני, מאחר שאין אקזיטים ולא צפויים כאלה בעתיד הקרוב, הקרן לא יכולה לקוות שהון ממכירת או הנפקת חברות יחזור אליה ויממן חברות. לדבריו, "השוק מאוד קשה וזה כמעט לא תלוי בחברות. התפקיד שלנו הוא לדאוג שלחברות הטובות יהיה כסף בקופה. כבר למדנו בעבר שזה יהיה משתלם".

*למה כוונתך?

"גם בשיא המשבר הקודם, ב-2002, בקרן השלישית היו לנו כמה חברות שבחרנו להגדיל את האחזקות שלנו בהן. מדובר בחברות כמו טריאנה, ביגבנד וקולבר, שהגיעו לאקזיטים מרשימים בשלב מאוחר יותר".

שחר משוכנע שהתוספת הנוכחית תביא את הקרן הרביעית של אוורגרין למקום דומה והחברות המבטיחות ייצרו עם תום המשבר אקזיטים טובים. לאוורגרין הרביעית אכן יש רשימה נאה של חברות שמצבן טוב, כמו אמימון, טרנספארמה, פונטיס, ורוניס, איגלו ו-eASIC. *

עוד כתבות

סנאה טאקאיצ'י, ראשת ממשלת יפן / צילום: ap, Eugene Hoshiko

תשואות האג"ח ביפן בשיא של כ-20 שנה ושרת האוצר מנסה להרגיע את המשקיעים

התשואה על אג״ח ממשלת יפן ל־40 שנה זינקה לשיא היסטורי, על רקע החשש שבחירות הבזק שזימנה ראש הממשלה יובילו להרחבה פיסקלית שתכביד על מצבה הפיננסי הרעוע גם כך של המדינה ● שרת האוצר: הממשלה מקפידה לשים דגש רב על קיימות פיסקלית בכל צעד שהיא נוקטת

פטריק דרהי, בעלי הוט מובייל, ואבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: Studio Alterego, יח''צ

ההצעה הנמוכה שזכתה והקשר למועדון הלקוחות: הוט מובייל בדרך לידי דלק ישראל

הקבוצה שבשליטת להב אל.אר מסתמנת כמנצחת במרוץ לרכישת חברת הסלולר שמחזיקה בכ-15% מהשוק ● בכך היא עוקפת את פלאפון, חרף הצעה הנמוכה ב-400 מיליון שקל ● מה השיקולים שהכריעו, ולמה בדלק ישראל הצליחו היכן שנכשלו בפעמיים הקודמות?

רשות המסים / צילום: איל יצהר

חשד: מכרו 8 דירות ב-11 מיליון שקל - וחמקו ממסי שבח ורכישה

מוכרי ורוכשי מקרקעין חשודים בדיווח כוזב על מכירת 4 דירות בבניין בתמורה לכ-6 מיליון שקל - כאשר בפועל נמכרו 8 דירות בשווי של כ-11 מיליון שקל ● עפ"י החשד, המוכרים התחמקו מתשלום מס שבח בסכום כולל של כ-1.9 מיליון שקל, והרוכשים התחמקו מתשלום מס רכישה של 400 אלף שקל

ענף האופנה העמיק מבצעים, והמכירות עלו / אילוסטרציה: איל יצהר

אחרי המהלך של סמוטריץ': ענף האופנה העמיק מבצעים, והמכירות עלו

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עליות ברוב הענפים - באופנה נרשמו מבצעים אגרסיביים במיוחד

מעצב האופנה האיטלקי ולנטינו / צילום: Reuters, WENN

מעצב האופנה האיטלקי ולנטינו הלך לעולמו בגיל 93

ולנטינו הוא המייסד של בית האופנה על שמו ונחשב לאחד מענקי אופנת העילית האיטלקית ● הוא נודע בזכות עיצובי הקוטור שלו שנלבשו לאורך השנים ע"י דמויות בולטות כמו אליזבת טיילור וג'קי קנדי ● "ולנטינו נפטר היום בביתו ברומא, מוקף באהבת בני משפחתו", נכתב בהודעת הקרן שלו

מירה מוראטי / צילום: ap, Barbara Ortutey

גל העזיבות מסטארט־אפ הבינה המלאכותית של מירה מוראטי; בכירים חוזרים ל־OpenAI

כ-5% מעובדי Thinking Machines Lab, שהקימה סמנכ"לית הטכנולוגיה לשעבר של OpenAI, הודיעו על עזיבה ● לפי דיווח של דה אינפורמיישן, החברה שואפת להשלים סבב גיוס לפי שווי של כ־50 מיליארד דולר, אך העזיבות עשויות להקשות על מימושו

טרנד המכוניות החשמליות מאבד גובה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

הולך ומתכווץ: מאחורי היחלשות המומנטום של הטרנד החם בשוק הרכב

עלות הרכישה הממוצעת של כלי רכב חשמליים ירדה בכ־15% בשנים האחרונות, כשבמקביל מספר עמדות הטעינה צמח, וערך הרכבים נשמר ● למרות זאת טרנד המכוניות החשמליות מאבד גובה ● הסיבה: שורה של רגולציות שפוגעות בו כדי לשמר את ההכנסות מדלק

הסוד של קרן הגידור המצטיינת / אילוסטרציה: Shutterstock

הסוד של שיאנית התשואה בענף הצומח של קרנות הגידור בנאמנות

קרנות הגידור בנאמנות צומחות במהירות, והגרסה העממית של המוצר המתוחכם לעשירים מנהלות כבר קרוב ל־4 מיליארד שקל ● הקרן המצטיינת, הראל מולטי־סטרטג'י, הניבה תשואה של 78% בשנה החולפת ● אולם ממוצע התשואות הענפי פיגר הרחק מאחורי מדד ת"א 125

פסימיות היסטורית לגבי הגדלת ההכנסות בשנה הקרובה / אילוסטרציה: Shutterstock

פסימיות לגבי הכנסות, וחשש ממלחמת סחר: מה מנכ"לים צופים לשנת 2026?

של חברת הייעוץ PwC כולל 4,454 מנכ"לים מ-95 מדינות וטריטוריות, ומעלה שורה של ממצאים ● הפסימיות הרבה ביותר נרשמה בסין, שבה רק 5% מהמנכ"לים שהשתתפו בסקר סבורים כי יצליחו להגדיל הכנסות ב-2026

פרויקט חלוציות של אנלייט / צילום: אנלייט

מהגדולים בישראל: מתקן אגירת אנרגיה ייפתח בעוטף עזה

המתקן, שצפוי להיפתח בסמוך למושב אוהד, יכלול תחנת משנה שתיקרא על שם סרן יפתח יעבץ ז"ל ● איגוד השיווק הישראלי ערך לראשונה תחרות אימפקט חברתי, מי זכה? ● וזה המינוי החדש לסגנית נשיא קרן ההון־סיכון Cyberstarts ● אירועים ומינויים

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: הפטור מהסדר כובל לא יחודש, עלולה להידרש למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות הודיעה לוולט כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל במתכונתו הנוכחית, והציבה לחברה תנאים חדשים שעליה לקבל בתוך חודש ● אם המו"מ בין הצדדים לא יגיע לכדי הסכמות, וולט תיאלץ למכור את פעילותה הקמעונאית

היום שאחרי נפילת חמינאי: כך תשתנה כלכלת המזה"ת בעידן החדש

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם לגוף שינהל את עזה יש בכלל סיכוי להצליח, מה מתכנן נשיא ארה"ב למזרח התיכון בשנת 2026, ומה תהיה ההשפעה הכלכלית של נפילת המשטר האיראני • כותרות העיתונים בעולם

צוות Deep33 / צילום: אוהד קב

100 מיליון דולר: גיוס ראשון לקרן הדיפ-טק הישראלית אמריקאית

קרן ההון סיכון Deep33 Ventures השלימה סגירה ראשונה של 100 מיליון דולר, ולפי חברי הקרן צפויה להגיע ליעד של 150 מיליון ברבעון הראשון של 2026 ● הקרן, שהוקמה לאחרונה בישראל ובארה"ב, תפעל ותתמקד בטכנולוגיות שמוגדרות קריטיות לתשתיות

מיסטר ביסט / צילום: Represented by ZUMA Press, Inc

האימפריה של היוטיובר המצליח בעולם

הישרדות בארון קבורה והימלטות מלוחמי קומנדו הם רק חלק מהאתגרים בתוכנית המציאות של מיסטר ביסט ● עכשיו היא חוזרת לעונה שנייה עם פרס של 5 מיליון דולר ● איך נראים מאחורי הקלעים בהפקה השנויה במחלוקת? ● וגם: הצצה למפעל הענק של היוטיובר, שכולל חברת סלולר, ליין חטיפים ופארק שעשועים בערב הסעודית

מדד ת''א שובר שיא חדש / צילום: Shutterstock

הנקודה ה־4,000: מדדי ת"א חוצים רף היסטורי. האם זו בשורה טובה?

בתוך ימים מדד ת"א 125 וגם מדד ת"א 90 שברו שיא עגול חדש כשהגיעו ל־4,000 נקודות, וגם מדד ת"א 35 נמצא במרחק נגיעה מהשיא הזה ● ההיסטוריה מלמדת שהזמן שלוקח לחצות 1,000 נקודות הולך ומתקצר עם השנים, אבל בדרך לשם על המשקיעים לחצות רף פסיכולוגי ולעתים גם משבר

הטבות מס / איור: Shutterstock

כמה שווה הטבת המס על קרנות ההשתלמות?

עפ"י פרק הטבות המס בדוח הכנסות המדינה ממסים שפרסם האוצר, הטבות המס לשנה החולפת עמדו על כ-94 מיליארד שקל ● הטבת המס הגדולה ביותר היא לפנסיה, השנייה היא נקודות הזיכוי להורים והשלישית בגודלה הייתה לקרנות ההשתלמות ● בדוח צוין כי היקף הטבות המס בישראל אינו חריג בהשוואה בינלאומית, אך יש הצדקה לצמצם את חלקן

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

"איום על היציבות": בנק ישראל נגד ענף ההשקעות הצומח. ואיך הגיב צבי סטפק?

בדיון סוער בוועדת הכספים נציג בנק ישראל הביע חשש מהסיכון בפעילות הקרנות ● בבתי ההשקעות תקפו: "כשהטיעון נשלף בנושא כל כך איזוטרי, איך נתייחס בפעם הבאה לאיום בנק ישראל?" ● בינתיים, ענף שמנהל מיליארדים נותר תלוי באוויר ומחכה להסדרה

סטארט־אפים שגייסו באופוריה של תחילת העשור, שילמו את המחיר ב־2025 / איור: גיל ג'יבלי

בקיזוז וויז: אלה התשואות האמיתיות של ההייטק הישראלי

מחקר של IVC ולאומיטק מגלה כי לצד סכומי העתק בהם נמכרו חברות סייבר כמו וויז, חברות שנחשבו למבטיחות בעבר נמכרו השנה במכירת חיסול ● זאת לאחר שהן לא הצליחו לצמוח במהירות ולהשיג תשואה מבוקשת לבעלי המניות ●​ עלייה נרשמה בהיקף האקזיטים הכולל

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' חותם על צו שמרחיב את מכסות יבוא הגבינות הקשות / צילום: דוברות שר האוצר

סמוטריץ' חתם: מכסות יבוא הגבינות הקשות יורחבו בכ-70%

עפ"י הודעת האוצר, מוצרי החלב בישראל יקרים בכ-50% מהממוצע במדינות ה-OECD, כאשר מחירי הגבינות הקשות מגיעים אף לפי שניים מהממוצע ● הגדלת מכסות היבוא הפטורות ממכס נועדה להגביר את התחרות ולהוריד את מחירי הגבינות ● סמוטריץ': "עד היום הגבילו את הכמות של היבוא והכריחו את כולנו לשלם יקר. עכשיו זה נגמר"

מגדלי ב.ס.ר שרונה / צילום: באדיבות בסר

היטל ההשבחה של בסר שרונה יופחת בעקבות תיקון דרכי החישוב

לאחר דרישת היטל של 127 מיליון שקל על תוספת זכויות הבנייה בפרויקט המגדלים במתחם שרונה, ועדת הערר המחוזית קבעה כי נפלו פגמים בשומת ההשבחה – והורתה לשמאי המכריע לערוך חישוב מחודש הצפוי להביא להפחתת ההיטל