גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אוורגרין מחזקת את הפורטפוליו: משקיעיה הוסיפו 20 מיליון ד' לקרן הרביעית

בעקבות המהלך, הקרן שלה תנהל מעתה 163 מיליון דולר ; ארז שחר, שותף-מנהל באוורגרין: "התפקיד שלנו הוא לדאוג שלחברות הטובות יהיה כסף בקופה - כבר למדנו בעבר שזה משתלם"

קרן ההון סיכון Evergreen, השלימה לאחרונה גיוס בהיקף של 20 מיליון דולר כתוספת (Annex) לקרן הרביעית, שגויסה בשנת 2002. בעקבות ההון שנוסף, הקרן הזו תנהל מעתה 163 מיליון דולר. כך נודע ל"גלובס".

את אוורגרין הקימו יעקב בורק ועופר נאמן בשנת 1987 והיא מנהלת חמש קרנות. הקרן האחרונה גויסה בשנת 2006 והיא מנהלת 200 מיליון דולר.

ארז שחר, שותף-מנהל באוורגרין, אמר כי התוספת גויסה מקבוצת המשקיעים הקיימים בקרן ושנעשה מאמץ גדול במטרה שלא ליצור קונפליקט בין האינטרסים של המשקיעים בקרן הרביעית שלא השתתפו במהלך הנוכחי לבין אלו שבחרו להשקיע גם בתוספת.

שחר מכוון לעובדה המוכרת, בעיקר בעתות של משבר כלכלי. בתקופות כאלו הקרנות מוצאות את עצמן עם מחסור במזומנים, בין אם חישבו באופן לא מדויק את הצורך בהון פנוי עבור חברות הפורטפוליו ובין אם החברות נזקקות להון נוסף. בשלב מאוחר יחסית בחיי הקרן, כשכבר ברור מי הן החברות המבטיחות יותר, כספי התוספות שמגויסים מופנים, באופן מובן, לאותן חברות שנראה שיש להן סיכוי להתגבר על המשבר ולהגיע אל תקופת הגאות הבאה במצב טוב יותר.

הוספת הכסף הזו יוצרת מצב שבו המשקיעים הקודמים בקרן בעצם "מדוללים" לעומת אלו שמשקיעים במסגרת התוספת, שמקבלים זכות להשקיע רק בחברות הטובות והמבטיחות ולא בכל החברות.

שחר אמר היום כי באוורגרין התאמצו למצוא נוסחה שמחד תמזער את הפגיעה במשקיעים הקודמים בקרן ומאידך לא תגרום למשקיעים שהשתתפו במהלך הנוכחי לחוש פגועים.

*זה נשמע כמו ניסיון לעגל מרובע.

שחר: "למדנו מהמשברים הקודמים ומהמחזור הקודם של גיוס תוספות לקרנות בשנים 2001-2002, שאחת הבעיות היא הקונפליקט שנוצר בין המשקיעים הקיימים בקרן לבין אלה שמשקיעים בתוספת. המשקיעים החדשים משקיעים לכאורה בחלק מהפורטפוליו, והמשקיעים הקודמים שהשקיעו בכל חברות הפורטפוליו, פחות מרוצים. כדי למנוע את הקונפליקט בין המשקיעים הקיימים שלא השתתפו במהלך הנוכחי לאלו שכן השתתפו, החלטנו להגדיל את הקרן באופן שההון שגויס כעת נכנס ל-Pool הכללי של הקרן. כך, המשקיעים שהשתתפו במהלך כמו גם אלה שלא, יהיו שותפים באופן דומה".

המטרה: אקזיטים טובים בסוף המשבר

*מיהם המשקיעים החדשים?

"כל המשקיעים בתוספת הם כאלה שכבר השקיעו בקרן והחליטו להוסיף. אמנם לא כל המשקיעים יכלו להצטרף, אך כל אלה שהצטרפו הם מקבוצת המשקיעים בקרן הרביעית".

הקרן הרביעית כבר אינה מבצעת השקעות בחברות חדשות וכל ההון הפנוי מופנה אל חברות הפורטפוליו להשקעות המשך ושמירה על האחזקות של הקרן בחברות שהיא מאמינה בעתידן.

*איך הגעתם למצב שבו הייתם זקוקים להון נוסף?

"המשבר הכלכלי יצר מצב שבו מאוד קשה לגייס הון לחברות. מצד שני, יש בפורטפוליו של הקרן כמות גדולה של חברות טובות שאנחנו רוצים לתמוך בהן. החברות זקוקות ליותר הון וקשה לקחת בחשבון כניסה של משקיעים חדשים. בנוסף, לא מעט מסבבי הגיוס נעשים בשווי יורד וכדי למנוע את דילול האחזקות שלנו בחברות, אנחנו זקוקים להון גדול יותר מזה שתכננו".

שחר טוען שהמשבר חשף הזדמנויות מצוינות אפילו להגדלת האחזקות בחברות מסוימות. מצד שני, מאחר שאין אקזיטים ולא צפויים כאלה בעתיד הקרוב, הקרן לא יכולה לקוות שהון ממכירת או הנפקת חברות יחזור אליה ויממן חברות. לדבריו, "השוק מאוד קשה וזה כמעט לא תלוי בחברות. התפקיד שלנו הוא לדאוג שלחברות הטובות יהיה כסף בקופה. כבר למדנו בעבר שזה יהיה משתלם".

*למה כוונתך?

"גם בשיא המשבר הקודם, ב-2002, בקרן השלישית היו לנו כמה חברות שבחרנו להגדיל את האחזקות שלנו בהן. מדובר בחברות כמו טריאנה, ביגבנד וקולבר, שהגיעו לאקזיטים מרשימים בשלב מאוחר יותר".

שחר משוכנע שהתוספת הנוכחית תביא את הקרן הרביעית של אוורגרין למקום דומה והחברות המבטיחות ייצרו עם תום המשבר אקזיטים טובים. לאוורגרין הרביעית אכן יש רשימה נאה של חברות שמצבן טוב, כמו אמימון, טרנספארמה, פונטיס, ורוניס, איגלו ו-eASIC. *

עוד כתבות

שר הביטחון ישראל כ''ץ / צילום: Reuters, POOL

בג"ץ הקפיא זמנית את סגירת גל"צ, אך ההתנגשות בין העובדים לכ"ץ רק מתעצמת

צו הביניים שהוציא בג"ץ לסגירת תחנת הרדיו הצבאית עד לדיון שיתקיים בסוף ינואר נותנת לכאורה לעובדיה מרווח נשימה ● בפועל, ההכנות לסגירת גלי צה"ל נמשכות, וועדת יישום ההחלטה בתוך משרד הביטחון כבר התחילה לעבוד ● עמדת הרמטכ"ל טרם נשמעה

ספינה של נאט''ו שטה באזור הארקטי / צילום: Shutterstock

החששות מעימותים בקוטב הצפוני עולים, וכלי המלחמה החדשים לא יעזרו

בקצה העולם הקפוא, במינוס 40 מעלות, שלדות אלומיניום מתנפצות, ונוזלים הידראוליים קופאים תוך 30 דקות ● גם הבינה המלאכותית חסרת תועלת בשל מחסור בתשתיות ● מציאות זו מאלצת את המעצמות לפתח טכנולוגיה ייעודית, שתשרוד את תנאי הקיצון של הקוטב הצפוני

8 הבורסות שהדהימו או אכזבו את העולם / צילום: Shutterstock

הכלכלה שתלויה במניה אחת והמדד שזינק ב־90%: הבורסות הכי חזקות והכי חלשות של 2025

שנת 2025 הייתה שנה פנומנלית לא רק בתל אביב. המדדים הגלובליים זינקו בעשרות אחוזים וכמה בורסות מפתיעות ברחבי העולם זכו לתואר שיאניות התשואה ● באיזו מדינה מדד הדגל זינק ב־90% מתחילת השנה ולמה אחת הכלכלות המשגשגות והיציבות בעולם בשוק דובי?

עצמאים רבים לא מפקידים לפנסיה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

הטעות בנוגע לפנסיה שעלולה לעלות למאות אלפי עצמאים ביוקר

למרות חובת ההפקדה, רוב העצמאים בישראל מוותרים על חיסכון פנסיוני ועל הטבות מס בשווי עשרות אלפי שקלים ● לצד זאת, הם מפסידים כיסויים ביטוחיים חשובים ותשואה עתידית על הכסף ● רגע לפני סוף השנה, המומחים מסבירים למה הפקדה כעת היא קריטית - ואיך להימנע מטעות שעלולה ללוות אתכם עד גיל הפרישה

חדרה / צילום: Shutterstock, Mapic Aerials

עיריית חדרה הפחיתה 40% מצריכת החשמל שלה. כך היא עשתה את זה

משרד האנרגיה פרסם את צריכת החשמל של הרשויות המקומיות, ומי שמובילות את הטבלה הן הרצליה, ראשון לציון, כפר סבא ותל אביב ● מנגד, עיריית חדרה רשמה בשנה האחרונה ירידה משמעותית, בזכות התייעלות בתאורת רחוב והחלפת גופי תאורה ישנים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה שלילית בוול סטריט; מניות הטכנולוגיה הובילו את הירידות

הנאסד"ק ירד בכ-0.5% ● מחירי הכסף והזהב נפלו בחדות, לאחר ששברו שיאים חדשים בסוף השבוע ● מניות הדיפנס באירופה נחלשו, על רקע ההתקדמות במגעים לסיום מלחמת רוסיה־אוקראינה ● טריליון דולר התנדפו השנה מהקרנות האקטיביות בוול סטריט, בבלומברג מסבירים את השיעור • למה טראמפ מעדיף דולר חלש

המדינה שהפכה לספקית הביטחונית הגדולה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הודו הפכה לספקית הביטחונית הגדולה של ישראל, הפנטגון התקשה לפקח על השימוש הישראלי באמל"ח האמריקאי, וגם: ארה"ב מובכת מכך ששלב ב' בעזה לא מצליח להתקדם ● כותרות העיתונים בעולם

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

חוק ההסדרים מגיע לכנסת, ובאל על דוחפים "לפצל" סעיף שיפגע בהם

חוק ההסדרים יגיע בקרוב לכנסת, ומאחורי הקלעים מתגברים הלחצים על רפורמות דרמטיות בענף התעופה ● בתוך כך, אל על פנתה לשרים ולחברי הכנסה בדרישה לפצל את הסעיף שמשנה את שיעור הפחת על רכישת מטוסים חדשים ● המשימה, כך נראה, צפויה להיות מורכבת במיוחד

יוקר המחיה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

דוח מרכז טאוב: "כלכלת ישראל נמצאת בסיכון ממשי"

הוצאות המלחמה העלו את הגירעון בתקציב המדינה, את החוב ביחס לתוצר ואת נטל תשלומי הריבית, כמו גם את הפגיעה בפריון, בהשקעות ובצריכה הפרטית - כך לפי דוח "תמונת מצב המדינה" של מרכז טאוב • במרכז מזהירים: ללא השקעה בתשתיות ובהון האנושי, הצמיחה תיחלש, והשירותים האזרחיים ייפגעו

ניסוי טילים של צבא יפן (בעיגול: סנאה טאקאיצ'י, ראש ממשלת יפן) / צילום: ap, Mark Schiefelbein

בדרך למקום השלישי בעולם: תקציב הביטחון של יפן מזנק ל־58 מיליארד דולר

טוקיו מאיצה את ההתחמשות מול האיום הסיני ומציבה יעד הוצאות ביטחוניות של 2% מהתמ"ג כבר במרץ הקרוב ● התוכנית השאפתנית כוללת רכישת טילים ארוכי–טווח, הקמת יחידות מעקב אחר בייג'ין ושיתוף פעולה טכנולוגי עם ישראל וטורקיה

דוחות כספיים / צילום: תמר מצפי

דוח של רשות ני"ע מגלה אילו חברות פרסמו את הדוחות הארוכים ביותר

מבדיקה שערכה רשות ני"ע עולה כי ב-20 השנים האחרונות נרשמה עלייה של כ-60% באורך הכולל של הדוחות שמפרסמות החברות הבורסאיות ● בנוסף נמצא כי הדוחות כוללים כפילויות ומידע לא רלוונטי ● ההמלצות המרכזיות: לקצר, למנוע חזרתיות ולהתמקד במידע מהותי למשקיעים

קופת חולים מכבי / צילום: עינת לברון

פחות משבוע אחרי הידיעה בגלובס: מכרז הפרסום של קופ"ח מכבי מבוטל

בעקבות טענות בענף נגד המכרז על תקציב הפרסום של קופת חולים מכבי, הקופה מבטלת אותו ומודיעה כי תפרסם מכרז חדש ● השינויים הצפויים: תקופת הזכייה תקוצר, וכל התנאים החיצוניים - כגון זכיות בפרסים - יבוטלו ● ככל הידוע, היקף התקציב עומד על כ-25 מיליון שקל

ג'ונתן רוס, מייסד ומנכ''ל גרוק וג'נסן הואנג, נשיא ומנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Ng Han Guan, Jeff Chiu

מניות במזומן וקליטה באנבידיה: מה ירוויחו עובדי גרוק מעסקת הענק?

כ־90% מעובדי הסטארט־אפ גרוק צפויים לעבור לאנבידיה במסגרת העסקה הגבוהה בתולדות ענקית השבבים - ובכלל זה המנכ"ל והנשיא, כך עולה מדיווחים בעולם ● מתוך אלה, 50 עובדים יקבלו את כל חבילת המניות שלהם במזומן באופן מיידי

היקף המשכנתאות עלה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

תושבי החוץ לא חזרו בהמוניהם לשוק, אך המשכנתאות שלהם זינקו

היתרה על המשכנתאות עלתה ב־195 מיליון שקל מתחילת 2025 - כך עולה מנתוני בנק ישראל ● בין הסיבות לעלייה: רכישות נדל"ן יוקרתיות בפרויקטים בנתניה ובירושלים ● עם זאת, נראה כי ההיקף הכולל עדיין קטן ביחס לשוק הישראלי

מסחר פיזי בכסף בהודו / צילום: ap, Anupam Nath

המתכת היקרה שעקפה את הזהב בסיבוב, ושברה שיא של 45 שנה

מחיר החוזים על הכסף זינק ביותר מ־160% מתחילת השנה, בעודו שובר שיא של 45 שנה ● דצמבר היה אחד החודשים הטובים בהיסטוריה של התעשייה ● אבל יש מי שמזהירים: "מחירי הכסף נוטים לזנק מהר - ואז לקרוס"

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

על חשבון המטרו? מכרזים חסויים של משרד הביטחון מושכים את הקבלנים

נת"ע רק השיקה את המכרזים לחפירת המטרו, ובשוק התשתיות כבר פוזלים לפרויקטי־ענק ביטחוניים ומסתוריים ● התזרים, המזומן והיעדר החיכוך האזרחי הופכים את אלו לאטרקטיביים יותר

ידיעת שפות מגינה מפני התדרדרות קוגניטיבית במוח / צילום: Shutterstock, ahmetmapush

הקשר המפתיע בין ידיעת יותר משפה אחת להגנה מפני דמנציה

מספר מחקרים הראו כי אנשים הדוברים שתי שפות ומעלה מצליחים בדרך-כלל יותר בממוצע במשימות המצריכות להפעיל את הפונקציות הניהוליות במוח ● מחקר נוסף מראה כי בידיעת שפות ישנה קישוריות רבה יותר במוח, שגורמת לו לפעול להיות יעיל הרבה יותר

מזון אורגני / צילום: תמר מצפי

אורגני רק על התווית: נתוני משרד החקלאות חושפים ירידה בפיקוח בענף

מנתונים חדשים של משרד החקלאות עולה כי מספר המגדלים והיקף שטחי הקרקע של מזון אורגני פחתו ● בנוסף, נתגלו מוצרים ששווקו כאורגניים ואינם כאלה ● מה נחשב "אורגני", ואיך נדע?

רפורמת הפרטיות / צילום: Shutterstock

חשופים לקנסות כבדים: רשות הפרטיות יוצאת במבצע אכיפה רחב באתרי הסחר

"תיקון 13" לחוק הגנת הפרטיות, שנכנס לתוקף באוגוסט, הגדיל את כוחה של הרשות הממונה וקבע דרישות חדשות לעסקים ● לאחר תקופת אכיפה סלחנית, המבצע יוצא לדרך: אתרי סחר קטנים קיבלו מכתבי התראה והם חשופים לעיצומים כבדים ● במקביל, עורכי דין מתריעים מפני גל תביעות ייצוגיות, כפי שקרה עם חוקי הנגישות

תחנות כוח / צילום: באדיבות החברה

תחנת כוח של אגד וקיסטון בירושלים הוסמכה בוועדה לתשתיות לאומיות

הות"ל הסמיכה את תחנת הכוח "עטרות" של אגד פרופרטיז שבשליטת קרן קיסטון, בהספק של כ־900 מגה־וואט, שתוקם בצפון ירושלים ● תחנת הכוח נועדה לתת מענה לביקוש ההולך וגובר לחשמל בירושלים - על רקע גידול האוכלוסייה, פיתוח שכונות חדשות והרחבת אזורי התעסוקה