גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אוורגרין מחזקת את הפורטפוליו: משקיעיה הוסיפו 20 מיליון ד' לקרן הרביעית

בעקבות המהלך, הקרן שלה תנהל מעתה 163 מיליון דולר ; ארז שחר, שותף-מנהל באוורגרין: "התפקיד שלנו הוא לדאוג שלחברות הטובות יהיה כסף בקופה - כבר למדנו בעבר שזה משתלם"

קרן ההון סיכון Evergreen, השלימה לאחרונה גיוס בהיקף של 20 מיליון דולר כתוספת (Annex) לקרן הרביעית, שגויסה בשנת 2002. בעקבות ההון שנוסף, הקרן הזו תנהל מעתה 163 מיליון דולר. כך נודע ל"גלובס".

את אוורגרין הקימו יעקב בורק ועופר נאמן בשנת 1987 והיא מנהלת חמש קרנות. הקרן האחרונה גויסה בשנת 2006 והיא מנהלת 200 מיליון דולר.

ארז שחר, שותף-מנהל באוורגרין, אמר כי התוספת גויסה מקבוצת המשקיעים הקיימים בקרן ושנעשה מאמץ גדול במטרה שלא ליצור קונפליקט בין האינטרסים של המשקיעים בקרן הרביעית שלא השתתפו במהלך הנוכחי לבין אלו שבחרו להשקיע גם בתוספת.

שחר מכוון לעובדה המוכרת, בעיקר בעתות של משבר כלכלי. בתקופות כאלו הקרנות מוצאות את עצמן עם מחסור במזומנים, בין אם חישבו באופן לא מדויק את הצורך בהון פנוי עבור חברות הפורטפוליו ובין אם החברות נזקקות להון נוסף. בשלב מאוחר יחסית בחיי הקרן, כשכבר ברור מי הן החברות המבטיחות יותר, כספי התוספות שמגויסים מופנים, באופן מובן, לאותן חברות שנראה שיש להן סיכוי להתגבר על המשבר ולהגיע אל תקופת הגאות הבאה במצב טוב יותר.

הוספת הכסף הזו יוצרת מצב שבו המשקיעים הקודמים בקרן בעצם "מדוללים" לעומת אלו שמשקיעים במסגרת התוספת, שמקבלים זכות להשקיע רק בחברות הטובות והמבטיחות ולא בכל החברות.

שחר אמר היום כי באוורגרין התאמצו למצוא נוסחה שמחד תמזער את הפגיעה במשקיעים הקודמים בקרן ומאידך לא תגרום למשקיעים שהשתתפו במהלך הנוכחי לחוש פגועים.

*זה נשמע כמו ניסיון לעגל מרובע.

שחר: "למדנו מהמשברים הקודמים ומהמחזור הקודם של גיוס תוספות לקרנות בשנים 2001-2002, שאחת הבעיות היא הקונפליקט שנוצר בין המשקיעים הקיימים בקרן לבין אלה שמשקיעים בתוספת. המשקיעים החדשים משקיעים לכאורה בחלק מהפורטפוליו, והמשקיעים הקודמים שהשקיעו בכל חברות הפורטפוליו, פחות מרוצים. כדי למנוע את הקונפליקט בין המשקיעים הקיימים שלא השתתפו במהלך הנוכחי לאלו שכן השתתפו, החלטנו להגדיל את הקרן באופן שההון שגויס כעת נכנס ל-Pool הכללי של הקרן. כך, המשקיעים שהשתתפו במהלך כמו גם אלה שלא, יהיו שותפים באופן דומה".

המטרה: אקזיטים טובים בסוף המשבר

*מיהם המשקיעים החדשים?

"כל המשקיעים בתוספת הם כאלה שכבר השקיעו בקרן והחליטו להוסיף. אמנם לא כל המשקיעים יכלו להצטרף, אך כל אלה שהצטרפו הם מקבוצת המשקיעים בקרן הרביעית".

הקרן הרביעית כבר אינה מבצעת השקעות בחברות חדשות וכל ההון הפנוי מופנה אל חברות הפורטפוליו להשקעות המשך ושמירה על האחזקות של הקרן בחברות שהיא מאמינה בעתידן.

*איך הגעתם למצב שבו הייתם זקוקים להון נוסף?

"המשבר הכלכלי יצר מצב שבו מאוד קשה לגייס הון לחברות. מצד שני, יש בפורטפוליו של הקרן כמות גדולה של חברות טובות שאנחנו רוצים לתמוך בהן. החברות זקוקות ליותר הון וקשה לקחת בחשבון כניסה של משקיעים חדשים. בנוסף, לא מעט מסבבי הגיוס נעשים בשווי יורד וכדי למנוע את דילול האחזקות שלנו בחברות, אנחנו זקוקים להון גדול יותר מזה שתכננו".

שחר טוען שהמשבר חשף הזדמנויות מצוינות אפילו להגדלת האחזקות בחברות מסוימות. מצד שני, מאחר שאין אקזיטים ולא צפויים כאלה בעתיד הקרוב, הקרן לא יכולה לקוות שהון ממכירת או הנפקת חברות יחזור אליה ויממן חברות. לדבריו, "השוק מאוד קשה וזה כמעט לא תלוי בחברות. התפקיד שלנו הוא לדאוג שלחברות הטובות יהיה כסף בקופה. כבר למדנו בעבר שזה יהיה משתלם".

*למה כוונתך?

"גם בשיא המשבר הקודם, ב-2002, בקרן השלישית היו לנו כמה חברות שבחרנו להגדיל את האחזקות שלנו בהן. מדובר בחברות כמו טריאנה, ביגבנד וקולבר, שהגיעו לאקזיטים מרשימים בשלב מאוחר יותר".

שחר משוכנע שהתוספת הנוכחית תביא את הקרן הרביעית של אוורגרין למקום דומה והחברות המבטיחות ייצרו עם תום המשבר אקזיטים טובים. לאוורגרין הרביעית אכן יש רשימה נאה של חברות שמצבן טוב, כמו אמימון, טרנספארמה, פונטיס, ורוניס, איגלו ו-eASIC. *

עוד כתבות

טסלה, אקספנג וטויוטה. ''דגמי בסיס'' מוזלים / צילום: יח''צ

הדגמים המוזלים של טסלה והחשמלית החדשה של טויוטה מגיעים לישראל. כמה הם יעלו?

יצרניות הרכב החשמלי החלו להשיק "דגמי בסיס" חדשים ומוזלים שפונים לקהל יעד רחב יותר ● חברת טלקאר החלה לשווק את הטנדר החשמלי החדש של חברת KMG ● "שגריר" מכניסה לישראל מסחריות חשמליות ● ומותג הרכב השלישי במספר בישראל של קבוצת צ'רי הסינית הושק רשמית ● השבוע בענף הרכב

עץ האשוח בכיכר המעיין בנצרת / צילום: יזיד חמיס

ביקרנו בשלושה יישובים שחוגגים כריסמס. אלה האטרקציות המרכזיות

שוק לילה במלון מיתולוגי, מאפייה מטריפה, ארוחה אותנטית בבית אבן עתיק, מסעדת שף וגם יקב ● ביקרנו בשלושה יישובים נוצריים בגליל שיציינו בשבוע הבא את חג המולד ● חגית אברון תופרת יום

כלב-רובוט בדמות אילון מאסק / צילום: Reuters, ZUMA Press Wire

הלהיט הוויראלי חדש: כלב-רובוט עם פרצוף של מאסק ב-100 אלף דולר

לאמן ביפל, שהצית את טירוף ה־NFT ונחשב לאחד האמנים החיים היקרים בעולם, יש אטרקציה חדשה במחיר מופקע: רובוט דמוי כלב, שלגופו פרצוף אמיתי להפליא של מיליארדי טק כמו אילון מאסק, מארק צוקרברג וג'ף בזוס ● ביפל: "זה לא נגד אף אחד, גם אני אחד מהכלבים"

מנכ''ל אפל טים קוק. לפי דיווח בבלומברג יעזוב ב–2026 / צילום: ap, Richard Shotwell

האם אפל הולכת בעקבות IBM? השאלות הגדולות בעקבות גל העזיבות

שורת מנהלים בכירים עזבה בשנה האחרונה את אפל במה שנראה כמו חילופי דורות בארגון שמשיל את עורו ● ברקע: הניסיונות הכושלים של ענקית הטכנולוגיה להכות את המתחרים ב-AI, תרבות זהירה מדי שמבריחה טאלנטים והיערכות לסוף עידן המנכ"ל טים קוק ● בריחת מוחות או ניקוי אורוות?

איל פז, מנכ''ל מאסטרקארד ישראל / צילום: יח''צ

עם מאות עובדים וכבר בגיל 37: הקידום המטאורי של מנכ"ל חברת התשלומים

"התגייסתי לקורס טיס, אבל אחרי תשעה חודשים הבנתי שזה לא מתאים לי וחתמתי ויתור. עברתי לתותחנים. בהתחלה זה היה הלם של בוץ ותותחים, אבל בסוף יצאתי לקצונה" ● שיחה קצרה עם איל פז, מנכ"ל מאסטרקארד ישראל

חולי סרטן חיים יותר שנים. אבל המדינה לא ערוכה / צילום: AI

"אולי אם הייתה לי קרחת היו רואים אותי": חולי סרטן חיים יותר שנים. אבל המדינה לא ערוכה לזה

מדע הסרטן והטיפול המתקדם בו הביאו בשורה לחולים, ובישראל כשני שלישים מהם זוכים לחיות יותר משנה מרגע הגילוי ● אלא שבפועל נוצר פה פסיפס מורכב של אנשים, עם צרכים שונים ומשתנים, שמערכות התמיכה לא יודעות לעכל: ממימון תרופות, דרך מענה בקהילה ועד הניסיון להשתלב בשגרה ובעבודה ● כרגע אין תוכנית לאומית ו"החולים החדשים" נופלים בין הכיסאות

המאמצים לא הניבו את התוצאות המקוות. מנהיגי אירופה באחת משיחותיהם עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

השבוע שבו ארה"ב לא רק נטשה את אירופה, אלא פנתה נגדה

מסמך מדיניות חדש שפרסמה ארה"ב מכריז כי אירופה "בדרך להכחדה תרבותית" בשל הגירה מוסלמית וכי על וושינגטון לעודד מפלגות ימין ● אחרי שנה של חנופה, אירופה הופתעה לגלות השבוע כי טראמפ רק מגביר את ההתקפות עליה. הקרמלין, מצידו, מברך על המסמך האמריקאי

מערכת ההגנה האווירית ''ספיידר'' של רפאל

טיסה סודית אחת חושפת: רוסיה מוקפת במערכות הגנה אווירית ישראליות

מערכות ההגנה האווירית הישראליות עוטפות את רוסיה ● הסטארט־אפים הישראלים מכוונים לארה"ב ● סין מפתחת את היכולות ההתקפיות של מצרים ● סין מעתיקה את הכטב"ם האיראני שאהד 136 האיראני ● וגם: הרכש הביטחוני הגרמני מזנק ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

''סיח''. הפופ-אפ יהפוך למסעדה קבועה / צילום: נדב יהלומי

"קולינריה היא היום הדרך להביא אנשים לשטחי מסחר, ויזמי הנדל"ן מבינים את זה"

"רביעיית פלורנטין" היה מתחם עירוני תל אביבי שלא התרומם, עד שאנשי JTLV החליטו להפוך אותו לאתר עלייה לרגל קולינרי ● הם הציעו לאנשים עם סיפור טוב ואוכל טוב נכס לתקופה קצובה ללא שכ"ד, ומעטפת יח"צ ● עסקי האוכל ניערו את המוניטין: "אוכל זה משהו שאנשים מוכנים לנסוע בשבילו"

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

כך הפך השקל לאחד המטבעות החזקים מול הדולר - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

למרות אי־הוודאות הביטחונית, השקל התחזק מתחילת 2025 בכ־11% ● גורמים בשוק קרנות הנאמנות מעריכים כי בקרוב צפויה עלייה רוחבית בדמי הניהול ● האנליסט שרואה בשוק הישראלי תמונה חריגה: "בשנה הבאה לא יהיה משק בעולם המערבי שיתקרב אלינו בצמיחה" ● וגם: אלו התחזיות של מנהלי בתי ההשקעות הגדולים

מחבלי חמאס בעזה / צילום: ap, Jehad Alshrafi

האזהרה הדחופה של חמאס למחבלים אחרי חיסול סעד

שני לוחמים במילואים נפצעו קל בפיצוץ מטען בדרום רצועת עזה ● גורם ביטחוני אמר כי גוברת ההערכה שראאד סעד, מספר 2 בחמאס, חוסל בתקיפה במערב העיר עזה ● ברויטרס דווח כי בשלהי כהונת ביידן, גורמי מודיעין אמריקאים השעו זמנית חלק משיתוף המודיעין עם ישראל, בשל חשש בנוגע להתנהלותה במלחמה ברצועת עזה ● עדכונים שוטפים 

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

האנליסטים לא רואים בועת AI, אבל מסמנים מנצחות ומפסידות בשוק

בכמה בתי השקעות מובילים בוול סטריט כבר לא עוסקים בתהייה האם הראלי בקרב מניות הבינה המלאכותית משקף בועה ● במקום זאת הם מזהירים מהערכת חסר לעתיד התחום, וממפים את החברות שינצחו מההתפתחויות ב־AI ואת אלו שבכוננות ספיגה ● ומה מצב הישראליות?

צילום של אוהד צוינברג, המקום הראשון בקטגוריית ''טבע וסביבה'' / צילום: ap, אוהד צוינברג

"עדות מקומית": אירוע הצילום המרכזי חוזר לרגעים הגדולים של 2025

תערוכת הצילום העיתונאי והתיעודי הגדולה בישראל חוזרת, ובמרכזה רגעי השנה הסוערת: מטילים בליסטיים מאיראן ועד מחאות החרדים וההלוויות הצבאיות ● מתוך כ-7,000 עבודות הוצגו 64 עבודות, המשקפות את פרדוקס החיים כאן: הכאב והטלטלה לצד היופי המבצבץ מבין הסדקים

ויקטור בהר / צילום: ענבל מרמרי

"צעירים רואים בשוק המניות הכנסה קבועה. הם לא מבינים שתיקונים היסטוריים יכולים לקחת 20 שנה"

ויקטור בהר, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, בראיון לפודקאסט "כוחות השוק" של גלובס, מדבר על "החטא הקדמון" שרבים בשוק ההון מתעלמים ממנו: "הגירעונות גבוהים, אין ארוחות חינם", ועל המורשת החשובה שסיפקו לישראל "נערי האוצר" ● וגם: למה הורדת הריבית לא החזירה את הרוכשים לשוק הנדל"ן

אזור המשרדים של בני ברק. מה קורה ליתרון התחרותי במציאות? / צילום: Shutterstock

30 קומות שוממות מתוך 40: מגדלי המשרדים החדשים מוכנים, אבל השוכרים לא באים

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● למרות הסטנדרט הגבוה והנגישות התחבורתית, שיעורי התפוסה בערים שמחוץ לתל אביב בירידה ● הנסיעות הארוכות, האווירה אינה מושכת צעירים וההיצע הגדול מרחיקים את השוכרים

גם זה קרה פה / צילום: איל יצהר

משבר השמאים הוכיח שוב שדחיינות היא שם המשחק

דחיינות היא עדיין שיטת עבודה ● רוכבי האופניים ניצחו את החזית האנטי-ישראלית ● ומתברר שאנחנו כן יכולים לנצל דאטה לטובתנו ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

הילה ויסברג ודין שמואל אלמס בשיחה עם פרופ' יוסי מן / צילום: גלעד קוולרציק

למה יורש העצר הסעודי כל כך פוחד מנורמליזציה עם ישראל?

שיחה עם פרופ' יוסי מן, מומחה למפרץ הערבי מאוניברסיטת בר אילן ● על הצפי לכינון היחסים עם סעודיה, הכיוון המתון שאליו היא הולכת, השינויים שחווה הכלכלה והתפקיד הבא שלה בעזה ● היום שאחרי במזרח התיכון, כתבה שלישית בסדרה

זום גלובלי / צילום: Shutterstock

המכסים החדשים על סין, והבלונים שגרמו למצב חירום

ברקע האיומים של טראמפ להטיל מכסים על מקסיקו, האחרונה נוקטת צעדים נגד סין ● בליטא הכריזו על מצב חירום. הסיבה: בלונים ● ואיך פרסומת אחת עוררה זעם בהולנד - עד שנאלצה לרדת מהמסך? ● זום גלובלי, מדור חדש 

בודקים את המיתוס. על היוונים וחנוכה / צילום: אייל פישר

בחנוכה הבסנו את היוונים? זו לא הייתה ממש תבוסה, ואלה לא היו ממש יוונים

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: אנטיוכוס בכלל לא מלך ביוון, והממלכה שלו לא הסתלקה בגלל החשמונאים

שלמה קרעי, הליכוד הוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת, 08.12.25 / צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

הרפורמה בתקשורת של קרעי: מה העובדות שמאחורי השינויים?

בשבועות האחרונים שמענו שלל טענות בעד ונגד הרפורמה בתקשורת שמוביל השר קרעי ● האם לגוף החדש שיקום באמת יש זיקה פוליטית, מה תהיה מעורבות הממשלה ברייטינג, ואיך תושפע מזה עצמאות גופי החדשות? ● המשרוקית של גלובס עושה סדר