כל מי שנסע לחו"ל או מתעניין במוצרי אלקטרוניקה בידוריים, בוודאי חש בקנאה רבה כאשר ראה את כל השירותים והגאדג'טים שנמצאים מעבר לים ועדיין רחוקים מלהגיע לישראל באופן רשמי. הדוגמה הקלאסית היא כמובן ה-iPhone. הטלפון של חברת אפל נמצא על-פי הערכות בידיים של יותר מ-15 אלף ישראלים, אבל iDigital, המייבאת את מוצרי אפל לארץ, עדיין לא הביאה אותו לכאן, והוא נמכר בייבוא עצמאי של חנויות.
אפל היא כנראה אחת מהחברות שהכי קל להאשים אותן בהזנחה של הקהל הישראלי. שירות הורדות השירים והסרטים iTunes לא קיים כאן, ואפילו ניסיון לרכוש עם כרטיס אשראי ישראלי-בינלאומי באתר החברה, מגלה שאפל דאגה לחסום אותו מפני קהל זר. גם חנות הדגל של iDigital בקניון רמת-אביב, לא נקראת "אפל סטור", אלא "איי דיגיטל סטור". בעבר, אמר ערן תור, מנכ"ל iDigital, כי הסיבה לכך, "אנחנו לא אפל אלא נציגות, וכל חנות של הנציגות המקומית נקראת בשם המותג שלה, בהתאם למדיניות של אפל".
אז מדוע אפל עדיין לא מציעה לנו את כלל שירותיה המוצלחים גם בארץ? ב-iDigital לא הסכימו להגיב לנושא.
גם חברת סוני שמוכרת כאן את קונסולת המשחקים שלה - פלייסטיישן 3, עדיין לא מאפשרת לגיימרים המקומיים לצפות בסרטים או לקנות משחקים אונליין בקונסולה. זאת מאחר שסוני עדיין לא הקימה פורטל מקומי, כאשר לדברי איתן דרורי, מנהל חטיבת המולטימדיה בישפאר הום-טק, המייבאת את מוצרי סוני, "השירות פעיל רק בחלק מהמדינות באזור אירופה. מכיוון שמדובר בשירות ולא במוצר, הוא מחייב לעבור לוקליזציה מלאה וגם הסדרה של תמיכה ללקוחות. כמו כן, יש גם את נושא התמחור ושירותי הגבייה שצריכים להיפתר". לדברי דרורי, שירות האונליין יגיע לישראל, אולם עדיין לא ידוע מתי.
לזכותה של ישפאר אפשר להגיד שבאחרונה, לאחר שנים ארוכות, החלה החברה לייבא את המחשבים הניידים והאטרקטיביים של סוני מסדרת Vaio. עד היום הישראלים היו צריכים לקנות אותם מעבר לים או למצוא יבואנים פרטיים שיגבו מהם מחיר אבסורדי על המחשבים הללו.
לנינטנדו אין יבואן רשמי
בניגוד לסוני, שמחזיקה יבואן בארץ (ישפאר) וגם מוכרת חלק גדול מהקטלוג שלה כאן, חברת נינטנדו האחראית על קונסולת ה-wii המצליחה, אפילו לא מחזיקה בישראל יבואן רשמי. מה שאומר, שכל מוצרי החברה המגיעים לכאן הם בעצם יוזמה אישית של יבואני האלקטרוניקה, שהחליטו להביא לכאן את הקונסולה הזו ואת אביזריה בצורה עצמאית. לנינטנדו היו מספר פניות בעבר מיבואנים מקומיים, שלא קיבלו אישור רשמי למכירת הקונסולה בישראל.
לטענת גורם בתעשייה, אחת הסיבות לכך שנינטנדו לא מעוניינת להיכנס לשוק המקומי, הוא נושא הפיראטיות. בישראל כידוע, רוב המשחקים של ה-wii הם צרובים, מה שהופך את כניסתה של החברה לכאן ללא כדאית. גורם אחר מסביר לנו שהחברות הבינלאומיות, בדומה לנינטנדו, לא אומרות לא לישראלים. פשוט החברות הישראליות שפנו אליהם לא עומדות בקריטריונים שלהן. בדומה ל-wii, גם קונסולת המשחקים של מיקרוסופט, ה-Xbox 360, לא נמכרת כאן באופן רשמי, מאחר שהחברה איננה מעוניינת בכך. למרות זאת ניתן למצוא אותה כמעט בכל רשת של מוצרי אלקטרוניקה בידורית בארץ. הסיבה שניתן למצוא כאן את הקונסולה היא שה-Xbox 360 נהנה מייבוא אישי של רשתות שיווק שונות.
מוצרי ה-Xbox, אשר מאוד מצליחים כאן, נהנים ממכירה רשמית של הכותרים שלהם, באמצעות יבואניות המשחקים הרשמיות, כמו הד ארצי ואטארי. רשת באג הגדילה לעשות והיא מאפשרת ללקוחותיה לרכוש מנוי לשירות המשחקים האינטרנטי של מיקרוסופט וגם להוריד באמצעות מנוי זה תוכניות טלוויזיה ישירות לקונסולה. מיקרוסופט אולי לא סופרת את ישראל בכל הקשור לקונסולה, אבל הישראלים יכולים ליהנות ממנה, כאילו היו אמריקנים שחיים בניו-יורק.
תחום בידורי אחר בו מיקרוסופט מזניחה את הישראלים הוא נגן המוזיקה שלה, הנקרא Zune. גם את המוצר הזה החברה לא מייבאת לכאן. לא מזמן, אמר רובי באך, בראיון לתקשורת הישראלית, שה-Xbox 360 לא מתוכנן להגיע לישראל בקרוב. ה-Zune לדבריו, משווק כרגע רק בארה"ב ובקנדה, כאשר לדבריו, גם הוא לא מתוכנן להגיע לכאן.
לא מנווטים בארץ
גם בתחום הסלולר קיימת בעיה. למשל, נוקיה אותה מייבאת לארץ חברת יורוקום, עדיין לא מציעה לישראלים את שירות ה-Maps שלה. שירות זה מציע ללקוחות להשתמש בתוכנת הניווט של החברה הפינית, המגיעה עם כל מכשיר של החברה הכולל GPS. לקוחות ישראליים שינסו להפעיל את השירות בארץ, יגלו שישראל לא נמצאת בטווח הכיסוי של התוכנה. לעומת זאת, אם אותם לקוחות ייקחו את המכשיר לחו"ל, הם ישמחו לדעת שהם יכולים לנווט עם התוכנה באירופה ובארה"ב ללא בעיה.
ה-Maps הוא לא השירות היחיד שנוקיה לא מציעה לישראלים. גם שירות Comes With Music, המציע ללקוחות שרכשו את טלפון המגע החדש של החברה - 5800, ליהנות מהורדת שירים ללא הגבלה מחנות המוזיקה שלה, לא קיים כאן. כמו כן, גם שירות המשחקים N-Gage לא עבר גיור. להגנת השירות האחרון אנחנו יכולים להגיד, שלקוחות שינסו לרכוש דרכו משחק עם כרטיס אשראי מקומי בינלאומי, יגלו שנוקיה לא חסמה את כרטיסי האשראי המקומיים ממנו, ויוכלו ליהנות מהמשחקים בשפת המקור.
ביורוקום-נוקיה הסבירו לנו, ש"נוקיה בנתה מפת דרכים להטמעת השירותים בעולם והיא מתקדמת על-פי אותה תוכנית. התוכנית לוקחת בחשבון את גודל המדינה, האוכלוסייה וקהל היעד הרלוונטי. בגלל המורכבות של השירותים, תהליך ההטמעה בכל מדינה ארוך ולכן קצב ההתקדמות ו'פתיחת החנויות' הוא הדרגתי ואיטי. את חנות המוזיקה השיקה נוקיה באנגליה באפריל 2008 ורק באחרונה נכנסה החנות לאוסטריה ומדינות נוספות באירופה. ישראל הנה חלק ממפת הדרכים העולמית ועל-פי ההתקדמות בעולם יגיעו השירותים גם ארצה".
נציגות עדיפה על יבואן
אחת הסיבות שהישראלים לא תמיד רואים מוצרים מסוימים של חברות האלקטרוניקה הגדולות בארץ היא המפיצים המקומיים שלהן. בעוד שחברות כמו LG, סמסונג, מוטורולה או פיליפס מחזיקות בארץ נציגויות רשמיות שלהן שנמצאות בקשר קבוע עם החברה בחו"ל, חברות כמו אפל או סוני מחזיקות בארץ מפיצים או יבואנים, שהן דרגה אחת מתחת לנציגות.
חברת פיליפס מחזיקה בארץ את הנציגות הישראלית, שאחראית על כל משווקי המוצרים של החברה, החל ממוצרי אלקטרוניקה בידורית ועד למוצרים רפואיים. לדברי עמרי לוין, מנכ"ל פיליפס ישראל, "הכנסה של קווי מוצרים חדשים היא בדרך כלל תהליך ארוך טווח שהרבה יותר טבעי לנציגות מקומית. בין יתר המשאבים אותם משקיעה נציגות מקומית, מושקעים גם משאבים רבים במחקר השוק המקומי כגון מגמות ומתחרים. בהתאם לממצאים, מותווים יעדים ארוכי טווח, המאפשרים הכנסה של תחומי מוצרים חדשים שלא בהכרח היו נכנסים לולא ההשקעה המשמעותית בחקר השוק".
לוין מסביר ש"הקמתה של נציגות מקומית משמעותה הצבעת אמון בשוק ובשותפים המקומיים, כמו גם הגדלת המעורבות של החברה בארץ תוך שיתוף פעולה עם היבואן המקומי לפיתוח השוק ולכניסה לתחומי עסקים חדשים". אולם, לא תמיד הנציגות המקומית עוזרת. לדוגמה, מיקרוסופט ישראל לא תרמה בכל הקשור ל-Xbox ו-HP עדיין לא מביאה לכאן את מחשבי הגיימרים שלה מסדרת BlackBird.
סיבה נוספת שהישראלים לא מקבלים את כל המוצרים של החברות הבינלאומיות, היא פשוט כי הן לא סופרות את ישראל, מספר לנו בכיר בתעשייה בארץ. לדבריו "הרבה פעמים קשה מאוד לשכנע את החברות האמריקניות למכור לנו, כי מכירת המוצר מכריחה גיור ומכיוון שאנחנו קטנים, הם בוחרים לא לעשות את זה. כמו כן, מוסיף אותו בכיר, "לפעמים מדובר גם בחברות שפשוט לא רוצות למכור את המוצרים שלהם מחוץ לארה"ב".
