עולם הנהגים מתחלק לשני סוגים. כאלה שאוהבים לנהוג וכאלה שמוכרחים לנהוג. הסוג הראשון יתעניין ויבדוק על איזה רכב הוא נוסע ויקבע לעצמו יעדים קרובים, רחוקים ואף דמיוניים לגבי הרכב שהוא חושק בו. אצל הסוג השני תשמעו את המשפט: "רכב רק לוקח אותי מנקודה לנקודה".
אני שייך במובהק לסוג הראשון של האנשים, אלה שאוהבים לשמוע את קולו של מנוע מרובה צילינדרים, אלה שמעריכים יופי של מכונית ספורט, אלה שיזרימו חלק גדול מההון שלהם לטובת רכישת רכב שלא יבייש אותם אך בינתיים מסתפקים משיקולים כלכליים במכונית יפנית סטנדרטית.
לסוף השבוע, קיבלנו אני ומשפחתי רכב קצת אחר. המעצבים של מרצדס הצליחו ללחוץ מספיק על ההנהלה בכדי להשיק לפני כ-5 שנים את ה-CLS רכב המוגדר כ"סופר קופה" - מכונית שיש בה הכול - עיצוב, כוח, דינמיות ובניגוד לקופה הקטנות - 4 מקומות ישיבה.
בני בן השנתיים וביתי בת החודשיים לא התרשמו מהרכב החדש ופרט לצפיפות יחסית שהורגשה על ידי מתקין כסאות הבטיחות (שקלנו לשכור אחד כזה אבל בסוף עשיתי את המלאכה בעצמי), הזאטוטים הלכו לישון כמעט באותה מהירות שבה נרדמו במשפחתית המוכרת להם.
המכונית שקיבלנו התבררה כמגנט של תשומת לב כשכמעט שום נהג או הולך רגל לא הוריד ממנה את העיניים כשהוא מביט בה בשילוב מוזר של ערגה, חיל ורעדה. יש שהגדילו לעשות והתכופפו ונעצו מבטים בכדי לבדוק מי יושב ברכב כשאני יכול לנחש שהם מחפשים את אחד האוליגרכים או בכירי המשק.
בנוסף להיותה יפה ומושכת, גיליתי במהרה כי היא מתאימה מאוד לכבישי גרמניה החלקים והמהירים ופחות לכבישי ישראל הגבשושיים והעמוסים בנהגים או לחלופין בשוטרים שישמחו לשלול את רישיונך במהירויות בהן אתה נעקף באירופה בצפצוף צופר עצבני.
קיבלנו את הגרסה ה"סולידית" של ה-CLS עם מנוע של 3.5 ליטר המספק כ-290 כ"ס כשבדרך כלל נראה לי שהשתמשנו רק בכ-60 מהם כשהשאר נשארו כלאחר כבוד בתוך האורווה מתחת למכסה המנוע האימתני. המנוע מגרגר בשקט גמור במהלך נסיעה איטית וכשמניעים את המנוע צריך להיעזר בנורות שעל לוח המכוונים בכדי להיות משוכנעים שהמנוע אכן עובד.
עם זאת, המנוע החזק נותן לך את תחושת הביטחון/פחד שברגע שתרצה הוא יביא בשמחה את המכונית למהירות המקסימלית שלה (שמוגבלת אלקטרונית) העומדת על 250 קמ"ש.
זינוק מ-0 ל-100 ב-7.7 שניות הוא לא דבר של מה בכך כשאתה נוהג במפלצת ששוקלת 2.2 טון. למרות הנתונים הגדולים, המרצדס מצליחה לשמור על צריכת דלק סבירה של כ-10 ק"מ לליטר כמובטח על ידי היצרן, בעיקר בזכות תיבת ההילוכים המצוינת ששומרת על המנוע בטווח השיוט כמעט במשך כל הנסיעה.
ה-CLS אוכלת סיבובים ופניות ללא דרמות מיוחדות ושומרת על תא נוסעים מאוזן למרות סיבובים שנלקחו במהירויות שהיו מעיפות יפניות משפחתיות הרחק מעבר לשוליים. מערכת היגוי פרמטרית המתאימה עצמה למהירות הנסיעה מגבירה את תחושת השליטה אצל הנהג ויוצרת היגוי מדויק שמשרה תחושת ביטחון והנאה.
המשימה: לשמור על רישיון הנהיגה
שתי משימות חשובות עמדו לנגד עיני בסוף השבוע עם ה-CLS, הראשונה הייתה להחזיר אותה ללא פגע (זו הייתה המשימה הקלה), המשימה השנייה הייתה להימנע משלילת רישיון הנהיגה שלי כשצירוף הילדים למושב האחורי והאישה המרסנת מלפנים (שתחיה) סייעו במשימה הזו כשנהגתי לידם כמו הנהג של מיס דייזי.
המכונית מבפנים משופעת בעור בצבע בורדו על הדשבורד והדיפונים של הדלתות וכוללת גם את כל המושבים - כנראה שעדר פרות ממוצע היה צריך לקפד את חייו בכדי לייצר כמות כה גדולה של עור שהריח שלו לא עוזב אותך גם אחרי שאתה יוצא מהרכב.
העור האדום בפנים המשתלב מצוין עם הצבע השחור החיצוני של המכונית, הנהג יוכל ליהנות ממערכת סטריאו עם 12 רמקולים של הרמן קרדון, מערכת ניווט, בקרת שיוט, קישורית בלוטות' לטלפון הסלולרי, חיישנים מסוגים שונים ועוד, כיאה לרכב יוקרתי.
הפתעה - צפיפות
המרצדס CLS על כל הגודל והיופי שלה אינה מספקת מרווח גדול בתא הנוסעים, אנשים מגודלים יתקשו להתרווח במושבים האחוריים וייאלצו להילחם על המושבים הקדמיים, תא המטען עם זאת, מתאים כיאה לז'אנר לגופה או שתיים והציוד המשפחתי לטיול בצפון נדחס בו ללא שום קושי.
מרצדס יצאה במסע יחסי ציבור בגרמניה, ובו היא מבטיחה לשפץ ולהוציא כחדשה מהמפעל כל מרצדס שיוצרה ב-30 השנים האחרונות ובנוסף היא מתחייבת להמשיך ולספק להן חלפים מקוריים.
החדשות האלה לדעתי הן מאוד משמעותיות ל-CLS המכונית מוצגת על ידי היצרן כיצירת אומנות על גלגלים כשהעיצוב שלה ב-5 השנים האחרונות כמעט לא השתנה. בכבישי הארץ ניתן לראות מרצדסים בני 20 שנה ויותר המשרתות בכבוד את בעליהן המכורים למותג. ומכאן, שה-CLS תוכל כנראה להזדקן כמו אחיותיה בכבוד ולהיות אפילו בעתיד הקרוב רכב אספנות מהרגע שבו יחליטו בהנהלת החברה להפסיק את הייצור של המכונית.
ה-CLS מוצעת עם מספר מנועים שונים שכולם משודכים לתיבת ההילוכים האוטומטית המצוינת בעלת 7 ההילוכים. הדגם שנסענו בו כאמור, היה ה-350 - 3.5 ליטר עם כ-290 כ"ס. הלקוח הצנוע יותר יוכל להסתפק בגרסת ה-280 שגם בה, אני משוכנע שלא תהיה לו בעיה לזכות בשלילת רישיון. לממהרים וחובבי הביצועים מוצעת המכונית גם בגרסת 500 עם מנוע 5 ליטר המספק כ-388 כ"ס ובסוף הסולם עומדת ה-CLS 63 AMG עם מנוע אימתני של 6.2 ליטר המספק 514 כ"ס המזניק את המכונית מ-0 ל-100 ב-4.5 שניות.
בסופו של סוף השבוע עם ה-CLS עדיין המשיכו לעלות שאלות לשלילה ולחיוב לגבי המכונית הזו. אני חושב שמכונית היא הרבה יותר מפח על גלגלים או כל כינוי גנאי מעליב אחר שיעניקו לה שונאי המכוניות. נכון, תג מחיר של כ-700 אלף שקל ל-CLS נראה מעט תלוש מהמציאות אך חשוב לזכור שהרכב אצל לקוחות בעלי כיס עמוק חושף את האופי והטעם שלהם, לא פחות מהלבוש שלהם והבית בו הם גרים.
רכישה של ה-CLS נראית לי הגיונית יותר בהרבה מרכישת כל הג'יפים המפלצתיים שעסוקים באכילת מדרכות ודלק.
ל-CLS יש תחרות בנישה שיצרה לא בכדי, היא לא מכונית דו מושבית לסוף שבוע בלבד, היא מכונית בוגרת, בעלת יכולות כמעט ספורטיביות שאפשר להשתמש בה באופן יום יומי כשהנהג אינו מתפשר על עיצוב או ספורטיביות ושומר על חיוך ממזרי על פניו לעומת בעלי מכוניות פאר אחרות.
