בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב חייב מהנדס לשלם דמי שיקום ("מזונות אזרחיים") בסך 4,000 שקל בחודש למשך 3 שנים לבת-זוגו לשעבר, אף שהיתה ידועה בציבור שלו 5 שנים בלבד, ובחלק מהן הסתירה העובדה שיהדותה מוטלת בספק.
חובת מזונות נובעת מהדין האישי ואינה קיימת בבני-זוג שאינם נשואים. עוד בשנות ה-60 הכיר העליון באפשרות לחייב גבר במזונות הידועה בציבור מכוח הסכם מפורש, ובהיעדרו גם מכוח הסכם מכללא הנלמד מנסיבות החיים המשותפים, אך זאת רק בזמן חייהם המשותפים (מההחלטה להיפרד ועד לגירושין). לאחר הפירוד, נדרש הסכם מפורש דווקא כדי לחייב במזונות.
אלא שעם השנים הסתמנה נכונות של בתי המשפט לפסוק מזונות לטובת "ידוע בציבור", שבן-זוגו ניתק את הקשר עימו באופן חד-צדדי, גם לתקופה שאחרי הפירוד, מכוח קונסטרוקציות חוזיות.
מנגד, קיימת בפסיקה עמדה השוללת מזונות לידוע בציבור אחרי הפירוד, מהטעם שלא ייתכן כי ידועה בציבור תקבל יותר ממה שנשואה היתה מקבלת. לפי דעה זו, כשם שאדם נשוי פטור ממזונות אשתו מיום הגירושין - כך יש לפטור גבר מלשלם מזונות ל"ידועה בציבור" שלו מיום שדרכיהם נפרדו, אלא אם קיים הסכם מפורש המלמד אחרת.
חוף מבטחים
במקרה זה האישה היא מהנדסת בהכשרתה, אך עובדת חלקית כמטפלת בקשישה בבית-אבות. הבעל הוא איש עסקים, מהנדס תעשייה וניהול בהכשרתו, שבבעלותו עסק למתן שירות ייעוץ פיננסי וייעוץ בתחום של ניהול וארגון לחברות פרטיות וממשלתיות. השניים הכירו בשנת 2000, וכעבור שנה עברו לגור יחד. ב-2004 הם שקלו להינשא, אך כעבור שנתיים נפרדו.
השופט פאול שטרק קבע כי השניים נחשבו לידועים בציבור מאז שעברו לגור יחד ב-2001, אף שניהלו חשבונות בנק נפרדים, וכן שהקשר ביניהם היה מעבר לסיפוק מיני. הבעל נהג לפנק את זוגתו במתנות ובטיסות לחו"ל. העובדה שהם אינם נשואים, נפסק, אינה מצדיקה לקיים את רצון הגבר לנתק את הקשר ולהותירה בלי כלום, למרות 6 שנות זוגיות משותפת. השופט ציין כי אמנם האישה בת 50 ו"בעלת כושר השתכרות, אולם סיכוי קבלתה למקום עבודה קלוש, נוכח המצב הכלכלי הקשה".
נקבע כי דרישתה של האישה ל-315 אלף שקל מוגזמת, וכי דמי ההסתגלות דומים לדמי אבטלה או פיצויי פיטורין לעובד שפוטר. נדחתה תביעתה בעילה של הפרת הבטחת נישואין, כי לא שללה את תום-לב הבעל לגבי סימני שאלה שהתעוררו בו בעניין יהדותה.