גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אוורגרין מחזקת את הפורטפוליו: משקיעיה הוסיפו 20 מיליון ד' לקרן הרביעית

בעקבות המהלך, הקרן שלה תנהל מעתה 163 מיליון דולר ; ארז שחר, שותף-מנהל באוורגרין: "התפקיד שלנו הוא לדאוג שלחברות הטובות יהיה כסף בקופה - כבר למדנו בעבר שזה משתלם"

קרן ההון סיכון Evergreen, השלימה לאחרונה גיוס בהיקף של 20 מיליון דולר כתוספת (Annex) לקרן הרביעית, שגויסה בשנת 2002. בעקבות ההון שנוסף, הקרן הזו תנהל מעתה 163 מיליון דולר. כך נודע ל"גלובס".

את אוורגרין הקימו יעקב בורק ועופר נאמן בשנת 1987 והיא מנהלת חמש קרנות. הקרן האחרונה גויסה בשנת 2006 והיא מנהלת 200 מיליון דולר.

ארז שחר, שותף-מנהל באוורגרין, אמר כי התוספת גויסה מקבוצת המשקיעים הקיימים בקרן ושנעשה מאמץ גדול במטרה שלא ליצור קונפליקט בין האינטרסים של המשקיעים בקרן הרביעית שלא השתתפו במהלך הנוכחי לבין אלו שבחרו להשקיע גם בתוספת.

שחר מכוון לעובדה המוכרת, בעיקר בעתות של משבר כלכלי. בתקופות כאלו הקרנות מוצאות את עצמן עם מחסור במזומנים, בין אם חישבו באופן לא מדויק את הצורך בהון פנוי עבור חברות הפורטפוליו ובין אם החברות נזקקות להון נוסף. בשלב מאוחר יחסית בחיי הקרן, כשכבר ברור מי הן החברות המבטיחות יותר, כספי התוספות שמגויסים מופנים, באופן מובן, לאותן חברות שנראה שיש להן סיכוי להתגבר על המשבר ולהגיע אל תקופת הגאות הבאה במצב טוב יותר.

הוספת הכסף הזו יוצרת מצב שבו המשקיעים הקודמים בקרן בעצם "מדוללים" לעומת אלו שמשקיעים במסגרת התוספת, שמקבלים זכות להשקיע רק בחברות הטובות והמבטיחות ולא בכל החברות.

שחר אמר היום כי באוורגרין התאמצו למצוא נוסחה שמחד תמזער את הפגיעה במשקיעים הקודמים בקרן ומאידך לא תגרום למשקיעים שהשתתפו במהלך הנוכחי לחוש פגועים.

*זה נשמע כמו ניסיון לעגל מרובע.

שחר: "למדנו מהמשברים הקודמים ומהמחזור הקודם של גיוס תוספות לקרנות בשנים 2001-2002, שאחת הבעיות היא הקונפליקט שנוצר בין המשקיעים הקיימים בקרן לבין אלה שמשקיעים בתוספת. המשקיעים החדשים משקיעים לכאורה בחלק מהפורטפוליו, והמשקיעים הקודמים שהשקיעו בכל חברות הפורטפוליו, פחות מרוצים. כדי למנוע את הקונפליקט בין המשקיעים הקיימים שלא השתתפו במהלך הנוכחי לאלו שכן השתתפו, החלטנו להגדיל את הקרן באופן שההון שגויס כעת נכנס ל-Pool הכללי של הקרן. כך, המשקיעים שהשתתפו במהלך כמו גם אלה שלא, יהיו שותפים באופן דומה".

המטרה: אקזיטים טובים בסוף המשבר

*מיהם המשקיעים החדשים?

"כל המשקיעים בתוספת הם כאלה שכבר השקיעו בקרן והחליטו להוסיף. אמנם לא כל המשקיעים יכלו להצטרף, אך כל אלה שהצטרפו הם מקבוצת המשקיעים בקרן הרביעית".

הקרן הרביעית כבר אינה מבצעת השקעות בחברות חדשות וכל ההון הפנוי מופנה אל חברות הפורטפוליו להשקעות המשך ושמירה על האחזקות של הקרן בחברות שהיא מאמינה בעתידן.

*איך הגעתם למצב שבו הייתם זקוקים להון נוסף?

"המשבר הכלכלי יצר מצב שבו מאוד קשה לגייס הון לחברות. מצד שני, יש בפורטפוליו של הקרן כמות גדולה של חברות טובות שאנחנו רוצים לתמוך בהן. החברות זקוקות ליותר הון וקשה לקחת בחשבון כניסה של משקיעים חדשים. בנוסף, לא מעט מסבבי הגיוס נעשים בשווי יורד וכדי למנוע את דילול האחזקות שלנו בחברות, אנחנו זקוקים להון גדול יותר מזה שתכננו".

שחר טוען שהמשבר חשף הזדמנויות מצוינות אפילו להגדלת האחזקות בחברות מסוימות. מצד שני, מאחר שאין אקזיטים ולא צפויים כאלה בעתיד הקרוב, הקרן לא יכולה לקוות שהון ממכירת או הנפקת חברות יחזור אליה ויממן חברות. לדבריו, "השוק מאוד קשה וזה כמעט לא תלוי בחברות. התפקיד שלנו הוא לדאוג שלחברות הטובות יהיה כסף בקופה. כבר למדנו בעבר שזה יהיה משתלם".

*למה כוונתך?

"גם בשיא המשבר הקודם, ב-2002, בקרן השלישית היו לנו כמה חברות שבחרנו להגדיל את האחזקות שלנו בהן. מדובר בחברות כמו טריאנה, ביגבנד וקולבר, שהגיעו לאקזיטים מרשימים בשלב מאוחר יותר".

שחר משוכנע שהתוספת הנוכחית תביא את הקרן הרביעית של אוורגרין למקום דומה והחברות המבטיחות ייצרו עם תום המשבר אקזיטים טובים. לאוורגרין הרביעית אכן יש רשימה נאה של חברות שמצבן טוב, כמו אמימון, טרנספארמה, פונטיס, ורוניס, איגלו ו-eASIC. *

עוד כתבות

צילום: המשרוקית מסבירה. פרס ישראל

פרס ישראל: למי נותנים, ומה החידושים?

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ התבשר שהוא יקבל את הפרס היוקרתי, למרות שאינו אזרח מדינת ישראל. כיצד זה אפשרי? ● המשרוקית של גלובס

תחנת הכוח דליה / צילום: מצגת החברה

ב-4.5 מיליארד שקל: תחנת הכוח של דליה סוגרת פיננסית ויוצאת לדרך

חברת האנרגיה דליה חתמה על סגירה פיננסית עם בנק לאומי ובנק דיסקונט בסך מיליארד אירו כדי להקים את תחנת הכוח "דליה 2" ● בנוסף, דליה עצמה הזרימה 780 מיליון שקל כהון עצמי להקמת התחנה ● הדבר מבטיח את מקומה של דליה בין ארבע תחנות הכוח שצפויות לקום ביוזמה פרטית עד שנת 2030

"ישראל תצטרך להיות יצירתית": מה מתכנן טראמפ לשנת 2026?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה טראמפ מתכנן למזרח התיכון ב-2026, האם המפלגה הרפובליקאית תשנה את היחס שלה לישראל, ומה קורה לפלסטינים שמשתפים פעולה עם גופי המודיעין הישראליים ונתפסים • כותרות העיתונים בעולם

ח''כ משה גפני / צילום: נועם מושקוביץ' - דוברות הכנסת

"הכרזת מלחמה": מיליארד שקלים הוקפאו, בקואליציה תקפו את בג"ץ בחריפות

בית המשפט העליון ביושבו כבג"ץ החליט על הקפאת סכום של כמיליארד שקלים למוסדות חינוך חרדיים שלא בפיקוח • יו"ר דגל התורה חה"כ גפני זעם: "בית המשפט הכריז מלחמה על הציבור החרדי ועל המוסדות התורניים" • יו"ר ועדת הכספים חה"כ מילביצקי קרא לא לכבד את פסיקותיו: "זה לא יפסיק עד שלא נתקומם"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: איל יצהר

במסגרת המאבק בחשבוניות הפיקטיביות: הרף לאישור עסקאות בזמן אמת יורד ל-10,000 שקל

החל מ-1 בינואר 2026 עסקאות שסכומן עולה על 10,000 שקל יחייבו דיווח בזמן אמת לרשות המסים וקבלת אישור לעסקה ● עסקה שלא תאושר, לא תאפשר לעסק לקזז את המע"מ ששילם עבור הרכישות לצורכי העסק

ח''כ גלית דיסטל אטבריאן יו''ר ועדת התקשורת, נועה בירן דדון מנהלת הוועדה, ואלעד מקדסי מנכ''ל משרד התקשורת / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

כאוס, פגמים ודהירה קדימה: תמונת מצב מוועדת התקשורת החדשה

שבע פעמים התכנסה ועדת חוק השידורים שיצאה החודש לדרך, והבעיות נערמות: פגמים מהותיים בתהליך, מתקפה על פקידים, מטרות לא ברורות לחוק, והיעדר החלטות מהותיות

צורי דבוש, יו''ר קליל, ושחף שרגר, מנכ''ל הייפר גלובל / צילום: ענת קזולה, כדיה לוי

ביום האחרון של השנה: שתי החברות בבורסה שהודיעו על רכישות

קליל והייפר גלובל יוצאות לשתי עסקאות רכישה במקביל: קליל משלמת עד 44.6 מיליון שקל עבור רכישת השליטה בחברת גולן צח ומרחיבה את פעילותה בענף האלומיניום, בעוד הייפר גלובל מרחיבה את פעילותה ורוכשת חברה אירופית בעסקה של 20 מיליון דולר

נתב''ג. יותר ישראלים עוזבים מאשר חוזרים / צילום: Shutterstock

משבר זמני? ירידה בקצב גידול האוכלוסייה, שעדיין הגבוה במערב

לפי הלמ"ס ומחקרי מרכז טאוב, שיעור הגידול הכולל באוכלוסייה היה נמוך מהרגיל, בעיקר בשל הגירה החוצה ● במקביל, התחזיות מנבאות ירידה בפריון בשנים הבאות. כיצד הדבר ישפיע על המשק?

עו''ד שלומי הייזלר וינקי קוינט / איור: גיל ג'יבלי

מסתמן: ינקי קוינט ומנכ"ל האוצר לשעבר הייזלר יקימו קרן השקעות חדשה

מנכ"ל רמ"י היוצא, ינקי קוינט, בוחן הקמת קרן בתחום הנדל"ן שתשקיע בנכסים במטרה להשביחם - כך סיפר בראיון לפודקאסט "הצוללת" של גלובס ● לדבריו, שותף אפשרי לדרך זו הוא מנכ"ל משרד האוצר לשעבר עו"ד שלומי הייזלר, בכפוף לתקופת הצינון

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

בשל הגירה וירידה בילודה: שיעור גידול האוכלוסייה בישראל שובר שיא שלילי

מחקר חדש של מרכז טאוב מגלה: שיעור גידול האוכלוסייה ב-2025 צפוי לעמוד על 0.9% בלבד - הנתון הנמוך ביותר מאז קום המדינה ● הזינוק בהגירה החוצה בשנתיים האחרונות והירידה חוצת המגזרים בפריון בגילאים הצעירים מאותתים על תפניות דמוגרפיות משמעותיות

לאיזה כיוון ילך השקל? / איור: גיל ג'יבלי

השקל בשיא של 4 שנים. האם התחנה הבאה תהיה 3 שקלים?

שער הדולר־שקל ירד ביום המסחר האחרון מתחת ל־3.17 שקלים - רף שלא נראה מאז 2021 ● מומחים מעריכים שהתחנה הבאה עשויה להיות שלושה שקלים ● למרות שזה גורם שממתן את האינפלציה, בשוק צופים שהשיקולים להותיר את הריבית על כנה בשבוע הבא - יכריעו

נשיאת הבנק המרכזי האירופי כריסטין לגארד ונגיד הבנק הלאומי הבולגרי דימיטר ראדב חותמים על שטרות האירו / צילום: Reuters, Stoyan Nenov

לידיעת הטסים לסופיה: בולגריה מצטרפת לגוש האירו ומחליפה מטבע

חרף התחזיות העגומות, האירו דווקא התחזק השנה מול הדולר ונמצא קרוב לשיא של ארבע שנים ● בולגריה תהפוך ביום חמישי הקרוב למדינה ה־21 החברה בגוש המטבע המשותף ● בנציבות מברכים על "הרגע ההיסטורי של האירו", אבל היצואנים באירופה חוששים מהתחזקות נוספת

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הדרישה של סמוטריץ' שהביאה לדיון סוער בוועדת הכספים

ביום האחרון לשנת התקציב התלהטו הרוחות בוועדת הכספים לאחר ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' החליט להתנות את מענקי האיזון השנתיים בהעברה של כספיים קואליציוניים ליהודה ושומרון ● ההליך, שבימים כתיקונם אמור לקחת לפחות 48 שעות, התקצר לאחר שהייעוץ המשפטי איפשר לחרוג מהנוהל הקיים

עוגיות של המותג הפרטי של רמי לוי לצד עוגיות של ספקיות מזון חיצוניות / צילום: טלי בוגדנובסקי

המותג הפרטי אולי מוזיל את הסל – אבל מייקר את המותגים

מחקר חדש של רשות התחרות מגלה: בעוד שהמחיר הממוצע לצרכן של סל המוצרים אכן נוטה לרדת עם כניסת מותג פרטי - מחירי המוצרים הממותגים עצמם דווקא עולים ● למה זה קורה?

שליחים של וולט / צילום: פביו טרופה

סיכום שנה בוולט: כמה ישראלים מזמינים אוכל על בסיס קבוע?

לפי סקר שערכה וולט על הרגלי צריכת האונליין של הישראלים, 30% מזמינים אוכל על בסיס קבוע ● 72% בודקים חוות-דעת לפני כל רכישה, 56% משווים מחירים באתרים נוספים ● ומה אנחנו מזמינים הכי הרבה?

אילוסטרציה: Shutterstock

ישנים מעט, נוטלים תרופות הרגעה ומעשנים יותר: סקר חדש ממפה את הרגלי הבריאות של הישראלים

הציבור מרגיש בריא יותר - אבל גם חרד יותר: סקר שערכה קופת החולים מכבי בדק את תפיסת הבריאות של הישראלים ● מה זמן השינה של הישראלי הממוצע, כמה השתמשו בזריקות הרזיה, ובאיזו מידה אנשים סומכים על המלצות רפואיות מהבינה המלאכותית?

הצעדים שיחסכו לכם אלפי שקלים לפני 2026 / צילום: Shutterstock

מחר כבר יהיה מאוחר: 6 פעולות שיסייעו לכם לחסוך אלפי שקלים לפני סוף 2025

מהן ההפקדות ששכירים ועצמאים צריכים להכיר - החל מקופת גמל להשקעה, דרך הפקדה לקרן השתלמות ולפנסיה ועד איזון תיק ההשקעות ● כך תנצלו את מקסימום ההטבות המגיעות לכם לפני שהשנה או־טו־טו נגמרת - ותוכלו להוציא מהכסף שלכם יותר

נשיא איראן מסעוד פזשכיאן / צילום: ap, Vahid Salemi

הרוג ופצועים בשרפת מפקדה איראנית בהפגנות

המבנה באיראן עלה בלהבות, 13 לוחמי בסיג' ושוטרים נפצעו בידי המפגינים ● טראמפ ונתניהו סיכמו: מעבר רפיח ייפתח עם שובו של רה"מ מארה"ב ● הרמטכ"ל אייל זמיר בפיקוד הדרום: "הנחישות שלנו לפרז את חמאס מנשקו היא מלאה" ● נתניהו באירוע בבית כנסת במיאמי פונה להוריו של רן גואילי: "אנחנו עובדים על החזרתו ממש עכשיו" ● במערכת הביטחון מוכנים גם לאפשרות שהמשטר יפעל נגד ישראל ● עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: Shutterstock

מועצת מקרקעי ישראל אישרה קיצור זמנים משמעותי בהליכי ההשגה על שומות מקרקעין

השינוי, שבוצע ביוזמה משותפת של השמאי הממשלתי ורמ"י, אושר היום ע"י מועצת מקרקעי ישראל, ויישומו יחל בתוך שישה חודשים ● המהלך נועד לייעל ולקצר את ההליך המייגע של השגה על שומות מקרקעין, שיכול להגיע לשלוש שנים

העיר ריאד, בירת ערב הסעודית / צילום: Shutterstock

מיזם האנרגיה הענק שמקדמות מצרים וסעודיה בהשקעת 1.8 מיליארד דולר

בזמן שהחזון האמריקאי לחיבור הודו ואירופה מדשדש, ריאד וקהיר מחברות את רשתות החשמל שלהן ● המיזם מאפשר למדינות לנצל את פערי הביקוש העונתיים ולהחליף עודפי חשמל