אחד מגופי ההיי-טק הגדולים בישראל הוא צבא הגנה לישראל. צה"ל מחזיק תעשיית היי-טק ענפה - מהנדסים ומתכנתים במדי זית וחאקי שחיים בסביבת עבודה שונה מזו של הקולגות במיקרוסופט, קומברס או ב-HP, מקריות ההיי-טק של רמת החי"ל או הרצליה.
לעובדי היי-טק צבאיים יש תורניות בשבתות, הם צריכים להגיע במדים וגם להתמודד עם משטרה צבאית. מצד שני, הם לא סובלים מהמיתון או מהפיטורים שתעשיית ההיי-טק עוברת בחודשים האחרונים. אצלם אין תוכניות קיצוצים מאסיביות, הורדת 8%-10% מהשכר וקיצוץ בתלושי האוכל.
בתקופות הגאות היה ברור שהצבא צריך לעבוד קשה מאוד כדי לגרום לקצינים להישאר בשורותיו ולא לברוח. היום, זה קל קצת יותר, ולמרות זאת, הצבא משקיע בכך מאמץ רב. "אחד היתרונות הגדולים של הצבא הוא שיש לנו מסלול של עתודה וזה מסייע לנו לשכנע אנשים להגיע אלינו מהאזרחות", אומר תא"ל ד"ר יעקב בורטמן, ראש להק ציוד בחיל האוויר. "את האנשים המצטיינים אנחנו משאירים בזכות ערכים ובזכות מה שהם עושים בפועל בתפקידם".
בורטמן מציין שהוא נשאר בצבא, בגלל שהצליח "לייצר מערכת שחוסכת בחיילים הרוגים וגם עוזרת לפגוע במחבלים. הבנתי שאני עושה משהו משמעותי, ובכלל לא עניינו אותי השעות שבהן אני עובד. אם חייל נשאר בצבא והוא מבין שהוא מייצר משהו שיעזור לנצח את המלחמה הבאה, הוא ירגיש תחושה חזקה, שהוא עושה משהו משמעותי. בתחושת השליחות הזו יש לנו יתרון על החברות הכלכליות".
"השכר נמוך יותר, יש תמריצים"
השכר שעד לא מכבר הרקיע שחקים בתעשיית ההיי-טק, נמצא במגמת ירידה בעקבות המיתון, אבל עדיין החבילה הכוללת לעובד "אזרחי" כוללת סכומים והטבות שהצבא לא מעניק. "בחלק גדול מהמקצועות, השכר שאנחנו מעניקים לאנשים הוא נמוך ממה שהם יכולים לקבל בחוץ", אומר בורטמן. "אבל יש לנו תוכניות שירות למצטיינים, בדומה לבונוסים שנותנים בחוץ וכך במקרים מסוימים, השכר הוא מעל הממוצע בחוץ. מעבר לזה, אנחנו מעניקים חבילות תוכניות של פרויקטי מגורים במחירים הוגנים, וגם זה חשוב".
לא תמיד הצבא מצליח לשכנע את החיילים שלו להישאר, בעיקר בגלל נושא השכר. "האנשים שאנחנו לא מצליחים לשכנע להישאר בצבא הולכים בלב כבד, בגלל הפן הערכי", מעיד בורטמן.
רב סרן אביחי סוחר (35) היה עד לאחרונה ראש פרויקט יסעור 2025 בו עסק במשך שלוש השנים האחרונות, וכעת הוא נמצא בחופשה לקראת שילובו בתפקיד אחר. רב סרן ורד הופמן (42) היא מהנדסת בשלוש השנים האחרונות של מערכת Business Intelligence (מודיעין עסקי), השייכת ליחידת התוכנה של חיל האוויר - אופק. סוחר והופמן הם שניים שלא עבדו מעולם בתחום האזרחי והקריירה שלהם היא צבאית לחלוטין.
* למה החלטתם להישאר בצבא? שוק ההיי-טק האזרחי לא קורץ לכם?
הופמן: "יש כמה סיבות עקרוניות שבראשן האתגר המקצועי, מה שלא היה לי באף תפקיד אחר שעשיתי אפילו כאן בצבא. מבחינה מקצועית חיל האוויר מתקדם לעומת העסקים בכל הטכנולוגיות ובכל הכלים שאנחנו מביאים ובכל המערכות שאנחנו מטפלים בהן. בגיל צעיר כבר הייתי ראש צוות ומפקדת גף וניהלתי פרויקטים שבשוק האזרחי לוקח הרבה שנים להגיע לפוזיציות הללו.
"דבר נוסף הוא התרומה לארגון, הידיעה שכל מה שאני עושה הוא לא רק למטרות הרווח של העסק, אלא לטובת המדינה".
סוחר: "אני פטריוט. אני מרגיש בתקופה כזו שאנחנו צריכים אנשים טובים שיישארו בצה"ל ובחיל האוויר. יש לי סיפוק מקצועי וגיוון גדול, ומסייעת לכך העובדה שבחיל האוויר אנשים עוברים תפקיד כל 3 שנים. זה נותן אפשרות לשבור כיוון, לשנות. פה העסק שלנו הוא בטחון".
* מה לגבי משכורת? אולי יכולתם לקבל יותר בעולם העסקי.
הופמן: "בחוץ יכולתי לקבל משכורת הרבה יותר טובה ממה שאני מקבלת כאן עם הטבות. יש דברים שאין בצבא. אבל המשכורות שלנו לא רעות, אנחנו מצליחים ללמוד תוך כדי שירות ומקבלים קורסים מקצועיים, כמו ניהול מערכות וניהול פרויקטים. זה מתקזז מול העולם העסקי, מה גם שהצבא יודע לתגמל אנשים שהוא רוצה להשאיר. ההיי-טק מנצח בחלק מהמקרים, אנשים שייצאו מהצבא יקבלו סכומים יותר גדולים".
* האם פנו אליכם חברות מבחוץ עם הצעות לעבור אליהם?
הופמן: "קיבלתי המון פניות בעבר. בכל פעם שחתמתי על מספר שנים נוספות בצבא, הייתי צריכה להחליט אם להישאר או לא. בינתיים, לא קרה לי שהחלטתי להישאר והתחרטתי".
סוחר: "אני לא הגעתי לשלב של שיחות קונקרטיות עם חברות. ברגע שעושים פרויקטים עם חברות ביטחוניות בארץ שיש להן תפקידים דומים, אנשיהם שואלים 'למה אתה נשאר בחיל האוויר'? התשובה שיש לי בשבילם היא שיש לי עדיין עוד דברים לעשות בחיל האוויר. כל אחד רוצה להיות מיליונר, אבל זה לא הדבר הכי חשוב".
* איך נראה סדר היום שלכם?
הופמן: "כמו כל מקום עבודה אחר, פרט אולי לכך שיש לפעמים מבצעי 'מלביש' של שוטרים צבאיים. אולי אין לנו את כל התנאים של היי-טק עם מטבחונים מצוידים או ארוחת צהריים עם תלושים, אבל סוג העבודה דומה לזה שמהנדס עושה בחוץ". לדברי סוחר, "יש הבדל גדול: יש לנו לפעמים קצת שבתות ותורנויות שאנחנו צריכים לעשות, שאין בעולם העסקי".
לדברי הופמן, "התפיסה שההיי-טק מנצח את הצבא היא אצל חבר'ה צעירים שאין להם ותק כמו שלנו. הם מסתכלים על משכורת שמקבלים בצבא ועל משכורת אזרחית ואז הם מתפתים לצאת. בנקודה הזו הצבא מאבד אותם".